תוצאות חיפוש

עו''ד גלעד ראש, המייצג את אחת התלמידות: "אני מציע לכל הורה לגלות מעורבות ולא לפחד להתייצב מול מערכת החינוך לגבי החלטות הנוגעות לעתיד ילדיו". מחלקת החינוך בעיריית טבריה, בראשותה של הגב' תמי לוי, ספגה ביקורת לא אחת, אך המקרה שהובא לפתחה של מערכת העיתון הוא אולי החמור מכולם. על פי טענת עורך דינן, במשך חמישה חודשים עברו שתי תלמידות, מצטיינות ומהטובות בבנות טבריה, סיוט נוראי. עקב חרמות והתעללות מצד בנות כיתתן הן סירבו להירשם לחט''ב "נופרים" בהתאם לאזור הרישום של מקום מגוריהם והן ביקשו בלית ברירה ולאור הנסיבות ללמוד בביה''ס "אורט במעלה" . שמות הבנות, כמובן, שמורות במערכת מטעמי צנעת הפרט. השורה התחתונה הייתה, שלמרות המודעות למה שעברו הבנות ולמרות עירובה של מחלקת החינוך בעיריית טבריה, עיריית טבריה התעקשה וסירבה לבקשתן לעבור לבי"ס אחר. לפי טענת עורך דינן, במהלך התקופה המדוברת, הקטינות עברו מסכת התעללויות בחסותה בסופו של יום, של מחלקת החינוך בעיריית טבריה. הוריהן ספגו איומים והטילו דופי באמיתות דבריהם לא פעם ולא פעמיים, לבנות עצמן לא אושר ע''י מחלקת החינוך להיקלט בחטיבה בה רצו ללמוד – והן התנהלו כתלמידות "שקופות" במשך חמישה חודשי למידה. מדוע צריכה ילדה בכיתה ז' לעבור את כל התלאות הללו, להגיע למצב בו היא עותרת לבית משפט למען זכויותיה – ורק אח''כ נאותה הגב' לוי להתקפל ולאשר את רצונה של הילדה?! הורי הקטינות, הביעו את כעסם על התנהלות הצוות החינוכי, בבית הספר אורט, ועל מחלקת החינוך של עיריית טבריה. כאשר הללו ניסו לאסור את כניסתן של הקטינות לבית הספר ולא אפשרו את השתתפות הקטינות בלמידה מרחוק (זום). המציאות המתוחה במצב כה רגיש בשנה הראשונה להתאקלמותן של הקטינות בחטיבת הביניים, הובילה ליצירת פער לימודי, רגשי וחברתי בין הקטינות לבין שאר תלמידי השכבה. יתרה מכך, טוענות הבנות, לצד כל אלה, החוויה הקשה התעצמה לנוכח שנת הקורונה המאתגרת בפני עצמה – והרי לכם מציאות בלתי נסבלת בחסותה של מחלקת החינוך בעיריית טבריה . יכול להיות שגם עתה, חצי שנה אחרי, יכלו התלמידות להישאר דחויות, אך התושייה של הורי אחת הקטינות, באמצעות הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בנצרת וייצוגם על ידי עוה"'ד גלעד ראש, הפניה לערכאות משפטיות לצד השיח שערך עו"ד ראש עם נציגי הרשות המקומית והתעקשותו לקיום שיחה בין אנשי השירות הפסיכולוגי החינוכי לקטינה ולנוכח החשיפה כי לא בוצע הליך מסודר כנדרש בהתאם לחוק – כל אלו הובילו בסופו של יום, מי יותר מי פחות, להתקפלותה של גב' תמי לוי ושינוי ההחלטה, היחס וההתנהלות האטומה בעניינה של הקטינה שבהבל פה כל מה שהיה נדרש זה לאפשר לה בסה"כ להירשם בבית ספר אחר. ואנו שואלים אתכם תושבים יקרים – מדוע צריכה ילדה בכיתה ז' לעבור את כל התלאות הללו, להגיע למצב בו היא עותרת לבית משפט למען זכויותיה – ורק אח''כ נאותה הגב' לוי להתקפל ולאשר את רצונה של הילדה?! מדוע הורי הילדה צריכים לבזבז כסף על סעד משפטי, להפסיד ימי עבודה – כדי להילחם על הברור והמובן מאליו למען חינוך טוב יותר? מדוע עדיין, בשנת 2020, ילד טברייני לא יכול לבחור את נתיבו ועתידו החינוכי במיוחד כאשר הינו קורבן להתעללות וחרם המצדיק את בחירתו בבית ספר בו לא ימצא את אותם מתעללים? כולנו תקווה ותפילה, שאף תלמיד או תלמידה לא יחוו סיוט כזה בעתיד ומנהל אגף החינוך החדש יעשה כל שלאל ידו על מנת למנוע עוולות מעין אלה בעתיד – ובעיקר – שהחינוך בטבריה יהיה סובלני ופתוח יותר לרצונות התלמידים וההורים – ופחות נתון למרות של אנשים חסרי סבלנות ורגש. תגובת עיריית טבריה : "ראשית, יש להבהיר שלא