תוצאות חיפוש

ממרומי ההצלחה הדבר החשוב ביותר שרועי יכול לשים עליו את האצבע זוהי הנאמנות לדרכו שלו, החיים מציעים הסחות דעת רבות לסטייה מהמסלול. בין הכשלון להצלחה, אם אתה לא נאמן לעצמך, אתה הולך לאיבוד. Fight or Flight היא תגובה פסיכולוגית שרבות נכתב עליה. בפשטות היא התגובה האוטומטית של האדם כאשר הוא עומד בפני מכה בחיים, או שהוא יברח או שהוא יילחם. את המכות הראשונות רועי קיבל כבר כילד, הבחירה שלו הייתה להילחם ומאותו הרגע ממש הוא פתח במסע שלם לחירות, החירות להיות מי שאתה, כנגד כל הסיכויים. רועי נולד וגדל בטבריה, אביו חזר בתשובה והוא מצא את עצמו בבית ספר חרדי עם משמעת נוקשה. בקרב הילדים הוא נחשב לחריג, לא מקובל, לעגו על כך שאינו חרדי, מנגד גם בעולם החילוני לא קיבלו אותו, שם הוא נחשב דתי, התוצאה הייתה תחושה של "חוסר שייכות", מהר מאוד ההקנטות הסלימו למכות והוא חטף לא מעט כולל איומים על השעייה מבית הספר. הוריו המודאגים החליטו לרשום אותו לחוג קארטה ללימוד הגנה עצמית, אף כי אף אחד מהם לא שיער לאן זה יוביל ברבות השנים. בתחילה לא היה לרועי כבוד ל"כישלון", אבל שיעור קשה חיכה לו בפינה. הוריו המודאגים החליטו לרשום אותו לחוג קארטה ללימוד הגנה עצמית, אף כי אף אחד מהם לא שיער לאן זה יוביל בשלב בו למד בישיבה התיכונית התרחש המהפך הראשון, ההתמדה והעיקשות בלימודי הקארטה הביאה אותו לכבוש את התואר אלוף ישראל בקארטה ואלוף ישראל בג'יו ג'יטסו ברזילאי. פתאום מילד, שדחקו לשוליים, הוא הפך להיות כוכב, פופולרי בקרב החבר'ה, אבל זה היה עדיין לבל חובבני ורועי רקם שאיפות להיות כוכב בינלאומי. מול החבר'ה מהמרכז הוא עדיין הרגיש קצת נחות, אבל זה לא שבר אותו, נקודת ההתחלה שלהם אולי טובה משלו, אבל כוח הרצון שלו גדול יותר. בגיל 21, כשהוא משרת כלוחם במג"ב, המאמן שלו מסביר, כי אין זה הזמן להעפיל ולהתחרות לקרבות MMA, האימון דורש זמן והשקעה. רועי לא משתכנע, הוא מתאמן וניגש לקרב הראשון שלו ומפסיד הפסד צורם. הכישלון הזה הוא הדבר הטוב ביותר שקורה לו, כפי שהסביר סטיב ג'ובס על כשלונות, הסביבה לא מפרגנת, דוחקים בו מכיוונים שונים לנטוש את החלום, ללכת ללמוד תואר ואולי גם להיות מורה לספורט, אומרים לו שזה לא בשבילו, לרגעים זה נראה, לו עצמו, גדול מדי עליו בכמה מידות. דווקא ברגע זה של שפל רועי משתחרר מהצבא, נוטל את המענקים והלוואה מהבנק ומחליט לפתוח סטודיו בטבריה אלא שרועי הוא עקשן ולמרות שהכישלון צורם וכואב, הוא מבין הרבה על הסביבה שלו, הוא לומד לנתח אותה, לקטלג אותה ומבין שהיא לא יכולה להסיט אותו מהמסלול, המשפט שעולה לו בראש הוא: "לא ניתן לעשות את אותו דבר ולצפות לתוצאה שונה", אז הוא משנה, הוא מוותר על חברים ועל מסיבות ועל חברה, שלא תמכה והוא מתאמן קשה יותר. הוא מבין כי גם את הניצחון וגם את הכשלון צריך לקחת בפרופורציה ולזכור כי לא כולם חברים באמת, התובנה הזאת מבגרת, מלמדת, מפתחת. דווקא ברגע זה של שפל רועי משתחרר מהצבא, נוטל את המענקים והלוואה מהבנק ומחליט לפתוח סטודיו בטבריה, המיזם נכשל, הכסף יורד לטימיון והסטודיו נסגר ואז, מגיע הקרב השני ב-MMA. רועי נכנס לזירה חדור מטרה בהיכל נוקיה מול 10,000 משתתפים, הפעם הקרב לא חדש לו, הקרב משודר בשידור ישיר בספורט 1 במעל 100 מדינות, רועי מרגיש מפוחד מהעוצמות מסביבו: כתבים של בלייזר, מעריב, ידיעות אחרונות, צלמים מכל כיוון, המאמן שלו מעודד אותו: "כולם מתמודדים עם זה, אם אתה רוצה להיות בשורה אחת עם הגדולים, תתמודד גם אתה, יש סיכון, אבל עם הסיכוי מגיע תגמול גדול". הוא עולה לזירה ולהפתעת כולם מכניע את היריב בסיבוב הראשון וההרגשה היא שהוא "על גג העולם". המהומה סביב הניצחון היא רבה, מדמות לא מוכרת הוא הופך לאוטריטה, למומחה, הצעות אינספור מתחילות להגיע ורועי מבין שהחיים לא יחזרו יותר למסלולם הרגיל. רועי הוא בין הישראלים הבודדים שמחזיקים כיום בחגורה שחורה בג'יו ג'יטסו ברזילאי מטעם אלוף העולם רויס גרייבי בעקבות ההצלחה, רועי פותח שוב את הסטודיו, הביקוש להתאמן אצלו עולה שחקים, הטלפון לא מפסיק לצלצל, מתאמנים מגיעים אליו עד היום מתל אביב, מנתניה, מחדרה ומעוד ערים בארץ, אפילו בחור שמגיע מקנדה לביקור משפחתי לא מוותר על אימון קבוע אצלו בתקופת שהותו. בהמשך הוא מנצח את אלוף העולם באיגרוף תאילנדי ואלוף צרפת בקיק בוקס וגם את אלוף גיאורגיה בהיאבקות ועוד שורה של לוחמים מוכשרים נוספים. רועי הוא בין הישראלים הבודדים שמחזיקים כיום בחגורה שחורה בג'יו ג'יטסו ברזילאי מטעם אלוף העולם רויס גרייבי. את המבחן הוא עבר במיאמי ורק מי שהתאמן משך 10 שנים לפחות יכול לגשת אליו. לאחר שלושה ימי מבחנים קשים רועי צולח את המשימה ונבחר ביחד עם עוד ארבעה מתוך 100 נבחנים. ישנם שמתאמנים 15 שנה למבחן הזה ולא צולחים אותו. אחרי שרועי הופך לשם דבר, הוא מקבל הצעה לעבור לארה"ב ולהצטרף לליגה הכי גדולה ב-MMA, מציעים לו קרב בערב ליל הסדר. בשלב הזה, רועי כבר לאחר כמה תמורות מבחינה דתית, מחינוך דתי הוא פנה לחילוניות ולאחר מכן שב לשמור שבת. הקרב בליל הסדר מתוכנן במיאמי בליווי תקשורת בינלאומית, לכן הוא נאלץ לסרב והמציע מתאכזב. מציעים לו להצטרף למחנה אימונים למשך חצי שנה, כולל מגורים בחו"ל והוא נכנס לדילמה קשה. היענות להצעה משמעה סגירת הסטודיו בטבריה. את הלילה שלפני קבלת ההחלטה הוא לא שוכח, הוא מרגיש שייך לילדים בטבריה, הוא לא יכול להיות שלם עם עצמו אם יסגור את שערי הסטודיו ולכן אף שרבים אומרים לו שהוא טיפש, הוא מסרב גם להצעה זאת ועד היום הוא לא מתחרט. קרבות