ביום ראשון השבוע, התקיים יום הוקרה לסגלי הרפואה במבצע שובר גלים באתר המורשת ״גבעת התחמושת״ בו עברו תכנים שונים וביניהם טקס חלוקת תעודות הוקרה על ידי קצין הרפואה הראשי - תא״ל פרופסור אלון גלזברג ובנוכחות מפקד הרפואה של פיקוד המרכז - אל״מ ד״ר אבי שינה וקצין הרפואה של אוגדת איו״ש - סא״ל ד״ר עקיבא אסתרסון, אשר חולקו לחיילים ומפקדים שפועלם נמצא כראוי להערכה. בטקס השתתפו נציגים מכלל סגלי הרפואה שלקחו חלק במבצע ״שובר גלים״. סמ״ר רוני דורון, פרמדיקים בחטמ״ר בנימין היא בין מקבלי תעודות ההוקרה על פועלה הראוי לשבח, באוגדה ובחטיבה במהלך מבצע ״שובר גלים״. בנובמבר 2020, החלה רוני בקורס קדם צבאי, לאחר מכן במרץ 2021 התגייסה לקורס פארמדיקים, סיימה אותו בהצלחה ושובצה להיות פארמדיקית באוגדת איו״ש. רוני סיפרה לנו על התחושות לאחר הענקת התעודה: "זכות לשרת בתפקיד הזה ובגזרת בנימין בה הבנתי כל יום מחדש את חשיבות התפקיד והעשייה ובעיקר זכות לקבל על כך הערכה. ״כל הכבוד רוני, המשיכי כך! כנראה שלמרות, ועל אף, ובכל זאת קציני צה"ל וחיילי צה"ל טובים הרבה יותר מהרמטכ"לים לשעבר שקוראים לדם ולמלחמה בעם היהודי. שיכרון הכוח טימא את מחשבתם ואת מוצא פיהם. כאמור, אנו חושבים תמיד מה אנחנו מכניסים לפה, אבל לרגע לא חושבים מה אנחנו מוציאים מהפה והדרגה לא מאשרת להיות חסרי אחריות. שימו את צה"ל בצד, הנה לכם הטובים שבטובים קציני הרפואה והחיילים והחיילות שזוכים לשבחים ולהוקרה והם ממשכים בדרכם והקריאות חולפות להן מאוזן לאוזן כלא נשמעו בדיוק כמו מ"פ גולני לחייליו על משמעות האלונקה במסע אלונקות. #רונידורון #צבאהגנהלישראל #שרהבטחוןיואבגלנט #הרמטכלהרציהלוי

"בעולם מקביל, שם הלב אף פעם לא רגיל, במרחק נגיעה מכאן, במרחק נגיעה מכאן". (יזהר אשדות). למה "עומדים לכלותינו"? הסיבה היא "שלא אחד". הכוונה בגלל שאנחנו לא מאוחדים, יותר קל לאויב חיצוני לבוא עלינו ולאיים על חיינו וקיומנו. במדינת ישראל של הימים האחרונים יש תחושה שאנחנו חיים בעולם מקביל. או בעצם יותר נכון ב"מסך מפוצל". בצד אחד של המסך רואים את התמונות המרגשות והכואבות מהמשלחת הישראלית, שיצאה לסייע באסון בטורקיה. באותו מסך רואים חילוץ של ילד בן 9 לאחר 120 שעות מתחת להריסות. במסך השני רואים שני ילדים אחרים בני 6 ו8 נרצחים בעיר הבירה ע"י מחבל נתעב, רק כי הם יהודים! בזמן שהמשלחת הישראלית לטורקיה יצאה למבצע "ענפי זית" עם בשורה של חילוץ והצלה. כאן בישראל אותה "יונה עם עלה של זית" שהבטיחו לנו, לא נראית כלל באופק. בעצם אולי הגיע הזמן פשוט להכיר בעובדה שאין "יונה" כזאת באופק, בטח לא עם "פרטנרים" שרואים ברצח ילדים, כדבר נעלה. בעצם אני טועה ! בישראל 2023 מתברר שיש עדיין יהודים בקרבנו שלא הפנימו את המלחמה היום יומית שלנו מול האויב האמיתי. במקום זאת חלקם מניפים בת"א את דגלי אש"ף במוצאי שבת האחרון, 24 שעות לאחר הפיגוע הנורא. איך ייתכן הדבר שבזמן שקוברים את הילד השני מהפיגוע, באותו זמן מניפים בת"א דגלי אש"ף ושלטים של "אין דמוקרטיה עם כיבוש"? איפה כחברה ישראלית כשלנו פה בהגדרת האויב? איך פתאום רואים חלקים בעם את הצד השני באותו עם כאויב שכנגדו צריך למחות, להשבית ולאיים? קחו שלוש דוגמאות קטנות שיסבירו לנו בגדול עד כמה לצערי איבדנו את הדרך. שימו לב לפסיכיאטר "ניר" שככה קורא לעצמו ברשת החברתית - טוויטר. בציוץ ארוך הוא מפרט שהגיע לדרום לטפל פעם בשבוע כמעט בהתנדבות באוכלוסייה מוחלשת כי ראה צורך לתרום. ניר מחליט יום אחד לקום ולהתפטר. למה ? שימו לב לדברים הבאים: "אבל אתם יודעים ממה הכי נמאס לי? מהעובדה