תוצאות חיפוש

באדיבות הבלוג "הכלי והמתכון" של מגבוני סיוון מתכון לדבלים (תאנים מיובשות) ממולאות, טעם משגע וגם מתאים לט"ו בשבט המתקרב. המתכון מותאם ל 20 יח' המצרכים 20 דבלים (תאנים מיובשות) 250 גרם בשר בקר טחון מומלץ לערבב עם טלה 1 כף שמן זית 1 בצל קטן קצוץ 1 שן שום קצוצה מלח פלפל שחור בהרט חופן עלי נענע קצוצים לרוטב 2 כפות שמן זית 1 בצל בינוני חתוך לרצועות 1 שן שום קצוצה 1 כוס מים 1 כוס יין אדום 3 כפות סילאן 1 כף חומץ בלסמי 1 כף רכז רימונים 2 מקלות קינמון 1 כף מיץ לימון מלח פלפל שחור אופן הכנה: הכנת הדבלים: משרים את הדבלים 10 דקות במים חמים חותכים את הקצה פותחים למטה כיס למילוי בעזרת סכין קטנה ומרחיבים בעזרת האצבע נפח למילוי מכינים את המילוי: מטגנים את הבצל והשום עד הזהבה אחרי שהתקררו מערבבים את חומרי המילוי בקערה מתבלים וממלאים בדבלים הכנת הרוטב: מטגנים במעט שמן זית את הבצל והשום עד הזהבה מוסיפים את היין ונותנים לו להתרכז מוסיפים את שאר המרכיבים מביאים לרתיחה מתבלים ומניחים בפנים את הדבלים ומבשלים כ 40 דקות מומלץ להגיש עם שקדים קלויים ונענע קצוצה מעל ובנוגע לכלי? הכלי המומלץ להגשה הוא קערת פסטה או מחבת נירוסטה עם ידיות להופעה כפרית ומרשימה רוצים לקבל עוד מתכונים מהשפים ולדעת מהו הכלי המומלץ להגשה? בקרו בבלוג של מגבוני סיוון באתר – "הכלי והמתכון", הירשמו ועקבו אחריו! #דבליםממולאותבשר#מגבוניסיוון#הבלוגהכליוהמתכון

התן, ידוע לכולנו נמנה על משפחת הטורפים והכלבים. ניתן לראותו רק בלילות או בין הערביים או לפנות בוקר בלבד. בדרך כלל נראה אותו בטבע אל מחוץ לערים ולשכונות. מתוך כלל הבעיות שקיימות לעיר טבריה, נוספה לאחרונה גם בעיית התנים שהחלו לשוטט בשכונות ובחצרות הבתים בעיר טבריה. הם חיים ממש בתוכנו על כל הסכנות שבכך. לכתבנו נודע על התנים שהתמקמו ברחוב השומר בטבריה בתוך החצרות ושטחי הבתים הפרטיים בשכונות. תושבי שכונת רחוב השומר נזדעזעו לגלות כי בחצר ביתם או ממש בסמוך לה שוכנים להם להקת תנים הזועקת בלילות ומאיימת על שלוותם ואיכות חיים. התן הוא חיה טורפת ומסוכנת. קיימת באוכלוסיית התנים לא מעט תנים הנגועים בכלבת ואינם מחוסנים. לכתבנו נודע על התנים שהתמקמו ברחוב השומר בטבריה בתוך החצרות ושטחי הבתים הפרטיים בשכונות. הדיירים במקום התקשרו מספר פעמים למוקד 106 בעירייה ודיווחו על הבעיה. לטענת הדיירים עד היום העירייה לא הגיעה למקום בכדי לטפל בבעיה ולכן פנינו אל מערכת העיתון "כוכב הצפון". מערכת העיתון ביקשה את תגובת הרשות לתופעה ומה בכוונתה לעשות בשאלות הבאות: "מבקש לקבל את תגובת הרשות לעניין כניסת תנים בלילות לחצרות בתים פרטיים בתוככי טבריה. נתקבלו מספר תלונות במערכת העיתון "כוכב הצפון" על תנים המסתובבים בחצרות הבתים בסוף רחוב השומר בואך לרחוב האימהות והם נמצאים כל לילה בין חצרות הבתים. הוגשו תלונות ע"י התושבים למוקד 106 אך עד היום לטענת הדיירים לא נעשה דבר וחצי דבר ע"י הרשות המקומית! שאלתנו היא מה בכוונת הרשות המקומית לעשות היות בעניין? עולה השאלה לאור ההבנה במשרד הבריאו שתנים אשר אינם מפחדים ונכנסים לחצרות בתים בסמוך לאנשים עפ"י טענת משרד הבריאות במחוז צפון מרבית הסיכויים שהם נגועים בכלבת, שלא נדבר על הסכנה בנשיכת ותקיפת ילדים ואזרחים. מה תגובת הרשות? ומה בכוונת הרשות המקומית לעשות בכדי למגר את התופעה? וזו לשון תגובת הרשות: הווטרינרית העירונית ד"ר פלורינה פלג קיבלה את הפניה בנושא מהמוקד העירוני ועושה כל מאמץ לפעול על פי החוק והנהלים למען הרחקתם מבנייני המגורים שכן מדובר בחיית בר. אנו קוראים לתושבים שלא להשאיר אוכל לחתולים באזור על מנת לא למשוך את התן וחיות בר נוספת לאזור המגורים. החוק קובע שאם קיים תן מחוץ ליישוב, עיר, קיבוץ וכו' רשות שמורות הטבע והגנים הם הממונים האחראים לטיפול בתנים. אם התנים נמצאים בתחום רשות מקומית או כל יישוב על הווטרינר של הרשות לטפל בבעיה. התן הוא חיה מוגנת ולכן רק רשות הטבע והגנים היא המוסמכת לחסן, להרדים בירייה או אפילו להרוג תנים. נראה, שמכאן ועד לפתרון הבעיה של התנים ברחובות העיר טבריה וחצרות הבתים יש עוד דרך ארוכה. ודרך הטיפול של הרשות בבעיה, היא ע"י העברת הבעיה לטיפול הציבור בכך שלא ישאירו אוכל לחתולים ולכלבים בחצר ביתם. יש להרדים ולהרחיק, ויש פרוצדורה מסודרת של קבלת אישור לירי תחמיש להרדמה וזה לוקח זמן עד שמתקבל אישור והרחקת אוכל רק מרחיק את הטיפול. נקווה שלא. #סכנתתנים#שכונותטבריה#העירטבריה#להקתתנים#מוקד106