קטנים בהמשך לא חסרו ובשיאה של תקופת הקורונה הוא מקבל הצעה להתחרות מול לוחם אמריקאי מפורסם וידוע בקרב שישודר מול הליגה הכי גדולה בעולם UFC, אבל הקרב מבוטל בגלל המגפה. במקביל המועדון נסגר בגלל מגבלות הקורונה ורועי מתחיל לפתח מוצרים דיגיטליים כמענה: סדרת אימונים שלמה עולה לאתר לרכישה בנושא כושר ותזונה וגם הגנה עצמית לילדים ומבוגרים, הוא מפתח מותג ביגוד וציוד ספורט עם שם של פייטר: RPG ולמרות הקשיים, רועי ממשיך להצליח. בשיא תקופת הקורונה הוא חווה כאבים, אבל מייחס אותם לכאבים איתם הוא רגיל לחיות, כאבי פציעות למיניהם, בחוות הדעת הרפואית הראשונה לא מאתרים כלום, בחוות הדעת השנייה ממצאי האולטרסאונד שולחים אותו לסדרת בדיקות שמגלה גידול סרטני בכליה. רועי חוטף עוד מכה מהחיים, איך יכול להיות שאדם שמקפיד על תזונה בריאה כל כך וסדרת אימונים מקצועית, מוצא עצמו נאבק בסרטן? התגלית מובילה לסירובי הצעות לקרבות ורועי נכנס לניתוח מורכב להסרת הגידול וזמן החלמה ארוך, הרופאים מודיעים לו שלא יוכל לחזור לאימון קרבות מקצועי, אלא בעוד כשנה ויש ששואלים אותו אם לא הגיע הזמן להפסיק את הקריירה המקצועית ולהיוותר בתחום האימון, אבל רועי לא חש שמיצה את עצמו. הרופאים מודיעים לו שלא יוכל לחזור לאימון קרבות מקצועי אחרי חמישה חודשים בלבד מציעים לו קרב ברוסיה מול לוחם קשוח. רועי מחליט להתאמן ולנסוע לקרב, את הפנים שלו אחרי הקרב הזה הוא מתאר עם עווית בקול כמנופחות מאוד ממכות קשוחות, הקרב מסתיים בהעדר הכרעה ולכן ההכרזה על המנצח נותרת להחלטת שופטים, כפי המקובל בקרבות מסוג זה. השופטים מחליטים לתת את הניצחון ללוחם הרוסי המקומי, אבל מבחינתו של רועי מדובר באחד הניצחונות הגדולים שלו: לא רק שלא הוכנע בזירה על ידי אחד הלוחמים הקשוחים והאכזריים בתחום, אלא ביחס למצבו 5 חודשים קודם לכן, לא ניתן לעכל את המקפצה: משבר כלי ללחימה בקרב אכזרי בזירה, בה לא הוכרע! זהו ניצחון הרוח, שהוא הרבה מעבר לכל ניצחון גופני. המחלה מביאה עימה עבור רועי תובנות עמוקות ברמת ההתפתחות האישית שלו, הוא לוקח את הזמן שהחיים מציעים לו כדי ללמוד ולחקור מה הופך אנשים למנצחים, מדוע מוכשרים מאין כמוהם לא מעפילים למקום המגיע להם, בעוד אחרים כן, הוא מבין את הקשר העצום בין המוח לגוף, את העובדה כי מספיק שדמות אחת בעולם תאמין בילד, כדי להסיט אותו ממסלול כושל אלא עבר עתיד מזהיר, את המציאות שקו החשיבה שלנו יכול לייצר, בספורט, בזוגיות, בעסקים, בכל שתבחרו להתחייב בו לשיפור יום-יומי. בעקבות התובנות נפתחת סדרה של הרצאות וסדנאות שרועי מציע לחברות וארגונים גדולים: חברות היי טק, משרד הבטחון, תלמידי תיכון בבתי ספר ועוד. מי שחושב שאני איזה סופרמן וקל לי לקום בחמש בבוקר טועה רועי מבהיר שהוא בטבריה כדי להישאר, הוא מבלה על הכביש בין טבריה למרכז רבות, מחלק את הזמן למחצית. שואלים אותו מדוע טבריה, כשעמיתיו לוקחים פי כמה על אימונים במרכז? הוא לא מקבל זאת, הוא מאמין בטבריה, בפוטנציאל שלה, ביום שבו ידרוך הכוכב שלה, בילדים שבה, קולגות שלוקחים פי כמה לאימון מגיעים להתאמן אצלו והם בד"כ בשוק מהמחיר שהוא גובה, אבל הוא יודע: טבריה זה לא תל אביב או ירושלים, יש לו פינה חמה בלב לילדים ולדור שהוא מגדל כאן במיוחד. בין לבין עוברים דרכו אנשים שמתקשים לרדת במשקל, שזקוקים לאימון מסיבות שונות ואף ילדים בסיכון גבוה עם בעיות סמים, הסתבכויות במשטרה ומסלול מכוון לעולם הפשע, שהוא מסיט אותם לטובת עתיד טוב יותר, הכולל אמונה ביכולות שלהם. הוא מעלה באינסטגרם כל העת אתגרים שהוא מצלם, קם כל יום בחמש בבוקר ומתחיל את המסע היומי שלו. "מי שחושב שאני איזה סופרמן וקל לי לקום בחמש בבוקר טועה", הוא אומר, "אבל את הרגשת הסיפוק הזאת בשמונה, כשאני יודע שהספקתי להתאמן, להתקלח, להתפלל, לעשות סידור יומי ועוד דברים במסדר הבוקר שלי, כשאנשים רק התחילו להתעורר, אני לא מחליף בשום דבר אחר". ג'יו גיטסו, הוא אומר, "היא שיטה שתמיד הקסימה אותי, כי הקסם שלה הוא בכך שאתה לא חייב להיות חזק פיזית, כדי לנצח אנשים גדולים ממך. דרכו לומדים גם על אורח חיים בריא, על אימון ומשמעת עצמית ועל קור רוח, שהוא "מפתח" לפתיחת דלתות בחיים. אנשים נוטים לחשוב שאדם עצבני הוא אדם מסוכן, אבל אדם קר רוח מסוכן הרבה יותר, אני מסביר זאת לתלמידים שלי, את העובדה שלהיות אלוף זה לא רק כושר ואימון, אלא דרך חשיבה שמשחררת אותך מהלפיתה של היריב, מסע לחירות הנפש מכבלים שכולנו שמים את עצמנו בהם. אם היו אומרים לי בתחילת הדרך שאעבור את כל זה לפני גיל 40, לא הייתי מאמין, אבל זו עובדה שגם אני לומד לקבל אותה ביחד עם האחריות שבאה עם הניצחון: לעשות למען אחרים". הוא כבר הרצה לא אחת בפני נשים מוכות ובקרוב הוא עומד לפתוח קורס לנשים בלבד בליווי מאמנת, שכל אישה יכולה להיתרם ממנו ולא רק להגנה עצמית. הוא מתכנן את הצעד הבא וכרגע שומר אותו בגדר הפתעה. לסיום, רועי מבקש לאחל לכם שחג הפסח הקרוב יסמל עבורכם תחילתו של מסע שחרור מהכבלים שכל אחד מכם בחר לשים עצמו בהם ואם אתם זקוקים לעצה, לכיוון בדרך לחירות האישית שלכם, מוזמנים לחפש את רועי בהרצאות ובסדנאות. הוא כאן למענכם, למען הילדים של טבריה, מאמין שהכל אפשרי, אם רק תרצו זאת בכל נפשכם. תודה לרועי על הזכות לחלוק איתנו את המסע הייחודי שלו לחירות הנפש וניצחון הרוח, מי אמר שכולם עוזבים את טבריה? יש כאלה שהם כאן כדי להישאר ולהזכיר לנו שהדרך להצלחה רצופה בכישלונות והיא מתחילה בזה שנאמין ביציאה מעבדות לחירות! חג פסח שמח וכשר לכל תושבי האיזור ולכל בית ישראל.

