מברך על המוגמר אבל... למה כך?
אחרי עשרות שנים של הזנחה, קיבלו בעיריית טבריה החלטה מושכלת לשקם את רחוב הנביאים מהייסוד ולא להסתפק בקרצוף עדין וריבוד ולפני כשבועיים הסתיים הקטע הראשון של רחוב הנביאים מהכניסה לשכונת האקליפטוס עד תחילת רחוב אלנטאון.
השבוע היה לי הכבוד לנסוע בכביש המחודש, על פניו הכל חדש והמחזה מאיר פנים, אמה-מה במהלך הנסיעה מורגשות תנודות בגלל שקיעות בכביש, שעם הזמן מצבם יחמיר יותר, אם נוסיף לשקיעות הכביש את גובה השוחות והקולטנים שאינו מותאם למפלס האספלט נקבל חווית נסיעה לא נעימה, על אחת כמה וכמה כשמדובר בכביש בן ימים ספורים.
אין לי ספק שעיריית טבריה לא חסכה ושילמה תמורה מלאה בכדי לקבל כביש ברמה גבוה ביותר, כדי שהנסיעה בו תהיה חלקה.
אין לי גם ספק שעיריית טבריה מינתה מפקח לפרויקט, אך אם זו התוצאה, הרי שמישהו 'נרדם בשמירה' וכך השקעה של מיליוני שקלים יורדת לטמיון.
זה אולי ישמע לא הגיוני, אבל אני מכיר בטבריה רחובות שנסללו לפני חמש שנים ואולי אף יותר ואף על פי כן הנסיעה בהם חלקה הרבה יותר מאשר ברחוב הנביאים המחודש. כמה חבל שזה המצב..
פוסטים קשורים
הצג הכולמאת: מאיר אוחנה מלחמת "חרבות ברזל" שעדיין נושאת את השם הזה, עוטפת את האומה הישראלית באין ספור היבטים. מהנרצחים במעשי הטבח והזוועה מאותה שבת, דרך חטופים שעדיין שם בשבי חמאס וממשיך דרך חללי צה"ל שנופלים
