"אם אנשים ממשיכים לשפוט אותי לפי העבר שלי, אני משאיר אותם שם"

רפאל טרבלסי, רווק, נולד בשנת 1988 עוד כשיגאל ביבי היה ראש העיר, גדל בשיכון א', פעיל למען הקהילה מגיל 12 ולימים נבחר בגיל 25 לכהן כחבר מועצת העיר טבריה לאחר שעבד כיועץ במשרד ראש הממשלה לשרים יוסי פלד ואבי דיכטר והקים יחד עם נפתלי בנט ואיילת שקד את "ישראל שלי". עם כל הניסיון הרב שצבר טרבלסי, הוא לא ציפה לקדנציה שנייה כה קצרה ומורכבת שם לקח על עצמו מנהיגות להוביל תשעה חברי מועצה מארבעה מפלגות שונות, כולל ראש עיר לשעבר, למאבק על עתידה של העיר טבריה בסופו מונתה ועדה ממונה לטבריה בפעם הראשונה בהיסטוריה. יש מברכים ויש כועסים.

עכשיו, לאחר למעלה משנה, רפאל טרבלסי מחליט לשבור שתיקה בנושא ולדבר בלב פתוח על מה שקרה באותה שנה ואת הדברים שהובילו אל ההחלטה.

טרבלסי, יש ועדה ממונה בעיר. אתה מרוצה?

ממש לא.

עשיתי כל שביכולתי להביא לשיתוף פעולה ויצירת קואליציה טובה לטבריה יום אחרי הבחירות. לצערי כל הניסיונות שלי כשלו כי לא היה רצון כלל מהצד השני להקים קואליציה. נראה לי שהייתי הראשון מבין המתמודדים שהתקשר לראש העיר הנבחר מוקדם בבוקר ובירכתי אותו, אני זוכר אפילו את המשפט שאמרתי "רון, בהצלחה! מה שהיה בינינו עד היום מחוק כלא היה, ההישג שלך היסטורי וחסר תקדים, אני עם השני מנדטים שלי משלים אותך ויחד נוכל להעיף את טבריה קדימה עד כדי כך שבסוף הקדנציה לא יאמינו איך טבריה השתנתה ואתה תהיה ראש עיר ל 30 שנה. מחכה לפגישה שלנו לסגור את הקואליציה ולהתחיל לעבוד למען טבריה" ולצערי מאז כל הניסיונות שלי ליצור קשר נחסמו בדרך כזאת או אחרת.

למה?

לדעתי, לרון הייתה סוג של אשליה או רצון לנהל לבד ללא שום שותפים את עיריית טבריה תוך כדי המשך של קמפיין הבחירות שהסתיים ותוך כדי זה העצמת פולחנו האישי דרך התקשורת הארצית. במציאות - טבריה הייתה זקוקה לעבודה רבה וסיזיפית.

ניסו לגשר בניכם?

המון אנשים. אנשים שבעיקר אוהבים את טבריה, בניהם ראשי העיר לשעבר בני קריתי וזוהר עובד, איש העסקים אלי גסר, ירון דוד ועוד המון. אך לכולם הוא נתן תירוץ אחר למה הוא לא רוצה אותי בקואליציה.

מה היו עיקר התירוצים?

פעם "הוא חייל של חיים חליוה". פעם "אין לו תואר". פעם "הוא קשור לחרדים". כל פעם זה היה תירוץ יותר ילדותית ומנותק מכל מציאות.

אבל לדעתי התירוץ הכי נכון הוא, שרון רצה להמשיך את קמפיין ההסתה שלו, הפילוג והרדיפה. אני רציתי להוביל לאחדות, להוביל לאחד את טבריה מחדש ובכך האמנתי שטבריה תוכל לעוף קדימה בלי הרבה משחקים.

נפגשת עם ראש העיר שהודח?

כן, מספר פעמים אך לא היה עם מי לדבר.

ומה היה בפגישות?