יצאו שום איומים מצד העירייה כלפי ההורים והשימוש של מערכת העיתון במילה "התעללות" הינה חסרת בסיס. בשל פניית ההורים לבית המשפט, היה אמור להתקיים דיון בנושא זה אך בסופו של דבר לא התקיים דיון בבית המשפט היות וביום הדיון עורכת הדין הראשונה שמינתה המשפחה, לאה מלך, לא הגיעה והדיון נדחה בחודש נוסף ולכן מנהלת אגף החינוך בעירייה ביקשה ממנהלת השירות הפסיכולוגי לפגוש את כל אחת מהתלמידות ולאחר הפגישות בהיוועצות עם משרד החינוך הוחלט לאשר את המעבר". תגובת עוה"ד גלעד ראש: "צר לי כי מחלקת החינוך בעיריית טבריה מתנהלת באטימות וחוסר מקצועיות. לו היו שומעים את הקטינה ומתייחסים לחוות הדעת הפסיכולוגית שהוגשה בעניינה ו/או למסמך שצורף ממחנכת הכיתה אשר אישש את טענות הקטינה - העתירה הייתה מתייתרת ולא היינו מגיעים לבית המשפט. ועדת החריגים של הרשות המקומית כונסה בחופזה ללא ההרכב הנדרש, לא ניתנו נימוקים כנדרש מוועדה מעין זו, וההחלטה עברה למנהלת המחוז של משרד החינוך, אשר לצערי שימשה חותמת גומי של הרשות המקומית. למזלה של הקטינה הוריה בחרו שלא לוותר ולהילחם למען בתם ואני מתאר לעצמי שישנם ילדים רבים שהוריהם, ידם אינה משגת בכל האמור לשכירת שירותים משפטיים והם נאלצים להשלים עם אטימות המערכת. אני מציע לכל הורה שלא לוותר ולהתייצב מול מערכת החינוך בכל החלטה הפוגעת בעתיד ילדיו". #מחלקתהחינוךבעירייתטבריה#התעללות#מערכתהחינוך#אורטבמעלהטבריה#ביתהמשפט#משרדהחינוך

חזרתו של ניצב אמיר כהן, בן העיר טבריה, שגדל בשכונת אגוז (שיכון ד'), היא עדות נוספת לבניה הטובים של שכונה ד' בטבריה עלית. אמיר כהן שב לפקד על מג"ב, מקום בו צמח ועשה את מרבית שירותו במשמר הגבול. עבורו, זו היא סגירת מעגל מרגשת. אמיר התגייס למשמר הגבול בשירות חובה בשנת 1988. במשמר הגבול מילא שורה ארוכה של תפקידי פיקוד ומטה משמעותיים. אמיר נחשב למפקד כריזמטי שמוביל את אנשיו בכל משימה ומאמין בלקיחת אחריות על כל אתגר, תוך מתן דוגמא אישית. בשנת 2004 כששימש מפקדה של יחידת אלון, יחידה מיוחדת ללוחמה בפשיעה ובטרור במג"ב צפון, קיבל ממפקדיו דאז, ניצב בדימוס עמוס יעקב ששימש כמפקד מג"ב צפון ומהמפכ"ל קובי שבתאי אחריות משימתית לתפיסת חולייה מסתורית שביצעה פיגועים בכביש 77 בצפון כנגד ניידות משטרה. המבצע המורכב בהובלתו של אמיר נחל הצלחה, לוחמי היחידה חשפו את החוליה ובקרב שהתפתח במקום נטרלו את אחד המפגעים ולכדו את השני. הצלחת המבצע הובילה לחשיפתו וחיסלו של תא טרור בשם "משחררי הגליל", ולאיתורם של רוצחי החייל אולג שייחט ז"ל. בהמשך דרכו התמנה למפקד פלוגה מ"א במג"ב איו"ש. בשירותו כמפקד הפלוגה פעל להקנות ליחידה עוצמות, הכשרה ויכולות והפיכתה מפלוגה רגילה ליחידת יסמ"ג ואחת היחידות המובחרות במג"ב איו"ש בטיפול בהפרות סדר ומבצעים רגישים. מתפקיד זה קודם למפקד גדוד בגזרת עוטף ירושלים, כמפקד הגדוד היה אחראי על גזרה רגישה ומורכבת. בתחילת העשור הקודם מונה לראש ענף מבצעים מג"ב. בתפקיד זה הוביל, יחד עם מפקדו דאז נצ"מ בדימוס גדעון מור, את תכנונם ויישומם של תרגילים ארציים פורצי דרך משולבים של המשטרה, מג"ב וצה"ל, להתמודדות עם פיגועי מיקוח רב זירתיים בהם נחטפים אזרחים כבני ערובה. בתרגילים שולבו לראשונה יחידות מיוחדות של צה"ל לצד הימ"מ וכוחות משמר הגבול והמשטרה. לאחר מכן שימש כסגן מפקד מג"ב צפון וכעבור שנה קודם לדרגת נצ"מ והתמנה לראש מחלקת המבצעים של משמר הגבול. בתפקידו זה היה ממובילי התמודדות החיל עם אירועי מבצע "שובו אחים", מבצע "צוק איתן" וגלי טרור הסכינים בירושלים. בן אדם אמין וערכי מאוד, דואג לפקודיו בצורה בלתי רגילה - המשאב האנושי בראש מעייניו. הוא