לאחר בואו של, מוני מעתוק, לעיר טבריה כראש עיר ממונה, הוא החליט לערוך מדידות לעיר טבריה כמתחייב בחוק. גם את השיטה הוא שינה כי היא נראתה לו לא הוגנת. אני בטוח במאת האחוזים שאם הוא היה רואה היום מה עושים שם בארנונה ובחיובים לציבור הוא היה עושה מעשה. הסתכלתי לו בעיניים כשדיבר איתי על הארנונה ומה קורה שם, הוא הבין היטב מה קרה וקורה שם, ומשם הגעתי למסכנה למה ומה המטרה שלו בכדי לעשות צדק בחיובים ובדרכי העבודה. הוא הבין מיד כיצד זה מתנהל. למדידות בדרך כלל מייחסים חיובים מוני מעתוק דיבר גם על זיכויים לתושבים. חברים, מוני מעתוק לא טעה בכלל. מה שקורה כיום במערכת החיובים בארנונה זה סדום ועמורה, ויש הטוענים שזה בלשון המעטה. תושבים ובעלי נסים מקבלים חיובים על עשרות מטרים נוספים ממדידות קודמות, המון טעויות, חיובים שגויים, הקורונה מקשה על האזרחים להתנהל אל מול הרשות המקומית ומחלקת הגביה, אבל... החיובים רצים, הריביות משתוללות ובכלל מעדויות שהתקבלו במערכת העיתון ובפניי במיוחד טען בפניי מי שטען "מסכנים האנשים". ואני אומר לכם, שאם הוא טען "מסכנים האנשים" סימן שהגיעו מים עד גועל נפש. נכון שהחוק מתיר לרשות לעשות מדידות כל חמש שנים. זה נכון שלא כל העיר מחויבת באופן שווה צודק ונכון, זה נכון שיש כאלו שבכלל לא משלמים, נכון שיש כאלו שאפילו יוצרים חובות של מיליונים ועד היום לא משלמים וממשיכים לפעול ולהפעיל עסקים, אבל הם רק משנים את שם החברה והבעלים כל כמה שנים, כך החוב נשאר, ומתחיל להצטבר חוב חדש ואילו העירייה לא עושה דבר וחצי דבר בכדי לגבות את החובות, או לבצע הרמת מסך, או לדרוש לשנות את החוק ולהחתים כל בעל חברה על ערבות אישית. אז את מי כן יכולה הרשות לדפוק והם דופקים (סליחה על הביטוי) את הפשוטים! או בשפתו של השולט בעיר טבריה, אריה דרעי, את "השקופים", המסכנים, אלו שלא מבינים, שלא מכירים את המותר והאסור, את התמימים והחלשים, את אלו שהקורונה הפכה להם את חייהם, ובמיוחד את כל האנשים הישרים והטובים. תושבי טבריה, את המדידות שבוצעו ואת החשבונות של הארנונה שהגיעו אליכם תבדקו טוב טוב ואפילו תיקחו אנשי מקצוע לעניין, אל תקבלו הכל בהכנעה, כל בדיקה שלכם יכולה במהלך השנים להיות בעלת ערך כספי גדול לאין ארוך. כל מטר מרובע שווה למשך שנים הרבה כסף, כל חיוב שגוי זה גזל. עצתי לכם ותאמינו לי, אל תאמינו להם ותבדקו ועוד תראו שאתם תרוויחו. אל תרימו ידיים!! קחו אנשי מקצוע לצרכי הבדיקה, תערערו על כל החלטה שם, כי אמון במה שקורה שם ואנחנו לא צריכים לספק להם כניעה להחלטות שגויות. זה על קצה המזלג. בשבוע הבא אביא עוד בעניין הארנונה. #שיטתמצליח#חיוביארנונה#עירייתטבריה#העירטבריה#אריהדרעי#חשבונותארנונה#

במשטרה עדיין מתקשים לעכל: 2 משרדי חקירות, בטבריה ובצפת נשדדו, שתי ניידות הוצתו, נרצח תוך כדי ובעת העברתו בליווי שתי ניידות של אדם שחיו היו בסכנה אך הפשע המאורגן חיסל אותו למרות הכל ועל אף הכל. האם זוהי מדינת חוק? במשטרת ישראל השתאו: בסוף השבוע שעבר נפרצו שני משרדי חקירות, בתחנת המשטרה בטבריה ובתחנת המשטרה בצפת. ממשרדי החקירות נגנב אקדח, מחשבים המכילים חומרי חקירה ומסמכי חקירה רבים. במשטרה אומרים כי החקירות לא נפגעו כיוון שחומרי החקירה מגובים על שרתי המשטרה המרכזיים. יצוין כי ככל הנראה חומרי החקירה הגנובים משויכים לתחום הפשיעה הכלכלית, בעיקר בנושא פשיעה על רקע גביית פרוטקשן מבעלי עסקים באזור הצפון ובחקירות המתנהלות בתחומי המשרדים שנפרצו. בעלי עסקים רבים, אשר התלוננו בנושא הפרוטקשיין, חוששים כי חומרי החקירה יגיעו לידי העבריינים מהם סובלים, וכי העבריינים יחשפו לשמות המתלוננים ובעקבות כך יתנקמו בהם ובעסקיהם. שלא לציטוט אמרו במשטרה השבוע כי המקרה מביך מאוד וסידורי האבטחה יהודקו, והאחראים לליקויים ישאו בתוצאות כישלון אבטחת משרדי החקירות. מאז הגיעה הידיעה הוצתו ונשרפו השבוע שתי ניידות משטרה בקרית שמונה ובצפת. נראה שהפשע משתלט על החוק ולא החוק משתלט על הפשע. האם משטרת ישראל ומערכת אכיפת החוק בפשיטת רגל? ישראל של 2021 האומנם זה קורה לנו? כן זה קורה, זה קרה, זו התוצאה שלמעשה השוטרים הפכו להיות המטרות במקום להיפך. מה מניע שוטר לבצע את עבודתו אם דקה אחרי זה הוא במח"ש? מה מניע חייל לירות בפורע חוק? דקה אחרי זה התקשורת קופצת עליו והוא הופל להיות העבריין. מה קורה לאזרח ששומר על ביתו ומכוניתו בעת שפורצים גונבים את מכוניתו והוא יורה בהם כי אין משטרה? זוהי ישראל של שנת 2021 ואיש לא נוקף אצבע ועושה מעשה. ואם כבר השוטרים תפסו והפרקליטות העמידה לדין אז זה מגיע לשופטים ו... 3 חודשים מאסר על תנאי או איזה קנס מינימלי והכל יורד לטימיון כי... מכאן תמשיכו אתם הקוראים להיכן שתרצו, אבל בננו השוטרים במרביתם מסכנים לא נותנים להם לעשות את העבודה. עדיף לעקוב ולרדוף אחרי 50 שוטרים שיסרחו אם בכלל מאשר לעודד פשע במדינת ישראל ע"י אוזלת ידם של השוטרים שאינם מקבלים גיבוי. #ניידותנשרפו#משטרה#תחוםהפשיעההכלכלית#פרוטקשן#פשע#ישראלשלשנת2021