אמנון משה משה גרוסמן, מנכ"ל חדש, חליפה חדשה, בחברה הכלכלית. ראשית, איחוליי יישר כח ודרך צלחה. הצלחתך, הצלחתנו! הרי לך רעיון תחילה של בן העיר, רעיון שהוא בגדר חלום כרגע, אולי תוכל להוציאו אל הפועל. בתמיכה וחסות החברה הממשלתית לתיירות, ומשרד התיירות. בוא נשנס מותניים, תראה קצת רצינות. נכון שפעם מזמן (ב-2012) הבטיחו לנו בית אופרה המשייט על הכנרת במופע אור - קולי מדהים, אז הבטיחו. האמת - לא הבטיחו לקיים! עיר בת 2000 שנות היסטוריה, ראו לאיזה תהום נפלה? יותר נכון הפילו אותה ואותנו אנשים נחשלים, ספק אם הם מסוגלים לנהל חנות מכולת? הערב, לאחר הקידוש, הארוחה, וכוס העראק, חשבתי לעצמי בהקשר של "האופרה העירונית" שהובטחה לנו על הקרח, חשבתי חברים על "מוזיאון עירוני". כן מר גרוסמן, למה שלא נבנה כאן מוזיאון עירוני? מוזיאון פומפוזי? לא ולא, אני עדיין לא שיכור, סתם משתעשע במחשבה. פרנסי העיר לדורותיהם מחזירים אותנו באופן קונסיסטנטי לתקופת האבן, שם אולי נמצא עוד פריטים ארכיאולוגיים למוזיאון? לבינתיים הגענו לתקופת הברונזה. עיר בת 2000 שנות היסטוריה, ראו לאיזה תהום נפלה? יותר נכון הפילו אותה ואותנו אנשים נחשלים, ספק אם הם מסוגלים לנהל חנות מכולת? ואנחנו עכשיו סומכים רק עליך! אולי אתה תביא לנו קצת מזור, בדל חיוך על השפתיים. אתם יודעים חברים איזה מוזיאון יכולנו להקים כאן אצלנו?. כזה שיגלם 2000 שנות היסטוריה, יהודית, דתית, ותרבותית. תאולוגיה אוניברסאלית חיה וקיימת כאן סביבנו. הרי ישו הילך כאן על המים. רבי שמעון בר יוחאי טבל בביה"כ הגדול בעיר, גדול הרופאים, הרמב"ם, קבור בעירנו, רבי עקיבא קבור בטבריה, הסנהדרין נחתם בטבריה, יש לנו בעיר הזו אוצרות ארכיאולוגיים ותיאולוגיים למכביר, רק "הושט היד וגע בם" צריך רק לאסוף אותם, למקם אותם במוזיאון עירוני אחד גדול בוהק ונוצץ. אתר לאומי, ששמעו ייצא לכל העולם. לא מוזיאון נשכח, אשר היה קיים בקומת המרתף של מסגד "אל בחרי" על הטיילת, שגם הוא למרבה הצער נסגר, חוסל. מה לא נסגר בעיר הזו, תגידו לי אתם? זה יכול להיות מקום תיירות No1, יבואו אלינו מכל קצוות הארץ, העולם, יתוודעו להיסטוריית עיר בת 2000 שנה ויותר. אבל למי אכפת? נתתי לך רק דוגמה אחת, סתם דוגמה מיני רבות, בעיר הנפלאה הזו, שאלוהים חנן אותה במשאבים של יופי וטבע פנומנלי, אתרי היסטוריה, דת, ותאולוגיה. אומנות, ארכיאולוגיה, גאולוגיה, תרבות לאומית ואוניברסאלית, בנוסף גם צ'יפר אותה "כעיר קודש".. איזה עוד עיר נתברכה בכל הטוב האלוהי הזה? איזה עוד עיר נתברכה בראשי עיר המהרסים אותה, כל פעם מחדש? אני חולם על מוזיאון, כשברקע אין אפילו בית קולנוע, לצפות בו בסרט שיגאל אותנו ולו במעט ממציאות כואבת, יום יומית. אז קדימה גרוסמן, שנס מותניים וצא לדרך, צא לבנות לנו מוזיאון חלומות רק אל תתבלבל, לא מוזיאון החלומות של פוליקר. מוזיאון טברייני מגלומני, לאומי, ובין לאומי .כמה זה יכול להוסיף לנו?! כמה זה יכול להעמיד אותנו בשורה אחת עם ערים ידועות בעולם? שהריי כל אוצרות הטבע כאן לידנו, צריך קצת יוזמה ותעוזה, על מנת שנהנה מכל הטוב הזה. לגבי ניהול המוזיאון, היה אם יוקם? ביום מן הימים, באלף הזה שבו אנו חיים, ולא באלף הבא, במידה שכן, אני מתנדב לנהל אותו, חינם, חינם אין כסף, רק מתוך אהבה לעיר. בעזרת השם יתברך. שבת שלום #העירטבריה#חברהכלכלית#משרדהתיירות#החברההממשלתיתלתיירות2000#שעותהסטוריה#מוזיאון