שקרוב ל100% מהמטופלים שלי רוצים לרמוס אותי, את זכויותיי ואת המדינה... תחושת המיאוס הזו מלווה אותי כבר תקופה ארוכה אבל מאז הבחירות והתגברות מכונת הרעל, השקרים וההסתה הביביסטית הרגשתי שאני לא יכול יותר והחלטתי לעזוב". אם זה לא זעזע, שימו לב לתיאור הבא של ליאורה: "עומדת בקופה בקניות. פתאום מישהי צועקת בקול רם: שימות. שאלתי מי? מה? אמרה ראש הממשלה. הסתה ושנאה, מטורפים". הדוגמא השלישית לפי דעתי הכואבת מכולם שממחישה עד כמה יש בתוכנו קרע גדול וכואב מאוד. שימו לב לדבריה של עו"ד אולגה ( אביגיל) יואלס: "אני בקשר עם הרבה מצביעי ליכוד (גם משפחה אהובה), אבל כבר כמה שנים מנתקת מגע מ״ביביסטים". אני מסכימה עם ההגדרה ״כרותי אונה״ שניתנה לחברי הכת המטורללת הזו. אם אני מזהה שאדם ״ביביסט״ אני משתדלת שהוא לא יהיה בשום מעגל סביבי: עבודה, חברים, מסחר, פנאי. לא רוצה קשר עם מחריבי המדינה". הטרלול לא מסתכם רק ב"ציוצים". אלא גם במעשי התרסה כמו זאת שנכנסה ביום ראשון האחרון לכותל המערבי, עם בגד ים וכיתוב "BIBI OUT" על רגלה. הזיה !! אגב, למסגד מעל הכותל, היא גם הייתה נכנסת ככה? תענו בעצמכם. לסיכום: הכאוס והקריאה למלחמת אחים של השמאל נגד הימין. בנוסף לאיומים לרצח ראש ממשלה. כל אלה ועוד מייצרים שמחה אצל אויבינו שבעצם חושפים חולשה ואז הם יוצאים לדרך. עוד כחודשיים נשב כולנו בשולחן ליל הסדר ונקרא בהגדה: "וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ, שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ". למה "עומדים לכלותינו" ? הסיבה היא "שלא אחד". הכוונה בגלל שאנחנו לא מאוחדים, יותר קל לאויב חיצוני לבוא עלינו ולאיים על חיינו וקיומנו. אגב זה, לאחרונה פורסם שאיראן שותלת פוסטים של הסתה בפייסבוק דרך פרופילים מזויפים. זאת כדי להעמיק את הקרע והפילוג בעם. המסר ברור, אם לא נתעשת כחברה, נגיע "מרחק נגיעה" מפיצול ושסע כה כואב לשם "הלב אף פעם לא רגיל". #אחדותהעם #יזהראשדות #מאיראוחנה #מלחמתאחים #ממשלתישראל #כנסתישראל #בנימיןנתניהו

הודות לשרשרת פעולות מניעה שנקטו אנשי תאגיד המים "מי רקת טבריה" חלפו מערכות הגשמים האחרונות בהצלחה ובמינימום נזקים במרחב הציבורי. בזמן שברשויות מקומיות רבות בישראל הוצפו בתים פרטיים ומשותפים, כבישים ומדרכות, בטבריה נהנו התושבים ממערכת ניקוז מיטבית, אשר ניקזה את מי הגשמים הרבים והזרימה אותם לאגם הכנרת וזאת הודות להכנות שנקטה הרשות, לצד פעולות מניעה שנקטו אנשי הצוות המקצועי של תאגיד המים ״מי רקת״, שהביאו למניעת הצפות במערכת הניקוז העירונית, הכל במסגרת מבצע חסר תקדים נרחב לפינוי פסולת שהצטברה במהלך הקיץ והסתיו בתעלות ובקווי הניקוז בעיר. בתאגיד המים הוסיפו והמליצו לציבור לשים דגש על המרחב הפרטי: בדיקת מרזבים, פתיחת ניקוזים בחצרות, הימנעות מהוצאת גזם ופסולת בעת הגשמים כדי למנוע את סתימת הקולטנים, בדיקת מערכות החשמל בבית, חיזוק דודי שמש, אנטנות וחפצים אחרים הנמצאים על הגגות וכן לדאוג לגיזום שיחים ועצים שיעמדו איתן בפני רוחות חזקות. כמו כן ציינו כי המוקד התפעולי של התאגיד זמין לכל פנייה הקשורה בבעיות ניקוז, הצפה ובעיות נוספות הקשורות למזג האוויר. מנכ"ל התאגיד מר שאול דוד ציין השבוע בסיפוק: "בתיאום עם עיריית טבריה, נערכנו לקראת החורף באמצעות שטיפה יסודית של כל קווי הניקוז, סילוק מפגעים שעשויים היו ליצור סתימות וניקוי כל הקולטנים ובכך מנענו הצפות בעיר. התאגיד משקיע וימשיך להשקיע משאבים רבים בשדרוג תשתיות המים והביוב בעיר למד פעולות מניעה לשמירה על איכות החיים של התושבים״. #תאגידמירקת #העירטבריה #משרדהתשתיות #שאולדוד