משה גרוסמן, תושב קרית מוצקין, נבחר לכהן בתפקיד מנכ"ל החברה הכלכלית בטבריה. גרוסמן, יחליף את ישראל ענתבי, שפורש לאחר שנים רבות של עשיה ציבורית במספר תחומים. החל מכהונתו כחבר מועצת העיר, לאחר מכן בתפקידו כמנכ"ל העירייה ולסיום כמנכ"ל החברה הכלכלית. משה גרוסמן, בעל תואר שני במנהל עסקים בהתמחות בכלכלה וניהול ציבורי בטכניון. סיים תואר ראשון בהנדסת מכונות בטכניון, סיים בהצטיינות קורס בהכשרת מנכ"לים בחברות עירוניות, סיים בהצטיינות קורס ראשי מנהלות התחדשות עירונית, בוגר קורס דירקטורים בכירים ונושאי משרה ציבורית ובוגר קורס ניהול פרויקטים בטכניון. האיש גם היה יו"ר מכבי מוצקין בכדורסל ונראה שהוא אוהב ספורט. משה גרוסמן, כיהן כסמנכ"ל התחדשות עסקים, מגורים ופרויקטים בתשתיות, שימש כיו"ר ועד המהנדסים בחברת "צים ספנות" כמנהל מחלקת פרויקטים גלובליים ומרכז שליטה ובקרה של חברת "צים ספנות" כיהן בהתנדבות כדירקטור בחברה הכלכלית קרית מוצקין, כיהן כמנהל תשתיות של חברת Hitachi Data Systems וכמהנדס פרויקטים בחברת Memorex. מינויו של משה גרוסמן כפוף לאישור הדירקטוריון של החברה הכלכלית שיתקיים ביום רביעי הבא. האם תהפוך החברה הכלכלית בטבריה לזרוע עסקית, כלכלית, עצמאית, יוזמת ומוציאה לפועל של פרויקטים לפיתוח וקידום העיר, או שהיא תמשיך להיות חברה אפורה, לא כלכלית, לא יוזמת, לא רווחית והממומנת ע"י הציבור? ימים יגידו. אני תוהה ביני לביני, עם כל התארים שיש לאיש כפי שדווחו ע"י הרשות, ועם כל כך הרבה מקומות עבודה מהעבר, עולה השאלה המתבקש בן כמה האיש ואיך הספיק לעסוק בכל כך הרבה מקומות עבודה, ומדוע לא נשאר זמן רב במקום עבודה אחד. לבטח בעתיד לכשנראיין אותו נלמד יותר. בכל מקרה מערכת העיתון מאחלת לו הצלחה בתפקידו. בטבריה, מחזיקים לו אצבעות בכדי שיצליח. #מנכ"לחברההכלכליתבטבריה#מועצתהעירטבריה

נתבקשתי מחבר קיבוצניק יקר, זיו הר חול, להגיע אל קיבוץ כנרת ולפגוש איש מעניין, עם סיפור מעניין על ההיסטוריה של חלק מאנשי קיבוץ כנרת ופועלם בין דפי ההיסטוריה. אנשים שהיו ממקימי המדינה, על טרומפלדור והקרבות בתל-חי ומי היו האנשים של פעם שנלחמו לצידו של טרומפלדור ובכלל כיצד הם פעלו דאז. הובהר לי מראש מי האיש, אך הפתעתי הייתה גדולה בהרבה. נפגשנו בחצר ביתו של עמירם אידלמן בקיבוץ כנרת. על המדרכה באוויר הצח בשל הקורונה. פגשתי אדם המכיר ויודע את פרטי העבר וההיסטוריה לפרטי פרטים. אדם עם סבר פנים מחייך ומזמין, עיניים מאירות ורגועות מה שהעיד על אישיותו וטוב ליבו של האיש. אני מודה הייתי מרותק לסיפור במשך כשעתיים ונהניתי מכל רגע. ולא הפרעתי לו ברצף המחשבה אפילו לרגע. עמירם סיפר את הסיפור באופן קולח כאשר הוא לא פעם מכניס בתוכו מטעמים, מעט פלפל וקורטוב של מספר טוב היודע את ההיסטוריה על בוריה. זה היה עבורי שיעור חובה בהיסטוריה, כי אני מודה אצל המורה להיסטוריה שלי בתיכון, לוניה שמה, מקיבוץ אפיקים אני ממש לא למדתי. היא פשוט לא אהבה את מה שאני. וכאן קיבלתי שיעור מאלף בהיסטוריה של ארץ ישראל, ועוד בחינם. לבן קראו אברהם גור מאירוב, וברבות הימים, בגיל 17, נפל בקרבות בסג'רה במהלך מלחמת העצמאות. מעתה שם משפחתו של שאול יהא אביגור, למען הנצחת בנו. שאול אביגור - סיפורו של איש הצללים ב-1920 הצטרף למגיני ולוחמי קרב תל-חי שם איבד את חברו הטוב, אהרון שר, שהיה מראשוני הנופלים בתל חי, אחד מהשמיניה שעל שמם נקראה העיר הסמוכה קרית-שמונה. ב-1924 התחתן ולאחר מכן נולדו לו בן ובת. לבן קראו אברהם גור מאירוב, וברבות הימים, בגיל 17, נפל בקרבות בסג'רה במהלך מלחמת העצמאות. מעתה שם משפחתו של שאול יהא אביגור, למען הנצחת בנו. ב-1934 הקים את הש"י (שירות הידיעות) מה שלימים יהווה את הבסיס להקמת שירותי הביטחון החשאיים של מדינת ישראל. מעבר לפעילות מודיעינית חשאית עסק המון בתחום רכישת נשק שיסייע להקמת המדינה ולהתחמשות לקראת הקמת מדינת ישראל. שאול אביגור, אף שתיעב את הנאצים ימ''ש, קנה את הנשקים שלהם, חלקם עדיין עם חריטות צלבי קרס. נשק היה דבר נפוץ מאוד בעולם עם תום מלחמת העולם השנייה, ומי שהתכוננה למלחמה, מדינת ישראל הקטנה העתידה לקום – הייתה חייבת נשק והרבה נשק וכמעט מכל הבא ליד. בכדי לטשטש את מוצאו של הנשק הנאצי נהג אביגור בתחבולה – הוא מיתג את הנשקים כשייכים לצ'כים, וככאלו שמיוצרים בצ'כיה. אז הסכימו בארץ ישראל לקבל את הנשקים ולהשתמש בהם למטרות המלחמה וההגנה על הארץ מפני הפורעים הערבים, כנשק המוכר לכולנו הרובה ה"צ'כי". אביגור היה חברו הטוב של דוד גרין, לימים דוד בן גוריון, ראש ממשלת ישראל הראשון. בן גוריון ראה בו יד ימינו, ולאחר הקמת המדינה מינה אותו לסגן שר הביטחון, עקב הניסיון הביטחוני הרב שצבר. לאחר קום המדינה הקים את "נתיב" – גוף מודיעין אשר ריכז את הטיפול בעליית יהודי מזרח אירופה, בעיקר מברית המועצות. בשנת 1973 הוענק לאביגור פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה ע''י נשיא המדינה דאז זלמן שז''ר. את כל אלה ועוד מספר לנו עמירם אידלמן, בן כנרת, שגדל על דמותו הנערצת של שאול אביגור. אידלמן מלא כרימון בסיפורי כנרת, סיפורי דור התקומה וסיפורים אותם חווה במהלך חייו בכנרת. הוא מדריך טיולים וסיורים חוויתים, ומעיד על עצמו שהוא "אוהב מאוד להדריך בבית העלמין בכנרת". אידלמן מספר שמי שגייס אותו להדריך בתחומי המועצה היה שר התיירות דוד לוי, עליו הוא מעיד כי הוא "חמד של אדם". כשערך אידלמן סיור לשר התיירות בבית העלמין של כנרת, לוי סייר בין הקברים המפורסמים אך משהגיע למספר קברים של מייסדי מפא"י ומפ"ם הקבורים בכנרת, השר לוי חייך מעט כאשר הגיע בסמוך לקבריהם של שאול אביגור, כצנלסון, סירקין, בורוכוב ופעילים נוספים של מפא''י המיתולוגית. אידלמן חשב כי לוי תפס אותו בטעות כל שהיא במהלך הסיור. כששאלו לפשר צחוקו ענה לוי: "אתה יודע כמה שנים אני מחכה לראות את תנועת העבודה שוכבת לרגליי באדמה?!" אידלמן, כיום בן 73, הוא בור סוד שאינו מאבד טיפה. כל כולו היסטוריה וסיפורים ממקור ראשון מבין דפי ההיסטוריה סיפורי אמת שלרבים יהיו כאגדות. אידלמן סובר כי יש שני דברים שכואבים לו כיום: השיסוי והפילוג בחברה הישראלית מחד, ומאידך בנים ובנות של ישראלים אשר יורדים ומשתקעים ומתגוררים בחוץ לארץ. עוד סיפור מפורסם הוא סיפורה של נעמי שמר, אשר סיימה תיכון בהצטיינות, ודרשה ללכת וללמוד מוזיקה במוסד אקדמי מרוחק במרכז הארץ דווקא באמצע המלחמה. בקיבוץ כנרת החלו לחשושים: "מילא שתלך ללמוד חקלאות, אבל