יש תחושה שהבחירות הקרובות אינן מערכת חדשה, אלא שידור חוזר של 2019. שוב ריבוי מפלגות, שוב הבטחות גדולות, שוב דיבורים על אחריות, אחדות ויציבות, ושוב חשש כבד שבבוקר שאחרי הקלפי נגלה שאין באמת דרך להרכיב ממשלה. בכל מערכת בחירות צצות מפלגות שמציגות את עצמן כפתרון. הן מבטיחות "לכפות אחדות", "למנוע בחירות נוספות", "להיות הגשר בין המחנות" או "לשבור את השיטה". זה נשמע יפה, אפילו מרגיע. אבל בפוליטיקה, ובמיוחד בישראל, לא הסיסמה קובעת אלא המספרים. מפלגה שלא עוברת את אחוז החסימה לא כופה אחדות ולא מייצרת יציבות. היא פשוט שורפת קולות. ובמציאות שבה כל מנדט יכול להכריע אם תקום ממשלה או שנלך לעוד סבב, שריפת קולות היא לא פרט שולי. היא עלולה להיות ההבדל בין הכרעה לבין פלונטר פוליטי נוסף. המחשה ב-AI במיוחד בצד הימני של המפה חוזרת שוב אותה מלכודת. עוד רשימה קטנה בטוחה שהיא קרובה, עוד מנהיג מאמין שהפעם הציבור יבין שהוא הפתרון, עוד מפלגה משוכנעת שהשטח איתה. ואז מגיעה האמת הקרה של הקלפי. אחוז החסימה הוא לא משאלת לב, הוא קיר. הבעיה אינה רק הפיצול עצמו, אלא מה שהוא עושה ליום שאחרי. ככל שיש יותר חלקים קטנים, יותר דרישות, יותר אגו ויותר חרמות, כך הפאזל הקואליציוני הופך לפחות פתיר. גם אם יהיו תוצאות, לא בטוח שתהיה הכרעה. וכשאין הכרעה, כולנו משלמים את המחיר. בחירות נוספות אינן רק אירוע פוליטי. הן עולות כסף רב, משתקות מערכות, דוחות החלטות ומשאירות את הציבור שוב במצב המתנה. בזמן שאזרחים מתמודדים עם יוקר מחיה, ביטחון, חינוך ובריאות, המערכת הפוליטית שוב עסוקה במשחקי כיסאות. אותן מפלגות קטנות שמתיימרות "לכפות אחדות" צריכות קודם כול לענות על שאלה פשוטה: אם אחדות כל כך חשובה לכן, למה לא כפיתן אותה קודם על עצמכן? למה לא השתלבתן בתוך מפלגה גדולה, קיימת, יציבה ובעלת סיכוי אמיתי לעבור את אחוז החסימה? הציבור כבר שבע מהבטחות. הוא לא צריך עוד מפלגות שמספרות לו שהן "הפתרון", ובסוף עלולות להפוך לחלק מהבעיה. הוא צריך יציבות, אחריות, וקולות שלא נזרקים לפח. הבחירות הקרובות יכולות להיות הזדמנות לתיקון, אבל הן גם עלולות להיות חזרה מדויקת מדי ל-2019. השאלה היא אם הפעם הציבור יידע לזהות מי באמת בא לפתור את הפלונטר, ומי רק מוסיף לו עוד קשר. שורה תחתונה: לא נותנים יד, ולא נותנים את הקול, למפלגות קטנות שמסכנות את הגוש ואת היכולת להקים ממשלה. מי שרוצה אחדות, שיתחיל באחדות בבית. נקודה.

בסוף ארוחת שישי, או אחרי מפגש עם חברים, מגיעה כמעט תמיד אותה שאלה: "שתיתי רק כוס יין אחת. אני יכול לנהוג, נכון?" רבים מאמינים שהחוק קובע "כמות מותרת" של אלכוהול, כאילו יש מספר קסם של כוסות שכל עוד לא עוברים אותו, אפשר לעלות על ההגה ללא חשש. אלא שהמציאות המשפטית מורכבת הרבה יותר. תמונת AI להמחשה בלבד החוק בישראל אינו מודד שכרות לפי מספר הכוסות ששתיתם. הסיבה פשוטה: אותה כמות אלכוהול יכולה להשפיע בצורה שונה לחלוטין על אנשים שונים. משקל הגוף, גיל, מצב בריאותי, עייפות, סוג המשקה, קצב השתייה ואפילו אם אכלתם לפני כן, כל אלה משפיעים על ריכוז האלכוהול בגוף. לכן, השאלה אינה אם שתיתם כוס אחת או שתיים, אלא מהו ריכוז האלכוהול שנמצא בגופכם בזמן הנהיגה, כפי שנמדד בבדיקת ינשוף או בבדיקת דם, בהתאם לנסיבות המקרה. יש גם נהגים שלגביהם הכללים מחמירים יותר. נהגים חדשים, נהגים צעירים, נהגי רכב ציבורי ונהגי רכב כבד כפופים לרף נמוך במיוחד של אלכוהול, כך שגם כמות קטנה מאוד עלולה להספיק כדי להוביל להגשת כתב אישום. לא פעם אני פוגשת נהגים שאומרים: "הרגשתי מצוין, בכלל לא הייתי שיכור". אבל התחושה האישית