היערכות לרעידת אדמה בטבריה, קידום התחדשות עירונית ותמ"א 38 – משימת על! השבוע פקדה את הארץ רעידת אדמה חזקה, שמקורה בטורקיה וגבתה חיי עשרות אלפי בני אדם ותמונות הבלהות מדירות שינה מעיני כל אחד ואחת מאיתנו. רעידת האדמה הדליקה לנו נורת אזהרה בוהקת במיוחד בעיר טבריה הנמצאת בסיכון גבוה: תשתיות רעועות, מבנים ישנים שלא חוזקו והרשות שלא מוכנה ליום שבו יתרחש פה חלילה אסון. במקום להמתין ולהתמודד עם האסון עלינו לפעול עכשיו ולהיערך לאסון. טבריה שוכנת על השבר הסורי אפריקאי ולפיכך נשקפת לה סכנה גדולה יותר, דווקא אצלנו מיושמת תמ"א 38 שמטרתה לחזק מבנים קיימים, הממשלה והרשות חייבות להתגייס ולפעול ומיד. התחדשות עירונית, פינוי בינוי, חיזוק מבנים הם כבר לא בגדר פריווילגיה, הם צו השעה, כורח הנסיבות ומשימה מצילת חיים. עם כל הכבוד לכל יזם הוא אינו מבין דבר וחצי דבר בשירות הציבורי ורווחת התושבים אינה עומדת בראש מעייניו- לכן לכשאבחר, אדאג לכך שטובת התושבים תהיה מעל כל צורך ושיקול אחר, אני קשובה לקולות מהשטח, קולות התושבים וללמידה מהם. החוכמה היא נחלת הכלל, התושבים יודעים לא פחות מה טוב בשבילם. בשנה האחרונה הגיעו לא מעט יזמים לעיר בכדי לבחון אפשרויות לפינוי בינוי, אני שומעת אתכם התושבים ואת החששות שלכם: חששות מוצדקות, לתת אמון ביזם ולשים את עתידכם בידיו זו אינה החלטה פשוטה, אבל התחדשות עירונית היא הדבר החשוב ביותר לעיר, שכן תהליך זה נועד להחליף את בתי המגורים הנמצאים תחת איום ממשי בפני רעידת אדמה, בדירת מגורים איכותית העומדת בתקן הבניה הדרוש בפני רעידות אדמה. זה הזמן שלכם להתאחד, לבדוק, לבחון להתייעץ עם עורך הדין המלווה אתכם, לשים את הדעות השונות בצד ולשתף פעולה מתוך הבנה, כי בפניכם מטרה משותפת והיא שיפור המגורים, שלא רק ישפרו את איכות חייכם, אלא יאפשרו לכם לישון בשקט. יזמים מבינים את הפוטנציאל האדיר של העיר, שעוד מעט ימומש, כולם ללא יוצא מן הכלל מביעים חשש שאין ראש עיר מכהן נבחר ציבור, בעל אג'נדה חיובית לתהליך, ושבעיקר מחויב לסייע להם ולפתוח את דלתות הבירוקרטיה ולהסיר חסמים שמונעים התחדשות עירונית, ומצד שני אתם תושבים יקרים שמרגישים, שאין מנהיג שיקשיב לכם ושיסייע לקידום המשימה הלאומית הזו. תהליכים אלה הם ארוכים ומייגעים, דרך טיפול בהם עשוי לשנות את פני העיר ולהבטיח עתיד טוב יותר, ובעיקר להציל חיים. ראש עיר חזק חייב לעשות הכל, כדי לקדם פרויקטים אלו, כשאבחר אקים מחלקה מיוחדת בעירייה, שכל מטרתה היא לסייע ליזמים להסיר חסמים, אשר שתקשר בין היזם למשרדי הממשלה והגופים השונים. כמו כן, כשאבחר אקים מערך חירום והיערכות להתמודדות עם רעידת אדמה. אנחנו חייבים להבין שביום אסון נמצא את עצמנו לבד. הכנת ציוד ואמצעים, איתור מבנים מסוכנים, קידום חיזוק מבני ציבור, נקיטת פעולות הסברה והכנת הציבור, כמו גם הפעלת מערכת התראה שתתריע חיוניים. כיום יש מערכות התראה של חברות פרטיות המבוססת על חיישנים תת קרקעיים, שיודעים לזהות מבעוד מועד את גלי ההדף ולתת התראה של בין 30-45 שניות, פרק זמן שיאפשר לתושבים לרוץ החוצה ולהגן על עצמם. אקדם מוכנות מערכתית כוללת, כולל מי שתייה ומזון למקרה של רעידת אדמה, יעד זה אני שמה לי למטרת על לבצע ולקדם כשאבחר. אני רצה למרחקים ארוכים, כמי שהצהירה לפני למעלה משנתיים על התמודדות לראשות העיר טבריה, בהרבה נחישות והתמדה אני ממשיכה לדבוק במטרותיי ויש לי סבלנות ודבקות במטרה, לעשות ככל שביכולתי לשפר לכם תושבים אהובים את רמת החיים. #שניאילוז #רעידתאדמהבטבריה #פיקודהעורף #הנחיותפיקודהעורףלרעידתאדמה #משרדהבינויוהשיכון #מהנדסעירייתטבריה #יושבראשועדתקרואהבועזיוסף #ממשלתישראל