מוזיקה? מקצוע שהזקנים הגדירו אותו כמקצוע שאין בו כלום". אסיפת כנרת התקבצה באישון ליל לקבל החלטה. שרה אביגור רעייתו, באמצע האסיפה קמה ודיברה ללא רשות: "הניחו לילדה ללכת ללמוד. כולנו יודעים שזהו יעודה של נעמי שלנו". לימים תהיה זו ההחלטה הגורלית ביותר מאז הקמתה של התנועה הקיבוצית כולה: הוחלט לאפשר לנערה הצעירה נעמי שמר ללכת וללמוד מוזיקה על חשבון הקבוצה. את סיפוריו של מר אידלמן שאבתי בשקיקה. הם היו מלאי עניין ומלאי תובנות. הם מובאים לכם כאן בתמצית, שלטעמי אינה ראויה לגודל האנשים שבסיפור ולגודלם של דפי ההיסטוריה שאינם מונצחים כראוי בקיבוץ כנרת ובעמק הירדן בפרט. ההיסטוריה של אנשי המקום דאז משחר נעוריה ראויה להרבה יותר מההיסטוריה המתייפייפת של היום. #קיבוץכנרת#הסטוריהמקומית#מקימיהמדינה#קורונה#קיבוץאפיקים#מלחמתהעצמאות#תל-חי#סג'רה#נעמישמר

בשבוע שעבר הבעתי את דעתי האישית, תחת הטור הקבוע שלי, "דעתו של כוכב", שנשא את הכותרת "שיטת מצליח". הבעת דעתי לא מצאה חן בעיני בכירי עיריית טבריה, שמצאו לנכון למתוח ביקורת על שהבעתי את דעתי. כפי שהבטחתי בכתבה משבוע שעבר, השבוע אפרט למה כתבתי את דעתי ולמה בחרתי בכותרת "שיטת מצליח". אחרי 43 שנים כעיתונאי בעיר טבריה, עם לא מספר חשיפות בעניין חיובי הארנונה, נתקלתי לא פעם ב"שיטת מצליח". ולמה כוונתי? אתם זוכרים שבעיר טבריה החליטו לחייב את כל התושבים על שרותי קבורה? שם, זה גם היה ב"שיטת מצליח" קודם חייבו ורק אחר"כ ניתנה הוראה שהחיוב היה לא חוקי והעירייה הפסיקה לחייב. האנשים שפעלו בעניין זה כבר לא קיימים בעיריית טבריה, יחד עם זאת נדמה לפעמים שלא נלמדו הלקחים. באופן דומה, אתם אולי זוכרים שחשפתי בכתבה עיתונאית בעבר כי בארנונה חייבו (אגב גם עד היום מחייבים, אם כי פחות) עבור משלוח התראה סך של כ-50 שקלים לערך על אף העדר העובדה שלא הייתה קיימת המצאה כדין של ההתראה לחייב. אז גם חשפתי שחלק גדול מהחשבונות הדו חודשיים לא הגיעו ליעדם במהלך השנה. פועל יוצא הוא שאם הדואר לא הגיע אל התושב, הוא גם לא יכול להיות משולם. לאחר זמן מה היו מחייבים את התושב בגין "הודעת התראה" בגין אי תשלום על סך כ-50 שקלים. אתם משערים בנפשכם כמה כסף עשויה להרוויח חברת הגביה רק על משלוח ההתראה ביחס למספר התושבים אליהם היא שולחת התראות?! זאת, כאשר ממקרים שנתקלתי בהם טבין ותקילין לא נמצא תיעוד כלל שהתקבלו החשבון או ההתראה. בטבריה יש עשרות אלפי בתי אב, מספיק לדוגמא, שרק 2,000 בתי אב לא קיבלו את החשבון כפול שש פעמים בשנה (בשל חיוב רבעוני) והנה ב"שיטת מצליח" שולשלו לקופה כ-200,000 שקלים לשנה שלא כדין. ומיד אומר, אינני יודע כמה התראות או חשבונות לא הגיעו ליעדם אבל מספיק שאתה נתקל לאורך שנים במקרים כאלו ואחרים של חיוב בגין תשלום התראה על אף העדר קבלת החשבון או ההתראה בידי התושב, בשביל להעלות חשד ממשי שהמערכות לא פועלות כראוי במקרים רבים. אני שואל אתכם, כמה מכם נאלצתם לא פעם לשלם בגין התראה על אף שלא ידוע להם שקיבלו את חשבון הארנונה או ההתראה? אני חושב שהתושבים מכירים את ההיסטוריה בעניין זה ואת כמות הערעורים שמוגשת לתובע העירוני, כדי לדעת שהדבר מקומם ומכעיס מאוד לכשאתם נתקלים בו. אז כך אירע, שמניסיוני הקלוקל בעניין זה במהלך השנים, כששילמתי את חובי לארנונה, עמדתי על שלי ודרשתי העתק ממשלוח דואר רשום או תיעוד כל שהוא שנשלחה אליי הודעת החוב או ההתראה, רק כדי לוודא, איך שאומרים, שהלקחים מהעבר נלמדו. במחלקה, לא הצליחו להמציא לי אסמכתא. עיניי ראו מספר ארגזים שבתוכם חשבונות חיוב מתחת לשולחן הפקידה. שאלתי "מה אלו?" והיא השיבה "חשבונות שלא הגיעו ליעדם או לא נדרשו". ישר תהיתי "וכל אלו קיבלו חיוב על התראה?" העדר ההכחשה שלא נשמע בקולי קולות דיבר בעד עצמו. אני מניח שלא תתפלאו, שמהר מאוד מחקו את החוב שלי בגין החיוב על משלוח התראה, כמי שנתפשו בקלקלתם. רגע... אם מחקו לי, תהיתי, מה קורה עם כל השאר שחויבו? האמנם חזרנו ל"שיטת מצליח" בעירייה? לטעמי, קיים העדר פיקוח נאות מצד העירייה ביחס להליכי הגבייה, חובתה לעשות בדיקה שלא עושקים את האזרח במהלך הגבייה על ידי חברות חיצוניות שהיא שוכרת את שירותיהם באמצעות מכרז. אלו אירועים שהרשות חייבת להיות דרוכה אליהם במלוא מובן המילה, זכורים לי היטב כל התלונות הרבות שהגיעו משך שנים למערכת ביחס לגביית עו"ד סנדרוביץ את דו"חות החנייה, כלום לא נלמד שום דבר מאז? העדר פיקוח על בעלי האינטרסים הוא החולי. אם לא הספיק המקרה הראשון, הנה כי כן, הגעתי למחלקת הארנונה לפני שבועיים בכדי לשלם את יתרת חובי לעירייה, שילמתי עבור נכס אחד ובדקתי את חיובי נכס אחר שבבעלותי. נכס, שאינו ראוי למגורים, אין לו חיבור חשמל, אין לו חיבור למים ואין לו אפילו תריסים, הוא נטוש והרוס למחצה. על בסיס סעיף 330 לפקודת העיריות וכפי שגם נמסר לי על ידי העירייה, לנכס שאינו ראוי למגורים מוענקות 3 שנות פטור מארנונה ולאחר מכן הוא מחויב 5 שנים בארנונה (כדי לעודד אגב את שיפוצו או שיקומו) ואם לאחר 5 שנים הוא עדיין אינו ראוי למגורים, אז הוא חוזר להיות פטור מארנונה וכפי שמסר דובר העיריה בעצמו: "במידה והוא ממשיך להיות מוגדר כנכס שאינו ראוי למגורים, יש להעניק לבעליו פטור מארנונה...ואנו כרשות מחויבים לפעול על פי סעיף זה המעוגן בחוק" במהלך שנים הייתי פטור מתשלום, בשנת 2016 החליטו לחייב אותי למשך 5 שנים, משום שטענו, שיש תיקון בחוק ואני שילמתי. ב-2021 בתום 5 השנים, ביררתי אם חייבו אותי עבור הנכס ואכן, חייבו אותי. למעשה אם לא הייתי בודק הייתי ממשיך להיות מחויב ומה קורה אם האזרח לא טורח לבדוק את הרשות, משום שהוא סומך עליה שתפעל בהתאם לחוק, הנה כי כן שיטת מצליח שוב עובדת. בעיריית טבריה בהעדר פיקוח נאות על מחלקת הארנונה, אזרחי העיר משלמים. בהעדר אחריות אישית של איש מבין בכירי העירייה "שיטת מצליח" עובדת!! יש חיוב על הנכס שלי ומי יודע על כמה עוד, כי האזרח לא טרח פשוט לבדוק את הרשות. עד מהרה נאמר לפקידה שטיפלה בי וגם לי "החיוב לא נכון וצריך לבטל אותו, אנחנו נטפל...". עוד נאמר לי "אל תדאג זה יסודר".