האם ילדיכם נרתעים ממאכלים במרקמים מסוימים, או מבגדים מחוספסים? האם הקולות בחדר נשמעים להם רועשים מדי? האור מסנוור אותם מדי? האם הם לא מסוגלים ללכת יחפים על הדשא, או לשחק בארגז החול? האם הם נרתעים ממגע? ואולי להיפך - אולי יש מצבים בהם הם מתקשים לחוש במגע, בטעם ובריח? אם קשיים אלה חוזרים על עצמם, משבשים את התפקוד היומיומי, והילד חווה אותם כאיום, יש לפנות ולברר האם הוא מתמודד עם הפרעה בוויסות חושי. מהו ויסות חושי? ויסות חושי הוא תהליך נוירולוגי המתרחש כאשר מערכת העצבים במוחנו קולטת גירויים ומסרים חושיים מהגוף ומהסביבה. המוח מפרש ומעבד את המסרים והגירויים הללו, בכדי שנוכל להגיב באופן מותאם. מערכת החושים שלנו שאמורה להעביר את הגירויים כוללת את חוש הראייה, השמיעה, הריח, הטעם וחוש המישוש. ובנוסף - את שלושת החושים הבאים: החוש הטקטילי – החוש שאחראי על מגע העור. החוש הווסטיבולרי - החוש שאחראי על שיווי משקל ואיזון תנועה. החוש הקינסתטי – החוש שאחראי על תפיסת המרחב ועל התנועה באמצעות השרירים והמפרקים שלנו (כיוון, עוצמה וטווח התנועה). המערכת החושית מתחילה להתפתח כבר בעובר, עוד לפני הלידה וממשיכה עד גיל שבע בערך, כאשר כל אחד מהחושים מתפתח בקצב אחר. החושים המפותחים ביותר בעת הלידה הם חוש השמיעה ושיווי המשקל (החוש הווסטיבולרי). אחריהם יתפתחו החוש הטקטילי והחוש הקינסתטי (כלומר המגע ותפיסת התנועה). בהמשך- יתפתחו חוש הראייה וחוש הטעם, וישתכלל חוש השמיעה. רגישות לקולות וצלילים (למשל - רשרוש מפתח במדרגות שעשוי להיתפס כרעש בלתי צפוי ולגרום להתפרצות בכי), לקור ולחום, תחושת סנוור או כאב ראש כאשר התאורה נתפסת חזקה מדי, רתיעה ממאכלים עם מרקמים מסוימים מהי הפרעה בויסות חושי? הפרעה בויסות חושי, Sensory Processing Disorder (SPD) - מתייחסת לקושי לארגן ולעבד את התחושה מהגוף ומהסביבה. כאשר מערכת ויסות חושי עובדת באופן תקין, נהיה למשל קשובים לצליל מנוע של רכב מתקרב ונצליח להתעלם בו בזמן מהחולצה המגרדת, בכדי שנעצור ולא נעבור את הכביש. ילד שמשחק בארגז חול יכול להתעלם מהחול המגרד והזיעה כאשר רוח קלה נושבת ומקררת מעט את העור, אך ילד עם קושי בוויסות חושי לא יחוש אותה הקלה. החול ימשיך להציק לו והרוח רק תחמיר את המצב. הוא עשוי להביע את התסכול בכך שיבעט בחול, או יתפרץ על הילדים סביבו, וההרגשה המציקה לא תעבור גם לאחר שהתחושה הפיסית הטורדנית תחלוף. מהם תסמיני הפרעה בוויסות חושי? רגישות - יתר – כאשר החושים נקלטים בעוצמות גבוהות מהרגיל, והתגובה להם היא מוגזמת. דוגמאות: רתיעה או בהלה ממגע בלתי צפוי, רגישות לקולות וצלילים (למשל- רשרוש מפתח במדרגות שעשוי להיתפס כרעש בלתי צפוי ולגרום להתפרצות בכי), לקור ולחום, תחושת סנוור או כאב ראש כאשר התאורה נתפסת חזקה מדי, רתיעה ממאכלים עם מרקמים מסוימים (למשל - כאשר הם מתובלים מדי, או כשיש שילוב של אוכל נוזלי ליד מוצק בצלחת), רתיעה גבוהה מהרגיל לתרופות, ריחות מהסביבה שייתפסו כחזקים מדי (למשל- בושם, ריחות של בישול מסוים), רתיעה מלכלוך, פחד להתנדנד ולהסתחרר במתקני שעשועים וחוסר מסוגלות גבוה לקבל טיפול שיניים. רגישות יתר במגע עם העור תוכל להתבטא ברתיעה מליטוף שנתפס כמכאיב, רתיעה מתספורת ומגזירת ציפורניים, מחפיפת שיער, החלפת חיתול, תו בגד מציק, בדים מחוספסים, ורתיעה ממגע של הגוף עם דשא, חול, דבק, אבק, מים או בוץ. תת-רגישות – כאשר החושים נקלטים בעוצמה חלשה ואולי אף בלתי מורגשת ולא יעוררו תגובה (לאוכל לא יהיה טעם, המגע לא מורגש וכו'). דוגמאות: תת-רגישות בשמיעה: הילד עלול שלא להגיב כשקוראים לו, או יתקשה להגיב להוראות. תת-רגישות בחוש הריח: הילד עשוי שלא להירתע מטעימת חומר ניקוי רעיל. דוגמאות לתת-רגישות בתחומי המגע, שיווי משקל ואיזון התנועה: כשהתנגשות, נפילה או חבלה אינה כואבת או אינה מורגשת, כשהעדר תחושה גורמת לפספוס מדרגה והיתקלות בחפצים, קושי לתפוס חפץ שנזרק אליך, לא לחוש כשהחפץ נופל, קושי להבחין בין חפצים בעלי צורה שונה, לא לדעת במה אתה אוחז עד שלא תסתכל. תת-רגישות יכולה להתבטא גם כאשר לא חם או קר לילד כמו לאחרים, כשהוא חש צורך בלפיתת חפץ באופן חזק מדי או בחיבוק חזק מדי, ומתקשה לנהוג בבעלי חיים בעדינות. חיפוש חושי – צורך בהתנסות חושית בעוצמה גבוהה או מתמשכת בכדי להגיע לוויסות חושי. הילד ירצה להסתחרר, לקפוץ גבוה, להגביר עוצמת סאונד, להוסיף תיבול, להתנגש ולהטיח עצמו בקיר, ולרוץ אל מתקני המשחק המאתגרים ביותר בפארק. בקרב רבים מילדי SPD יתקיימו באופן משולב גם מצבים של רגישות-יתר, וגם של תת-רגישות. כמו כן, רמת הרגישות החושית שלהם עשויה להשתנות בהתאם למצב הרוח, לשעה ביממה, אם יחוש עייפות או רעב, אם הוא בריא או חולה, ועד כמה הוא עוסק באותו הזמן במשהו