דוגל בכך שכשמטפלים טוב באנשים מקבלים תוצאות טובות – שוטר טוב הוא שוטר שטוב לו. במהלך האירועים גויסו מספר פעמים כלל פלוגות המילואים של מג"ב, בפעם הראשונה בהיסטוריה בצווי 8. כרמ"ח, אמיר הוביל את הפעלתם וגיוסם, הפעלה שסייעה רבות בבלימת גלי הטרור. בחודש ספטמבר 2015 עבר למשטרה הכחולה והתמנה למפקד מרחב נתב"ג, שם הוביל רפורמות והיה שותף למבצע "מגן כחול", אבטחת ביקורו ההיסטורי של הנשיא טראמפ, ואירועים ממלכתיים נוספים. בשנתיים האחרונות שימש כסגן ראש אגף ההדרכה של המשטרה, בדרגת תת ניצב. גם בתפקיד זה המשיך להוביל מהלכים משמעותיים לצידו של ניצב אבשלום פלד, ראש אגף ההדרכה. כחלק מכך נעשתה מהפכה בתפיסת ההדרכה במכללה, המכללה מצבה את עצמה כגוף מוביל. בשנה האחרונה הוביל את תהליכי הלמידה מאתגר הקורונה. בחודש ספטמבר 2015 עבר למשטרה הכחולה והתמנה למפקד מרחב נתב"ג, שם הוביל רפורמות והיה שותף למבצע "מגן כחול", אבטחת ביקורו ההיסטורי של הנשיא טראמפ, ואירועים ממלכתיים נוספים. אמיר כהן הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי ובעל תואר ראשון ותואר שני. ראיינו את חברו של אמיר, ששירת עמו שירות ארוך, והעדיף להישאר בעילום שם: "אני מכיר את אמיר כהן כבר 20 שנים, שירתנו יחד בענף לוט"ר וביחידה מבצעית. אמיר ניחן ביכולות מקצועיות יוצאות דופן, מדובר באיש של עבודה, בעל ראייה מערכתית. בן אדם אמין וערכי מאוד, דואג לפקודיו בצורה בלתי רגילה - המשאב האנושי בראש מעייניו. הוא דוגל בכך שכשמטפלים טוב באנשים מקבלים תוצאות טובות – שוטר טוב הוא שוטר שטוב לו. יכולות אדירות לייעל תהליכים, לאורך תפקידיו אמיר הקים והוביל צוותי חשיבה בתחומים שונים כדי לשפר לטווח הארוך את הארגון. אמיר הוא איש הדרכה, ובנוסף, חשובה לו מאוד הכשירות המבצעית והגופנית של השוטרים והלוחמים. תמיד שואף למצוינות - להיות במקום הראשון ולשמור על המקום הראשון. אני לא אשכח את אחת הפעילויות המבריקות של אמיר ביחידה מבצעית ששירתנו יחד בה הוא תפס חוליה מבוקשת ביותר בזכות הראייה הרחבה שלו, יכולת ניתוח המצב, היצירתיות והתחבולה שבהן השתמש. משמר הגבול הרוויח מפקד שימשיך את העשייה של קובי שבתאי, אני בטוח שאמיר כהן יוביל את הספינה הזו למקום מבטחים. הרווחנו מפקד שלא יכולנו לבקש טוב ממנו". #אמירכהן#לוחמהבטרור#משטרה#ענףמבצעיםמג"ב#לוחמהבפשיעהבטרור#משמרהגבול

מאז פרוץ משבר נגיף הקורונה, ובעיקר מאז הוכרז על הליכה נוספת לבחירות, התפתח והתעצם בישראל ענף ספורט חדש ומעורר דאגה/חלחלה: תחרות בלתי נתפסת שמטרתה לחבוט, להשמיץ ולהסית נגד המגזר החרדי. אני מוקיע ומגנה את המראות שמלווים אותנו במעוזי החרדים נכון, חלק מההנהגה החרדית אחראי בצורה ישירה להתנהגות הבלתי אחראית של עשרות אלפי חרדים ולתחלואה הבלתי נתפסת במגזר, אבל, וכאן בא ה"אבל" הגדול: רוב רובו של הציבור החרדי, המונה מאות אלפים, גדל, חונך ומתנהל על פי מוצא פיהם של מנהיגיו הרוחניים, מנהיגים שמנווטים גם את השרים וחברי הכנסת החרדים. הכי קל, ואת זה עושה חלק בלתי מבוטל מהמועמדים לכנסת הקרובה בצורה מכוערת ודוחה, זה להכליל, להשמיץ, לשסע ולפלג, מתוך אמונה ששנאה גורפת קולות. אין להם כל בעיה להשתלח בציבור שלם, ככל הנראה גם במסגרת הקמפיין המאוס למדי - רק לא ביבי. שוכחים אותם אלו המתיימרים להנהיג את המדינה בשנים הבאות שביום שאחרי הבחירות, הם יתעוררו למציאות שאיתה יצטרכו להתמודד, מציאות של חברה שסועה, מפולגת, מציאות שנוצרה כאן גם בגלל ההשתלחות הבלתי מרוסנת שלהם. ושלא יובן חלילה אחרת, אני מוקיע ומגנה את המראות שמלווים אותנו במעוזי החרדים, אבל לצערי הרב במדינה שמתחרה בין מספר מערכות הבחירות בשנתיים למספר הסגרים בשנה אחת, אין בנמצא אנשי ציבור שיסתכלו למגזר החרדי בעיניים, יכיר אותו מקרוב וימצא את הדרך להביא אותו, ובעיקר את מנהיגיו להבנה בלתי ניתנת לפרשנות לפיה, מדינת ישראל היא מדינה בה החוק הוא לכולם! אחרי שמצאנו את עצמנו במציאות בה המגזר הערבי נפל שבוי לעבריינות שעושה ככל העולה על רוחה, בעיקר בגלל שעצמנו עיניים וראינו בו סוג של אויב, לא אופתע אם נאבד לחלוטין גם את המגזר החרדי. ובינינו, למי יש כוח למדינה בתוך מדינה בתוך מדינה? נ.