אבל אני כן דואג, בדיוק כמוכם תושבי טבריה. וגם אתם חייבים להיות מודאגים, כי זה מה שקורה שם לפחות מזווית הראייה שלי ומהדברים שנחשפו לעיניי ואני תוהה ביני לביני מה עם שאר הנכסים שחויבו כמוני? מי בודק שיש זיכוי גורף לחיובים שלא כדין, אם בכלל? שערו לעצמכם שאני רק אחד מבין כמה שחויבו בשיטת מצליח ב-5 שנים האחרונות ביתר? כמה עוד כמוני יש בטבריה שכלל לא מודעים לעניין ובתמימותם שילמו או ישלמו את חשבונות הארנונה? ובכן, מי בעיריית טבריה ישלם את המחיר או ייתן את הדין? מי אמור לבדוק מחדלים שכאלו? היכן בהסכם בין העירייה לבין חברת הגבייה ישנן סנקציות על פגיעה בתושבים או על מחדלים מסוג שכזה? ובכן תושבי טבריה היקרים, אין וגם לא יהיה מישהו שיעשה זאת. לטעמי ולו רק מהסיבה שזה משרת את האינטרס של כולם, חוץ משלכם! הפראיירים התורניים. אם לא דיי בזה, אז גם שיטת מצליח במדידות היא זהה. זה לא משנה אם יוסיפו לכם מטר אחד או 5 מטרים או עשרה מטרים, נראה על פניו שגם שם בהעדר פיקוח "שיטת מצליח" יכולה בהחלט לעבוד היטב, לכן תבדקו ואל תוותרו. קחו איש מקצוע שיבדוק עבורכם, כי זה שווה את המחיר. בין המקרים הרבים של תושבים שהתקשרו כתוצאה מהכתבה הקודמת למערכת העיתון, הייתה גם אישה בת 62, שדיברה מדם ליבה. היא חייבת כסף והרבה כסף בארנונה. היא מוכנה הייתה לשלם חלק נכבד מהסכום בהסדר פשרה כזה או אחר. עו"ד מטעמה של מחלקת הגבייה אמר לה, לטענתה: "יש לנו נכס, את הבית שלך אנחנו יכולים למכור ולממש את כל החוב, אז למה שאנחנו נוותר לך ונתפשר?" והם אכן בהליכים למכור לה את הבית. הגרוש שלה נכה ב-100% וגם היא נכה. ואני שואל אותך אדוני יו"ר הוועדה הממונה, בועז יוסף, מי שהיה גם הממונה על המחוז במשרד הפנים, היה גזבר העירייה בטבריה ובעמק הירדן והיה מבקר העירייה, האם זו תכליתה של עיריית טבריה ושל משרד הפנים למכור לאישה שעברה הליכי גירושין קשים, שמודה שהיא חייבת, שמעוניינת לשלם, שהיא רק מבקשת בקשות לגיטימיות שאתם כרשות מקומית יכולים וחייבים לסייע, היא בקשיים כלכליים היא אמא לילדים וסבתא לנכדים וכל מבוקשה הוא לדבר עם מישהו מוסמך ברשות המקומית שיסייע בעדה, אבל היא נהדפת ע"י אנשי חברת הגביה בעלי האינטרסים. למה בועז? אולי אני טועה, אני מקווה שאני טועה. אני העברתי את מספר הטלפון של האישה לדובר העירייה, ייעצתי לה להיפגש ולדבר עם יו"ר הוועדה הממונה, בועז יוסף, אם הוא יסכים להיפגש עימה, אך היא נהדפה בלשכתך. פתרון אני מאמין יש גם יש. בין לבין, ביקשתי מדובר העירייה שידבר עם האישה וישמע ממנה את הסיפור, אבל שום דבר לא ארע נכון ליום שלישי 12.1.21. העבר יעיד על עשרות ומאות מקרים כאלו בטבריה שבסופו של יום משרד הפנים מחק להם חלק מהחוב, אם לא את כולו. בטבריה בוצעה בעבר מחיקת חובות בסך של כ-120 מיליון שקל. את זה כולם מכירים וזוכרים! אז למה אי אפשר לנסות לפחות בתקופה קשה שכזאת בה אנו נמצאים להקשיב ולנסות לסייע? בועז יוסף יו"ר הוועדה הממונה אני פונה אלייך, ישנו חוזר מנכ"ל משרד הפנים 5/2012 שמעניק לראש הרשות שיקול דעת נרחב בעניין חובות לארנונה לפני שהוא מותיר את תושבת העיר טבריה, אמא לשתי ילדים וסבתא ל-3 נכדים להיות טרף לעו"ד מטעם חברת הגבייה. אנא ממך, לך ותעשה מעשה יהודי. הדובר מחזיק במספר הטלפון של האישה, אשר ללשכתך לקבוע פגישה עמה, שמע את הסיפור ותבחן מה ביכולתך לעשות למען. יתקנו אותי חכמים, זה שווה אלף תפילות של שבת או הנחת תפילין. זו זכות אלוהית לעזור, לסייע, להעניק לאחר את מה שמותר ולשמור על הנתינים שלך מפני עושק, גזל וכל מעשה אחר. ביקשתי את תגובת עיריית טבריה למספר שאלות בעניין נכס שאינו ראוי למגורים: כמה בעלי עסקים / נכסים בעיר טבריה חויבו בשנת 2016 בארנונה בגין נכס שאינו ראוי למגורים ובשל הוראה ממשרד הפנים יש לחייבם במשך חמש שנים בארנונה בכדי לעודד לשפץ את הנכסים? כמה בעלי עסקים / נכסים עד שנת 2020 חויבו בגין דרישה זו מטעם הרשות? מבקש את המספרים בלבד ולא משנה סוג הנכס. לשאלות אלו בחר דובר העירייה כלל לא להשיב ומסיבותיו הוא זאת למרות שהנושא הובהר לו גם בשיחת טלפון. התחמקות העירייה מתשובה מעידה על חוסר השקיפות ויבין כל אחד/ת מאתנו את אשר הוא מבין. ביקשנו גם את תגובת הרשות לעניין החיובים במדידות: ממידע שהצטבר במערכת העיתון עולה כי קיימים חיובי יתר לאחר המדידות בארנונה לרבים בעיר. האם הרשות מודעת לבעיות הרבות והטעויות במדידות שנוצרו כמו גם את חיובי הסרק של רבים מהנכסים בעיר? מה בכוונת הרשות לעשות? ולמי על הציבור לפנות בכדי לוודא את קיום חיובי אמת, זאת כאשר האינטרס של חברת הגביה והרשות נוגד את האינטרס של הציבור. תשובת הרשות היא זו: לגבי מדידות נכסים: כפי שכבר הבהרנו בעבר, מטרת מדידות סקר הנכסים המתבצעות בעיר טבריה היא לגבות מס אמת מכולם. לא צודק שהארנונה תגבה מתושב אחד באופן מלא ומתושב אחר באופן חלקי בלבד, תוך תוספת בנייה שלא דווחה במהלך התקופה ואין בכוונת תהליך המדידות לשנות את שיטת החישוב של גודל הנכס ואין בכוונת המדידות לבצע העלאה חריגה בחיוב הארנונה. יו"ר הועדה הממונה בועז יוסף הנחה את חברת המדידות ואת מחלקת הגבייה לחייב תוספת תשלום בתנאים הבאים בלבד: - טעות מסיבה כלשהי בחיוב שטח הנכס. תוספת שבוצעה במהלך השנים ולא חויבה בארנונה. - לא יחויבו שטחים שלא חויבו בשנים הקודמות כגון קומת עמודים מפולשת לא סגורה, חנייה מקורה בנכסים לצרכי מגורים ומקלט. - סככות או מחסנים