top of page

הפקח יניב והפרצוף של טבריה

כשרוצים לראות איך נראית טבריה, פשוט מסתכלים על איך נראים הפקחים שלה. ולמה? הפקחים הם אלו שמייצגים את העיר את תדמיתה, ואת נציגי ההסברה של העיר ובכלל הם המצפן של העיר.


ולמה ההקדמה. המקרה שהיה כך היה. הייתי בכיכר רבין (רסקו) הולך לכיוון רחוב הגליל. בדרכי, פגשתי בשני פקחים האחד לבוש בבגדי הפיקוח העירוני עם חולצה, מסודר עם שמו על החולצה עם תג של הפיקוח העירוני לא ניתן להתבלבל הוא פקח מטעם העירייה נקודה! השני, שמו יניב, היה עם חולצת טריקו ירקרקה, משהו היה מונח על כתפו כאילו הולך הוא בשנטי, חגורת האקדח והאקדח היו החלק הבולט כאילו רצה הוא להבליט עוד יותר את כוחו ויכולתו דרך עוצמת האקדח, כמו גם דרך גופו השרירי והחסון המעצים את התדמית שלבטח כל אחד מכם כבר מדמיין בראשו מה היא. ברגעים אלו לא ידעתי אם הוא שוטר או פקח ושאלתי בעדינות לאור תגובותיו... אבל לאחר שיניב החליט לפתוח את פיו זה הספיק לי.

הראיתי להם את המוצר שבתמונה - הברזלים של גזיבו שזרוקים ברחבה וביקשתי אם הם יכולים לקחת את זה למכולה המוצבת מרחק 20 מטר

פניתי אל השתיים בשאלה האם הם פקחים של העירייה? אם כן אז כאן מולם הראיתי להם את המוצר שבתמונה הברזלים של גזיבו שזרוקים ברחבה וביקשתי אם הם יכולים לקחת את זה למכולה המוצבת מרחק 20 מטר מהמקום ולזרוק אותה במכולה בכדי שרחבת כיכר רסקו תהיה תיירותית יותר, מזמינה יותר, נקייה יותר ושלא אשפה תהיה זרוק בה.

לא יודע היכן טעיתי כאשר ביקשתי את הבקשה הזו בידיעה שהם יכלו לטפל בה. מרגע זה ואילך החליט הפקח יניב לפתוח את פיו מולי באגרסיביות מאיימת שלא הייתה ברורה לי כלל. "אנחנו לא משרתים ולא פועלי ניקיון אנחנו פקחים ושיטור..." וואלה. השיח היה מבחינתי ברמה שאינה מתאימה לרמתי וכוונתי הייתה ללכת אלא שהפקח יניב המשיך בשלו ועוד הצמיד את גופו אלי קרוב עד כי הרגשתי וחשתי סוג של איומים ובחרתי לסגת וללכת אחורה לא לפני שביקשתי ממנו להתרחק ממני. אך זה לא עזר.

לרגע חשבתי שהוא שוטר ובליבי חשבתי עוד רגע גם יאשימו אותי בהפרעה לשוטר בתפקידו ולכן ביקשתי ללכת לדרכי ולהתרחק מהאיש. אך האיש לא הירפה ונצמד ומנסה לחסום את דרכי תוך שהוא אומר אני אתקשר לשמעון פיניאן. השבתי לו גם אני מתקשר וניסיתי להתקשר רק ששמעון לא ענה. האיש המשיך להיצמד כאמור ואפילו צמוד מאוד תוך שהוא חוסם את נתיב הלכתי והכל בשיח אלים שכאן לא המקום לפרטו הטיח מילים שאינן במקום.

האם זה פרצופו הרצוי של פקח עירוני? או פרצופו המצוי של פקח עירוני. אגב זה לא המקרה הראשון של פקח עירוני המדבר באופן מאיים ואגרסיבי שקרה לי להיתקל בו. לפני מספר חודשים היה פקח עם מבטא רוסי שגם הגיע למשרדי והתנהג באופן אגריסיבי מאיים ולא מכבד.

ואני שואל האם זה פרצופה של עיריית טבריה? אז כן, קוראים יקרים זה פרצופה האמיתי של עיריית טבריה. הפקח, התלבושת שלו, שפת הדיבור שלו, היכולת שלו להתבטא, היכולת להיות סבלני וסובלני, להיות נעים הליכות, לענות בכבוד בכדי שיכבדו אותו ובכלל. את זה לא תמצאו בחלק מפקחי העירייה.

נראה שבכוח אדם בעיריית טבריה אחרי שיו"ר הוועדה הממונה אמר ברדיו בשידור חי שהוא מעדיף כאלו שביצעו עבירות משמעת (ראה פרשת אלגאלי) על עובדים חדשים ומקצועיים שיצטרך ללמד. אז הנה לך בועז יוסף יש לך בפיקוח עוד נציגים כבקשתך והם הם פרצופה האמיתי של טבריה בדיוק כמו אלגאלי.

ואני שואל איך פקחים שכאלו יסבירו לתייר מחו"ל או לנהג חרדי שאין בטבריה כרטיסי חניה, אין אפשרות לרכוש חניה בכסף במגרש חניה מוסדר, התייר חייב להגיע עם אפליקציה של פנגו או אחרת ורק כך לשלם עבור החניה שלו. ולחרדים אין טלפון חכם והתייר לא יודע עברית, אז אתם מבינים קוראים יקרים שהעירייה שמה לתיירים ולאורחים רגל והפקח יניב וגם הפקח עם המבטא הרוסי צריך ואמור להסביר לאותם תיירים בנועם בסבר פנים יפות אבל עם האקדח והגוף החטוב היטב ועם חולצת טריקו את המצב שאין להם היכן להחנות או באופן שיוכלו לשלם ובכלל להסביר להם את זה שבעיריית טבריה יש סליחה אהבלים שלא חושבים רק דרך החור של הגרוש. אשרי המאמין שכך קורה או יקרה. אני לא מאמין ולמה.

התקשרה אליי השבוע חברה לשולחן הלימודים מכיתה א', רעיה זנדברג אלישע ומספרת לי כי במלון אסטוריה שבבעלות המשפחה יש אורחים שקיבלו דוח חניה ורוצים לשלם אותו ולא יודעים אפילו איך והיכן כמו גם שלא היה להם היכן לרכוש כרטיס חניה במקום או כל אפשרות לרכוש תו חניה או לשלם על חניה ובכלל... אמרתי לה רעיה זה מה שיש בטבריה הנושא מוכר לי לא פעם פניתי ביחד עם התיירים ליועמ"ש העירייה בזמן אמת אך גם זה לא עזר. זה פרצופה של טבריה. את האינטרסנטים בעיר המצב הזה משרת יופי.

הנושא הועבר לידיעת שמעון פיניאן הממונה על הפיקוח ולידיעת דובר העירייה אך אני לא מצפה ולבטח גם אתם לא שמשהו ישתנה או משהו יעשה. זה פרצופה של טבריה, עיר עם עבר זוהר ומפואר אך עם עתיד חשוך!

פוסטים קשורים

הצג הכול

רק בגלל הרוח

מאת: מאיר אוחנה מלחמת "חרבות ברזל" שעדיין נושאת את השם הזה, עוטפת את האומה הישראלית באין ספור היבטים. מהנרצחים במעשי הטבח והזוועה מאותה שבת, דרך חטופים שעדיין שם בשבי חמאס וממשיך דרך חללי צה"ל שנופלים

אולי יעניין אתכם...

מה מעניין אתכם לקרוא? 

בחרו קטגוריה

בחרו תגית

bottom of page