אינה זו שקובעת. אדם יכול להרגיש ערני לחלוטין, ובכל זאת תוצאת הבדיקה תראה שריכוז האלכוהול בגופו עולה על הרף הקבוע בחוק. ויש עוד טעות נפוצה. יש מי שחושבים שאם יסרבו לבצע בדיקת ינשוף, לא תהיה למשטרה דרך להוכיח שנהגו בשכרות. אלא שגם כאן המציאות המשפטית שונה. החוק מתייחס בחומרה לסירוב להיבדק, ובנסיבות מסוימות סירוב לבדיקת ינשוף עלול להעמיד את הנהג במצב משפטי שאינו טוב יותר, ולעיתים אף להוביל לכך שייחשב כמי שנהג בשכרות. לכן, החלטה שמתקבלת מתוך לחץ או מתוך מחשבה ש"כך אצליח להתחמק", עלולה דווקא לפעול לרעתו של הנהג. עם זאת, חשוב לזכור שגם אם הוגש כתב אישום, זה עדיין לא סוף הסיפור. כל תיק צריך להיבחן לגופו. יש לבדוק האם הייתה לשוטר עילה לדרוש את ביצוע הבדיקה, האם הנהלים נשמרו, האם המכשיר הופעל בהתאם להוראות, והאם קיימים כשלים ראייתיים שעשויים להשפיע על תוצאות ההליך. בסופו של דבר, אין תשובה אחת לשאלה "כמה מותר לשתות". כל אדם מגיב אחרת לאלכוהול, והחוק בוחן את ריכוז האלכוהול בגוף, לא את מספר הכוסות שעל השולחן. לכן, אם יש ספק, אין ספק: עדיף למצוא נהג תורן, להזמין מונית או להמתין עד שיהיה בטוח לעלות על ההגה. ואם כבר נפתח הליך משפטי, חשוב לבחון את נסיבות המקרה לעומק לפני שמסיקים מסקנות.

תמונת ai בשבת שעברה זהבה שאול סגרה מעגל חיים כואב, קשה והצטרפה אל הבעל הרצל והבן אורון והיא נקברה ביום ראשון השבוע בצמוד לבעל ולבן בבית העלמין בפוריה עלית. את זהבה הכרתי בצעירותי, עת הייתי לקוח של בנק דיסקונט בטבריה, שם עבדה זהבה. המפגש השני שלי עם זהבה היה בין רחובות היישוב פוריה עלית ועת הייתי בתפקיד ציבורי כיו"ר הוועד. אבל המפגש הבא של עם זהבה היה המזעזע ביותר בחיי. בתפקידי כיו"ר ועד היישוב פוריה עלית, נקראתי ע"י צה"ל להצטרף לאנשי צה"ל, מד"א והעובדים הסוציאליים בכדי לבשר להרצל ולזהבה את בשורת איוב המרה והכואבת שבנם אורון נהרג באותה מלחמה ארורה בעזה. הצוות חיכה בסובלנות מורטת עצבים וקורעת לב היות וזהבה והרצל היו ביחד בקפה גרג שבטבריה עלית נהנים ולא יודעים מה מצפה להם, אנחנו חיכינו לבואם. כל הצוות המתין דרוך ומתוח לשובם. ואז נכנסנו לביתם והשוק היה מרעיד ומרטיט הם הבינו ולא האמינו ואז הגיעה הבשורה מנציגי צה"ל. את זעקת השבר והכאב של הרצל האבא אני עוד שומע לעיתים בלילות כשהזיכרונות עולים וצפים. לזהבה לא היה הכוח לצעוק וגם לא הכוח לשאת את הידיעה המרה. אלו המכירים את זהבה, היא אישה מיוחדת במינה שעברה המון, נאבקה על כל הקופה במחלות קשות והכל בכדי לשרוד ולהיות עם צאצאיה יום ועוד יום. אני זוכר, שאורון קיבל את אות מצטיין הנשיא כלוחם גולני זהבה הייתה מאושרת עד לגג עם התמונה שלה ושל אורון וכומתת גולני של אורון על ראשה. האושר שהיה מרוח על פניה של זהבה העיד יותר מכל את תחושת הניצחון, השמחה והאושר שלה בהגיע אורון בנה לקבל את אות מצטיין הנשיא כלוחם גולני. אורון היה ילד יפה תואר, בעל שקט פנימי מיוחד, עיניי התכלת שלו היו חודרים לנשמת כל אלו המביטים בו. אלו העיניים של זהבה הלביאה והאמא. אכן לבקשתה בשמחה פרסמתי את התמונה והכתבה וכל שנדרש עבור זהבה ולו רק בכדי לשמח חברה ואמא לביאה בישראל. הגורל הפגיש את זהבה ואותי שוב עם האובדן הגדול של הבן אורון. כאמור אז שימשתי כיו"ר הוועד ביישוב, המחלוקות והדילמות היו קורעות את הנשמה והלב במחשבה של היישוב מה אנחנו עושים למען הנצחת אורון? המשפחה אמרה אורון אהב כדורגל, מיד החלטנו שאנו בונים מגרש כדורגל לזכרו ולצידו אתר הנצחה. בכדי ששם נערוך מידיי שנה אזכרה לאורון. המקום הפל לאתר עליה לרגל של כל עם ישראל וזה חימם את