שאינם צמודים לנכס יש לחייב על פי צו הארנונה. - תוספות בנייה שהתגלו יחויבו החל מיום 1.1.2021 וזאת לאחר שניתנה זכות תגובה לבעל הנכס להשיג במידה והמדידה אינה נכונה. - נציגי חברת המדידות מקיימים קבלת קהל מידי יום במחלקת הגבייה בגליל סנטר (פרט לימים בהם יש סגר ואז אנו מנועים מלקבל קהל). הצעתי לכם תושבי טבריה. אל תאמינו לאיש ולאף מילה של אף אחד. תאמינו רק לעצמכם בלבד. תבדקו את החיובים והחשבונות, תיקחו איש מקצוע, שלמו לו כסף, זה שווה את זה ובלבד שתבדקו יחד אתו את החשבון והחיובים שלכם בארנונה, אם נוספו לכם מטרים, למה נוספו? גם אם אלו המטרים הקיימים לכם, תבדקו שאכן הם המטרים הנכונים. בהצלחה ומערכת העיתון פתוחה לשאלות בעניין ואני תקווה שביקורתנו בעניין הארנונה לא תיפול על אוזניים ערלות והעירייה ויו"ר הוועדה בראשותה יעשו מעשה כדי לבדוק כשלים שלא יאה שיקרו, על אחת כמה וכמה בתקופה מורכבת זאת בה אנו חיים עקב משבר הקורונה. שתהיה שבת שלום ושנתברך בבשורות טובות וימים טובים יותר. #דעתושלכוכב#חיוביארונונהבטבריה#שיטתמצליח#פטורמארנונה#בעליעסקים #נכסיםבעירטבריה#משרדהפנים

אחרי שאין עצים חלולים ויבשים וכיום אין בכלל עצים עכשיו גם אין לנו מדרכה להולכי רגל ברח' יהודה הנשיא! אתם זוכרים, העירייה סיפרה לנו סיפורי סבתא לגבי חסימת הדרך והמדרכה ברח' יהודה הנשיא ע"י הקבלן ניסים טרבלסי בפרויקט הנשיא, תוך כדי סיכון הציבור. בעניין העצים במקום סיפרה, שהם הבהירו "כי העצים שהוסרו היו חלולים ויבשים!! האומנם? ראיתם במו עינכם הם היו ירוקים ופורחים!! גם סיפרה כי: על פי ההיתר (שלא מצאתי כזה) על הקבלן לשתול במקומם עצים חדשים?! תמונה מהשבוע מראה ששוב אין מעבר בטוח להולכי הרגל אם בכלל, נהפוך הוא המקום מסוכן לציבור ולא ניתן ללכת בו כלל. חלם נכון? האם זו עיריית טבריה של 2021. האם באמת איש היישר בעיניו יעשה והעירייה עוד תגיד... "אנו פועלים בשוויון ולפי החוק כלפי כלל הקבלנים והיזמים..." האומנם זה כך? חברים בשם השוויון אין להולכי רגל מעבר בטוח ברחוב יהודה הנשיא. אבל כן כן לקבלן נחסכים כספים רבים כי זה נוח וקל לו, במיוחד בהעדר פיקוח אמיתי. מערכת העיתון תמשיך לעקוב מיידי שבוע אחר הנעשה ברחוב יהודה הנשיא עד שהחוק ייושם. #עיצים#טבריה#רחוביהודההנשיא#ניסיםטרבלסי#הולכירגל#עירייתטבריה

איש רפ"י שהיה אחד מהמתווכים הגדולים ביותר בשיח היהודי ערבי ונחשב לאחד מהאנשים להם המיגזר הערבי רחש כבוד רב, יגאל אלון. צעירים ערבים ויהודים הניחו זרים על קברו של יגאל אלון ז"ל. צעיר מוסלמי, צעיר נוצרי וצעירים יהודים ערכו השבוע טקס אזכרה ליגאל אלון, במקום קבורתו בקיבוץ גינוסר. הצעירים, חניכי המכינות המשותפות של מרכז בית יגאל אלון והסוכנות היהודית, הניחו זרים על קברו ועל קבר רעייתו רות ונשאו דברים לזכרו. יגאל אלון, איש הגליל ומי שהוגדר כגדול מצביאי תש"ח, מפקד הפלמ"ח, מראשי תנועת העבודה וראש ממשלת ישראל למשך 19 יום, היה מנהיג יוצא דופן בציבוריות הישראלית, שנתפס עד היום לאחד מסמליה היפים של הארץ. הוא עסק רבות בחברה הישראלית, בשוויון זכויות, דמוקרטיה ואתיקה בפוליטיקה. ברוח ערכים אלה פועל בית יגאל אלון, מרכז חינוכי וחברתי המפעיל מכינות ותכניות חינוכיות וחברתיות ליצירת חברה ישראלית אחרת. בין המכינות שמפעיל המרכז מכינה יהודית מוסלמית בה חיים ולומדים זה לצד זה צעירים יהודים ומוסלמים ומכינה יהודית נוצרית. "יגאל אלון כתב את מה שאנחנו הפכנו לחיים בשנה האחרונה. תמיד יהיו במדינת ישראל יהודים מוסלמים, דרוזים ונוצרים אזרחים שווי זכויות וכדי שכולנו נהנה מחיים של טעם, משגשוג כלכלי, חברתי ותרבותי, עלינו לחיות בשלום, הבנה הדדית ושיתוף פעולה". אמר בטקס האזכרה רדאד סואעד, חניך מוסלמי ממכינת "שער לאדם". ערן שוורץ , מנכ"ל בית יגאל אלון: "לפני 41 שנים נפטר יגאל אלון ובאותם ימים, כמו בימינו כעת, סופה גדולה פקדה את ארצנו. היו אלה ימים סוערים ופוליטיים עד כאב, ימי חילופי שלטון, בהם עמדה השאלה ההנהגה הראויה בלב הוויכוח הציבורי. אלון כתב באותם ימים- 'מעל הכל אתיקה בפוליטיקה היא אמת. אמת לגבי עובדות, מועמדים, מצע והגשמתו. שקר בפוליטיקה כמו הזרקת רעל במחזור הדם הלאומי'. למרות שחלפו ארבעה עשורים, הדברים שכתב אלון אז רלוונטיים ונכונים בימים אלה, כאילו דבר לא השתנה. דווקא בעת הזו, ישנה חשיבות גדולה לחנך לאתיקה בפוליטיקה לאור מה שאנחנו רואים כמשבר אמון וייאוש אל מול הפוליטיקה. אובדן אמון במערכת היא תחילתה של התפוררות חברתית ועלינו לעשות הכל כדי שלא נגיע לכך". #יגאלאלון #קיבוץגנוסר #רפי

איש העסקים וסוכן הביטוח, רוני בליש, מבעלי חברת ע.ת.ג.ר ביטוח ופיננסים מכר 51% ממניות השליטה בחברה שבבעלותו לחברת הביטוח שומרה. חברת הביטוח "שומרה" היא חברת אחות של חברת ביטוח מנורה. שומרה רכשה 51% ממניות ע.ת.ג.ר סוכנות לביטוח שבבעלות רוני בליש במסגרת התרחבות עסקית שמבצעת החברה. רכישת ע.ת.ג.