בפגישה הראשונה בה ניסו זיתוני ומשה לוי, אנשי עסקים ואנשים מדהימים, הביאו אותי אליו, הוא פשוט נרדם בתחילת הפגישה תוך שהוא ממלמל שהוא "מאוים" ו "ילדים רודפים אחריו ברחובות". בפגישה השנייה בה הביאו אותי יום טוב אליהו וארצי מרדכי, חברים קרובים ויקרים לי מאד, הוא פשוט לא הפסיק להעליב ברמה האישית ולהגיד עד כמה חברי המועצה לא רלוונטיים, תוך שהוא מגדף ברמה הכי אישית והכי רדודה את נבחרי הציבור, דבר שביקשתי בכל פעם מחדש שיפסיק והוא כעס, כמובן שלא הפסיק לרגע להגיד שרק הוא יכול לנהל את טבריה לבד ללא שום עזרה מאיש. בפגישה השלישית והרביעית אותה תיאם עו"ד ליאור אוחנה ועו"ד מירי אזולאי, מספר 2 שלו ברשימה שהיא כשלעצמה אישה מאד איכותית וטובה, הוא חזר על ההתנהגות הדורסנית והפוגענית ולא היה מוכן לדבר כלל על טבריה. כל עיסוקו היה לתקוף ולהעליב על רקע אישי תוך שהוא מחפש נקמות אישיות באנשים.

האם נעלבת?

לא. אסור להיפגע או להיעלב בפוליטיקה. אתה צריך תמיד לראות מה המטרה ולשם לכוון את כל הכוחות שלך בכדי להשיג את המטרה.

ומה המטרה?

בעיניי המטרה הראשונית היא השקעה ושינוי מערך החינוך. יש לנו מנהלים וצוות חינוכי מהטובים בארץ שצריכים לקבל יותר כלים ומענים. חייב לשדרג את מערכת החינוך, לפתוח את אזורי הרישום באופן מושכל, בנית חליפה אישית המותאמת לכל תלמיד. בתחום התעסוקה, צריך לדאוג ליצור את הקרקע לקליטת יזמים ותעסוקה איכותית ואת זה אפשר לעשות בבניית תוכנית עבודה רב שנתית של כלל משרדי הממשלה. החלום שלי לראות את הצעירים חוזרים לטבריה, יש עוד דרך לעשות את זה ואת זה התחלנו ממש בחודשים האחרונים, בתחילה בועדת הכספים בכנסת בה אנו פועלים לשינוי גבולות טבריה תוך הידברות טובה עם כלל השכנים שלנו שחייבים להבין שהמשוואה פשוטה - טבריה חזקה גם הם חזקים.

כולי תקווה שהדברים ייסגרו סביב שולחן עגול וברוח טובה ללא שום כפיה. בנוסף, תחום התרבות: חייבים ליצור פה חיי תרבות לצעירים, חיי קהילה לציבור הדתי לאומי ע"י הקמת ישיבת הסדר או מכינה קדם צבאית שתחזק ותעמיק את הזהות הדתית לאומית של העיר, תרבות המותאמת לעולם החרדי, לחנך דרך יוזמות קהילתיות את התושבים לסביבה נקייה יותר ושמירה על הרכוש הציבורי אך את זה יהיה ניתן לעשות רק אחרי שינוי דרסטי באחזקת המרחבים הציבוריים והוספת עשרות גני שעשועים וריאות ירוקות בשכונות. זה אולי הוצאה כספית גדולה לעירייה בטווח המידי אך זה ישתלם לעיר בטווח הארוך.

התוכנית גרנדיוזית. יהיו שישאלו מדוע לא הצעת את הדברים לראשי הערים הקודמים תחתם כיהנת כחבר במועצת העיר?

הצעתי ואף ניסיתי לפעול.

בקדנציה הראשונה היו לי המון הישגים כחבר מועצה בודד למרות שהתמודדתי עם ראש עיר שלא תמיד דיבר אמת ופעל לרוב משיקולי אגו - ואת תוצאות מעשיו כולנו ראינו.