בפתח הדברים אני מבקש להבהיר לגבי הטור שפורסם בשבוע שעבר. כל בר דעת שמעמיק בקריאה יראה שכתבתי "ברחל בתך הקטנה" שאיני נוקט עמדה לגבי השאלה ההלכתית על התמודדות של גבר או אישה מחללי שבת בבחירות. היה זה סוג של ציטוט של שיחה שהייתי עד לה ובסך הכל הצפתי את השאלה שעלתה באותה שיחה, אלא שהמתמודדת שקראה למתמודדים להתמודד ללא הכפשות בחרה לנסות ולהכפיש את שמי באמצעות הטור שלי. לידיעת הקוראים. כידוע, בשבועיים האחרונים החלטתי להרתם לעשייה בעיר והמטלה הראשונה שקיבלתי על עצמי הייתה הטיפול ברמת אגוז המוכר לכולנו כשיכון ד'. התחלתי בסיורים בכל רחוב ורחוב, בדקתי את מצב הכבישים, התשתיות, השילוט והשבילים המובילים לבניינים. אני מודה, ניכר כי שנים של הזנחה זרקו שיבה בשכונה, בה עשיתי את ילדותי. המראות בשכונה זרקו אותי באופן אסוציאטיבי לשיר שמאוד אהבתי ושחיבר אותי למראות ילדות, השיר שכתב המחזאי והמשורר יוסי בנאי ז"ל, השיר על "סימו ומואב הקטן". נזכרתי בקולות של השכנות המרוקאיות עם המבטא הכבד וחום הלב שכל כך אפיין אותן, את קולנוע חן האגדי שלרוב היינו מתגנבים אליו בשקט, כדי לראות סרט כמו "הסייח השחור", "מצ'יסטה" וברוס לי. נזכרתי איך בבוקר בדרך לבית הספר היינו עוברים בקיוסק של חנניה, קונים את הלחמנייה עם הנקניק והסחקה (אריסה פיקנטית) הכל כך מפורסמת. נזכרתי באיש המבוגר שהגיע מטורעאן עם דלי מלא בסברס מתוק, שפירק לנו בבתים. זיכרונות ילדות אלו הציפו אותי בכל יום במהלך השבועיים האחרונים, מודה ומתוודה זה כל כך חסר היום, איך קטפנו את הדומים, איך ישנו ראש וזנב, איך עם רדת החשיכה היינו שומעים את כל האימהות קוראות במלוא גרון לילדים להיכנס הביתה. לצערי מכל אלו לא נותר כלום, חנניה מהקיוסק נפטר וגם הזקן מטורעאן כבר מזמן בעולם שכולו טוב. קולנוע חן הפך לבית כנסת גדולה ואת הדומים החליפו ביצי קינדר. ללא ספק אלו זיכרונות מתוקים עם ניחוחות של חום בית ואהבה. ועכשיו, אחרי יותר מארבעה עשורים אני מרגיש את השליחות בוערת בעצמות. בשיתוף עם הנהגת העיר הנוכחית נכנסנו במלוא הכוח לשפץ ולשקם כל רחוב ורחוב בשיכון, לפתור כאמור את בעיות השילוט החסר והשבור, וגולת הכותרת, לנסות ולהביא שינוי במראה של השכונה. כולי תקווה שבקרוב יסתיים המשא ומתן של חברת יוכלמן עם מתחם שלם של דיירים ושבסופו של התהליך יחל פרויקט ראשון של פינוי בינוי, שישנה את פניה של השכונה עם מגדלים לתפארת וקפיצה לתוך עידן חדש. במסגרת היוזמה לשינוי פני העיר לקחתי על עצמי לתת דחיפה ענקית לקידום כלל הפרויקטים המתוכננים ויש עשרות כאלו בקנה שישנו את התפיסה הישנה והארכאית של טבריה בכלל ושיכון ד' בפרט. אני וסימון ומואיז הקטן שירה: יוסי בנאי מילים: יוסי בנאי לחן: חנן יובל לפעמים כשאני כך לבדי אני חוזר לסמטאות ילדותי אל נעורי שנעלמו עם השנים לחברים שלי ההם הישנים אני חוזר אל הצבעים והקולות אל העיניים התמימות והגדולות אני חוזר אל השכונה אל עץ התות אל עפיפון אדום אדום קשור לחוט אני זוכר קולנוע רקס ביומיות ומרחוק פעמונים של כנסיות ואיך רדפנו על גגות אחרי יונים לעוף איתן רצינו עד לעננים ובגן השעשועים על נדנדות נשבענו אמונים לכל הילדות שיחקנו סמל וסוס ארוך וראשיות המלחמות היו אז לא אמיתיות היינו ילדים וזה היה מזמן אני וסימון ומואיז הקטן בנעלי שבת עם כובע של בארט ובעברית יפה עם עין ועם חית דהרנו על ענן עשוי מכריות ובאקדח פקקים הטבענו אוניות הייתי טרזן , וסימון ארול פלין ומואיז הקטן קפץ כמו גונגה דין ובלילות החורף הקרים מאוד היינו מתכסים בכל החלומות היינו ילדים וזה היה מזמן אני וסימון ומואיז הקטן עברו שנים מאז עכשיו העיר גדולה מסימון לא שומעים אפילו לא מילה ומואיז הקטן לאן הוא נעלם וגם קולנוע רקס כבר לא קיים אבל אני כשאני כך לבדי אני חוזר לסמטאות ילדותי אל נעורי שנעלמו עם השנים לחברים שלי ההם הישנים היינו ילדים וזה היה מזמן אני וסימון ומואיז הקטן. הצטרפו אליי #מאיראלמקייס #הרבקוק #בחירותלרשותהעירטבריה2023

