"אחדות לפני הכל" - סיכום שנה

ערב ראש השנה ובשבילי הייתה זאת אחת השנים המאתגרות והמעניינות ביותר. לפני שנה בדיוק הצהרתי על כוונתי להתמודד על ראשות העיר, לפני שנה החל מסע של היכרות עם תושבי העיר המופלאה שלנו.

היום אני לא שוקל יותר, אני מתמודד וכנראה כמועמד הליכוד, אני לא מגיע רק כדי להיבחר, אני מגיע לעבוד

לאט לאט התחלתי להבחין שטבריה היא סוג של בבואה של מדינת ישראל. עיר לא כל כך גדולה עם המון בעיות, עם אותן בעיות של חילונים וחרדים, אותם מסיתים, אותם בעלי אינטרסים, אותם עסקנים שניסו לדאוג לעצמם וקברו אותה ושוב מנסים עם חוצפה אין סופית, אותה שבטיות ואותם אנשים חמים כמו כל הישראלים.

אבל כפי שציינתי טבריה מדמה את ישראל בקטן. הספקתי השנה להכיר ולהבין לעומק מי גרם לטבריה להיות במקום שהיא היום, הכרתי את העסקנים, ומצד שני הכרתי גם את הטובים שבבני העיר הזאת, את מי שבאמת מוכנים לתת את נשמתם לעיר.

ראיתי במהלך השנה את העבודה של הוועדה הקרואה והמסקנה היחידה שאליה הגעתי, שמר בועז יוסף הוכיח מצד אחד שיש תקווה לעיר ושאל לנו להרים ידיים, אפשר להביא יזמים ולא חסרים כאלה שמעוניינים להשקיע בעיר (בתקופה הקרובה אחשוף כמה מהם), אפשר לשדרג את החינוך אך צריך להתחיל מהבסיס, מילדי הגן והיסודי, אפשר להעשיר כאן את חיי התרבות ולא צריך הרבה כסף על מנת לעשות זאת, אפשר וחייבים לשנות את כל המערך התחבורתי בעיר, החל ממוקד תחבורה ציבורית מחוץ למרכז העיר, החזרת תכנית הרכבת שכל כך נחוצה לנו כדי להביא לכאן סוף סוף את הקדמה, את התיירות, את מקומות העבודה, לקרב את טבריה למרכז.

השנה הזאת ראינו שגם טיפול בתשתיות הוא צורך דחוף ועל אף שרואים את ההשקעה בתחום הזה, עדיין זה ממש "בקטנה", העיר תקועה עם תשתיות מתקופת המנדט, כבישים מימי אנו באנו, ושכונות עם חזות שלא היו מביישות את מחנה בלאטה. צריך להתחיל לחשוב איך משנים את החזות של כל השיכונים א, ב, ג, ד ועוד כהנה וכהנה. מגיע לנו מגיע לכם עיר שמותאמת לשנות האלפיים ולא לשנות סלאח שבתי.

יסכימו איתי כולם שגם טיילת ראויה מגיעה לנו, משהוא אחר, חדש, לשנות אותה ואת הצורה שכולנו מכירים, לקחת את בעלי העסקים, בעלי הדוכנים תחת חסותה של העירייה ולשתף אותם בכל הקשור לתכניות שיש לנו בנושא, במלחמות אין מנצחים, כולם מפסידים, אז למה לא לעשות את השינוי ביחד שכולם מרוצים, הרי כל זה לטובת העיר ותושביה.

לדעתי הצנועה את מלחמות החילונים חרדים עברנו וצלחנו ברוך השם ולא בזכות ראש העיר המודח. הציבור הטברייני חכם יותר מהפוליטיקאים שלו ומכל מחרחרי המלחמות. כבר הבנו שהחרדים הם חלק מתושבי העיר והם הבינו שסטאטוס קוו זאת לא מילת גנאי. לא שמעתי עד היום ולו תקרית אחת בין חילונים וחרדים מלבד הניסיונות של המודח להצית אש. אני טוען שהדברים הרבה יותר פשוטים, אם אנחנו כהנהגה נדאג לציבור שלנו ושלהם באופן שווה ולא יהיה מצב כפי שהיה עד לא מזמן שההנהגה של החילונים והמסורתיים קיבעה את הישבן בכיסא ומנגד ההנהגה החרדית פעלה ללא לאות למען הציבור שלה ואני פשוט מקנא בהם, האם לא לשם כך נועדו נציגי הציבור, האם זאת לא המשימה שלשמה אנחנו שולחים אותם לשם. אם כך לא ההנהגה החרדית אשמה, מי שישב בשמנו על ההגה ולא עשה כלום למעננו הם האשמים.

גם בתרבות דרוש שינוי משמעותי. אמנם מורגשת התעוררות בנושא ואכן בקיץ האחרון נהנינו מהופעות וערבי תרבות יפים. אבל הגיע הזמן שזה יהיה משהו על בסיס קבוע, גרנדיוזי יותר, לא עוד קולנוע בבית יד לבנים עם כל הכבוד. לטעמי צריך להקים מרכז בילוי ופנאי שיגלם בתוכו את כל הבילויים שהציבור הטברייני כל כך נהנה לצרוך בערים אחרות ולא מדובר במשחקייה בקניון.

ניסיתי לסכם ממש על קצה המזלג את המאווים, התכניות, הרגשות, התחושות והחזון לעיר.

בשנה הבאה אמורות להתקיים הבחירות לעירייה, למועצה וראשות העיר. אם לפני שנה כתבתי שאני שוקל להתמודד למועצה ולראשות העיר, היום אני לא שוקל יותר, אני מתמודד וכנראה כמועמד הליכוד, אני לא מגיע רק כדי להיבחר, אני מגיע לעבוד.

כפי שאמרתי בעבר, צמחתי בשיכון ד' וטיפסתי על החומות הכי גבוהות שהחיים העמידו בפניי.

אני איש עשייה בכל רמ"ח איבריי. אני לא סלב, לא עסקן ולא הגעתי על מנת לעשות סיבוב על העיר. נולדתי פה, צמחתי בטבריה ואני מגדל פה את ילדיי. טבריה זקוקה לאנשי עשייה, מקצוענים, לא כאלה שרוצים לרפד את ישבנם, לא כאלה שבאים לשדוד את קרקעותיה, לא כאלו שבאים לסמן וי.

אני מאיר אלמקייס, אחד משלכם, איש עשייה עם קבלות, רוצה להיות ראש העיר של כל אחד ואחת מתושבי העיר המדהימה שלנו, בא לעשות מהפיכה בעיר, בא לעשות שינוי, אבל לפני הכל מגיע לאחות את הקרעים בתוכנו ומבקש את עזרתכם להצליח בזה. בלי אחדות לא תהיה הצלחה.

שנה טובה ומבורכת. אשמח לקבל את תגובתכם: ELMAKIYAS.LAWYER@GMAIL.COM

#בחירות2023טבריה #עו"דמאיראלמקייסלראשותהעירטבריה #טבריה #משרדהפנים