הסוד ה'באהי' בכינרת וסגירת מעגל אחרי יותר מ 70 שנה
קיבוץ עין גב אירח השבוע את בני משפחת באהי מארה"ב, שהגיעו במיוחד לישראל, להשתתף בכנס דתי ב'מרכז הבאהי העולמי' בחיפה ולא ויתרו על ביקור בעין גב, כחלק ממסע שורשים. האורחים זכו לסיור מקיף בקיבוץ עם יואל בן יוסף, שהסתיים במקום בו שכנה החווה המשפחתית וכיום נטוע שם מטע הבננות של הקיבוץ. בני המשפחה שמחו לשמוע שעד היום קרוי השטח "הפרסי" (מוצא המאמינים הבאהים מפרס של אז).
בשנת 1985 קובצו קברי המשפחה, שנקברו במקור בסמוך לחווה, והועברו למרגלות הר הסוסיתא, שם הוקם בית עלמין קטן, שמטופל עד היום על ידי 'המרכז הבאהי העולמי'
בני המשפחה הנרגשים אמרו כי עבורם מהווה הביקור סגירת מעגל של מעל 70 שנה, ומתכוונים להישאר בקשר עם הקיבוץ, וחברי הקיבוץ אמרו כי ישמחו להמשך הקשר שהחל לפני קום המדינה. בין האורחים שהגיעו לעין גב- מוניר בהאי שגדל בחווה עד גיל 9 ובני המשפחה של אחיו פואד בהאי, שנולד וגדל בחווה, בנו נביל באהי, אשתו לינדה, אחיה ג'ואל ואשתו שריל.
סיפור המשפחה לא ידוע כמעט, זאת למרות שהינו חלק חשוב מההיסטוריה של ההתיישבות בעמק הירדן, ובקיומה של הדת הבאהית בארץ ישראל ובעיקר חלוקת הגבול בין סוריה וישראל, כאשר אזור הכינרת "ניצל" בזכותם, כי סרבו לחלקות שטחיהם בין שתי הארצות.
בארכיון המדינה וארכיון עין גב קיימים מסמכים היסטוריים רבים, מפות וצילומים המספרים את סיפור המשפחה הבהאית המיוחסת שהגיעה למזרח הכנרת בסוף המאה ה-19. שם מסופר כי אב המשפחה היה אחיו למחצה של הנביא והמייסד של דת הבאהית ומהנאמנים לו. בשנות ה-30 נרכשו מהבהאים אדמות, והוקמו עליהן הקיבוצים דגניה, האון ועין גב. בשנת 1985 קובצו קברי המשפחה, שנקברו במקור בסמוך לחווה, והועברו למרגלות הר הסוסיתא, שם הוקם בית עלמין קטן, שמטופל עד היום על ידי 'המרכז הבאהי העולמי'. רוב הקברים הינם של בני משפחת זכראללה, כולל אב המשפחה מירזא מוחמד קולי (קולי-תואר כבוד פרסי המקביל לתואר אפנדי).
בשנות השבעים פנו מנהיגי ה'באהים' לעין גב וביקשו להעביר את קברי המשפחות, מנוקייב אל מחוץ לקיבוץ
מירזא מוחמד קולי נולד ב 1837 באיראן למשפחה מיוחסת, אביו היה מיועצי משפחת המלוכה באיראן, ואמו מפילגשי המלך. אביו נפטר כשהיה תינוק, ואחיו המבוגר מירזא חוסיין-עלי גידל אותו ואימץ את השם בהא-אללה, זאת בעקבות אמונתו בסייד עלי-מוחמד שכונה "באב" שטען כי הוא זה שיבשר על לעולם על ההתגלות אלוהים.
ב-1850 הוצא להורג סייד עלי-מוחמד - "באב", על ידי האיראנים ולאחר ניסיון התנקשות בחיי השאח הפרסי, הוכנסו כמה ממאמיניו לכלא כולל בהא-אללה. בני המשפחה הפעילו קשרים, הוציאו את בהא-אללה מהכלא והוא ברח לבגדד, שם המשיך לעשות נפשות לאמונה החדשה. ב-1863 נדרשו מאמינים 'באהים' להגיע על פי הנחיית השלטון העותומני לטורקיה ומשם עברו לעיר עכו, בה השלטון העותומני קיבל את 'הבאהים' ואף אפשר להם לרכוש אדמות בעכו ובגליל, כולל אזור הכפר נוקייב סמוך לכינרת, לשם עברה משפחתו של מירזא מוחמד קולי והקימו חווה חקלאית.
מירזא מוחמד קולי נפטר בשנת 1940, וכאמור נקבר בסמוך לחווה. עם השנים נרכשו חלק מאדמות מ'הבאהים' על ידי ארגון יק"א ועליהם הוקמו הקיבוצים עין גב, האון ודגניה.
הקבר המקורי של קולי בנוקייב, שלאחר מכן עבר למורדות הסוסיתא. צילומים: ארכיון עין גב
עם פרוץ מלחמת העצמאות, החלו התקפות סוריות כבדות על עין גב והישובים בעמק הירדן וחוות 'הבאהים' היוותה נקודה אסטרטגית בהגנה על הקיבוץ, ב-27 במאי 1948, פינו המשפחות ה'בהאיות' את החווה ועברו לטבריה הבטוחה ובחווה התמקמה חוליה אזרחית מטעם עין גב, להגנה על הקיבוץ. עם סיום המלחמה רכשה קק"ל את אדמת החווה מה"באהים", תמורת אדמה חלופית בעכו.
בשנות השבעים פנו מנהיגי ה'באהים' לעין גב וביקשו להעביר את קברי המשפחות, מנוקייב אל מחוץ לקיבוץ.
בסיוע מנהל מקרקעי ישראל בוצעה ההעברה ואף התקיים טקס קבורה מכובד וחגיגי על פי האמונה ה'באהית', בו לקחו חלק משפחות ה'באהים' וחברי קיבוץ עין גב. בבית הקרבות נקברו בהמשך גם בני משפחתו של מיראז מוחמד-קולי.
להתיישבות הבהאים לחופה המזרחי של הכינרת הייתה השפעה מכרעת על עיצוב גבולות העתידיים מדינת ישראל,
ב- 1923-1920 דנו ביניהן בריטניה וצרפת על חלוקת הארץ, מיקומו של קו הגבול שיעבור בין המנדט הבריטי על ארץ ישראל למנדט הצרפתי על סוריה ולבנון. ההסכם בין הצדדים 'ניוקומב-פולה' הוכרע לאחר דיונים מתישים, ובו הוחלט כי הכינרת כולה והאדמות ממזרח לימה, יהיו בשטח המנדט הבריטי, וזאת רק משום שלאביר האימפריה הבריטית, סר עבד אל בהאא, היו בסמוך לכינרת יישובים ואדמות. ומזל שכך הוחלט.
יש לציין כי בית העלמין הבאהי סמוך לעין גב סגור לביקורים