הורים מגיעים לקליניקה ושואלים אותי למה חייבים לתת גמול? לא ברור שילד צריך להתנהג כמו שאומרים לו, כפי שמצפים ממנו? ואת ההורים הללו אני שואלת, אתם עושים ללא גמול? אתם לא מחפשים עבודה שתתגמל אתכם על העבודה שאתם משקיעים? נלחמים על עוד שקל, כי מגיע לכם יותר? אתם לא מבקשים לשבת על הספה לנוח קצת אחרי שמארגנים את השבת? כולנו מחפשים לבצע פעולות שאנחנו אוהבים ולהיות מתוגמלים בהתאם. לא פעם שמעתי הורה אומר לבן זוג שהביא חפיסת שוקולד (במקום זר פרחים), רק זה מה שמגיע לי? כולנו צמאים להערכה, להוקרה על עשייה. תתפלאו, גם הילדים. השייכות לקבוצה, כשעושים ביחד את הפעולה, היא שהופכת את המסע למסע משותף ולרוב הוא הגמול המתבקש לעשייה. נעשה הכל שהפעולה שאנחנו מבקשים שהילד יעשה תהא נעימה לו, כך יגבר הסיכוי שאותה פעולה תהפוך להרגל. חשוב שנבחן היטב לאיזו פעולה מתחבר הילד: לסדר את החדר או לשטוף כלים? הצפייה לגמול ולאו דווקא הגמול עצמו, היא שגורמת לכל אדם לנקוט פעולה. לכן חשוב לומר נסדר ביחד את הבית ונצא לגלידה. נשב לראות סרט עם פופקורן ביחד, כך אפשר להפוך את ההרגל של העשייה לאטרקטיבי. השייכות לקבוצה, כשעושים ביחד את הפעולה, היא שהופכת את המסע למסע משותף ולרוב הוא הגמול המתבקש לעשייה. הזהות שלנו כפועלים למען ועושים מעשה, הופכת להיות קשורה לזו של הסובבים אותנו. הזהות הקבוצתית מתחילה להעצים את הזהות הפרטית. חברות ושייכות לקהילה הן הגורמים המאפשרים לנו להטמיע זהות חדשה ולהתמיד בהתנהגות לאורך זמן. אני חוזרת ומדגישה, ההורים הינם מודל חיקוי. עבודה משותפת של ההורים מגרה את הילדים להיות שותפים לעשיה. כאשר שינוי ההרגלים משמעו השתלבות טובה יותר בחיי השבט – השינוי אטרקטיבי יותר. אם התנהגות עשויה לזכות אותנו בהערכה, בכבוד ובשבחים, אנו תופסים אותה כאטרקטיבית. כל הרגל הוא תלוי הקשר. העולם סביבנו הוא זה שגורם לנו להשתנות. אל תהיו הקורבנות של הסביבה שלכם, תהיו האדריכלים. האתגרים שנעמיד אל מול הילדים הם החינוך להתנהגות שתעשה להם את החיים קלים יותר. טעות גדולה היא להשאיר את הילד באזור הנוחות, שלא יהיה בלחץ, שתמיד יחייך ויהיה מאושר. חשוב לאתגר ולהביא אותו לידי אושר במימוש משמעותי של עשייה אותה נתגמל בכדי להביא לעשייה חוזרת. דר' רבקה מרום ph.d. מנתחת התנהגות, יועצת חינוכית ומאמנת אישית *למען הסר ספק, דר' מרום אינה עוסקת ברפואה. #רבקהמרום #משרדהחינוך #יועצתחינוכית #מאמנתאישית #מנתחתהתנהגות

סיפור ראשון: בבריאות ובחולי הפרש הגילאים לא מרתיע את חנניה וענונו ואשתו דינה. השניים, שנמצאים יחד בנישואים שניים, יודעים לאהוב אחד את השנייה בכל מצב דניאלה פיק וקוונטין טרנטינו לא לבד. גם הפרש הגילאים בין דינה ועננו, 43, ובעלה, חנניה, 64, הוא של יותר מעשרים שנה. חנניה מטופל בבית החולים הגריאטרי שיקומי, "עמל טבריה" מקבוצת בתי האבות "עמל ומעבר" והיה טבח במקצועו. דינה מועסקת בטיפול בקשישים בבית החולים בתגבור עם קשישים וגם עובדת באקי"ם עם משפחה בת 3 נפשות שגרים עם האבא בן 92 ושני ילדים עם פיגור שכלי בני 58,60. השניים נשואים בפעם השנייה, לכל