פעם מפעלי ספן, היום פארק תעשיות ענק שהולך בדרכו של תומס אלווה אדיסון ומטרתו "לשמור על הילדים בבית"

איך פסחה עליהם הקורונה?

פעם היו כאן מפעלי ספן, היום בקדמת גליל יש לנו פארק תעשיות ובצמח יש לנו מתחם בילוי אבל מי היה יכול לחשוב שעם היעלמות מפעלי ספן תקום ראשיתו של פארק תעשיות שיארח אנשים מאירופה במפעלי תעשייה גדולים ויציע להם במקום מתחם בילוי בחשיבה ורמה אירופאית? מי אם לא... אמיר ירושלמי, בן 48 נשוי להדר, אב ל-3 בנים (עמרי, מתן ויותם), יוצא יחידת דובדבן, נולד בהרצליה, נישא לתושבת אלמגור, גר מספר שנים בחו"ל וכיום תושב גאה של אלמגור. אחרי שורת תפקידים פיקודיים במשרד הבטחון, ניהול חברה שהקים בתחום הנדל"ן ומנכ"לות בתחום התעשייה, הצטרף למיזם פרטי של ירון אדיב וייסד את הפארק שכל ייעודו הוא חדשנות בתחום ההמצאה ולכן קרוי על שמו של הממציא הגדול והמפורסם בעולם "תומאס אלווה אדיסון".

תומאס המציא את הפונוגרף והטלגרף ועוד כ-1,000 פטנטים. כאן ממציאים תעשייה אחרת בחשיבה אחרת, כאשר גולת הכותרת היא business and pleasure במלוא מובן המילה.

אחרי שמפעלי ספן, שהיו קיימים במקום בשנות ה-50, התגלגלו לכונס נכסים לאחר שנקלעו לקשיים כלכליים בעקבות פתיחת הייבוא והתחרות בייצור הפורמייקה, האזור הפך לעזובה וחיפש לו משקיע שיזהה את הפוטנציאל. במשך 12 שנה הנדל"ן עמד כפיל לבן, הוא יכול היה בקלות להפוך למשחטת רכב, לברזלים או לעוד בניין משרדים, אבל אמיר שגויס לפרויקט על ידי רוכש הנדל"ן, ירון אדיב, ראה בעיני רוחו משהו אחר.

כתושב עמק הירדן למד כי בקונטיינרים מאחורי הבתים מתקיימת תעשיית היי-טק על אש קטנה, אבל לא התלווה לדבר מינוף מתאים והדור החדש לא תמיד התחבר לבסיס התעסוקה המקומי. בבוקר עבדו בחקלאות ובתיירות ובערב המציאו כאן בחדרי חדרים. זה הרגע שהבזיק במוחו הרעיון להדליק כאן כמה נורות בנוסח תומס אלווה אדיסון, נורות שהם מקורות תעסוקה חדשניים ושונים.

אז מה עושים ב-90 דונם ו-44,000 אלף מ"ר מבונים? המקום היה ישן, לא מתוחזק, ללא תשתיות ומתפורר, עזובה של 12 שנה. ההחלטה הייתה להפוך אותו למקום של מפעלי תעשייה חדשנית בצד מתחם בילוי ייחודי. אם ישקיעו בכל המתחם מראש ואז יביאו יזמים, אולי יהיה יותר קל לשווק, אבל עשוי להיות מסוכן כלכלית, לכן אמיר החליט שכל יזם שיגיע לכאן יעשו עבורו התאמה וישפצו לו את הנכס. הרעיון היה לבנות חדש על ישן. בצד המודרניזציה רצו לשמר כאן את ההיסטוריה והבינו שיש לה ערך. המבנים נשמרו, אבל כל מבנה קיבל אופי ייחודי עם חידוש מלא של התשתיות והתוצאה מזכירה מאוד את ההאנגרים של נמל תל אביב, שקיבלו מתיחת פנים עכשווית.