מעניין. ילדים עם נטייה גבוהה לרגישות-יתר, יפתחו צורך בשליטה, יבטאו שינויים במצב הרוח, ויגלו חרדה חברתית. ילדים שיחוו בעיקר תת-רגישות ייראו אדישים או חולמניים ויעדיפו לשחק לבד, ואילו ילדים בעלי צורך בהתנסות חושית יהיו אימפולסיביים יותר. אבחון וטיפול בהפרעה בוויסות חושי הפרעה בוויסות חושי שונה מילד לילד ויש צורך להתאים לכל אחד טיפול ייחודי משלו. בדרך כלל מדובר בתהליך ארוך מועד, שיכול להימשך מספר חודשים ואף כשנה. הטיפול מבוסס לרוב על פעולות משחקיות מהנות ומותאמות לגיל הילדות. המשימות קצרות ומגוונות שמתחלפות כל כמה דקות ובמקרים רבים מומלצת מעורבות ההורים בתרגול בבית. ד"ר אבי און - מומחה ברפואת ילדים הגב' הדר וידר - מומחית לטיפול בליקויים בוויסות החושי #ויסותחושי#נורולוגיה#מערכת העצבים#מסריםחושייםמהגוףומהסביבה#רגישותלקולות וצלילים#תתרגישות#איבחון#טיפול#הפרעה

התערוכה, המתקיימת זו השנה ה-17, הוגשו מעל 7,000 עבודות של יותר מ-430 צלמים. חלק ניכר מהם תיעדו את משבר הקורונה, הסגר וההפגנות. בתערוכה יוצגו אירועי השנה החולפת, כפי שהיא משתקפת בתחומים שונים ובהם תרבות, אורבניזם, דת, אמונה, חברה, קהילה, חדשות, ספורט, טבע וסביבה. בנוסף יוצגו סדרות צילומים ייחודיות תחת השם "חשיפה ארוכה". פרסים בסך 40 אלף שקלים יוענקו לזוכים בקטגוריות תמונת השנה, סדרת השנה, עבודת הוידאו של השנה ו"פרס שומרים" על ביטוי ערכי הדמוקרטיה. #תערוכה#עדותמקומית#תערוכתצילומיהעיתונות#דוקוישראלים

סיכום שבוע טברייני עם רפאל טרבלסי נהוראי כהן תלמיד הישיבה תיכונית אורט טבריה ורכז נוער המתנדבים של מד"א וטלי אביטן תלמידת האולפנית בטבריה נבחרו על ידי הועדה המחוזית של משרד החינוך כמתנדבים מצטיינים מחוזיים במסגרת אות שר החינוך לנוער מתנדב ע"ש אלעד ריבן ז"ל לשנת תשפ"א. את נהוראי כהן אני מכיר אישית. מנהיג מלידה, צנוע, חדור מטרה ומצטיין בכל משימה, שנבחר גם ע"י מחלקת הנוער העירונית למצטיין התנדבות נוער על עשייה התנדבותית במסגרתה הוא מרכז את מתנדבי הנוער במד"א, מתנדב במועצת הנוער העירונית וחבר צוות במיזם קול הנוער במועדון הנוער נחשון. נהוראי אחראי על מתנדבי הנוער בעיר בימים אלו ומסייע למשל"ט העירוני בגיוס בני נוער מתנדבים דרך מחלקת הנוער העירונית להתמודדות מול נגיף הקורונה. את כל העשייה הברוכה הוא עושה לאחר לימודיו בישיבה התיכונית "אורט" טבריה ברשות הרב גלעד מסינג. גם טלי אביטן מתנדבת במד"א וביוזמות בית ספריות באולפנית טבריה זכתה באות מצטיין. נהוראי וטלי, ישר כוח ענק ותמשיכו להפיץ אור וטוב בכל מקום שתהיו. בטוח בהצלחתכם. "מי שהצליח לשלם מיסים אלו, לזכות אותו בסכום ששילם לשנת 2021 ובכך לתת מעט אוויר לנשימה לאנשי העסקים שפשוט קורסים ולא מצליחים להתקיים". ממגננה - להתקפה - ולניצחון ב"ה מדינת ישראל התחילה את מבצע החיסונים נגד נגיף הקורונה ובכך נוכל בע"ה לחזור לסוג של שגרה בריאה ובטוחה יותר, אך הצלחת המבצע תלויה אך ורק בשיתוף הפעולה שלכם. ככל שיותר אנשים יצאו להתחסן כך נצליח לצלוח את האירוע בהצלחה. לכן כל מי שמעל גיל 60 ויש באפשרותו להתחסן, פשוט שיעשה זאת כמה שיותר מהר. בימים אלו אני ועמרי נחום, מפקד יקל"ר טבריה יחד עם יואל חדד, מנהל המשל"ט פועלים סביב השעון לדאוג להביא מתחם חיסונים לכלל האוכלוסייה אשר יהיה ממוקם במתנ"ס פירסט הפותח את שעריו לטובת הקהילה, ובכדי שטבריה תוכל לחזור כמה שיותר מהר לשגרה בריאה. על כך מגיעה תודה ענקית למנכ"ל יום טוב אליהו ולכל צוות העובדים. פרטים נוספים בקרוב... צאו להתחסן! סיוע לעסקים כאן ועכשיו עשרות עסקים בטבריה פונים אליי מידי יום ומתחננים לסיוע, לצערי הרב נוצרה אווירה של חוסר אמון, איבוד תקווה וייאוש, דבר שעלול לפגוע קשות בטבריה לעתיד הקרוב והרחוק גם יחד. לדעתי, עיריית טבריה חייבת לעשות הכל בכדי להחזיר את התקווה לעסקים בעיר ואת זה אפשר לעשות במעשים כאן ועכשיו. אני מציע כצעד ראשון לבטל לאלתר את כל חיובי מס השילוט, מס שולחנות וכסאות, מס רישוי עסקים ודו"חות שונים, אם ניתנו, במהלך שנת 2020. מי שהצליח לשלם מיסים אלו, לזכות אותו בסכום ששילם לשנת 2021 ובכך לתת מעט אוויר לנשימה לאנשי העסקים שפשוט קורסים ולא מצליחים להתקיים. אנשים אמידים