ב. כל האמור לעיל לא משחרר כל חרדית וחרדי מלקיחת אחריות על עצמם ועל בני ביתם. שבת שלום. #חרדים#שחרשחר#מגזרחרדי#רקלאביבי#לקיחתאחריות#הנהגהחרדית#תחלואה#קורונה

דובר צה"ל מוסר כי היום (ד'), התקיים טקס "מסדר כנפיים", בבסיס חיל האוויר חצרים, בו הוענקו כנפי טיסה ל-39 בוגרי קורס טיס מחזור 181 ביום שני האחרון הוענקו דרגות הקצונה למסיימים, לוחמים ולוחמות צוות אוויר אשר יהוו את חוד החנית המבצעית והאסטרטגית של צה"ל ויובילו את הפעילות המבצעית של חיל האוויר בשנים הבאות. מדברי מפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין: "בסופה של השנה הזו אני כה גאה באנשי החיל, במפקדים, שהשכילו לעשות את ההתאמה הנדרשת והצליחו לעמוד בכל המשימות והיעדים לצד המגפה. הטקס התקיים בסימן "דמות הלוחם האווירי", במעמד נשיא המדינה, ראובן ריבלין, ראש המטה הכללי, רב-אלוף אביב כוכבי, מפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין ומשפחות הבוגרים. טקס הסיום נערך בתום שלוש שנים של הכשרת הצוערים כקצינים לוחמים, צוותי אוויר ובוגרי תואר לימודים אקדמי מאוניברסיטת "בן גוריון". החל משבוע הבא הם יוצבו בטייסות השונות בחיל האוויר ויחלו את הכשרתם המבצעית. הטקס נערך במתכונת מצומצמת בשל הנגיף קורונה, על מנת לשמור על בריאות המסיימים וקרוביהם. מדברי ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו: ״אנו ממשיכים לפעול נגד הניסיונות של איראן וגרורותיה להתבסס צבאית בסוריה. לא נתפשר בעניין זה, כפי שלא נתפשר בנוגע לניסיונות של אויבינו לפתח טילים מדויקים בסוריה, בלבנון ובכל מקום אחר. אנחנו לא נאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני. איננו מקלים ראש באיומים שמופנים נגדנו, ועם זאת איננו נרתעים מפניהם. המדיניות שלנו ברורה ועקבית: מי שינסה לפגוע בנו יספוג מהלומה מוחצת. אל מול פני הסכנה, חיל האוויר נכון לפעול בעוצמה – בכל טווח, בכל זירה ובכל יעד. בד בבד, בממלכת האוויר של המזרח התיכון יש גם התפתחויות חיוביות, מאוד חיוביות. בשמיים מתקיימים במקביל סיכויים וסיכונים, הזדמנויות ואיומים. המטרה שלנו היא לצמצם את הסיכונים ולמקסם את הסיכויים. המטרה שלנו היא להבטיח תמיד את העליונות האווירית של ישראל באמצעות טיפוח היתרון האיכותי והעוצמה האסטרטגית של מדינת ישראל״. מדברי ראש המטה הכללי, רב-אלוף אביב כוכבי: "מקרה כפי שהתרחש אתמול, בו הותקף אלוף בצה״ל אשר כל חייו לוחם למען כל אזרחי מדינת ישראל הוא מעשה חמור ביותר, המהווה חציית קו אדום, וראוי לגינוי. אנשי הפלג הירושלמי אשר תקפו את האלוף, תקפו את מי שמגן עליהם, תקפו את מי שמאפשר להם חיים בביטחון ותקפו את צה״ל. הם הפגינו בחוצות אבל למעשה הפגינו אובדן ערכים וכפיות טובה, ורמסו מצווה חשובה ומרכזית. המקרה צריך להוביל אותם לחשבון נפש, שלהם ושל מנהיגיהם. ואתם הטייסים החדשים, אתם המשיכו להתרכז בהגנת העם, בהגנת כל חלקי העם. אנחנו זוכרים ומטפחים את היותנו עם אחד, ועושים כל שניתן שגם יהיה מאוחד. אתם הטובים ביותר, ומצטרפים לחיל האוויר הטוב ביותר". מדברי מפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין: "בסופה של השנה הזו אני כה גאה באנשי החיל, במפקדים, שהשכילו לעשות את ההתאמה הנדרשת והצליחו לעמוד בכל המשימות והיעדים לצד המגפה. שנה שבה למרות הקורונה, המשיך חיל האוויר לעסוק בפעילות מבצעית נרחבת, אף יותר מבשנים הקודמות. פעלנו מבצעית במגוון זירות, הרחבנו את מעטפות הביצועים, ובשילוב זרועות עם שותפינו מצה״ל כולו תרמנו למימוש היעדים האסטרטגיים של מדינת ישראל". #קורסטיס#מסדרכנפיים#חילהאויר#כנפיטיסה#נשיאהמדינה#קורונה#נשקגרעיני#צה"ל

לקופאיות לקופאיות שעובדות כמו פנתר שמולן לעיתים ציבור מזלזל ששמים מסכות רק על הסנטר ושאת שלוות רוחן זה מטלטל! קופאיות יישר כוח! למפגינים למיניהם לכל המפגינים שאצלם הכול מותר ועליהם הנגיף בכלל לא נדבק לדבר אליהם זה כנראה מיותר כי השכל אצלם קצת נסדק לאלה שרוקדים בהפגנות ללא ריחוק ומסיכות! לכל מפרי הקורונה לסוגיהם! לכל חוגגי מסיבות היער לחוגגי חתונות המוניות בסתר שלא מבינים שהם פותחים את השער לנגיף שהופך על ראשם לכתר! פשוט בושה וחרפה! #קופאיות#מסכות#מפריקורונה#חוגגימסיבותיער#ציבורמזלזל#הפגנות

דר' רבקה מרום ph.d חינוך ביתי הוא לא עניין פשוט ולא מתאים לכל אחד (הורה ו/או ילד). כמו בתחומים רבים, רק כשזורקים אבן לתוך הבאר אפשר לאמוד את עומקה. ישנה הבחנה יסודית בין שתי הגישות העיקריות שמפלגות את עולם ההום - סקולינג: הגישה הראשונה רואה בחינוך ביתי הזדמנות להקים בית ספר בבית. הורים שמאמצים את הגישה הזו מאמינים שחינוך פורמלי הוא דבר חשוב מאוד, ולמעשה הוא חשוב מכדי להשאיר אותו בידי מערכת החינוך בלבד. והגישה השנייה דוחה את התפיסה המובילה את תשתית הלמידה בחינוך הפורמלי. אני מבקשת להשתלב בגישה הראשונה. הקורונה מלמדת אותנו את הגישה הראשונה. השילוב הנכון ביותר שבין הבית ובית הספר. ההורה המלווה את הילד גם בתחום החינוך והלמידה האקדמית. הורה שיכיר את הילד שלו טוב יותר. ילד שנמצא בחינוך הפורמלי זוכה להכיר את עצמו ברגעים מאתגרים. הורים שמאמצים את הגישה הזו מאמינים שחינוך פורמלי הוא דבר חשוב מאוד, ולמעשה הוא חשוב מכדי להשאיר אותו בידי מערכת החינוך בלבד הילד לומד חוסן נפשי ומאתגר עצמו אקדמית. החינוך הביתי המשלב את החינוך הפורמלי מאפשר לילדים ולהורים לצאת מאזור הנוחות, בו הלימודים והמסגרת הלימודית על כל תחומיה, החברתיים והלימודיים, מתנהלים רחוק מהבית, שבדרך שיגרה מהווה מקום למנוחה טוטלית של הגוף והנפש. הבית שבו אין הרבה מאתגר, יש מסכים למשחק וצפייה בסרטים ושיחות על ענייני משפחה בלבד. בחינוך הביתי המתבקש, מתבקשים ההורים והילדים לדון גם בענייני הלמידה, לשלב בסדר היום הביתי את הלמידה מרחוק. אותה למידה מרחוק שמתקיימת עם המורה ומסגרת הלמידה, מתקיימת מקרוב מאוד בבית עם ההורים, שנדרשים לחינוך ביתי. ומה מתבקש במצב שכזה? הרי אנחנו יודעים שבהיסטוריה רק הילדים שהיו ברמה סוציו-אקונומית גבוהה זכו לחינוך ביתי. ולמה? כי ההורים האמינו שהם מסוגלים לתת לילדיהם חינוך טוב יותר מאשר במסגרות החינוכיות. ולכן, חשוב שנקבל באהבה את האתגר להעצים ולהביא את הלמידה של ילדנו למצב טוב יותר ממה שניתן במסגרת הלימודית. מעורבות ההורים בחינוך הילדים, מביאה את הילד למצב שהוא מקבל יותר זמן איכות עם ההורה, זמן לקבל חיזוק מיידי על העשייה הלימודית שלו מההורה. בחינוך הביתי יש להקפיד על סדר היום הקלאסי שבנוי מזמנים וטקסים מובנים וברורים לכל בני הבית. חשוב לצאת החוצה וללכת ולרוץ, ביחד עם הילדים (כשמסיימים את המפגשים בזום עם המורה ואת המשימות). לשמור על שני מטר. חשוב לשמור על ההבדל בין אירוע מאתגר לאירוע טראומטי. אל תכנסו לחרדה ואל