אחד מהם יש ילדים מנישואין קודמים. ההיכרות ביניהם הייתה בקניון בטבריה דרך מכר משותף והם אפילו זוכרים את התאריך המדויק: 30.12.2018 "הידידות בנינו התחילה לרקום עור וגידים", נזכרת דינה "ולאחר כמה זמן גם באה האהבה". כמובן שאת תאריך החתונה השניים לא ישכחו לעולם, ה- 4.6.2019. "כאשר הקשר בינינו התחזק והבנו שאנו רוצים להתחתן עברתי לגור איתה בדירה בטבריה", מוסיף חנניה שבתקופת ההיכרות היה טבח במלון קלאב הוטל בטבריה. דינה עובדת כאמור ב"עמל טבריה", בתגבור עם קשישים. החשש היחידי של חנניה היה פער הגילאים ביניהם, בעקבות האכזבה מנישואיו הקודמים. "לאחר זמן מה הבנתי שכל החששות הם לשווא, ודינה היא האישה המתאימה לי, אשת חלומותיי", הוא אומר. ואיך קיבלו את זה הילדים שלך? "הילדים כיבדו מאד את הקשר, שמחו בו ואיחלו לנו בהצלחה. גם הילד הקטן של דינה תמיד נותן לי הרגשה של אבא". מה שהגביר את אהבתם הייתה התמיכה של דינה, שסעדה את חנניה במשך חודש שלם בזמן שאושפז במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים פוריה, דבר שרק הגביר את אהבתו אליה. תן לנו כמה טיפים לקראת יום האהבה ביום שלישי הקרוב. "עזרה הדדית ודאגה אמיתית בכל מצב בבריאות ובחולי ביחסים אמיתיים וכנים אחד מול השני. לדעת לוותר מתוך דאגה ולמנוע חיכוכים. הנתינה העזרה האהבה והדאגה לכולם". איך אתם מתכוונים לחגוג ביום שלישי הקרוב? ביום האהבה הקרוב הם רוצים להפתיע האחד את השני במתנה מיוחדת. חנניה הבטיח לאחר שיצא מהשיקום, כי ייקח את דינה למסעדה. אהבה בכל גיל בני הזוג רות ואליאס סיטון נשואים "רק" 60 שנה. את יום האהבה הם חוגגים בכל יום, הם לא זקוקים לארוע מיוחד רות סילביא סיטון (82) ובעלה אליאס סיטון (86) חוגגים כל יום את יום האהבה שיחול ביום שלישי הקרוב. הם לא צריכים מועד מיוחד כדי לציין אותו. אחרי 60 שנות נישואים הם חוגגים את אהבתם יום יום ושעה שעה. סיפור האהבה ביניהם הוא מושא לקנאה אצל כל אנשי הצוות והדיירים בבית החולים הגריאטרי שיקומי, "עמל טבריה" מקבוצת בתי האבות "עמל ומעבר". בני הזוג עלו מארגנטינה בשנת 1974 עם שלושה ילדים בגילאים 5,7,9. אליאס מגדיר את אשתו כאשה מאד חמה אוהבת ומכבדת וכאחת שהצטיינה בכל מה שעסקה בו. רות סילביא מעידה על בעלה כבן אדם טוב בצורה יוצאת דופן. "שנינו אוהבים לעזור לכל אחד", היא אומרת "אנחנו תמיד יוצאים לכל מקום ביחד, מחכים אחד לשני לארוחת צהריים ועושים הכל תמיד בחיוך". אז מה הסוד לזוגיות ואהבה כזו? "תמיד לראות את הצד החיובי אחד אצל השני. אנחנו ביחסים מאד טובים מכבדים אחד את השני, כמעט לא רבים. משתדלים להיכנס הביתה ולהשאיר את הצרות בחוץ. כל אחד מקבל את השני, כשהוא חוזר מהעבודה, עם חיוך, חיבוק ונשיקה בכניסה לבית". לירז ביטון, מנהלת "עמל טבריה", לא מפסיקה להתפעל: "מזוגיות מופלאה שרק משתבחת עם השנים, זה אומר שהגיל הוא רק מספר". צילום: באדיבות עמל ומעבר #יוםהאהבה #ולנטייןדיי #עמלטבריה #לירזביטון #סיפוריאהבה

קניון BIG FASHION DANILOF טבריה חגג את ט"ו בשבט עם הצגה לילדים ומתנות ללקוחות. השבוע נהנו הילדים מההצגה 'סודו של הפרח הקסום' כחלק מפעילות הילדים הקבועה המתקיימת בקניון. כמו כן, כל לקוחות הקניון קיבלו במתנה שתיל לכבוד חגיגות ט"ו בשבט. בנוסף, התקיים בקניון יריד מיוחד של החנות הוניגמן קידס אשר הציע שפע של מבצעים והנחות. הפעילות התקיימה ללא תשלום. #קניוןביגפאשןדנילוף #קניותבטבריה #אמהותבטבריהנשותטבריהוהסביבה #פעילותילדיםבטבריה