וידועים בוכים בדמעות בטלפון, אנשי עסקים שלפני הנגיף יכולתי להגיד שהם מסודרים לעוד שנים, כמעט וסיימו את החסכונות שלהם רק בכדי להתקיים. הרי אותם עסקים נשארו עם סחורה רבה שרכשו, אשר רובה בסופו של דבר תגיע לפח האשפה, המשיכו לשלם לעובדים גם אם זה חלק מהשכר, המשיכו לשלם מים - חשמל - שכירות - חלק מהארנונה ועוד הוצאות שונות שמחויב כל עסק. גם מספר החודשים שיכלו העסקים "לעבוד" לא כולל הסגרים, המגבלות והפחדים, לא באמת עבדו בגלל מצב הכלכלי של התושבים שהפכו להיות מובטלים. לכן, כצעד ראשון והכרחי - על עיריית טבריה לבטל לאלתר את המיסים באחריותה ובסמכותה ובכך לדאוג להציל את העסקים הקורסים. הפסד לעירייה בטווח הקצר, אך רווח ענק לטווח הארוך. אין לי ספק שמדובר ב"כסף קטן" לעירייה, אך "כסף ענק" לעתיד העסקים. שבת שלום והמון בריאות רפאל טרבלסי #סיכוםשבועטברייניעםרפאלטרבלסי#הישיבהתיכוניתאורטטבריה#צאולהתחסן#עירייתטבריה#

ושוב יוצאת לה הפלגה אולי לשבור עוד שיא ולכל אחד יש מפלגה כמו המרוץ לנשיא אגו פלצנות וכבוד הופכים כנראה לעילה עלינו בעיניים שוב לעבוד כי מילה כבר מזמן לא מילה ולכן הפעם יש לחשוב נכון איזה פתק לשאת בסלינו שלא תהיה מפלגה על גחון שתעבוד גם הפעם עלינו! נ.ב אינני חושב לייעץ לאיש כיצד להצביע שכל אחד יצביע לפי מצפונו הרגשתו ולמי שהכי קרוב לדעותיו. אבל רק יש לזכור היטב מי הבטיח מה ומי באמת עשה את מה שהבטיח, כי בסופו של דבר כולנו בעצם רוצים ומחפשים תקווה חדשה! #מלך#פתק#מפלגה#תקווה#תקווהחדשה#כבוד#נשיא

הטור הקרוב מופנה לכל מי שמגדיר את עצמו אדם מאמין. לא רק בבורא עולם – אלא גם באדם. מצבה של העיר טבריה ידוע היטב לרובנו, בשורות הקרובות אביא לידי ביטוי את הדרך שבה אני רואה את טבריה משנה את פניה לקראת עתיד טוב יותר ובעיקר איך מתמודדים עם אחד האתגרים המשמעותיים איתם מתמודדת העיר, הגירה שלילית של צעירים ילידי טבריה. אז נתחיל, מהסוף. כשאני שומע את המילה עתיד, הדבר הראשון שעולה לי לראש הוא חינוך. למה דווקא חינוך? תסתכלו לרגע סביבכם, מה משותף לכל האנשים שסובבים אתכם? הבן שלכם, אחותכם הקטנה או השכנה מלמעלה...כולכם, כולנו עברנו במסגרת חינוכית כזאת או אחרת. אם נסתכל על בית הספר כמו חממה ועל התלמיד כמו שתיל, הרי שאותו תלמיד שנכנס לבית הספר בגיל 7 לערך, כשתיל קטן שזקוק לתמיכה כדי להתקיים, עם השנים שחולפות אותו השתיל גדל, מתפתח, מצמיח שורשים עמוקים ומסועפים, מגדל גזע – עמוד שדרה וזהות, גודל להיות עץ אשר מניב פירות ויוצא מבית הספר לאחר 12 שנות לימוד. לא משנה הציונים – כאדם בעל עבר, ערכים, מורשת, זהות ותוספת של ארגז כלים קטן של צידה לדרך, כעת הוא יוצא לתת בחזרה לקהילה מהפירות שהניב. השינוי הזה חייב להגיע מתוך מערכת החינוך בעיר, עלינו להאמין בילדים, לתמוך בהם, לתת להם לחלום ובבוא היום להגשים. כשאנחנו מייחלים לטבריה עתיד טוב יותר, השאלה המתבקשת היא מה הוא עתיד טוב יותר? אלא שאני שואל מיהו אותו עתיד טוב יותר? התשובה היא התלמידים של היום, הם העתיד. עכשיו כשהבהרנו את הנקודה הזאת תחשבו על זה שאנשי חינוך בעיר קיבלו הזדמנות בלתי רגילה להשפיע במו ידיהם על העתיד של כולנו. אותם תלמידים נמצאים במערכת החינוך 8 שעות ביממה, 6 ימים בשבוע, למשך 12 שנים. זה מטורף!!! אני רוצה קודם כל להצדיע לכל אנשי החינוך בעיר ולהגיד תודה. תודה על העבודה הקשה, בעיני זכיתם בתפקיד מלא בשליחות, תפקיד שמקבלים בו תחושת סיפוק אדירה, אומנם היא מגיעה רק לאחר עבודה קשה, מתישה ולעיתים מתסכלת. אגב אני בטוח שתחושת הסיפוק היא לא רק מהתוצר הסופי אלא גם מהדרך, מ"ההצלחות הקטנות" שהיומיום מזמן לנו. בייחוד בתקופה האחרונה עם משבר הקורונה אני רוצה לחזק את ידיכם בעשייה הקדושה שלכם ותמיד תזכרו שהעתיד של כולנו מונח על הכתפיים שלכם. נחזור לרגע לשינוי המיוחל. שינוי אמיתי צריך להיות לטווח ארוך, תהליך איטי אשר דורש תכנון מקדים, יסודיות, התמדה, הצבת מטרות ויעדים ברורים והרבה אמונה. השינוי הזה חייב להגיע מתוך מערכת החינוך בעיר, עלינו להאמין בילדים, לתמוך בהם, לתת להם לחלום ובבוא היום להגשים. אנחנו צריכים לבנות להם תחושת מסוגלות אישית, לגרום להם לבחור, לקחת אחריות על הבחירות שלהם ולהתמודד עם