דחיינות – למה אנחנו מחכים לרגע האחרון?
- ריקי כהן
- 18 בספט׳
- זמן קריאה 2 דקות
מי מאיתנו לא מכיר את התחושה הזו: אנחנו יודעים שעלינו לגשת למשימה חשובה, מבחן מתקרב או דדליין לוחץ, ובכל זאת מוצאים את עצמנו מסדרים את הבית, גולשים ברשתות החברתיות או אומרים לעצמנו “נתחיל מחר”.
זו אינה עצלנות אלא דחיינות, תופעה נפוצה שמקורה ברגשות עמוקים הרבה יותר מחוסר רצון לפעול.
דחיינות קשורה פעמים רבות לפחד מכישלון. עצם המחשבה שלא נצליח לעמוד במשימה מייצרת חרדה שגורמת לנו להימנע ממנה. לעיתים היא נובעת גם מפרפקציוניזם, רצון לבצע הכל באופן מושלם שדווקא מוביל לשיתוק.
אחרים חווים דחיינות מתוך חוסר ביטחון ביכולותיהם או מתוך תחושת עומס שמקשה להתחיל בצעד הראשון.
כך נוצר מעגל מתסכל: ככל שאנחנו דוחים את המשימה, כך החרדה והלחץ גדלים, מה שמוביל לעוד דחיינות ולתחושת כישלון.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) מציע כלים יעילים לשבירת המעגל הזה. בטיפול המטופל לומד לזהות את המחשבות השליליות שמזינות את הדחיינות, כמו “אני לא אצליח”, “אין לי זמן” או “עדיף לחכות למצב רוח מתאים”. בהמשך הוא מתרגל כיצד לאתגר אותן ולבנות מחשבות מציאותיות ומקדמות יותר. לצד זאת יש דגש על פעולה התנהגותית: פירוק המשימה הגדולה לצעדים קטנים, הצבת מטרות ברות השגה, חיזוק על כל התקדמות, והתמודדות עם הצורך בשלמות על ידי קבלה של “טוב מספיק”.
כאשר מבינים שהדחיינות איננה תכונת אופי אלא דפוס שניתן לשנות, קל יותר להתחיל לפעול. כל צעד קטן קדימה יוצר חוויה חיובית שמחזקת את תחושת המסוגלות ומעודדת עשייה נוספת.
דחיינות נראית אולי כהרגל יומיומי קטן, אך היא משפיעה על תחומים רבים בחיים - בלימודים, בעבודה, במערכות יחסים ואפילו בבריאות. החדשות הטובות הן שבעזרת CBT ניתן להפוך את המעגל השלילי למעגל חיובי של עשייה, ביטחון והתפתחות אישית.
ריקי כהן, בעלת 35 שנות ניסיון במערכת החינוך. תואר ראשון בחינוך, תואר שני בספרות מטפלת Li-CBT מוסמכת בעלת קליניקה לטיפול בגבעת אבני 054-7795448
