ביום שהאדמה (שוב) תרעד
"תיכנון הוא הבאת העתיד להווה כדי שנוכל לעשות משהו בנידון- עכשיו! " ( אלן לקיין)
בזמן כתיבת שורות אלה, אני קורא שמתקיים דיון היערכות לרעידת אדמה, שהקים שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, יחד עם משרדי ממשלה נוספים
בלילה שבין ראשון לשני השבוע, חלק מתושבי מדינת ישראל התעוררו לקול רעד ורעש של רעידת אדמה. כאן בישראל קיבלנו רק "טעימה" או "תזכורת" קלה לרעידת אדמה. במדינות השכנות טורקיה וסוריה, מימדי האסון קשים במיוחד. אלפי הרוגים נקברו תחת הריסות הבתים, שלא עמדו במספר רעידות אדמה, השיא היה 7.8 בסולם ריכטר. עשרות אלפים נותרו שם ללא קורת גג ומתרחש שם אסון בקנה מידה עולמי.
בישראל שוב החל דיון רחב בציבור, בתקשורת ובממשלה הבוחן עד כמה מדינת ישראל ערוכה או בעצם לא ערוכה לרעידת אדמה בסדר גודל כזה. בישראל יש מספר מקומות שהם על ציר השבר הסורי- אפריקני המועד לפורענות. אחד מהם מרכזי הוא כאן בעירנו טבריה.
בנובמבר 2021, צוות צילום של "כאן 11" הגיע לטבריה לצלם כתבה אודות המוכנות או בעצם אי המוכנות של טבריה לרעידת אדמה עתידנית. בכתבה התראיין פרופ' זוהר גבירצמן, מנהל המכון הגיאולוגי, יחד עם ראש העיר המכהן גם כיום, בועז יוסף. בסיור שערכו בשכונת ברנר, תיאר פרופ' גבירצמן שמוקד רעש עתידני יעבור במתווה השכונה ודבר ראשון שיקרה למבנים הוא שהם "ייקרעו" כהגדרתו. ראש העיר יוסף, חידד ואמר שבאותה שכונה יש 246 יחידות דיור שיושבות כאמור בדיוק על אותו העתק של השבר. גם השבוע התראיין ראש העיר יוסף והלין על כך שלא נעשים חיזוקים ראויים בעיקר במבני ציבור בעיר. הביא לדוגמא את בניין העירייה ממנו התראיין וטען ש"אפילו בניין העירייה לא יתפקד בזמן משבר". אופטימיות לא הייתה באותו ריאיון, אבל לצערי אף לא שום התקדמות עתידנית.
לענ"ד אין פה אשם אחד למחדל, שאין מענה ראוי לרעידת אדמה בטבריה, אלא יש פה כישלון רוחבי מצד כולם ולאורך עשרות שנים. מממשלות ישראל, דרך ראשי עיר וחברי מועצה ועד אפילו אנחנו התושבים. מנובמבר 2021, הכתובת של האסון הבא היא על הקיר וכנראה אותו "קיר" לא ישרוד. מאז לא נעשה כלום. הסיבה לדעתי לסחבת בטיפול ברעידות אדמה היא בגלל שרק כאשר יש משהו דומה, נזכרים לדבר על זה כמה ימים והופ, ממשיכים בשגרת החיים, עד לרעש הבא. אין פה מעקב או מאבק מתמשך. לכן צריך להציב דד ליין. איך עושים את זה? אם ניקח לדוגמא את הנתון שאחת ל-100 שנה יש רעידת אדמה עוצמתית מעל 6 בסולם ריכטר ונצרף לזה את הנתון שאחת כזאת הייתה בשנת 1927, נגלה שכנראה הבאה עתידה להיות בשנת 2027 !!
הנה כבר יש לנו דד ליין שאותו צריך להציב כתמרור אזהרה ויעד לטיפול. עכשיו נחזור לאותם 246 יחידות דיור ברחוב ברנר שעתידים חלילה "להיקרע" בזמן רעידת אדמה של מעל 6 בסולם ריכטר. נצרף אליהם את אותם מבני ציבור בעיר שישנים ונכריז שצריכים טיפול נקודתי בהול. לפנינו עכשיו משוואה מוחשית, שהשורה התחתונה בה היא שצריך לטפל באותם מבנים, למשל עד שנת 2027. כל דקה שעוברת ללא טיפול ראוי, המשמעות היא עוד מבנה קורס ועוד חיי אדם מקופחים ועוד משפחה ללא קורת גג.
לפיכך, צריך שיהיה מעין "שעון חול" כזה שכל פעם יהיה מעקב עליו מצד כולנו, למשל כמה מבני ציבור קיבלו חיזוק? האם נעשה משהו? כל מאמץ קטן לחיזוק מבנה, יציל עוד משפחה ועוד חיי אדם יקרים. זאת המשוואה שצריך ליצור ולעקוב אחריה. אחרת, לא יקרה כלום.
בזמן כתיבת שורות אלה, אני קורא שמתקיים דיון היערכות לרעידת אדמה, שהקים שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, יחד עם משרדי ממשלה נוספים. מהלך מבורך שצריך גם לכלול בראש ובראשונה את העיר טבריה. נקווה רק שלא יתמסמס שוב. על כל מקרה, אני מתחיל כעת את שעון החול : נותרו עוד 1420 ימים עד לתחילת שנת 2027.
פוסטים קשורים
הצג הכולמאת: מאיר אוחנה מלחמת "חרבות ברזל" שעדיין נושאת את השם הזה, עוטפת את האומה הישראלית באין ספור היבטים. מהנרצחים במעשי הטבח והזוועה מאותה שבת, דרך חטופים שעדיין שם בשבי חמאס וממשיך דרך חללי צה"ל שנופלים