ההשלכות שלהן. הגיע הזמן שהתלמידים יצאו מבית הספר לא רק עם ידע, גם עם מיומנות וערכים. שיצאו עם הרצון לעשות משהו משמעותי לא בהכרח למען עצמם. אנחנו צריכים לנצל את הפלטפורמה שמערכת החינוך מספקת לנו על מנת לחבר את התלמידים לטבריה, לייצר גאוות יחידה ותחושת שייכות עמוקה, שמחוברת לזהות של התלמיד. רק כך נוכל בעוד עשר שנים להכניס למערכת השיקולים של אותו צעיר שמתלבט אם לעזוב עוד נדבך חשוב, את החיבור לבית. טבריה הבית של כולנו. בימים אלה אנחנו ב"טבריה במרכז" מגבשים תכנית שנוביל בקרב תלמידי העיר אשר מטרתה להטמיע ערכים, לחבר ולהכיר לתלמידים את העיר טבריה בשלל גווניה ויופייה ולחזק את תחושת השייכות הטבריינית. התכנית תותאם לשכבות הגיל השונות וכבר בשבועות הקרובים היא תוגש לשולחנם של מנהלי בתי הספר בעיר. אני מאמין באנשי החינוך בעיר ועוד יותר אני מאמין בנוער שגדל כאן. שבת שלום טבריה יקרה! מוזמנים להיכנס אלינו לרשתות החברתיות, לעקוב, לשתף ולקחת חלק - בפייסבוק - "טבריה במרכז" (קבוצה ודף), באינסטגרם - tiberias_bamercaz זמין עבורכם בכל שעה, 050-3762004, אביב יצחק מנהל הקבוצה. #חינוךבטבריה#טבריה

עונג שבת בקהילה בתחילת השבוע ציינו יום הולדת שביעי בו החייל המצטיין אורון שאול, לוחם חטיבת "גולני" מוחזק בשבי החמאס בעזה – ועדיין אין בנמצא מנהיג שימצא את הנוסחה להשבתו הביתה יחד עם הדר גולדין ואברה מנגיסטו. עקב נגיף הקורונה לא קיימנו אירוע המציין את יום ההולדת, אך העלנו מודעות דרך הרשתות החברתיות לציון יום הולדתו של אורון: עידן עמדי, ישי ריבו, רותם כהן, עדן בן זקן ו"הצל" התגייסו וציינו את יום הולדתו של אורון בחשבונותיהם ברשתות, יחד עם עמודים רבים בעלי עוקבים רבים. אסיף אלקיים קיים לייב אינסטגרם עם אופק אחיו של אורון, הדר אברהם קרוב משפחתו של אורון הקרין את תמונתו על קיר ענק מחלון דירתו ברחוב דיזינגוף בתל אביב ואנשים ונשים רבים כתבו מילים חמות לאמא זהבה, לאבירם ואופק – להביע תמיכה, להעלאת מודעות. אומרים בפה מלא: אנחנו איתכם, אנחנו דורשים את אורון בבית. "עידן עמדי, ישי ריבו, רותם כהן, עדן בן זקן ו"הצל" התגייסו וציינו את יום הולדתו של אורון בחשבונותיהם ברשתות, יחד עם עמודים רבים בעלי עוקבים רבים". תלושי מזון למען הקהילה סוף סוף מישהו התעורר שם בכנסת: במשרד הפנים החליטו לחלק תלושי מזון למשפחות נזקקות על סך 700 מיליון ש''ח. החלטה מעוררת התפעלות בעיניי, למרות שיש עליה הרבה ביקורת, כולל מהתנועה לאיכות השלטון ושאר גופים כאלה ואחרים. לדעתי – אם סוף סוף החליטו לחלק כסף בשכל ולא באופן גורף וסתמי, עם פרמטרים מדויקים וקריטריונים המודדים מי באמת זקוק – אז תודה לאל. הגיע הזמן שאוכלוסיות מוחלשות הזקוקות לכך – יקבלו סיוע, בטח בתקופה מאתגרת כמו זו. שימו לב" הקריטריונים לקבלת התלושים כדלהלן: מי שזכאי ל70% הנחה בארנונה ומעלה – זכאי לקבל תלושים על סך 300 ש''ח לכל אדם הגר בבית (בני זוג נשואים יקבלו 600, חד הורית תקבל 300) ועוד 225 ש''ח על כל ילד מתחת לגיל 18 המתגורר בבית. סיוע זה יינתן ל3 חודשים בכרטיס נטען אשר יגיע הביתה ישירות באמצעות שליח דואר לכתובת הרשומה בארנונה. לכן, וזה פרט חשוב מאוד – אין לזרוק את הכרטיס הנטען לאחר השימוש בחודש הראשון. בנוסף – גם מי שלא זכאי להנחה בארנונה, אך הכנסתו מועטה – יש טבלה עם תבחין הכנסה המאפשרת הגשת בקשה שתעניק את קבלת התלושים. למעוניינים בסיוע מוזמנים לפנות אליי או לחברי רפאל טרבלסי ונשמח לענות על כל שאלה. פינת הפרגון יש לי מנהג קטן: תמיד לומר מילה טובה למישהו. השבוע קיבלתי שיחת טלפון מאשת חינוך ותיקה, ששמה הפרטי ושם משפחתה מתחילים באות זהה, אך היא ביקשה שלא להיחשף. הגב' ביקשה בכל לשון, להודות להלל ולשבח את מנהל אגף התברואה שמעון פיניאן. הגב' סיפרה שהרחוב שלה היה מצחין בעבר ומוזנח, וחרף פניותיה – המצב לא השתפר. מרגע שנכנס פיניאן לעניינים, אומרת הגברת, הכל השתנה. הפחים מסודרים ובמקום, מפונים בזמן, השבילים מצוחצחים ואין גרוטאות נערמות. אז שמעון פיניאן – תודה רבה מהגב' האלמונית, שמה וכתובתה שמורים במערכת, מוזמן לפנות אלינו – ולקבל את פרטיה. #עונגשבתבקהילה#החיילהמצטייןאורוןשאול#שביהחמאסבעזה# נגיףהקורונה#דורשיםאתאורוןבבית# תלושימזוןלמשפחותנזקקות#הנחהבארנונה

