מבצעי חיסול משפיעים על תשתיות הטרור והמאבק הפנימי בארץ
- מאיר אוחנה
- 6 בספט׳
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 12 בספט׳
החיסולים האחרונים שביצעה ישראל, בימים האחרונים בהם דובר חמאס אבו עוביידה ובכירים רבים בממשלת החות'ים בתימן, אינם רק פעולות צבאיות. הם מהווים הצהרה ברורה: ישראל לא תאפשר לאויביה לבנות תשתיות טרור, להפעיל מערכות הסתה או לאיים על אזרחיה מבלי לשלם מחיר כבד.
אבו עוביידה, הדובר הרשמי של הזרוע הצבאית של חמאס, חוסל בתקיפה מדויקת בעזה לאחר שהיה יעד מרכזי בקמפיין ההסתה והפייק הרעבה שניהל הארגון. הוא נחשב לדמות תודעתית מפתח, שהשפיעה על דעת הקהל הערבית והבינלאומית והפיץ מסרים שקריים על ישראל תוך שימוש באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי.
במקביל, תקיפה נרחבת של חיל האוויר הישראלי בצנעא, בירת תימן, הביאה לחיסולם של בכירים רבים בממשלת החות'ים. בין ההרוגים נמנים ראש הממשלה אחמד א-רהאווי, שר ההסברה, שר המשפטים, שר החוץ, שר הכלכלה, שר התחבורה, שר החינוך, שר העבודה והרווחה, סגן ראש הממשלה לענייני ביטחון, סגן שר הפנים, ראש לשכת הממשלה ומנהל הלשכה המדינית. מדובר במכה קשה לצמרת הפוליטית והמדינית של ארגון טרור פרו-איראני שפועל נגד ישראל בזירה האזורית.
חיסולים ממוקדים אינם רק תגובה לפעולה עוינת. הם כלי אסטרטגי שמסוגל לשתק ארגון טרור באופן עמוק. כאשר ראשי מערכות פיקוד, תודעה, לוגיסטיקה והסברה נעלמים, הארגון מאבד את היכולת לתכנן, לתאם ולהפעיל את כוחותיו. חיסול של דמויות מפתח יוצר בלבול, פחד וחוסר אמון פנימי, ולעיתים אף מוביל לפיצול או קריסה של מערך שלם.
אך בעוד ישראל פועלת בנחישות, בזירה הפנימית מתנהל מאבק לא פחות חשוב. קבוצות שמאל רדיקליות בישראל משתפות פעולה עם הנרטיב של חמאס. הן מארגנות הפגנות, מדקלמות את דפי המסרים של האויב ומציגות את עצמן כלוחמות זכויות אדם, בזמן שהן בפועל מחזקות את אויבי המדינה. קחו לדוגמא את העיתונאי עינב שיף (יש כזה, בדקתי שוב), ככה כתב אותו עיתונאי, מספר שעות לאחר שנודע על ניסיון חיסולו של דובר החמאס ולא היה ברור אם החיסול צלח: "למה להמתין? כבר יש תוצאות: 11 הרוגים בהם ילדים שעמדו בתור לקנות פיתות, תמונות מזעזעות של גופות ילדים ליד כיכרות לחם. והכל בשביל 'פעיל מרכזי'". אתם מבינים? אותו "פעיל מרכזי" הוא דובר החמאס, שהנזק שעשה למדינת ישראל כ"כ גדול והוא אחד מאדריכלי אותו טבח נורא. אבל אותו שיף, כואב לו על ילדים עזתים שבטח הדובר לשעבר של חמאס, השתמש בהם כמגן אנושי. פשוט אין לתאר, לאן הטירוף הזה יגיע עוד.
בחזרה לעיקר: העוצמה של ישראל אינה רק בטכנולוגיה או במודיעין. היא טמונה באמונה בצדקת הדרך, ביכולת לעמוד מול שקרים ולהמשיך לפעול גם כשזה לא פופולרי. החיסולים הם לא רק פעולה מבצעית, אלא מסר ברור: ישראל חזקה, מאמינה, ולא תיכנע.
הערת המערכת - מחשבות לסיום
החיסולים הישראליים לא רק משפיעים על המפה הצבאית באזור; הם מעוררים שאלות רבות לגבי המאבק הפנימי בישראל. האם ניתן להמשיך ולפעול בצורה אפקטיבית כאשר ישנם קולות המערערים על הלגיטימיות של פעולות? השאלות הללו משקפות אתגרים מורכבים, שבהם ישראל תצטרך להתמקד בעתיד הקרוב, תוך התייחסות לשינויים בזירה המקומית והבינלאומית.