מילה טובה לכוחות הביטחון! לכוחות הביטחון שיודעים לעבוד והצליחו לאתר מגדרה את הנבל מגיע להם כל הכבוד בלי שום פסיק ואבל! מילה רעה למי שאמר! להדיוט שקרא דין רודף ועל רוה"מ ככה הפריח ואיש בהפגנה זאת לא הודף זה בהחלט נראה מסריח! רק מדמיין את התקשורת אם היה אומר זאת איש ימין מילה שמחה לדני אבדיה! דני אבדיה עושה חייל ולמען כל ספק הסר הוא חד כמו חוט תיל וכלום בכישרונו לא חסר! מילה עצובה למה שקרה בטורקיה! רעידת אדמה זהו טבע שועט שתמיד משאיר אחריו חותם בבניינים שלמים הוא בועט וגורם לאנשים את מותם! #יגאלשריג #משטרה #רעידתאדמהטורקיה #דניאבדיה #ביבינתניהו

"תיכנון הוא הבאת העתיד להווה כדי שנוכל לעשות משהו בנידון- עכשיו! " ( אלן לקיין) בזמן כתיבת שורות אלה, אני קורא שמתקיים דיון היערכות לרעידת אדמה, שהקים שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, יחד עם משרדי ממשלה נוספים בלילה שבין ראשון לשני השבוע, חלק מתושבי מדינת ישראל התעוררו לקול רעד ורעש של רעידת אדמה. כאן בישראל קיבלנו רק "טעימה" או "תזכורת" קלה לרעידת אדמה. במדינות השכנות טורקיה וסוריה, מימדי האסון קשים במיוחד. אלפי הרוגים נקברו תחת הריסות הבתים, שלא עמדו במספר רעידות אדמה, השיא היה 7.8 בסולם ריכטר. עשרות אלפים נותרו שם ללא קורת גג ומתרחש שם אסון בקנה מידה עולמי. בישראל שוב החל דיון רחב בציבור, בתקשורת ובממשלה הבוחן עד כמה מדינת ישראל ערוכה או בעצם לא ערוכה לרעידת אדמה בסדר גודל כזה. בישראל יש מספר מקומות שהם על ציר השבר הסורי- אפריקני המועד לפורענות. אחד מהם מרכזי הוא כאן בעירנו טבריה. בנובמבר 2021, צוות צילום של "כאן 11" הגיע לטבריה לצלם כתבה אודות המוכנות או בעצם אי המוכנות של טבריה לרעידת אדמה עתידנית. בכתבה התראיין פרופ' זוהר גבירצמן, מנהל המכון הגיאולוגי, יחד עם ראש העיר המכהן גם כיום, בועז יוסף. בסיור שערכו בשכונת ברנר, תיאר פרופ' גבירצמן שמוקד רעש עתידני יעבור במתווה השכונה ודבר ראשון שיקרה למבנים הוא שהם "ייקרעו" כהגדרתו. ראש העיר יוסף, חידד ואמר שבאותה שכונה יש 246 יחידות דיור שיושבות כאמור בדיוק על אותו העתק של השבר. גם השבוע התראיין ראש העיר יוסף והלין על כך שלא נעשים חיזוקים ראויים בעיקר במבני ציבור בעיר. הביא לדוגמא את בניין העירייה ממנו התראיין וטען ש"אפילו בניין העירייה לא יתפקד בזמן משבר". אופטימיות לא הייתה באותו ריאיון, אבל לצערי אף לא שום התקדמות עתידנית. לענ"ד אין פה אשם אחד למחדל, שאין מענה ראוי לרעידת אדמה בטבריה, אלא יש פה כישלון רוחבי מצד כולם ולאורך עשרות שנים. מממשלות ישראל, דרך ראשי עיר וחברי מועצה ועד אפילו אנחנו התושבים. מנובמבר 2021, הכתובת של האסון הבא היא על הקיר וכנראה אותו "קיר" לא ישרוד. מאז לא נעשה כלום. הסיבה לדעתי לסחבת בטיפול ברעידות אדמה היא בגלל שרק כאשר יש משהו דומה, נזכרים לדבר על זה כמה ימים והופ, ממשיכים בשגרת החיים, עד לרעש הבא. אין פה מעקב או מאבק מתמשך. לכן צריך להציב דד ליין. איך עושים את זה? אם ניקח לדוגמא את הנתון שאחת ל-100 שנה יש רעידת אדמה עוצמתית מעל 6 בסולם ריכטר ונצרף לזה את הנתון שאחת כזאת הייתה בשנת 1927, נגלה שכנראה הבאה עתידה להיות בשנת 2027 !! הנה כבר יש לנו דד ליין שאותו צריך להציב כתמרור אזהרה ויעד לטיפול. עכשיו נחזור לאותם 246 יחידות דיור ברחוב ברנר שעתידים חלילה "להיקרע" בזמן רעידת אדמה של מעל 6 בסולם ריכטר. נצרף אליהם את אותם מבני ציבור בעיר שישנים ונכריז שצריכים טיפול נקודתי בהול. לפנינו עכשיו משוואה מוחשית, שהשורה התחתונה בה היא שצריך לטפל באותם מבנים, למשל עד שנת 2027. כל דקה שעוברת ללא טיפול ראוי, המשמעות היא עוד מבנה קורס ועוד חיי אדם