שיחות חולין, שיחות של בני חכמים ושיחות אנשי חינוך, סובבים סביב מי יוצא דופן ומה עושים עם יוצאי הדופן. האם שאלתם את עצמכם, את מי מאבחנים כיוצא דופן ולמה? ובכן ההלכה טוענת שזהו כינוי תלמודי למי שנולד בניתוח המוכר כיום בשם 'ניתוח קיסרי', שבו מוציאים את העובר והשליה מהאם דרך דופן הרחם, ולא כפי הדרך הרגילה בלידה נרתיקית, ומכאן שמו התלמודי "יוצא דופן". בשגרת ההתנהלות התקשורתית, בחרו לבחון כל דבר שחריג מהשגור והמקובל כיוצא דופן. בין החיות נראה שבכל קבוצה מסתתר יוצא דופן אחד שאינו שייך לאותו בית גידול. אנחנו כחברה מחליטים שהילד הזה יוצא דופן בכיתה, כי אינו משתלב עם כל הילדים. הרעיון שאינו כמותם. כפי שכתוב בתורה ”יְרָא-אֶת-יְהוָה בְּנִי וָמֶלֶךְ עִם-שׁוֹנִים אַל-תִּתְעָרָב.“ (משלי כד, פסוק כא). והשאלה שלנו צריכה להיות האם תמיד אני מחויב להיות כמו כולם. האם להיות יוצא דופן, גוזר עלי להיות מורחק מן השאר, שונה; לא משותף? השבוע נערכו בבתי הספר מבחני המחוננים, גם הם יוצאי דופן. להיות חריג זה להיות שונה מאחרים, שהשתייכותו אחרת. שיוצא מגבולות המקובל. ומי החליט שהמקובל הוא הנכון תמיד? האם, אם כל הילדים יצאו ביום גשם לגן השעשועים ויתפלשו בבוץ וילד יחליט שהוא לא רוצה, כי הוא רואה שזה לא נכון לעשות כך, הוא החריג? התנהגותו היא השונה, אך היותו חריג מביאה לחשיבה שהתנהגותו חריגה? האם תלמיד חכם וחרוץ הוא יוצא דופן שיש לשנות את התנהגותו כדי שישתלב עם בני כיתתו העצלה? כן, קצת מבלבל מה בעצם חשוב לנו להדגיש כשאנחנו דנים באדם זה או אחר כיוצא דופן. מהו אותו דופן? באיזו מסגרת אנחנו רואים את הדופן ממנה יוצאים אותם ילדים, שאותם אנחנו מאבחנים כיוצאי דופן? מי החליט שלהיות יוצא דופן, זה משהו לא טוב? מתי נכון שיש לעשות הכל כדי להחזירו אל פנים הדופן? חשוב לי שנתייחס בכובד ראש לאבחונים וכותרות שאנחנו נותנים לבני אנוש, ילדים וגדולים כאחד. האם אנחנו עושים מעשה שהוא נוגד כל התנהגות חברתית הנדרשת? לא רק על פי הקבלה והתלמוד. אני מקווה באמת שכל אחד ואחד שקורא את הפרשנות ליוצא דופן מבין שאנחנו כולנו קורצנו מאותו חומר. כן כל אחד מאיתנו קיבל חינוך אחר, כל אחד מאיתנו בעל תכונות אופי שונות, כל אחד מאיתנו בעל היסטוריית למידה אחרת הן בתחום הרגשי והן בתחום האקדמי, אבל כולנו בני אדם עם רגשות. כל עוד אנחנו מתנהגים במסגרת הנורמות החברתיות והחוק, אין סיבה לתת לאדם להרגיש חריג, שונה ובעל מוגבלות שאיננה תלויה בדבר. כול אחד ואחד מאיתנו מבקש להיות אהוב ומקובל, חלק מהחברה. חלק מהעשייה המשמעותית למען החברה והמשפחה. ערבות ומעורבות הדדית, הם שם המשחק בחיים השוטפים ואין דופן לצאת ממקום זה. קבלה, הכלה, אמפטיה וכבוד הם אבני היסוד לחברה מתוקנת ונורמטיבית. היו עם אחד עם לב אחד. דר' רבקה מרום ph.d מנתחת התנהגות, יועצת חינוכית ומאמנת אישית *למען הסר ספק דר' מרום אינה עוסקת ברפואה. #יוצאתדופן#אנשיחינוך#בעלתכונותאופישונות#אבחונים#התנהגותחברתית

בפתחה של שנה אזרחית חדשה אני רוצה לשתף אתכם בעשייה של קבוצה חדשה שהוקמה בעיר, "טבריה במרכז" – תושבים לוקחים אחריות על עתיד העיר! שנים על גבי שנים שאנחנו שומעים על הפוטנציאל הלא ממומש של העיר טבריה, על ההזנחה ארוכת השנים, על הנהירה השלילית של צעירים מן העיר, על מנהיגים שכשלו בהצבת סדרי עדיפויות והשאירו אותנו התושבים הרחק מאחור. שנים על גבי שנים שאנחנו כתושבים הורגלנו לשבת בשילוב זרועות ולחכות לשינוי המיוחל שיגיע מאדם כזה או אחר שמתיימר להוביל את העיר אל חוף מבטחים. אנחנו ב"טבריה במרכז" חושבים שהגיע הזמן להפסיק לשבת בשילוב זרועות ולחכות למושיע חיצוני, מוצלח ככל שיהיה, הגיע הזמן לקום ולעשות, הגיע הזמן לקחת אחריות! מגיפת הקורונה לא פסחה על אף בית ופגעה פגיעה בריאותית וכלכלית קשה, לפנינו דרך ארוכה על מנת לחזור לשגרה... השינוי שלו כולנו מייחלים, השינוי שלו טבריה זקוקה חייב להגיע מאתנו התושבים, מאלו שעתידם תלוי בעתיד העיר. דווקא בעת הזו אנחנו קוראים לכולם להתאחד, לשתף פעולה למען עתיד טוב יותר. מגיפת הקורונה לא פסחה על אף בית ופגעה פגיעה בריאותית וכלכלית קשה, לפנינו דרך ארוכה על מנת לחזור