"האזרח הקטן הקטר הגדול"
בשבוע האחרון טסתי לחצי חופשה חצי עבודה ברומניה בכובעי כאיש תשתיות והנדסת כבישים. את היומיים הראשונים ניצלנו לטיול ברחבי העיר ונקבעה לנו פגישה ליום השלישי עם ראש העיר של בוקרשט עיר הבירה. ניצלתי כאמור את היומיים הראשונים להתרשמות מהעיר, מהמוזיאונים, מהקניונים וכמובן מעוד אטרקציות שונות.
את רוב הטיול עשינו במוניות, ברגל וחלק מהזמן עם נהג שהוצמד לנו. האנשים שם דומים מעט לישראלים, בחום, בסחבקיות ובפתיחות. לא יכולתי שלא להקשיב למצוקה הכלכלית שלהם. המחירים כמעט זהים למחירים בישראל, הביגוד, התחבורה, הדלק ואפילו האוכל, לעומת זאת הם מרוויחים משכורת ממוצעת של אלף יורו לחודש ( 3500ש"ח ) ואילו אצלנו המשכורת הממוצעת במשק נעה סביב 9000 ₪ .
ביום השלישי נפגשנו עם ראש העיר, התקבלנו בכבוד מלכים , הוא ואנשיו יצאו מגדרם לארח אותנו כיד המלך. הסתובבנו אחר כבוד ברחבי העיר ודובר העיריה הסביר לנו על התשתיות, הכבישים וסוגי התחבורה בעיר. ראיתי שאין תחבורה ציבורית המונעת באמצעות בנזין, לא המטרו, לא האוטובוסים ולא הרכבות, אלא הכל על חשמל וגז. עיר שההתחשבות באזרח נמצאת בראש מעייני הגבירים.
לא יכולתי שלא להתפעל מאותו קו מנחה גם בתוך הקניונים, החשיבה על הפרט, ההתחשבות קודם כל בצרכי הציבור והנוחיות שהיא נר לרגלם, ממש נפעמתי.
יש להקדים ולומר שמטרת הפגישה והעבודה ברומניה זו הכנה והתארגנות של ממשלת רומניה, יזם יהודי, הבנק העולמי וקבוצת י.ו.נ.ה, ניהול ויעוץ הנדסי שאני נמנה על אנשיה וכולם מתמחים בתחום התשתיות והנדסת כבישים.
הובהר לנו כי הבנק העולמי מתעתד לבצע השקעות גדולות בתחום התשתית ברומניה ובתום המלחמה, גם באוקרינה, גם זאת תזכה לתקציב נכבד לשיקום כלל התשתיות, יובהר כי מדובר על השקעות בסדרי גודל של מיליארדי יורו.
בסוף היום פניתי אל ראש העיר ושאלתי אותו מדוע כל כך חשוב להם ההשקעה בפרט, בנוחות של האזרח ועוד הקשתי ושאלתי מהיכן הגיעה היוזמה לגייס את הבנק העולמי לפרויקט.
תתפלאו, אבל התשובות היו הרבה יותר פשוטות ממה שדמיינתי.
ראש העיר הסביר שבתקופה כלכלית כל כך קשה ומורכבת אלמלא ההתחשבות וכיבוד הנוחות של הפרט , הייתה מתרחשת עליהם מהפכה ואולי גם מלחמת אזרחים. כידוע האירופאים ידועים בחוסר הסבלנות כלפי עליות קיצוניות במחירים. בנושא ההשקעות ענה לי ראש העיר שצריך המון תעוזה ויכולת לבטא את המאווים של האזרחים הפשוטים מול גופים חזקים ועשירים כל כך. טענתו הייתה שהוא למד מהיהודים את המושג "שנורר" ואכן זה עבד לו.
הכל התחוור לי באותו יום. הכל תלוי ביכולת לראות את האיש הקטן ודרכה להסתכל ללא מורא על אנשים עם כח כל כך גדול ולפנות אליהם בדרישות מכיוון שבסופו של דבר הציבור הוא זה שבוחר בהם ולא ההיפך..
אז אני לא אומר שנתחיל עכשיו לרוץ לנגיד הבנק העולמי, אבל אפשר להתדפק על דלתות הממשלה ותהיה זאת הממשלה אשר תבחר, ימין או שמאל. מגיע לכולנו הזדמנות לעשות מאמץ ולשנות את גורלנו והראיה שהוועדה הקרואה הוכיחה שאם מנטרלים את העסקנים ואת הפוליטיקה הקטנה אזי הכל אפשרי.
לשמחתי במהלך החופש ראיתי וקיבלתי רעיונות אינספור שיכולים להתאים לעיר כמו טבריה. לא צריך להיבהל מרעיונות גדולים ולא לחשוש מלגייס כסף גדול.
אני מאמין גדול שהתושב הוא המנוע והאמביציה היא הדלק להזיז תהליכים, הוא הקטר. "עדיף כישלון מפואר מחלומות במגירה". אפשר וצריך להביא יזמים בשיטת התכנון ביצוע וכך העיר משכירה / מחכירה את הפרויקטים ליזמים, שומרת על הקופה הציבורית מהתרוקנות ומביאה לצמיחה ושגשוג של העיר. ניתן וצריך לעשות זאת בכל תחומי החיים, בחינוך, בתיירות, בתשתיות ובטבריה אין מקום שלא דורש שיקום.
שבת שלום. אשמח לקבל את תגובתכם ELMAKIYAS.LAWYER@GMAIL.COM
פוסטים קשורים
הצג הכולמאת: מאיר אוחנה מלחמת "חרבות ברזל" שעדיין נושאת את השם הזה, עוטפת את האומה הישראלית באין ספור היבטים. מהנרצחים במעשי הטבח והזוועה מאותה שבת, דרך חטופים שעדיין שם בשבי חמאס וממשיך דרך חללי צה"ל שנופלים