הלב. תוך פרק זמן של שבועיים שלושה, במבצע חסר תקדים הקים הוועד את מגרש הכדורגל ואתר ההנצחה. הכל מכספי תרומות, של עם ישראל חי!! של יהודים טובים ומאמינים שלא היו מוכנים לקחת כסף ורק תרמו וביקשו לתרום עוד. פשוט מדהים! זכור לי רגע בו נחנקתי מדמעות כאשר ראיתי זוג מבוגרים שהגיעו באוטובוסים מבאר שבע לעזור ולסייע באוכל לאזכרה. אין עם חם ואוהב כמו עם ישראל והעם היהודי. אכן, ערכנו ביישוב אזכרה של ה-30 עם כ-2,000 איש שהגיעו מכל רחבי הארץ בכבוד ברעד ובחלחלה. הלב נקרע, הכאב חדר עמוק בליבו של היישוב ומשם החלנו במאבק להשיב הבנים אורון שאול והדר גולדין. אז לא היו וגם לא הגיעו כל מפגיני להחזיר את החטופים של ה-7.10 אפילו לא העזו להגיע למחאה של זהבה הרצל בני המשפחה תושבי היישוב וחברים שהם ערכו ע"י ביתו של ראש הממשלה הם אפילו לא תמכו במשפחות. כמה עצוב זה היה אז וכמה זה עצוב היום. וכך יום אחר יום הרצל שאול האבא שלא יכל לשאת את הכאב, הכעס, העצב והחור שנפער בליבו ומשם המחלה הכניעה אותו ונאלצנו ביישוב לקבור את האבא הרצל שאול בטרם בנו אורון שב הבייתה. הלוויה של אלפים מכל מדינת ישראל הגיעו לכבד את הרצל שאול כולל ראש הממשלה דאז ביבי נתניהו, שר הביטחון, רמטכ"ל ומי לא הגיע. והימים חלפו והשנים חלפו עוד יותר ובעיתון "כוכב הצפון" מידי שבוע ספרנו את הימים שאורון טרם שב לביתו וכך עד שחזר. הגענו בגלל מחדלי השב"כ וצה"ל שוב אל מלחמת ה-7.10. למי שזוכר ביבי נתניהו הבטיח לזהבה שאול בעבר שהוא יעשה הכל וכל שיעלה בכוחו בכדי להחזיר את הבן, אורון שאול לקבורה בישראל בבית בפוריה עלית. הוא הבטיח וקיים. כל העת הזו זהבה לא הפסיקה להילחם כאשר כוחותיה נחלשים אט אט והיא ממשיכה להילחם בכדי לקיים את הבטחתה להרצל בעלה להשיב את אורון הבייתה. והיא הצליחה בזכות ביבי נתניהו שלקח אחריות ונתן הוראה להביא את גופתו תוך סיכון אבל החיילים הגיבורים שיש למדינת ישראל עשו זאת בגאון ובאומץ!! זהבה שאול בטקס הענקת אות מצטיין הנשיא לבנה אורון שאול ז"ל. צילום: אלבום משפחתי שובו של אורון הבייתה וההלוויה שנערכה לו עם אלפי יהודים טובים שחיבקו את אורון, את זהבה ואת בני המשפחה והגיעו להלוויה. שוב היישוב פוריה עלית קובר את הבן אורון אחרי האבא הרצל בחלקת הקבר ובצמוד לאביו. עבור זהבה, הבאת אורון לקבורה בישראל ובבית זה היה רגע מכריע בחייה בעולם הזה. ומכאן הייתה זהבה מוכנה לעזוב ולהצטרף לאהוביה וליקיריה כאשר היא משאירה את השושלת והנצר למשפחת שאול המפוארת לשני בניה אבירם ואופק שאול כממשיכה דרכם של זהבה והרצל שאול. זהבה הייתה לי לחברה יקרה, אישה מדהימה ומיוחדת, לוחמת כלבבי, לא מוותרת וממשיכה בכל הכוח לקיים את הבטחתה להרצל בעלה להשיב את הבן הבייתה קיימה את הבטחת והשאירה את השאר לממשיכי דרכה של משפחת שאול. זהבה היקרה, נוחי על משכבך בשלום ויהי זכרך ברוך ומנוחתך עדן. את הגיבורה שלי ושל היישוב פוריה עלית ושל משפחת שאול. את הגיבורה שלי ולנצח אזכור כל רגע מההיסטוריה שהפגישה אותנו במסלול חיים קשה מנשוא שלך. 11 שנים ויותר של סבל וכאב. היי שלום חברה! הרצל שאול#זהבהשאול#אורוןשאול

אל המחלקה לרפואה דחופה במרכז רפואי צפון (פוריה) הגיע לפנות בוקר תינוק בן שנה וחצי מטבריה, במצב קשה מאוד, בעקבות תסמינים נשימתיים הקשורים למחלת החצבת. במהלך הבוקר מצבו הדרדר, והוא חובר להנשמה ובהמשך בוצעו בו פעולות החייאה. לצערנו הרב, חרף מאמצי הצוותים הרפואיים, נאלצו הרופאים לקבוע את מותו. מנהל מחלקת הילדים במרכז רפואי צפון, ד”ר אבוזיד סעיד: “חצבת היא מחלה מסוכנת ומדבקת במיוחד, עם סיבוכים קשים מיידיים ומאוחרים ואף תמותה. ניתן למנוע את המחלה באמצעות חיסון הניתן בשגרה בגיל שנה, אולם בשל ההתפרצות הנוכחית מומלץ לחסן אף מוקדם יותר, בהתאם להנחיות משרד הבריאות.” כך נמסר מדוברת מרכז רפואי צפון מחלת החצבת אילוסטרציה IS

