יוגב סויסה, מקיבוץ אשדות יעקב מאוחד, הגיש השבוע בקשה לאישור תובענה ייצוגית באומדן של 2,500,000 ₪ נגד

נגד חברות תן-ביס ושופרסל

הבקשה פורסמה בפנקס "התובענות הייצוגיות" של הרשות השופטת.

עילת התביעה היא כהאי לישנא: עובדים רבים בישראל, במיוחד עובדי ההייטק, מקבלים ממעסיקיהם תקציב לחשבון בחברת "תן-ביס". השימוש המוכר והידוע בתקציב הוא לצורך רכישת מזון ממסעדות שונות, עבור ארוחות במקום העבודה.

יחד עם זאת, שימוש נוסף שחברת תן-ביס מאפשרת לעשות בתקציב כאמור, הוא קניית שוברים (לא "תווי קנייה" – יש הבדל משפטי) לצורך מימוש בחנויות שונות, לרבות בשופרסל. כך, העובדים יכולים לרכוש שובר בסכום קצוב ולגשת לסניף שופרסל ולרכוש בו מצרכים שונים.

אלא שהן חברת תן-ביס והן שופרסל, חייבו את העובדים לבצע רכישות במלוא סכום השובר, מבלי יכולת לקבל עודף - וכל זאת מבלי שציינו מגבלה זאת מראש בתנאי השירות שלהם (מה גם שמגבלה זו, ממילא, לא חוקית בהיותה סותרת את סעיף 14ז לחוק הגנת הצרכן). כלומר, ולדוגמה, נניח ש-א' רכש שובר בשווי של 100 ₪. א' ניגש לסניף שופרסל ורצה לרכוש סל מוצרים בשווי של 90 ₪.

במעמד התשלום, הקופאי/ת לא תאפשר לו לממש את השובר, אלא אם יגדיל את סך הרכישה באופן מלאכותי (נניח, להוסיף לשווא ומבלי שאתה נזקק לכך, 4 חבילות מסטיק או 4 חבילות שוקולד) – וזאת עד לגובה השובר, כלומר, עד 100 ₪.

במילים אחרות, מבחינת חברת תן ביס ושופרסל, אתה לא רשאי לקבל את הפרש גובה השובר שלא מימשת, ואתה מחויב לרכוש סתם מוצרים, גם אם אתה לא זקוק להם. לא זו אף זו, מובן כי לא ניתן "להנדס" את שווי סל המוצרים באופן מדויק ל-100 ₪ (גובה השובר). לכן, תמיד קורה מצב בו בסופו של יום, הצרכן עובר את סכום השובר (נניח אם הוסיף באופן סתמי 3 אריזות של מסטיק הנמצאות ליד הקופה), ובפועל משלם, לדוגמה, 104 ₪ ולכן אף נאלץ להוסיף תשלום נוסף (4 שקלים נותרים. מובן שבמצב בו מדובר באלפים של אנשים כל חודש, מדובר בכסף רב).

מעבר לעניין הכספי, הדבר יכול לגרום גם להשפלה של ממש בקרב הצרכנים. דמיין מצב בו אדם ניגש לסניף שופרסל רק עם השובר שרכש (המצוי בפלאפון האישי שלו). כלומר, אין ברשותו אמצעי תשלום נוסף מלבד השובר. הוא אוסף את סל המוצרים בשווי של 90 ₪, מגיע לקופה, ומבין שהוא לא רשאי לממש את השובר בסכום נמוך יותר מ-100 ₪ (כאמור, גובה השובר).

במצב כזה, לא יעזור לאותו אדם להגדיל את שווי סל הרכישה באופן מלאכותי, כיוון שממילא יחרוג מגובה השובר (גם אם באגורות בודדות, למשל, 100.9 ₪) ולכן לא יוכל להוסיף כסף במידת הצורך. כך נוצר מצב שאותו אדם ייאלץ להשאיר את המוצרים בסניף ולעזוב לביתו בלעדיהם.

בבקשה בית-המשפט מתבקש לחייב את חברות תן-ביס ושופרסל לחדול מהפרה זו ולהשיב ולפצות את הצרכנים.

התביעה הוגשה בבית המשפט בפתח תקווה, ע"י עו"ד ליאור ברוך, מטבריה, המשמש גם כחוקר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. נשתדל כמערכת העיתון לעקוב אחר ההתפתחויות.

עו"ד ליאור ברוך שהגיש את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, מסר: "סוגיית מימוש השוברים על סוגיהם השונים (תו קנייה, קופון, שובר מתנה וכו') היא סוגייה שלא נדונה בהרחבה עד כה בבתי המשפט בישראל.

כפועל יוצא, נדמה שהחברות מנצלות את העמימות המשפטית השוררת בכל הקשור לסוגייה זו, מחייבות צרכנים לרכוש מוצרים מבלי שהם זקוקים להם וממילא מונעות מהם לקבל את העודף המגיע להם במימוש השובר. מובן שהתנהלות לא צודקת זו כלפי קבוצה רחבה של צרכנים חייבת להיפסק, וזו מטרתה של הבקשה שהוגשה".

#יוגבסויסה#תןביס#אשדותיעקבמאוחד#קנייתשוברים#רכישתמזון