את תשתיות החשמל, הביוב והתקשורת הם חידשו מ-day one מתוך הבנה ברורה שבלעדי זאת אין טעם להביא לכאן יזמים. לשם כך הושקע כאן הון רב ו-3 שנות עבודה וניתן דגש על תשתיות התקשורת במחשבה עתידית. בד"כ נהוג לקחת חב' תקשורת ויש בכך מינוסים, אמיר החליט שהפארק יקים את תשתיות התקשורת בעצמו ולא יישאר מחויב לחברה כלשהי. כדי לרשת את העסקים, כיום עוברים באדמה של הפארק סיבים אופטיים ונחושתיים באופן שמציע גן עדן ליזמים. תוך כדי כך, התחיל המתחם לאכלס מפעלים ומשרדים וגם התב"ע שונתה, כדי להרחיב את השימושים לסוגי מסחר ותעשייה. בין המפעלים תוכלו למצוא כאן את מפעל צ.ד.פ לייצור פלסטיקה.

כדבר מובן מאליו אמיר משקיע רבות בסיוע ליזמים בקיצור הליכי בירוקרטיה ממשלתיים. יזמים בלי אורך רוח יתקשו לשרוד את התהליכים הבירוקרטיים וישנם גם כאלה שהם חסרי ידע לגביו. כאן עומד לרשותם צוות שלם שמעניק להם ליווי וסיוע מלא ומקטין את החשש לבצע השקעה.

במקביל, הרעיון לא היה להביא לכאן מסעדות רגילות, אלא כאלה שיעשו מהפך בעמק הירדן מבחינת תרבות הפנאי, מרגע שהפארק התחיל להתרומם היו לא מעט חנויות שרצו להיכנס, אבל אמיר ידע גם לסרב ולהסביר שהם לא מסוג החנויות שהם רואים כאן בעיני רוחם, כי הרעיון הוא להביא לתושבים ולמתארחים פה במפעלי התעשייה ערך מוסף, כדי שמשפחה תבוא לכאן, תהנה ותרכוש. לכן בחרו ב"יין בעמק" וב"פאב עלווה", שמציעים חווית אירוח מאוד ייחודית. ביין בעמק, לדוגמא, ניתן להנות מטעימות יין, לרכוש גבינות בוטיק ישראליות ואריזות שי. בנוסף הם עורכים ערבי פולקלור של יין וגבינות משובחות.

השילוב הזה בין תעשייה לבין בילוי הוא מנצח. אורחים מאנגליה ומגרמניה שמגיעים לכאן נפגשים ועושים עסקים במתחם הבילוי ומשלבים business and pleasure, הרעיון היה שהעובדים יאכלו כאן ארוחת צהרים בבית הקפה והתושבים ייהנו לבקר כאן. "כמו שאמרתי" אומר אמיר, "הרעיון היה להביא את אירופה לעמק הירדן".

משום כך גם היה חשוב לפארק לתת לעסקים להשתמש ברחבה החיצונית של המקום וליצור אווירה תל אביבית/אירופאית עם ניחוח כנרתי. "למזלנו בעלי עסקים אוהבים את זה", אומר אמיר, "הם משוגעים על החדשנות הזאת".

הקורונה תפסה אותם בשיא ההתפתחות, כאשר ברקע חתימה על חוזים חדשים עם בעלי מסעדות, אבל אמיר החליט לתת להם גב ולהמתין שהם ירגישו חזקים מספיק לפרוץ קדימה ועכשיו כבר מתחילים לראות את ההתאוששות, גל הפניות החדש מבשר את השוק שמתרומם.

מן הצד השני, אמיר לא נתן לקורונה להרפות את ידיו, ההפך! דווקא בתקופת הסגרים ואי הודאות לא בזבזו כאן זמן והקימו את כל תשתיות הכבישים, חב' יחזקאל מורד נשכרה למלאכה ועתה רואים את הפארק בהדרו. כל התקופה נוצלה במלואה לזמן של פיתוח, כדי להתכונן היטב ליום שאחרי. גם בתקופה זו, אומר אמיר, היו יזמים שזיהו את הפוטנציאל והקורונה לא הרפתה את ידיהם, אלא ההפך והם התקבלו לגמרי בברכה, כגון בגט ניר, יין בעמק וספורט אביעוז. גם התחום של הלוגיסטיקה והאחסנה הוא תחום שלא נפגע מהקורונה וקיבל תנופה בתקופה זו.