פאב בעמק הירדן נסגר בצו מנהלי ל-21 יום בעקבות אירוע אלימות, הכנסת קטין בניגוד לחוק והפרות כללי בטיחות במהלך סוף השבוע האחרון התקבל דיווח במוקד 100 של משטרת ישראל אודות אירוע אלימות רב משתתפים בפאב באזור עמק הירדן, שבמהלכו נפצע אדם ופונה לקבלת טיפול רפואי. בנוסף, עלה מהדיווח כי קטין היה מעורב באירוע וצרך במקום משקאות משכרים, בניגוד לחוק. ממצאים המהווים הפרה של תנאי רישיון העסק שנקבעו על פי דרישות המשטרה. לאור חומרת הליקויים והסיכון לשלום הציבור, הוצא לעסק צו סגירה מנהלי לתקופה של 21 ימים, בהתאם לסעיף 23 (א) לחוק רישוי עסקים. משטרת ישראל תמשיך לפעול בנחישות ובאפס סובלנות כלפי בתי עסק ומוקדי בילוי הפועלים בניגוד לחוק ומסכנים את בטיחות הציבור, כל זאת כחלק ממדיניות אכיפה ברורה, לשמירה על ביטחון כלל האזרחים. התנהלות והתנהגות בני הנוער בעמק הירדן ידועה מזה שנים רבות ולא לטובה. הם צרכני אלכוהול גדולים, וגם צרכנים של דברים אסורים אחרים. אבל אלימות זה לא הם יאמר לזכותם. #השרלבטחוןפנים #בןגביר #משטרת ישראל #עמקהירדן #אלימות

שוטרי מחוז צפון עצרו לחקירה אדם המועסק כמדריך בבית ספר בעיר טבריה, החשוד בביצוע מעשים מגונים בקטינות בשטח בית הספר. במשטרת ישראל התקבל דיווח לפני זמן קצר אודות מספר אירועים של הטרדה מינית לכאורה, שבוצעו על ידי תושב טבריה בן 44, המועסק כמדריך באחד מבתי הספר בעיר. עם קבלת הדיווח נפתחה חקירה, במסגרתה מבוצעות כעת מספר פעולות חקירה ובמקביל החשוד נעצר לפני זמן קצר, והובא לחקירתו בתחנת המשטרה בעיר. בהתאם לממצאי החקירה יובא מחר לבקשת המשטרה להאריך את מעצרו בית המשפט בעיר טבריה. בשל גילן הצעיר של הקורבנות יש להימנע מכל פרסום העלול להביא לחשיפת שמן או זהותן.*

התחרדות העיר היא שאלה או תהייה מה נכון ומה לא נכון, מה טוב ומה לא טוב. העיר התחרדה לחלוטין והשבוע אף ניתנה חותמת הכשר להתחרדות או ליתר דיוק לכניעה לחרדים ולהתחרדות העיר. יגאל ביבי, חבר הכנסת וראש עיריית טבריה לשעבר. צילום: לע"מ - יעקב סהר עכשיו כבר אי אפשר לספר סיפורים. ומה כתבתי את הכותרת שכתבתי? יגאל ביבי הפסיד את כיסאו בגלל שצפה וחזה את רצון החרדים להפוך את טבריה לחרדית כבר אז. והוא לא נכנע דאז לש"ס שרק היו בחיתולים הפוליטיים שלהם. השבוע אישר יוסי נבעה יו"ר הוועדה לתכנון הגדלת התב"ע לבניה בעוד כ-100 יחידות דיור לשכונה חרדית עם כ-267 יחידות דיור לחרדים בלבד. למרות שהתב"ע מאשר לבניה רק כ-160 יחידות דיור במקום לצמצם ולעצור (הכל תלוי תנאי התב"ע) בעירייה קידמו הגדלת מספר יחידות הדיור בעוד 100 נוספים. אלו מהלכים המהווים זרז אדיר להתחרדות העיר, זו תהיה בכייה לדורות כי את הנעשה לא ניתן להשיב ושום גוף חוץ מהרשות המקומית לא תעצור את ההתחרדות. יוסי נבעה לצערי נכנעת לחרדים וזה על חשבון החילונים. אלוהים עדי אני לא מבין למה אני יכול רק לנחש אבל ממש חבל לי עבורך שזה מה שירשם בספרי ההיסטוריה על שמך. אל תפחד מפירוק הקואליציה, תתנגד להם הם מפחדים יותר ממך להפסיד את כל מה שאתה נותן להם. יוסי, זו העיר שלך, זה העתיד של כולם בעיר, תעצור ואל תיכנע, אל תירא, תהיה חזק כי הציבור העניק לך מנדט והוא שישפוט אותך בסוף.  תמונת אילוסטרציה IS שווה לנגד עינייך: רק לחשוב שיגאל ביבי כראש עיר עם מנדט אחד בלבד בנה 12 בתי מלון בעיר טבריה ב-2 קדנציות. יחי ההבדל הקטן. זה בידיים שלך יוסי!