לשגרה ולשקם את כל מה שנפגע. אל לנו לאבד תקווה, זה אפשרי, ביחד נקים קהילה מאוחדת וחזקה. מהקמת הקבוצה הספקנו לעשות לא מעט, הכרנו אנשים חדשים, נחשפנו ליוזמות מבורכות שמתקיימות בעיר ובעיקר לרצון הטוב של התושבים לסייע אחד לשני. קצת על העשייה של הקבוצה בחודש האחרון – הבאנו פלוגת לוחמים להתנדב בעיר, יצרנו שיתוף פעולה עם מלגת "נטועים", בימים אלה מגייסים כסף ל"ארון הקהילתי" הראשון בטבריה, חילקנו תעודות הוקרה למתנדבים וכמובן פנינו קדימה עם שלל יוזמות שללא ספק ישפרו את המציאות בטבריה. "טבריה במרכז" שמה לה למטרה לשפר את השיח בעיר, לעודד פרגון ושיתופי פעולה. להטמיע ערכים ולחזק את תחושת השייכות והזהות הטבריינית בקרב בני הדור הצעיר. אנחנו קוראים לכם, לכולכם, שימו את המחלוקות בצד ואת טבריה במרכז! ביחד לוקחים אחריות! מוזמנים להיכנס אלינו לרשתות החברתיות, לעקוב, לשתף ולקחת חלק - בפייסבוק - "טבריה במרכז" (קבוצה ודף), באינסטגרם - tiberias_bamercaz זמין עבורכם בכל שעה, 050-3762004, אביב יצחק מנהל הקבוצה. שבת שלום תושבי טבריה היקרים! #לוקחיםאחריות#שנהאזרחיתחדשה#הפוטנציאלהלאממומששלהעירטבריה#טבריהבמרכז#מגיפתקורונה

תקשורת עם ילדים – הבסיס לקשר איכותי מאת: רננה אורלב כשאנחנו מציבים גבולות בצורה לא נכונה, הדברים מתחילים להשתבש.... במצב כזה הילד שלכם ירגיש ש"לוקחים" לו את השליטה, את היכולת להחליט בעצמו, לבד. כאשר ילד מרגיש שמחליטים בשבילו – הוא יפעיל את כל מנגנוני ההגנה שלו: הוא יתווכח אתכם, יצעק עליכם, יבכה, יצרח, יכה, ישתטח על הרצפה... והרשימה עוד ארוכה. במצב כזה הוא עלול לפגוע בעצמו ו/או בסביבתו. וואו... כמה שזה מתסכל. מצד אחד אנחנו מאוד רוצים לעזור לילד שלנו, מצד שני אנחנו מרגישים חסרי אונים אל מול ה"מפלצת" שיוצאת ממנו. נסו בזמן הזה "להרגיע את הרוחות" ולדבר על התחושות שלכם ושל הילד שלכם, מתוך שיתוף כנה. במצב בו הילד חווה חוסר שליטה וחוסר עצמאות – יקרו אחת או יותר מהאפשרויות הבאות: הימנעות של ההורה מהסיטואציה, "מאבק כוח" בין ההורה לילדו, התקף זעם (טנטרום) שהילד חווה. הימנעות של ההורה מהסיטואציה לרוב גורמת לילד יותר תסכול ויותר כעס. מעבר לכך, אף ילד לא רוצה להרגיש לא אהוב או דחוי. במצב כזה חשוב שנחבק ונראה לו שאנחנו אוהבים אותו, למרות הקושי. עם זאת, תגיעו לילד שלכם רק כשאתם נרגעתם מהסיטואציה ורק כשאתם באמת מוכנים ורוצים להכיל אותו. במצב שבו הילד מפעיל את כל מנגנוני ההגנה שלו, יכול לקרות דבר אחר... אתם בוודאי מכירים את התחושה הזאת שיש מעין חבל דמיוני ביניכם לבין הילד שלכם ויש התנצחות – מי ימשוך יותר חזק בחבל? מי ייפול ראשון? זו בדיוק התחושה כשאנחנו נכנסים למאבק כוח עם הילד שלנו. ברגע הזה חשוב לעצור ולהבין מה אתם רוצים להשיג? מה חשוב לכם שיקרה ולמה זה חשוב לכם? מה הילד שלכם רוצה שיקרה? נסו בזמן הזה "להרגיע את הרוחות" ולדבר על התחושות שלכם ושל הילד שלכם, מתוך שיתוף כנה. זה דורש תרגול לצאת מתוך הסערה למצב של רגיעה, אך זה אפשרי. אנחנו פועלים באותו אופן גם בעת התקפי זעם. בנימה אישית, אשתף שלעיתים גם הבת שלי חווה התקפי זעם – היא צועקת, בוכה ולפעמים גם משתטחת על הרצפה. עברנו איתה תהליך מאתגר, אך מדהים! הצבנו גבולות ברורים, דאגנו לתת לכל ילד את המקום שלו, לפנות זמן אישי לכל אחד מהילדים. בכל התהליך הזה היה לי חשוב שהבת שלי תחווה ביטחון ועצמאות, בלי צורך להיכנס לכעס. היא התחילה לדבר ולשתף אותנו מה היא מרגישה, מה היא רוצה וכן הלאה. היום כשהכעס של הבת שלי רק מתחיל, רגע לפני שהוא מציף אותה, אנחנו מזכירים לה לדבר, להגיד לנו מה היא רוצה. אני מספרת לכם את הסיפור הזה, כיוון שחשוב לי שתבינו שגם לי כמדריכת הורים – יש את האתגרים בדרך שלי כאמא. אין הורה שלא נתקל בחוויה מאתגרת עם הילדים שלו. זה פשוט לא קיים. וכמו כל הורה, בתחילתו של דבר ובסופו של דבר, אני רוצה שהילדים שלי יהיו מאושרים, שיהיה להם טוב. הכותבת היא מדריכת הורים וצוותי חינוך מוסמכת, מומחית בתהליכי שינה, גמילה מחיתולים, הרטבות לילה, תקשורת וגבולות, יחסי אחים ועוד. #שובהואמשתטחעלהרצפה#מציביםגבולות#רוציםלעזורלילד#חסריאונים#חוסרשליטה#חוסרעצמאות#התקףזעם#תסכול#מדריכתהורים#חוויהמאתגרת