מקופחים ועוד משפחה ללא קורת גג. לפיכך, צריך שיהיה מעין "שעון חול" כזה שכל פעם יהיה מעקב עליו מצד כולנו, למשל כמה מבני ציבור קיבלו חיזוק? האם נעשה משהו? כל מאמץ קטן לחיזוק מבנה, יציל עוד משפחה ועוד חיי אדם יקרים. זאת המשוואה שצריך ליצור ולעקוב אחריה. אחרת, לא יקרה כלום. בזמן כתיבת שורות אלה, אני קורא שמתקיים דיון היערכות לרעידת אדמה, שהקים שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, יחד עם משרדי ממשלה נוספים. מהלך מבורך שצריך גם לכלול בראש ובראשונה את העיר טבריה. נקווה רק שלא יתמסמס שוב. על כל מקרה, אני מתחיל כעת את שעון החול : נותרו עוד 1420 ימים עד לתחילת שנת 2027. #מאיראוחנה #רעידתאדמהבישראל #משרדהבינויוהשיקון #ממשלתישראל #פיקודהעורף

תלמידי כיתה י' מהרב תחומי עמל נופרים בגליל טבריה, יצאו להתנדב בבית הקשיש בטבריה במסגרת לימודי השכלה כללית. התלמידים דיברו, שיחקו ורקדו יחד עם הקשישים. הפעילות הייתה מרגשת מאוד. בכל פעילות כזאת ללא ספק הילדים תורמים ונתרמים ויוצרים במו ידיהם חברה טובה יותר. במקביל, גם תלמידי י"א מבית הספר הרב תחומי עמל נופרים בגליל טבריה יצאו במסגרת פרויקט כיתתי בערב חג ט"ו בשבט לחלוקת מארזי פירות יבשים לצוותי הרפואה בבית חולים פוריה ודברי מתיקה לילדים המאושפזים. מחנכת הכיתה ורד יזמה וגייסה את התלמידים לביצוע הפרויקט. בהחלט דוגמא אישית ראויה להערכה. #עמלנופריםבגלילטבריה #טובשבט #ביתחוליםפוריה #ביתהקשישבטבריה #משרדהחינוך

יו״ר הקואליציה אופיר כץ יחד עם שר האוצר סמוטריץ, יו״ר ועדת הכספים גפני וח״כ ינון אזולאי החליטו על הארכת הטבת המס לעכו ולטבריה. רגע לפני פקיעתן, יו״ר הקואליציה אופיר כץ, יחד עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳, יו״ר ועדת הכספים משה גפני וחבר הכנסת ינון אזולאי, החליטו בישיבה משותפת להאריך את הטבת המס לערים עכו וטבריה, אשר עומד על 12%. יו״ר הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ: הצלחנו להביא לצעד חשוב למען התושבים. הטבות המס מחזקות את הפריפריה, מעודדות זוגות צעירים להגיע ולהתיישב בצפון ובדרום ומזניקות את הרשויות המקומיות. כמי שחרט על דגלו את צמצום הפערים בין הפריפריה למרכז, אני שמח שהיה לי חלק בצעד החשוב הזה. נמשיך לפעול למען האזרח בקצה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳: הפריפריה והגליל חשובים לי באופן אישי ולממשלה כולה. החלטתי להאריך את הוראת השעה. לא אתן שעכו וטבריה ייפגעו. אני מבקש להודות ליו״ר ועדת הכספים הרב גפני לח״כ אופיר כץ ולח״כ ינון אזולאי שקידמו את הדיון בוועדת הכספים ולנציגים המוניציפאליים שלנו שדוחפים את הנושא הזה מהשטח. תושבי עכו, טבריה ואזרחי ישראל כולם, בתקציב הקרוב יש הרבה בשורות לכלכלה הישראלית וגם לאזרח הקטן. יוקר המחיה פוגע בכל משפחה בישראל, אני מתחייב בפניכם, אנחנו עושים כל שביכולתנו להוביל את המאבק הזה עבור כל אחת ואחד מאזרחי ישראל, עבור כולנו.״ יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני: המשך הטבות המס לטובת תושבי עכו, טבריה והאיזור הוא דבר חשוב. כפי שהוכח - החוק להטבות המס מביא תושבים רבים ותורם תרומה גדולה לפיתוח היישובים הללו. יו״ר סיעת ש״ס ח״כ ינון אזולאי: אני מודה לשר האוצר על קבלת ההחלטה ועל היעילות להאריך את תוקפם של הטבות המס בחוק עכו. ברצוני גם להודות ליו״ר ועדת כספים חה״כ הרב גפני וליו״ר הקואליציה חה״כ אופיר כץ על שיתוף הפעולה המהיר והיעיל. #ממשלתישראל #מפלגתהציונותהדתית #חברהכנסתאופירכץ #חברהכנסתמשהגפני #שרהאוצרבצלאלסמוטריץ #משרדהאוצר