תכניסו את הילדים לחרדה. חשוב לעשות פעולות שיסיעו בהרגעה. בריאות נפשית היא היכולת לחיות עם המערערי שיגרה. שלבו את הילדים בהכנת ארוחות ובניקיון הבית, כולם בשביל כולם. היו מודל חיקוי לילדים להתמודדות. קחו כל הזדמנות של שינוי להכיר במיטביות של הסיטואציה. החינוך הביתי המתקיים כרגע, המשלב את התפיסה ושיטות הלמידה הפורמלית, מאפשרים צמיחה והגדלת ראש של ההורים בחינוך ילדיהם לעשייה לימודית משמעותית ומחזקים את התא המשפחתי. דר' רבקה מרום ph.d מנתחת התנהגות, יועצת חינוכית ומאמנת אישית *למען הסר ספק, דר' מרום אינה עוסקת ברפואה. #חינוךביתי#חינוךפורמלי#ביתספרבבית#סדריוםלימודי#מסגרתלימודית#התמודדות

לאחר למעלה מ- 30 שנים בהם העביר הצינור מעל הירדן הדרומי מים לשתייה לקיבוץ כנרת ולאתרי ממערב לירדן, הוסר גשר הצינור, אשר היווה סכנה בטיחותית ממשית עבור הקופצים ממנו. במבצע מורכב ומתוכנן הסירה אגודת המים בעמק הירדן את "האטרקציה" המסוכנת – אחת ולתמיד. כל מי שגר באזור עמק הירדן או שביקר בחלקו הדרומי של הירדן מכיר את "גשר הקפיצות" המיתולוגי. עבור רבים הוא היווה אתגר קפיצה למים ולאחרים מוקד צפייה בקופצים ממנו. הגשר המפורסם היה למעשה צינור פלדה בקוטר 12 צול שהוקם על ידי אגודת המים בעמק הירדן בשלהי שנות ה- 80 ושימש להובלת מי שתייה לקיבוצי העמק ואתרים ממערב לירדן. הגשר היווה אטרקציה עבור מתרחצים ומטיילים בירדן אשר היו נוהגים לטפס ולקפוץ ממנו אל מימי הירדן, על אף השלטים האוסרים על כך והמתריעים בפני הסכנה. מפלס הירדן מתחת לגשר הינו כ- 3 מטר בממוצע וגובה הגשר על פני המים עמד על כ- 3 מטר מעליו, על כן הקפיצה ממנו היוותה סכנה ממשית לפגישה בנפש ולטביעה. במבצע מורכב ודרמטי הסירה השבוע (14/2/21) אגודת המים את הגשר והצינור, ולאחר מכן פירקו את חלקיו ואספוהו מהמקום. את הצינור העילי החליפה אגודת המים בצינור חדש ובטיחותי אשר הוטמן מתחת לירדן כמה חודשים קודם לכן. אריק ראובני מנכ"ל אגודת המים בעמק הירדן: "זוהי סופה של תקופה אך המצב בשטח חייב אותנו להפיל את הגשר על מנת למנוע אסון שכולנו היינו מצטערים עליו. במשך השנים הציבה אגודת המים מחסומים רבים, הגנות ושילוט אזהרה בפני המתרחצים הקופצים מן הגשר אך ללא הועיל, הפיתוי היה גדול מידי והם מצאו את דרכם לטפס עליו ולקפוץ ממנו אל הירדן. כעת לאחר שלושה עשורים ועם הנחתו של הצינור החדש הגיעה השעה להסירו. הצינור החדש הוטמן בקרקעית הירדן וכעת הרוויחו המטיילים פיסת נוף נוספת הפתוחה לרווחה." המבצע נערך ביום ראשון בשעה שאין מטיילים ומתרחצים רבים, והפעילות התיירותית באזור נעצרה לכמה שעות כאשר אנשי אגודת המים בעמק הירדן אבטחו את המקום על מנת שהפעולה תעבור בשלום. קרדיט צילום: אבי אריש - רחף צילום ותיעוד פרויקטים מהאוויר #גשרהקפיצות#הצינורמעלהירדןהדרומי#עמקהירדן#אגודתהמיםעמקהירדן

בתחנה אזורית טבריה התקיים היום טקס החלפת פיקוד בתחנה בנוכחות מפקדים, קצינים, סגל, לוחמים ועובדי התחנה. לתפקיד מפקד התחנה מונה סגן טפסר בוריס אייזנברג תושב העיר מגדל העמק אשר החל את צעדיו הראשונים כלוחם אש, קודם למפקד צוות, קצין חומ"ס משמרתי, מפקד משמרת והיום מונה לתפקיד מפקד התחנה. בוריס הודה על בחירתו לתפקיד וציין כי לתחנה ישנם עוד אתגרים רבים, גדולים ומשמעותיים ובכוחות משותפים נצליח להתגבר ולעמוד במשימה. סגן טפסר אלי כהן, סגנו של בוריס אשר כיהן כממלא מקום המפקד, אמר שהבחירה נכונה וראויה ואיחל בהצלחה למפקד התחנה הנכנס. מפקד המחוז איחל למפקד התחנה הנכנס הצלחה רבה בתפקיד. #סגןטפסרבוריסאייזנברג#תחנתמכביאש#טבריה