בקדנציה השניה בה נבחרתי יחד עם שותפי לדרך יוסף בן חמו ניסינו בכל דרך לייצג את האינטרס הציבורי אך נלחמו בנו אישית. בפגישות שלי עם ראש העירייה לשעבר בהן העליתי את הנושאים תמיד הייתה שלילה מוחלטת ודיבורים הזויים לחלוטין. בחינוך, לפני שנקף אצבע רצה קודם כל לפטר את ענת ונפתלי תורג'מן, אנשי חינוך וניהול מצוינים ומוערכים, עקב שיקולי אגו. בתעסוקה, ביטל מספר פגישות עם יזמים שאני קישרתי אליו מכיוון שהיה חייב להתראייןלאחד הערוצים, ראיון סרק שהעצים את פולחן האישיות סביב ראש העיר המודח, אך הסב נזק רב לטבריה. בתחום התרבות תמיד חיפש את המפלג במקום המאחד תוך ריכוז מאמץ על מקום אחד והזנחה מוחלטת של השכונות, מלחמה כנגד מגזר מסוים תוך נטיעת שנאה בין תושבי העיר.

אתה לא מרגיש שעשית טעויות בדרך?

כמובן שעשיתי אך תמיד השתדלתי להתייעץ ואז לקבל את ההחלטה שהכי נראת לי קרובה לדבר הכי טוב לעשות. מי שלא עושה, לא טועה. ורק דרך הטעויות לומדים ויוצרים ניסיון שלא ניתן לרכוש בכסף.

ומה הטעויות?

אסור לתת את עתיד המטרה שלך לאדם אחר גם אם אתה חושב שהוא יעשה את העבודה הרבה יותר טוב מהקיים כי אז אתה מאבד את כוח ההשפעה שלך בהליך קבלת ההחלטות וזה בעצם פגיעה בסופו של דבר במטרה שלשמה אתה פועל.

מדבריך אני שומע שאתה אומר שהועדה הקרואה לא טובה לעיר?

לא אמרתי את זה. אמרתי שברגע שהגורל שלך ושל עירך עובר לידיים של פוליטיקאי ששולט במשרד עוצמתי אז נוצרת בעיה גדולה.

אגיד לך את האמת עם יד על הלב, כשהיה פה מוני מעתוק הרגשתי אווירה אחרת לחלוטין, השיח היה שונה, השותפות לעשייה הייתה אמיתית וקבלת ההחלטות היו נקיות ושקופות יותר. היום אני פחות מחובר ומתחבר להתנהלות בעירייה.

איזו עצה היית נותן לרפאל טרבלסי בן ה־25 שרק נכנס למועצת העיר?

אל תפחד, תעז. וגם תדע לנצל הזדמנויות, גם אם אומרים לך לא, תלך עם הלב שלך. כשהחלטתי לא להיכנע ללחץ של העסקנים והקבלנים, אגב, גם חרדים, ולא להיכנס לקואליציה רגע לפני הפיזור שלנו מהמועצה, אמרו לי, 'אתה בסוף תהיה בחוץ והוא יישאר ראש עיר, יש כבר שיחות פיוס, אתה מקריב את הראש שלך האישי לטובת טבריה במקום לדאוג לתפקיד ולמשכורת החודשית שלך. חבל. בסוף התוצאה ידועה.

אמרת עסקנים וקבלנים חרדים?

כן, הלחצים הכי כבדים היו מהצד שלהם כי הוא פשוט נתן להם הכל. הוא פיזר מסך עשן ופשוט דאג לכל צורכיהם יותר מכל נבחר ציבור אחר. לראיה, מבני ציבור רבים שהועברו לידיים חרדיות בתקופת כהונתו הקצרה.

ולמה?

אינטרסים פוליטיים אישיים כנראה.

פעם זה להעסיק פעיל פוליטי כמנהל עבודה בשטח ופעם זה תרומה עבור קבלת טופס 4.

תמיד טענו שהחרדים דווקא מנהלים אתכם, חברי האופוזיציה. אריה דרעי? הרבנים?

אותי אף אחד לא יכול לנהל. את ההחלטות קיבלנו יחד כלל החברים. אל תשכח שכל החברים בעלי ניסיון רב בפוליטיקה ויש להם חוכמה שלא נופלת ואפילו טובה לפעמים מאחרים. נכון שהיו בנינו לפעמים מחלוקות אבל תמיד המחלוקות היו מה היה הכי נכון וראוי לטבריה ותושביה.