כתב אישום חמור הוגש נגד שני צעירים שהתחזו לארגון "חרירי" וירו בבעל עסק שסירב לשלם מיליון ש"ח פרוטקשן. פרקליטות מחוז צפון הגישה היום (א') כתב אישום חמור נגד שני צעירים, תושבי בסמת טבעון ואום אל-פחם, בגין סחיטה באיומים, עבירות נשק ופציעה בנסיבות מחמירות. זאת, לאחר שעל פי החשד, הם התחזו לחברי ארגון פשיעה בשם "חרירי", ירו לעבר בעל עסק בצפון ודרשו ממנו דמי חסות ("פרוטקשן") בסך מיליון שקלים חדשים. צילומי מסך של האיומים. קרדיט צילום: דוברות המשטרה על פי כתב האישום, במהלך חודש אוגוסט 2025 ניהלו שני הנאשמים (בני 39 ו-33) מסכת איומים ואלימות קשה נגד בעל עסק. השניים יצרו עמו קשר טלפוני, הציגו עצמם כחברים בארגון "חרירי", ואיימו על חייו וחיי בני משפחתו אם לא יעביר לידיהם סכום כסף עתק. בשיא האירועים, הגיעו הנאשמים לעסק כשהם מצוידים בנשק חם, ירו לעבר הקורבן ופצעו אותו בפניו ובראשו לעיני עובדיו ולקוחותיו. הקורבן נזקק לטיפול רפואי בבית חולים ונגרמו לו חבלות של ממש. למרות הפציעה, הנאשמים המשיכו להטריד את הקורבן בשיחות ובהודעות מאיימות, ודרשו את התשלום. באחת ההודעות נאמר לקורבן: "תשמע יא מניאק, המתנה שקיבלת היום מאיתנו. יש לך עד מחר להביא את הכסף ולבוא למועאוויה. 'חרירי' מדבר איתך, בפעם הבאה תלישת ראשים יא זול." כשלא נענה, יצרו הנאשמים קשר עם קרוב משפחתו והוסיפו לאיים: "יא זולים, תבוא לשבת בדיר אל-אסד או בעין אברהים, ומחר מועד אחרון, אחרי זה מתחילים עריפת ראשים יא מניאק." צילומי מסך של האיומים. קרדיט צילום: דוברות המשטרה פענוח מהיר ומעצר צילומי מסך של האיומים. קרדיט צילום: דוברות המשטרה עם קבלת התלונה, פתחו שוטרי המחוז הצפוני בחקירה סמויה, שבמהלכה בוצעו פעולות חקירה מתקדמות. ב-3 בספטמבר 2025 אותרו שני החשודים ונעצרו. בתום חקירה יסודית, הגישה פרקליטות מחוז צפון באמצעות עו"ד מאי סקר את כתב האישום לבית המשפט המחוזי בנצרת, בצירוף בקשה למעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. סנ"צ יגאל בן לולו, מפקד תחנת טבריה, התייחס למקרה ואמר: "הקורבן בפרשה זו נקלע בשלוש הזדמנויות שונות למקרי סחיטה באיומים מצד גורמי פשיעה, כאשר המקרה האחרון והחמור ביותר בוצע על ידי מי שהציגו עצמם כחברי ארגון 'חרירי'. בכל אחד מהמקרים הופעלו לחצים, איומים ואלימות קשה, אך הודות לפעילות נחושה ומקצועית הצלחנו לסכל את המזימות, לעצור את החשודים ולהביא להגשת כתבי אישום חמורים נגדם. משטרת ישראל תמשיך להפעיל את כל האמצעים העומדים לרשותה כנגד עברייני סחיטה וכנופיות פשיעה, ותיתן דגש מיוחד לעבירות סחיטה באיומים כנגד בעלי עסקים".