סיכום שבוע טברייני עם רפאל טרבלסי לפני כארבע שנים העברתי יחד עם חברי עו"ד זיו יעיש במועצת עיר החלטה על מתן העדפה מתקנת במכרזים לבני העיר טבריה. החלטה זו נועדה לחזק את הקשר והעוגן בין בני העיר לתעסוקתם היום יומית. אך לפתע אני מגלה כי בשקט בשקט רוב מוחלט של השדרה הניהולית של עיריית טבריה אינם כלל בני העיר. הנה לפניכם רשימה חלקית של בעלי התפקידים שאינם בני העיר. אני חושב שאכן הם ראויים לתפקיד ובכל זאת הייתי מעדיף טבריינים מוכשרים שגרים, מחנכים מתפרנסים ומפרנסים את טבריה. יו״ר הוועדה וחברי הוועדה - מכוח החוק החלטות מועצה צריכים לקיים ולכן לדעתי היה ראוי שיתנו דגש על מינוי בני העיר. מנכ״ל החברה הכלכלית, מנהל אגף החינוך, מנהל אגף משאבי אנוש, מהנדס עיר, מבקר עירייה, דובר רשות, שישה פקחים ועוד... האם באמת לא היה אף טברייני אחד או אחת הראויים לשמש בתפקיד כל שהוא? האם לשם כך מונתה ועדה ממונה? היכן הכלל שאומר 'עניי עירך קודמים'?! איפה החלטת המועצה שנבחרה בדרך דמוקרטית מתקיימת הלכה למעשה? אבל בעצם רגע, אולי בכלל אנחנו אשמים שבחרנו לראשות העיר מועמד שעבר לגור במרכז, ומספר שנים הוא לא גר בעיר ובכל זאת נבחר בבחירות האחרונות? מסקנה לעתיד: לא כל הנוצץ - זהב. משה אוחיון הוא משלנו - בהצלחה! לפני מספר חודשים נפגשתי בקטנה עם משה אוחיון יחד עם חבר משותף, דיברנו בעיקר על נושאים חברתיים וברגע הבחור קסם לי. כל כך שמחתי לראות טברייני שאוהב ומחובר לעיר מצליח לפקד ולהוביל ברמה מאוד גבוהה ונלחם בכל מקום על האמת והדרך כמו שרק טברייני יכול. משה, יליד טבריה משכון ג', מסיים כיום את תפקידו כקצין מודיעין ראשי בשב"ס ונכנס לתפקיד מפקד מחוז דרום. משה אחי, תמשיך להביא המון כבוד לעיר שאותה אתה אוהב, טבריה. אוהבים ומברכים אותך בהמון הצלחה בהמשך הדרך ויש עוד דרך. לתת זה לקבל ביום חמישי שעבר קיבלתי בערב טלפון בו עודכנתי כי שני חברים שלי היו מעורבים בתאונת דרכים, אחד חבר קרוב ואישי האלוף אביעד עמר והשני מהעשייה הציבורית שלימד אותי איך אפשר להתווכח בצורה קשה, אך לאחר שניה - החיים ממשיכים רגיל, מנקים ושמים בצד את המריבות, הלא הוא התותח דרור ללוש. יום שישי בבוקר, צלצלתי ישר לשאול לשלומם ושמעתי בקולם את הכאב הפיזי אך יותר את הכאב הנפשי. איך יכול להיות שבסך הכל שניהם עצרו בצד בכדי לעזור לבחורה צעירה (ביתו של דרור) שנתקעה עם הרכב ללא דלק באמצע הכביש כאשר אביעד כעובד מד"א מצטיין שם את האופנוע של מד"א עם אורות מהבהבים בכדי להגן על הרכב העומד בצד, אביעד ודרור נגשו יחד למלא את טנק הדלק, ולפתע מכונית במהירות מטורפת הגיחה משום מקום והעיפה את שניהם באוויר, ונמלטה מהמקום במהירות. עדים במקום סיפרו לי "הנהג אפילו לא האט את הרכב או אפילו לא שם לשניה ברקס". תוך מספר דקות הם פונו לבית החולים בו בזמן שהם סובלים כאבי תופת בכל חלקי הגוף. מקרה מפחיד ומזעזע גם יחד, איך יכול להיות שיש מישהו שיכול לעשות מעשה כל כך מחריד מבלי טיפת אנוש לעצור ולסייע לנפגעים. אותי מעניין האם משטרת ישראל בוחנת את כל האפשרויות של כיווני החקירה והאם יש חשש, ולו הקטן, של פיגוע לאומני נגד כוחות הביטחון או שמא מחפשים לעצמם עבודה קלה ומתמקדים בעוד תאונה של "פגע וברח"? אביעד ודרור כמי שמכיר אתכם ברמה האישית, תמיד התגייסתם בכל זמן להשתדל לעשות טוב לסובבים אתכם, במיוחד אתה אביעד אחי היקר שזכית להציל נפשות רבות עוד כשהיית נער מתנדב במד"א ומשם צמחת לתפקידך הנוכחי בתוך הארגון הגדול בארץ שמציל חיים בכל שניה, אין לי ספק כי זכויות אלו עמדו לזכותכם ובכך זכיתם מחדש לחיים. מאחל שתחזרו כמה שיותר מהר לעשות טוב לכולם תוך בריאות והחלמה שלמה. שבת שלום, ובריאות טובה, רפאל טרבלסי 0506961466 #רפאלטרבלסי#סיכוםשבועטברייני#טבריה#מועצתהעירטבריה#משהאוחיון