אתה מתחמק מהשאלה – האם הייתה לאריה דרעי או לרבנים השפעה עליכם?

בחיים לא דיברתי או נפגשתי עם אריה ודרעי ודעתי ידועה עליו. לא אשכח לו את התרגיל שעשה לרבי ומורי הרב שלמה דידי שליט"א עת מינה רב עיר חיצוני, ממקורביו, בניגוד לרצונם של תושבי העיר.לגבי הרבנים, היו כאלו שניסו להתערב מתוך רצון טוב לסייע אך מהר מאד הרבנים הבינו שעומד לפניהם אדם עם ערכים ועקרונות שכנראה עדיין לא פגשו לפני ולכן לא היה בכלל רלוונטי לנסות להמליץ לנו מה לעשות

מתי היית הכי מאושר?

כשהבנתי מי זה מוני מעתוק. הייתי בטוח שטבריה בידיים טובות.

מניח שעזיבתו היית הרגע קשה עבורך

מאוד. אפשר להגיד שהייתי בסוג של הלם כמה ימים אך רציתי להאמין מתוך היכרות אישית שלי עם בועז יוסף שטבריה תמשיך במסלול הנכון כי בכל זאת יש לבועז כישורים מקצועיים וטובים מאוד לנהל עיר מורכבת כמו טבריה.

לא הפסקתי אותה לרגע. ב"ה אני ושותפי לדרך יוסף בן חמו עם כלל חברי ההנהגה שלנו בטבריה עסוקים סביב השעון בעשייה חברתית וקהילתית למען תושבי העיר בכל מקום, בכל תחום ובכל זמן.

לא חסרה לך הפעילות הציבורית?

לא הפסקתי אותה לרגע. ב"ה אני ושותפי לדרך יוסף בן חמו עם כלל חברי ההנהגה שלנו בטבריה עסוקים סביב השעון בעשייה חברתית וקהילתית למען תושבי העיר בכל מקום, בכל תחום ובכל זמן.

אגב, בימים אלו אני מגויס למילואים בפיקוד העורף עם מעל כ 160 יום יחד עם עומרי נחום, עידן וגיל ואנו עסוקים יום וליל במאבק נגד נגיף הקורונה.

מי צריך לבקש ממך סליחה ולמה?

הרבה אנשים שכלל לא מכירים אותי המוציאים את דיבתי ברשתות החברתיות, בהשמצות פרועות ושקרים, אספסוף שמוסת ומונע משנאה. אנשים הממשיכים לשפוט אותי לפי העבר שלי, אני משאיר אותם שם.

מה הדבר הכי גרוע שכתבו עליך או אמרו לך?

אחד הפעילים של ראש העיר המודח כתב עליי 'תמות ממחלת הסרטן בייסורין' בפייסבוק, וזאת תגובה אחת ממאות אם לא אלפי הודעות שנכתבו ונכתבות בעקבות ההסתה של האיש שהודח מתפקידו.

מה צופה לנו העתיד?

אם תשכיל הועדה הממונה לבנות תשתית טובה של כוח אדם ובניית תוכניות עבודה לנבחרי ציבור שאמורים להיבחר בעוד שנתיים וחצי, תוך חיסול הגירעון וקבלת החלטות נכונות ולפעמים קשות, אז טבריה תהיה במקום אחר לחלוטין בעוד חמש עד עשר שנים, אך אם הועדה הממונה תתנהל כמו נבחר ציבור ויעסקו בפרויקטים של כאן ועכשיו בכדי לגזור סרטים ולהתעסק בדברור עצמי לדעת, אז טבריה לצערי תעמוד במקום.

תודה רבה רפאל, רואים שדיברת מדם ליבך ואני מודה לך על כך.

תודה לך ולמערכת כוכב הצפון ואני רוצה מכאן לאחל לכל תושבי טבריה והסביבה חג פסח שמח ושכל אחד יזכה לצאת לחירות של עצמו בעוצמה ושגשוג.

#רפאלטבלסי