האם תרעד האדמה תחתינו?
עודכן: 29 במאי 2022
התשובה לשאלה הגדולה הזו ידועה לכולנו. וודאי שהיא תרעד, רק שלא ידוע מתי ולא יודעה עוצמתה. אבל לרעוד היא תרעד.
בינואר 1837, זעזעה רעידת אדמה חזקה את העיר צפת וכן את העיר טבריה, סולם ריכטר לקביעת גודלן של רעידות האדמה נקבע לשימוש רק ב-1935. על פי הערכות מדובר בין 6.5 ל-7 בסולם ריכטר.
דאז בטבריה, נהרגה גם הרבנית ציזיא חנה מזל מצ'רני - אוסטראה מרעידת אדמה זו.
הכומר הגרמני יוהאן נפומוק ויזינו ביקר בטבריה באותה שנה ותיאר את שראה: "בכל מקום שאליו הופנה מבטי, נתקלתי בתלי חורבות... אלה שנשארו בחיים בנו מספר אוהלים גרועים מעל למפולת, בהם הם מנסים להתגורר. בשום מקום לא ראיתי אפילו ניסיון להקים מחדש את הקירות ההרוסים; המסכנים רבצו על החורבות במצב של בטלה ויאוש דומם".
אל ויזינו ניגשה "יהודיה צעירה", שהזמינה אותו אל אוהלה וסיפרה לו את שקרה לה.
"שמעתי רעש כרעש של סערה חזקה... מההרים נפלו שברי-סלעים והעזים נדחקו אלי מרוב פחד. השקפתי על חומות העיר, בקיעים רחבים נתהוו בהן, התנועעו המגדלים, המינרטים וכיפת בית הכנסת. פתאום נדמה היה כאילו נטתה העיר כולה לצד הים, וכעבור רגע לא ראיתי דבר חוץ מענן, אבק עבה וכהה, שכיסה את כל העיר. אחר כך נשמע קול כקול רעם בגלגל ונשמעו צעקות זוועה ויללות מפי אלפים. דרך הבקיעים בחומות העיר התפרצו התושבים המבוהלים כשהם נושאים איתם חלק מרכושם או שאר - בשרם פצוע או גופת - אדם רצוצה. עמלתי במשך כל הלילה לגולל את האבנים מעל גופות ילדיי, אצבעותיי היו שותתות דם, איש לא עזר לי, נאלצתי לוותר על תוכניתי למצוא את ילדי, הם קבורים כאן מתחת למפולת. גם את בעלי לא ראיתי שוב. במשך שבועות מספר נאלצנו להתגורר על מישור - ההר, כי ריח הצחנה שעלה מהגופות הנרקבות מנענו מלשהות במקום".
בתים רבים קרסו ונחרבו על יושביהם. התנאים להתרחשותן של גלישות אלו הועצמו, מכיוון שלרעידת האדמה קדמו כמה ימי גשם כבד שהעמיס משקל נוסף על הקרקע, ותרם למישורי החלקה על סלעי האם של המדרונות שמהווים תנאי חשוב לקיומן של גלישות. ההרס והחורבן הועצמו על ידי שורה של גלי צונאמי שעלו מתוך ים כנרת ופגעו קשות בטבריה. על פי דיווחי הפחה הטורקי, מספר הנספים בצפת היה בין 1,700 ל-1,800, ובטבריה כ-600. בסה"כ ההערכות הן שנהרגו בין 5000 ל-7000 בני אדם ברעידת האדמה.
ואכן גם השבוע התקבלו דיווחים על שני רעש אדמה שהורגשו בצפון. האחת, רעידת אדמה בעוצמה של 3.9 דרגות, ובעומק של 4 ק"מ. מאוחר יותר הורגשה רעידה נוספת בעוצמה 4 בסולם ריכטר.
גם בשנת 1927 הייתה רעידת אדמה 7.5 בסולם ריכטר שהביאה לכ-600 הרוגים רק בטבריה. מבנים רבים בעיר חרבו וחלקם נהרס או ניזוק קשה. זה קורה ממש אחת למאה, ונראה שהמועד קרב לעוד רעידה.
אז מה יהיה במידה ותהיה רעידת אדמה חזקה באזור?... שואלים כולם. ד"ר יריב חמיאל, מנהל אגף סיכונים גיאולוגיים במכון הגיאולוגי, הסביר "אני לא יכול להגיד מתי תהיה רעידת אדמה חזקה בישראל, אבל אני כן יכול להגיד שתהיה. היו בעבר ויהיו בעתיד".
עוד הוסיף: "לאורך הגבול המזרחי נמצא העתק ים המלח או השבר הסורי-אפריקני. שם יהיו רעידות אדמה חזקות. גם בהעתק הכרמל צפויות רעידות אדמה בעוצמה חזקה. הערים שנמצאות לאורך הערבה, הבקעה, אזור ים המלח, אזור עמק החולה, הם האזורים המועדים לפגיעה חזקה יותר במקרה של רעידת אדמה חזקה".
אז מה עושים? הפוליטיקאים עושים תקשורת, עושים רעש, מלא דיבורים כמו בעבר, מעשים גם כן כמו בעבר גורנישט נישט גורנישט, פשוט כלום? יישום תמ"א 38 העניינה רק חיזוק מבנים ואישורים לעשייה אך עשייה אין, אני בספק אם גם יעשו משהו.
דבר אחד נראה בטוח ממש כמו הקורונה, אפשר כבר למנות את יו"ר וועדת החקירה הממשלתית שבדרך.
#רעידתאדמה#טבריה#העירטבריה#צונמי#יםכנרת#כנרת#חופיכנרת