אם זה נכון אז באמת מה שקורה בטבריה נראה לפחות לי הזוי לחלוטין. האם באמת אמרת "אני מוכן לוותר על שטח מהעיר. באתי לנהל עיר ולא תיירות"?! אם כן, אז נראה לי יוסי היקר, אתה לא מבין את תפקידך כראש עיר. ראש עיר לא באמת מנהל עיר. מי שמנהל עיר זה מנכ"ל טוב ולא פוליטריק מצוי ולא רצוי. בגלל זה אתה נאלץ לנהל עיר! ראש עיר חייב לצפות עתיד של עיר, לתכנן לטווח הקצר, לטווח הארוך ולצופה פני עתיד. אתה לא מנהל עיר אתה חוזה עתיד לעיר, מסמן מטרות ומשיג אותם, מתכנן עתיד לילדים שבגן עכשיו, מתכנן עתיד של עיר, פרנסה, עבודה, כל פרמטר שיכול להביא לעיר ובמיוחד לתושביה פרנסה. שיכול להכניס תיירות ואנשי עסקים לעיר שיגיעו להשקיע ולפתח, זה תפקידך. פקיד מקצועי חייב לדעת לנהל עיר. מקומך בשיווק העיר ולא בניהול העיר. רכבת שתגיע בשנת 2050 או 2060 זה קשקוש בלבוש, זה אפילו לא חזון, זה סתם תמונות באינסטגרם או במדיה החברתית או בתקשורת הכתובה אלו סתם שקרים לציבור טיפש שספק אם הוא מאמין להזיות ולתמונות שמרביתם שקרים גסים והנדסת התודעה. אכן כן יש גם כאלו שמאמינים לשקרים כי הם אנשים הגונים. הצלחת להפתיע אותי ובגדול. אני רוחש לך כבוד ויכולות אישיות ומקצועיות. נראה שאתה מאכזב אותי ועוד טבריינים רבים ובמיוחד בסוף תגלה שגם את עצמך אתה מאכזב בכל פעם מחדש. מי שסובבים אותך הם ליצני חצר, פוליטרוקים רדודים, שחייני ביבים פוליטיים, אנשים חדלי יכולות מקצועיות, כאלו שרק מחפשים איך להפיל אותך ולא איך לסייע לעיר ולך, אז אל לך להתפלא שאתה אומר "באתי לנהל עיר ולא לנהל תיירות". הפילו אותך אתה מודה בזה, ל א סייעו לך הפילו אותך! התיירות בטבריה מפרנסת או לפחות פירנסה משפחות רבות שהביאו ומביאות אוכל הבייתה. וזה כל מה שיש לך להגיד להם? אני המום יוסי, באמת! תראה לאן התדרדרת חבר יקר. כאשר לראש עיר יש יועצים ואנשי מקצוע אמינים הוא יכול גם לנהל את העולם לא רק את התיירות ואת העיר. מי אמר שאלו שעוסקים בתיירות מבינים משהו בתיירות? אם כן אז למה כל פעם שמשקיעים בטבריה מיליונים הכל שוקע? ראה פארק ברקו. השקיעו 26 מיליון ועכשיו עוד 15 מיליון ואי אפשר לגבות דמי כניסה מטבריינים! אי אפשר לתחזק את זה היות והעלויות הם אדירות. ומה עם הטיבריום ששקע במצולות הכנרת והציוד נגנב? אלו אנשי התיירות והעיר גם יחד. כאשר משקיעים בכיכר רסקו 12 מיליון ואחר כל עוקרים את הספסלים, את הכיסאות, את העצים ואת השמשיות ובסוף אין כלום חוץ מאבן משתלבת ב-12 מיליון שקל וקבלן שהתעשר עם עבודה סוג ז' כי היו אנשי מקצוע שאישרו עבודה ערבית. אתה בטח שואל את עצמך מי חתך? אז יוסי כן זה המנכ"ל שלך, שמעון פיניאן, הוא שחתך. עכשיו אין כלום וצריך עוד 12 מיליון בכדי שיהיה לכם מה לקלקל. בושה וחרפה!! אמר לי ולדרור ללוש פעם שר התיירות עוזי ברעם: "נתתי לטבריה 2 מיליון ש"ח ולנתניה 2 מיליון ש"ח. קיבלתי 2 מיליון מכתבי תלונה על טבריה ו-2 מיליון מכתבי תודה וברכה על נתניה. אז במי אשקיע יותר? אין לך יועצים מקצועיים בזה אני מסכים איתך. תשיג! למה להעסיק יועצי אחיטופל? עשה כרצונך ממילא רבים בטבריה כבר איבדו תקווה לשינוי. קח עצה בחינם, לך עם אלרם חלפון לחברה הכלכלית בלוד, תלמד איך מגלגלים 400 מיליון שקל עם בקושי 35 עובדים והכל באופן אוטונומי ועצמאי. לך לראשון לציון תבין איך עובדת חברה כלכלית עם מעל מיליארד שקלים. לא בושה ללמוד, מוני מעתוק היה מומחה לתהליכי קבלת החלטות. שאל את שמעון בלסן. מוני מעתוק היה מביא לישיבה יועצים ואנשי מקצוע מן השורה הראשונה וגם את אנשי העירייה שומע את כולם ומקבל החלטה עניינית מקצועית ולא מתפשר. זה מוני מעתוק! רק להתפעל. אתה משחק עם ליגה ... של יועצים ואנשי מקצוע. הקרובים אליך מפילים אותך. אתה איש טוב מידיי! רק בדבר אחד אני מסכים איתך, אין לך עם מי לעבוד! אבל יוסי, הכול תלוי בך ורק בך, תשנה ותתחיל במי שלצידך!    \ #יוסינבעה #ראשעירייתטבריה #תיירותבטבריה #משרדהתיירות