"אנחנו כאן על כביש 90 וכמות המכוניות שעוברת כאן היא 16,000 רכבים ביום, אז אנחנו צריכים להיות הסיבה שלהם לעצור כאן בדרך", אומר אמיר. לשאלתנו האם התשתיות יכולות להכיל את כמות המבקרים בזמני תיירות עמוסים אמיר עונה, כי אכן התשתיות הבין עירוניות נעשות פקוקות מאוד והא הראיה, מה שקרה כאן לאחרונה עם פתיחת החרמון למבקרים אחרי הסופה האחרונה. "יחד עם זאת, נתיבי ישראל והמועצה מטפלים בכך ויש עבודה סביב זה, אם כי אנחנו היינו רוצים לראות מן הסתם דברים מתקדמים מהר יותר".

היום, יותר מכל, חשוב לאמיר שהפארק יוגדר כ"איזור תעשייה מרחבי", זה יגרום להרבה יזמים ממרכז הארץ להגיע לכאן, כי ההגדרה מעניקה להם הטבות של משרד הכלכלה.

את המילה פריפרייה הוא ממש לא אוהב, "היא מגבילה את החשיבה", הוא אומר. אם אנחנו נמצאים באיזור מרוחק מהמרכז, צריך לחשוב בגדול.

כאבא אמיר רואה את הפארק גם כמקום התורם להתפתחות חיי קהילה וחינוך. המטרה, הוא אומר, "היא לשמור על הילדים בבית", זה מתחיל בתעסוקה, אבל לא רק. יש כאן תוכניות מגירה להפוך את העסקים לשגרירי קהילה, לייצר פעילות תרבותית וחברתית שבה כל עסק יתרום אירוע לפארק וישנן גם תוכניות מגירה למיזמים של שיתופי פעולה עם מוסדות חינוך, שקרוב לוודאי נשמע עליהם בעתיד.

אמיר הוא חובב אתגרים ושטח, בילויים משפחתיים וטיולים, אז מה הפלא שהוא לקח את הפרויקט הזה כאתגר של ממש? וטפו טפו, כמו שאנחנו כאן אומרים, הפארק הזה הוא הצלחה והוא אור גדול בתקופה שמכת חושך קורונה ירדה על האיזור ואיך אפשר שלא לברך?! החלום של אמיר הוא החלום של כולנו ואם אמיר הוא משה של התעשייה בעמק בדמותו של אלווה אדיסון, אז אנחנו עם ישראל שיילך אחריו ויפרגן כי בינינו, אזור העמק זקוק כבר שנים ליציאת מצרים קטנה עם נס על הכנרת ברוח הנס בים סוף והרי "כל המרבה לספר ביציאת מצרים, הרי זה משובח". חג פסח שמח לכל קוראי הכוכב ותושבי טבריה, עמק הירדן וגליל תחתון.

וככה על הדרך אמיר ביקש להעביר לכם ברכה אישית לחג:

לקראת הפסח הבא עלינו לטובה אני רוצה לאחל לכל תושבי העמק והסביבה הנהדרים והמיוחדים חג שמח וחופשי, אך לפני הכל בריאות איתנה ויציאה עם אחריות אישית של כל אחד ואחת מהמצב הקשה וחוסר הוודאות שליוו את כולנו בשנה החולפת.

אני מזמין את כל התושבים להגיע לפארק וליהנות מפירותיו המניבים, הפארק הוקם לשרת אתכם ואת הסביבה, להעניק לכולכם הזדמנויות עסקיות חדשות ובד בבד לשמש כמתחם פנאי ובילוי מהנה ומיוחד.

את כל היזמים והיזמיות ששוכנים בתוכנו אני מזמין באופן אישי להגיע לפגישה עם צוות הפארק ולהתרשם מכל אשר יש לפארק אדיסון להציע, לסייע, להכווין וללוות, בין אם אתם יזמים בתחילת הדרך ובין אם אתם בעלי עסקים ותיקים.