ר, בבעלות סוכן הביטוח רוני בליש, מצטרפת לרכישות נוספות שבוצעו לאחרונה בקבוצה. בכוונת הצדדים להגדיל ולפתח את הפעילות הביטוחית בצפון בארץ באמצעות תפעול, רכישה ומיזוג של סוכנויות נוספות. החברה נוסדה ב-1943, והנה אחת החברות הוותיקות בענף הביטוח בישראל. ב-2002 הושלם רישיון המבטח שהעניק משרד האוצר לשומרה. מאז זוהי חברת ביטוח הפועלת באופן עצמאי ומלא בכל ענפי הביטוח הכללי, באמצעות סוכני ביטוח מובחרים. בדצמבר 2007 עברו מניותיהן של שומרה ושל חברות הבת שלה לבעלותה של "מנורה מבטחים ביטוח בע"מ" – חברת בת של החברה הציבורית "מנורה מבטחים החזקות בע"מ". "מנורה מבטחים ביטוח בע"מ" רכשה את שומרה מידי "סיני החזקות ביטוח בע"מ" (אשר שינתה בינתיים את שמה ל"קבוצת שחר חדש בע"מ). רכישה זו והפעלתה של שומרה כחברת בת עצמאית בקבוצת מנורה היוו הבעת אמון וחיזוק להנהלת שומרה, לסוכניה ולעובדיה. במסגרת עסקה זו הועברו גם מניותיה של הסוכנות "מורשי חיתום" לחברה. בארבעה בינואר 2011 רכשה הסוכנות את פעילות הסוכנות "ארנון את וינשטוק", ובעקבות זאת שינתה את שמה ל"ארנון את וינשטוק סוכנות לביטוח (1989) בע"מ". באחד בפברואר 2013 הועברו מניותיה של שומרה לבעלותה של "מנורה מבטחים החזקות בע"מ", ובכך הפכה שומרה לחברה אחות של החברות: "מנורה מבטחים ביטוח", "מנורה מבטחים פיננסים" ו"מנורה מבטחים פנסיה", וכאמור – לחברת בת של "מנורה מבטחים החזקות בע"מ". איש העסקים בעל סוכנות לביטוח גדולה ומצליחה, רוני בליש, צעד אל גוב האריות של תחומי הביטוח וחתם על שותפות שמעמידה אותו ברמה אחת מעל כולם באזורנו בתחום הביטוח האלמנטרי והפנסיוני במיוחד. מגוון שרותי הביטוח אותם מעניקה סוכנות הביטוח של רוני בליש הופכת למעצמה עם המיזוג והשותפות עם חברת שומרה. הגב החזק והחסון שיש לו כיום הוא למעשה היתרון המקצועי שלו בתחומי הביטוח עבור מפעלים גדולים, בעלי עסקים עם מספר עובדים גדול, בעלי עסקים קטנים כגדולים גם יחד ובכלל כל צרכני הביטוח האלמנטרי ובמיוחד הביטוח הפנסיוני הופכים להיות בעלי אפשרויות לקבלת הצעות ביטוח מוזלות, דמי ניהול מוזלים שהופכים לרווח נקי. בליש: ההליכה שלי על שותפות עם חברת ביטוח גדולה כמו שומרה ומנורה רק העצימה את היכולות שלנו לפרוץ יחד קדימה רוני בליש מסר לכתבנו כי: מקומם של סוכני ביטוח קטנים בעולם הביטוח הולך ונשחק. עם כניסת חברתנו למגרש המשחקים של הגדולים, ביחד עם חברה חזקה ועוצמתית כמו "שומרה" הפכנו בין לילה לאטרקטיביים יותר, מקצועיים יותר, מעניקי שרות טובים יותר, ובמיוחד אטרקטיביים יותר מכל אחד אחר באזור הצפון ובכלל במחירי הביטוח והענקת השרות". עוד הוסיף בליש "משרדנו החדשים מצוידים עם הטכנולוגיה החדישה ביותר, באזור התעשייה "קדמת גליל". המשרדים מעניקים לי פלטפורמה רחבה להעסקת מספר רב של סוכני ביטוח בכדי שיעבדו מתחת למטריה שהקמתי בתחום האלמנטרי, ביטוחי רכב ובמחלקה הפנסיונית המעניקה שירותים לעסקים רבים. ההליכה שלי על שותפות עם חברת ביטוח גדולה כמו שומרה ומנורה רק העצימה את היכולות שלנו לפרוץ יחד קדימה במקצועיות ובאפשרויות ומגוון הצעות הביטוח שניתן ללקוחותינו הפוטנציאליים ובסיוע ותמיכה מקצועית של שומרה. אני מאמין שתושבי הצפון רק ירוויחו מהמיזוג שלי עם חברת שומרה". עוד הוסיף רוני "יש בכוונתו לפתח את הפעילות הביטוחית בצפון הארץ באמצעות תפעול, רכישה ומיזוג של סוכנויות נוספות מהאזור. שחר בראל, יו"ר דירקטוריון רוני בליש, הוכיח לא מכבר כי הוא לא עוצר באדום, הוא דוהר רק על המסלול הירוק קדימה. שיהיה בהצלחה לרוני, לרעייתו ג'נין ולכל צוות העובדים הנפלא במקום. #רוניבליש#אישעסקים#סוכןביטוח#חברתביטוחמנורה#משרדהאוצר#מניות

ביום רביעי התכנסה הועדה הממונה לישיבתה החודשית בראשות יו"ר הועדה הממונה בועז יוסף ובה עלו על סדר היום הנושאים הבאים: העברת חוק עזר עירוני המסדיר את קיבוץ הנדבות בעיר ומתן רישיונות לקיבוץ נדבות בהתאם לחוק. אישור פרוגרמה עירונית של מבני ציבור הנדרשים ברחבי העיר. אישור פרוטוקול ועדת תמיכות לעמותות הספורט על סך כולל של 2 מיליון ש"ח ובהם סכום של 1,154,337 ש"ח לטובת עמותת הספורט עירוני טבריה בכדורגל. כמו כן, אישרה המליאה מתן מקדמה של 25 אחוז לעמותת הכדורגל עירוני טבריה בשל מצוקתה התקציבית. הוצאת צו ארעי למנהל מקרקעי ישראל בדרישה לפתח מגרש חנייה שיכיל 30 רכבים ברחוב אילת במרכז העיר. עוד אישרה הוועדה הממונה שורה של תבר"ים לסלילת כבישים, שיקום ועוד.. #מועצתהעיר#טבריה#בועזיוסף#חוקעזרעירוני#מבניציבור#ספורט#ספורטעירוניטבריה

כשקראתי את ההודעה לא האמנתי. אבל כן, העירייה החלה השבוע לאכוף את חוק העזר לאיסוף צואת כלבים ברחבי העיר כולל מתן קנסות לבעלי כלבים שלא אספו אחריהם את צואת כלביהם. לי זה נראה שהכל בסדר ועכשיו כל שנותר זה הצואה של הכלבים והרישיונות למקבצי הנדבות. אם זו לא אחרית הימים של העיר אז מה כן? לי נראה שהמשיח אכן יגיע על חמור לבן. #משיח#קנסות#כלבים#אכיפה#צואתכלבים

אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים. במקרה הזה אפילו 2000. הייתי המום למראה עיניי עת קיבלתי את התמונות. ושאלתי בעירייה האם המבנה הזה שייך לעירייה? למה ההרס הזה? ומה הסיפור מאחורי? זאת לאחר שאזרח טוב שלח את פנייתו לעיתון וכך כתב: אני תושב טבריה, ואני כותב לכם בעקבות המצב הלא פשוט בעיר, ובזבוז כסף ללא פיקוח! עיריית טבריה הציבה לפני כשנה לערך, קרוואן (מבנה נייד) עבור שימוש לתנועת הצופים בעיר. המבנה הוצב ליד גן ילדים אשר נמצא מול בית גינסבורג. עד כאן הכול טוב ויפה. אך המבנה עבר וונדאליזים, והוא כבר לא שמיש. ראשית, מטרידה העובדה שיש וונדאליזים בטבריה, אך יותר מאכזב שעירייה מתקינה קרוואנים על חשבוננו, ובלי פיקוח על הרכוש, לפחות לפקח שלא יהרסו ולא יפגעו במבנה. בתודה מראש, מיכאל. וכך השיבה העירייה כתגובה: בשנת 2018 החלו עבודות פיתוח המקום והצבת הקרוואן לטובת תנועת הנוער "הצופים" אך בשל חוסר תקציב העבודות במקום הופסקו והמקום נשאר ללא שימוש. יו"ר הועדה הממונה בועז יוסף הורה על פינוי הקרוואן מהמקום". עוד מסרו כי: "הצופים עזבו בשנת 2018. המקום נבנה בשביל שתהיה להם אכסניה אבל הובטחו להם בזמנו תקציבים, רכז בשכר, דירה לחניכי שנת שירות ועוד אך הם לא הועברו בשל אי מעבר התקציב ממשרד החינוך ומהתקציב השוטף של העירייה". חבל שכך קורה בעיריית טבריה והנה התשובה למה אנחנו מתרסקים? אתם מבינים שאין ולא יהי יותר תנועת נוער צופים בטבריה היות ואין להם אכסניה. ועכשיו הכל מחדש שוב. #תמונהאחתשווהאלףמילים#צופים#טבריה#עירייתטבריה#וונדאליזם#תקציב