זה לא רק חיוך. עולם שלם חבוי בתוך הפה. כשאנחנו חושבים על בריאות, רובנו מדמיינים את הלב, הכבד או מערכת העיכול. אבל יש איבר אחד ששוכחים ממנו שוב ושוב, הפה. מעבר להיותו שער הכניסה למזון ולנשימה, הפה הוא תחנת הבקרה הראשונה של הגוף כולו. בכל ביס, בכל לגימה ובכל נשימה, הוא קובע איך נרגיש בהמשך היום באנרגיה, בעיכול, ואפילו במצב הרוח. המיקרוביום של הפה מי באמת שולט בגוף? לא רק במעיים, גם בתוך חלל הפה חי עולם עצום שנקרא המיקרוביום של הפה, מאות זנים שונים של חיידקים שמנהלים ביניהם אינטראקציות מורכבות. מה שפחות ידוע, זה שהחיידקים האלה לא משפיעים רק על השיניים או החניכיים, אלא גם על מערכת העיכול, החיסון, הלב ואפילו על מערכת העצבים. מה קורה כשהאיזון מופר? כאשר המיקרוביום בפה יוצא מאיזון, למשל בעקבות תזונה מתועשת, שימוש ממושך באנטיביוטיקה, או סטרס , מתחילות להופיע תופעות לא צפויות: עייפות כרונית, בעיות עיכול חוזרות, ירידה בחוסן החיסוני, דלקות גרון חוזרות, ואפילו מצבי חרדה או דיכאון. מחקרים חדשים מצביעים על כך שחיידקים "לא נכונים" בפה עלולים לנדוד למערכת הדם וליצור דלקתיות כללית בגוף , מה שמגביר את הסיכון למחלות כרוניות. כאן נכנסת לתמונה הנטורופתיה ובעיקר השימוש בצמחי מרפא ייחודיים: רפנסיוס: צמח פחות מוכר שעוזר לאזן את אוכלוסיית החיידקים בפה ומסייע בריפוי חניכיים רגישות. פרופוליס ירוק: חומר טבעי שמופק מדבורים ומגן מפני זיהומים, תוך שמירה על החיידקים הטובים. מיסוואק: ענף עץ מסורתי שמנקים איתו את השיניים במזרח, מוכר בכוחו להחזיר איזון טבעי לפה. סקוטלריה: ידועה ביכולתה להרגיע דלקתיות כללית, גם במערכת החיסון וגם בריריות הפה. הייחוד בטיפול שאני מעניקה הוא בצמחים ליפוזומליים. צמחים שמועברים במעטפת שומנית זעירה, כך שהם מצליחים להגיע ישירות לתאים ולמערכת הדם. בצורה הזו, ההשפעה שלהם לא נעצרת בפה אלא מחזקת את הגוף כולו. למה חשוב ליווי נטורופתי אישי? חשוב להבין, לא מספיק לקחת צמח אחד "מהמדף". לכל אדם יש מיקרוביום ייחודי, ולכל אחד השילוב הנכון משתנה. בדיוק כמו שלא כל אנטיביוטיקה מתאימה לכל חיידק, כך גם בצמחי מרפא החוכמה היא לדעת לשלב ביניהם נכון. כאן נכנס הליווי הנטורופתי: אבחון אישי, התאמת טיפול, והדרכה בצעדים פרקטיים שמחזירים לגוף איזון. החיוך מתחיל מבפנים, והכול מתחיל בפה המיקרוביום של הפה הוא "האיבר השכוח", אבל כשמטפלים בו נכון, הוא הופך למפתח לבריאות של כל המערכות. לא מדובר רק על חיוך יפה, אלא על עיכול תקין, חיסון חזק ושקט נפשי אמיתי. בסופו של דבר , הכול מתחיל בפה, ושם גם מתחיל הריפוי. תמונת אילוסטרציה - צמחי מרפא -IS שירה אטיאס: נטורופתית מוסמכת לצמחי מרפא ולשיטות טיפול ליפוזומליות בצמחים. מתמחה באיזון גוף נפש, סטרס, חרדה, טראומה, מערכת עיכול, ומחלות כרוניות.   shira@shiras.co.il  טל: 050-6622902 #נטורופטיה #שירהאטיאס #בריאות

לפני מספר חודשים פנתה אליי לקוחה. אישה בשנות החמישים לחייה, בריאה, עצמאית, מצליחה. "אני יודעת שזה נשמע מוקדם" היא אמרה, "אבל אני רוצה לדעת שהקול שלי יישמע גם ביום שבו לא אוכל עוד לדבר". המשפט הזה נחרט בי. הוא הזכיר לי עד כמה אנו נוטים לחשוב על חיי היום ־יום, ולשכוח שהחיים, בדרכם המורכבת, עלולים להציב בפנינו מצבים בלתי צפויים. הבעיה היא שכאשר כבר נקלענו למצב הבלתי - צפוי, לא תמיד אפשר לצאת ממנו. כאן נכנס לתמונה ייפוי הכוח המתמשך. זהו מסמך משפטי שמעניק לכל אדם את האפשרות להחליט מראש מי ינהל את ענייניו במקרה שיאבד את כשירותו. באופן רגיל, עד לפני מספר שנים לפחות, אדם שנקלע לתאונה והפך לבתי-כשיר, היה נתוון לחסדיו של בית המשפט. בני המשפחה צריכים היו לפנות