מערכת החינוך בטבריה בצניחה חופשית וכי למה?

מערכת החינוך בטבריה היא לא משהו שניתן להתפאר בה. זה לא מהיום, זה כבר שנים ובלשון המעטה. החינוך לא מתוקצב ע"י הרשות בהתאם למטרה אותה רוצים להשיג, מצויינות! הרשות לא רואה בחינוך ערך עליון וראשוני מאז ומתמיד. מערך החינוך בעיר לא מנוהל כפי שמתחייב ונדרש ולא מהיום ובמיוחד אמורים הדברים כאשר מדובר כמובן החל מהגיל הרך שם הכל מתחיל.

זו לא הפתעה כאשר מגיעה הידיעה שמגיעה אליי, והיא: "בשנתיים האחרונות יש עליה אסטרונומית במספר הילדים המגיעים לוועדות אפיון לזכאות. מכל מיני סוגי הנחות או המתנה לסיוע ועד להשגת חינוך במערכות חינוך מיוחדות, כמות הגנים לילדים עם צרכים מיוחדים רק עולה ועולה.

מה שאומר שהגיל הרך בטבריה בצניחה חופשית אל הקרקע ועוד ללא מצנח. וכי למה אני ואתם שואלים?

כאשר יותר ויותר עולה הביקוש לפתיחת גנים טיפוליים, אומר הדבר שהמצוקות בעיר טבריה בתחום החינוך עולות מדרגה ומנבאות צרות צרורות לעתיד לבוא היות והבעיות לא נפתרות כבר מהגיל הרך. ומה יקרה עד התיכון? קריסת מערכות.

עוד נמסר בידיעה שהצרה היא לא רק בעיר טבריה. היא גם אצל שכנתה העיר עפולה. שתיהן נמצאות בעליה מטאורית של פתיחת גנים וכיתות לימוד לילדים בעלי מוגבלויות / צרכים מיוחדים / ועוד... כאלו ואחרות ו/או אפילו קשיים כאלו ואחרים המחייבים גנים וכיתות טיפוליים, ההשקעה בילדים אלו בעתיד גדולה בכמה וכמה מונים מההשקעה כבר בגיל הרך בחינוך ובטיפול, הטיפול מתחיל בתחילת הדרך ולא בסופה. לראות את הנולד היא מנהיגות חכמה ובטבריה נראה שהמנהיגות טיפשה מזה שנים. כלל ידוע הוא שכגודל ההשקעה כך גודל השקיעה. אם נשקיע בתחילת הדרך לא נשקע בעתיד.

אז כן, טבריה ועפולה הן המובילות במחוז צפון בבקשות לאפיון וסיוע. אבל אנחנו בטבריה לא יכולים לומר צרת רבים חצי נחמה אנחנו חייבים חשיבה מחוץ לקופסא, משהו אחר, חזון, מטרות בחינוך, הליכה אל המטרה הנעלה פסגת החינוך לכל ילד. ידוע שכאשר אתה עוזר לחברך להגיע לפסגה אתה מגיע יחד אתו, אז למה לא לעזור? כל מה שיראו המספרים של היום בספרי העירייה יקרסו בשנים הבאות בשל ההשקעה המטופשת במחדלי החינוך. וכך קטנים הסיכויים שהנוער יגיע לפסגה כלל.

מסתבר שבכל שנה פותחים 2-3 גני ילדים טיפוליים ומספר כיתות דומה בבתי הספר. העליה בביקוש לוועדות אפיון למטרות סיוע מוכיח את חולשתם וחוסנם הכלכלי של תושבי העיר וזה נתון מדאיג ורמזור אדום בוהק המחייב התגייסות מיידית לטיפול שורש רק שנראה שאינו מעניין איש ברשות המקומית.

כל בר דעת מבין על אחת כמה וכמה בעלי מקצוע בתחום החינוך וההשכלה כמו גם הכלכלה שכאשר הדרישה עולה מידיי שנה בשנה ביותר ויותר ילדים ומשפחות בעלי מצוקות הבעיה של טבריה תהיה גדולה הרבה יותר משמישהו יכול לתאר בשנים הבאות.

אז הנה לכם חומר מקצועי למחשבה, במשרד החינוך מחוז צפון. פחות תמונות של מנהלת המחוז בטיק טוק או בפייסבוק ופחות הופעה בתקשורת ויותר עבודה סיזיפית מקצועית ומעמיקה, להתחיל להעניק סיוע למצוקות האמיתיות בחינוך בכדי שלא נמשיך לגדל כאן דורות נוספים של צרכני סיוע והנחות.

טוב תעשה שרת החינוך, שאשא ביטון אם תחשוב מחוץ לקופסא ותחליף את המתבקש להחליף כי הגיע הזמן וזה את מנהלת המחוז. היעלה על הדעת שבמחוז שלה 2 ערים מובילות נמצאות היכן שנמצאות והן מובילות בדרישה לגנים ייחודיים? כפי שעולה מהדיווח שקיבל כותב שורות אלו. שאשא ביטון הכדור אצלך. בואי נראה אותך מפטרת מנהלת מחוז, אשתו של שר בממשלות ישראל מטעם מפלגת העבודה, כי זה מה שצריך לעשות לדעתי ולדעת רבים וטובים במערכות החינוך? ויפה שעה אחת קודם!