לבית המשפט כדי שימנה אותם לאפוטרופסים, וכדי שיאשר את הפעולות שהם רוצים לעשות עבור אותו אדם יקר. כאן נכנס לתמונה ייפוי הכוח המתמשך. זהו מסמך משפטי שמעניק לכל אדם את האפשרות להחליט מראש מי ינהל את ענייניו במקרה שיאבד את כשירותו. באופן רגיל, עד לפני מספר שנים לפחות, אדם שנקלע לתאונה והפך לבתי-כשיר, היה נתוון לחסדיו של בית המשפט. בני המשפחה צריכים היו לפנות לבית המשפט כדי שימנה אותם לאפוטרופסים, וכדי שיאשר את הפעולות שהם רוצים לעשות עבור אותו אדם יקר. יפוי הכוח המתמשך מאפשר להימנע ממצב זה. הוא  מסמיך את בני המשפחה לטפל באדם גם ללא התערבות של בית המשפט. אך יותר מכך – הוא גם קובע מראש כיצד הם יפעלו. זאת אומרת, כל אדם יכול להחליט מראש מי יטפל בו ובהתאם לאיזה כללים. בכך מתממשת במלואה זכותו של כל אדם לאוטונומיה ולכבוד, גם כאשר הוא עצמו אינו יכול לממשם בפועל. וכידוע, כשאדם נקלע לתאונה או מצב מצער, הדאגה העיקרית שלו היא דווקא ילדיו. זה מוביל אותנו ל מסמך נוסף, לא פחות חשוב – מסמך הבעת רצון. מדובר בכלי ייחודי להורים לילדים קטינים או לבגירים עם מוגבלות. במסמך זה יכול ההורה לקבוע מי יהיה האפוטרופוס של ילדו לאחר מותו או במקרה שלא יוכל עוד לשמש כאפוטרופוס. זהו מסמך שמעניק שקט נפשי: הידיעה שגם בעתיד, ילדך יהיה מוגן, מטופל ומסודר, בהתאם לרצון שהבעית מבעוד מועד. רבים חושבים שמדובר במסמכים שרלוונטיים רק למבוגרים או לחולים. האמת היא הפוכה. דווקא כאשר אדם נמצא בשיא כוחו, בשגרת חייו התקינה, זהו הזמן הנכון להיערך. ברגעי משבר, כשהכול מתערער, קשה פי כמה להילחם על זכויות בסיסיות, ולעיתים בני משפחה מוצאים עצמם בסכסוכים כואבים ומיותרים. אני פוגשת לא פעם משפחות שנקלעו למבוי סתום משום שאהוביהן לא השאירו אחריהם הוראות ברורות. במקרים כאלה, ההחלטות עוברות לידי ערכאות משפטיות – לעיתים בניגוד גמור לרצון האמיתי של האדם. אני פוגשת לא פעם משפחות שנקלעו למבוי סתום משום שאהוביהן לא השאירו אחריהם הוראות ברורות. במקרים כאלה, ההחלטות עוברות לידי ערכאות משפטיות – לעיתים בניגוד גמור לרצון האמיתי של האדם. ייפוי כוח מתמשך ומסמך הבעת רצון אינם מותרות. הם כלים משפטיים חיוניים, המציבים את רצון האדם ואת טובת משפחתו במרכז. הם מאפשרים לנו להיות אחראים, צופי פני עתיד, ובעיקר – להבטיח שהקול שלנו לא ילך לאיבוד. מקובל לומר שאדם פיקח יודע לצאת מצרות שחכם יודע שלא להיכנס אליהם. ייפוי הכוח המתמשך ומסמך הבעת הרצון מאפשרים לכולנו להיות חכמים. #עודתהלחכם #יפויכוחמתמשך #אפוטרפסות

ערב מרגש במיוחד ומכובד התקיים השבוע בהיכל ''יד שטרית'' בהשתתפות כ-800 איש ואישה. ראש העיר טבריה יוסי נבעה מעניק ליוסי בן חמו את אות מתנדב השנה צילום: פרטי היכל ''יד שטרית'' היה מלא מפה לפה. המונים רבים גדשו את ההיכל על מנת לפקוד את ערב ההוקרה לארגוני המתנדבים הפעילים בטבריה. הערב, שהיה יוזמתו של המשנה לראש העיר וממונה מערך ההתנדבות דודיק אזולאי, היה מעמד רב רושם שהוקיר את האנשים והנשים הרבים שפעלו ופועלים במהלך השנים האחרונות בהתנדבות ברחבי טבריה וסביבתה.  המשנה לראש העיר, דודיק אזולאי בערה המרגש במיוחד אחד אחרי השני עלו אל הבמה לקבלת תעודות הערכה ראשי ארגוני המתנדבים הרבים - ובסיום הטקס המרגש הוקרן על הבמה סרטון מנציגי כל יוזמה התנדבותית המתארת את העשייה היום יומית שלהם - איש איש ומיזמו.  אז עלה לבמה הזמר והיוצר המוערך קובי אפללו להופעה מחשמלת. אחד מראשי ארגוני המתנדבים סיפר: "כלל המתנדבים והיוזמות, המתנדבים שעושים מכל הלב - אך הערב החשוב הזה היה בדיוק מה שהם צריכים. אמנם הם מתנדבים שלא על מנת לקבל פרס - אך חשוב ביותר לעצור ולומר להם תודה על עשייתם הארוכה . ערב כזה נותן כוח רב למתנדבים להמשיך ולעשות" #עיריית טבריה #התנדבותבטבריה #דודיקאזולאי