היפוך מגמה? עירוני טבריה מחברת 2 ניצחונות רצופים, ויותר מכך – סוף סוף נראית כמו קבוצת כדורגל בעירוני טבריה יכולים לשקוט ולנוח השבוע: לא, לא בגלל שבסופ''ש הקרוב ישוחקו משחקי גביע המדינה, ממנו הודחה טבריה, אלא בגלל שני ניצחונות החוץ החשובים שעשו בטבריה בשבוע החולף. נתחיל מהמגמה המסתמנת: עירוני טבריה חייבת את לירון אלימלך כשיר ובריא. עובדתית, בלעדיו זה פחות זה. החלוץ המוכשר, שפתח את העונה בצליעה ועם פציעה, היה חסר כל כך למוריס אוזן, ואיתו הקבוצה נראית הרבה יותר טוב. ביום שני לפני כשבוע וחצי יצאה טבריה למשחק חוץ נגד בני פרדיס, העולה הטריה לליגה א', שבתחילה נחשבה לפייבוריטית לרוץ בצמרת הליגה. המשחק התקיים בכפר כנא, וכבר מהרגע הראשון נראתה קבוצה אחת על כר הדשא: עירוני טבריה הגיעה כדי לנצח והייתה תכליתית במיוחד. נראה כי הפגרה עשתה טוב מאוד ללירון אלימלך שבדקה ה23 כבש פנדל, 3 דקות לאחר מכן ניראל מחפוד כבש את השני, ובדקה ה35 אלימלך השלים צמד וקבע 3:0 במחצית. דקה מפתיחת המחצית גם הקשר אופק יפרח עלה על הלוח כאשר כבש את הרביעי, ובדקה ה85 אמיר שוויקי צימק עם שער ניחומים שקבע ניצחון מוחץ 4:1 לטבריה. במוצ''ש האחרון התארחה עירוני טבריה אצל עולה חדשה נוספת, בני מג'דל כרום. המשחק התקיים באצטדיון בקרית ים, וכבר בדקה ה20 אופק יפרח כבש את השער היחיד במשחק. עירוני טבריה מנצחת 1:0 קטן שמעניק לה 6 נקודות בשבוע, מסייע לה לטפס למקום ה4 עם 11 נקודות, כאשר היא במשחק עודף ותנוח במחזור הליגה הקרוב. בטבריה, כאמור, יש קצת נחת ברמה הספורטיבית, אך בהנהלת הקבוצה חוששים מן העתיד ברמה הכלכלית. תקציב 2020 קוצץ משמעותית עקב נזקי הקורונה, וגם תקציב 2021 קוצץ, ובהנהלת הקבוצה, שבנו על כספים אלו בכדי לשלם חובות עבר לשחקנים – יצטרכו לספק פתרונות לכיסוי ההבטחות מצד העיריה. #עירוניטבריה#משחקיגביעהמדינה#לירוןאלימלך

ניצב אמיר כהן נכנס לתפקידו כמפקד ה-17 של משמר הגבול בטקס שנערך ביום רביעי האחרון במתכונת מצומצמת בהתאם למגבלות ההתקהלות. ניצב אמיר החליף את רנ"צ יעקב שבתאי אשר שימש במשך כ-5 שנים כמפקד מג"ב ומונה להיות המפכ"ל ה-19 של משטרת ישראל. טקס החלפת הפיקוד של מג"ב נערך בבית המורשת והנצחה החילי בצומת משמר הגבול, במעמד השר לבטחון פנים ובכירים רבים נוספים מהכנסת והמשטרה. השר לבטחון פנים, אמיר אוחנה פרגן במילים חמות מאוד למפקד היוצא: "קובי, במינויו של מפקד משמר הגבול למפקח הכללי של משטרת ישראל יש משום העלאה בדרגה לא רק לאיש הראוי לשליחותו, אלא גם העלאה בדרגה לחיל שבראשו עמדת משך כמעט 5 שנים. חוללת נפלאות בתפקידך בזמנים קשים ומאתגרים, הוכחת חריצות, מסירות, ומקוריות בחשיבתך מחוץ לקופסא. הפכת את משמר הגבול, לראשונה בתולדות מדינת ישראל, לחיל המבוקש ביותר לשירות – יותר מכל החילות בצה"ל. בכניסתך לתפקידך כמפכ"ל המשטרה הָבֵא למשטרה כולה מן הירוק הירוק הזה. מפכ״ל המשטרה, רב ניצב יעקב שבתאי הביע אמון מלא במפקד הנכנס, אמיר כהן וחלק לו שבחים: : ״אמיר, נבחרת להמשיך את הדרך. אני מאמין ביכולותיך, מכיר בניסיונך ובוטח בכישוריך. המתכון להצלחה בתפקידך טמון באנשים ובגמישות מבצעית ומחשבתית, יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסא, הכנסת טכנולוגיות חדשות ועוד. אני סומך עליך שתדע לשמר את ההישגים של מג״ב, ובאותה נשימה, לבצע את השינויים הנדרשים בהתאם לנסיבות והצרכים השונים. מהיכרותי את המפקדים והלוחמים במג״ב אני יודע שמדינת ישראל ואזרחיה נמצאים בידיים טובות ובטוחות״. מפקד משמר הגבול הנכנס, ניצב אמיר כהן, התרגש מאוד מגודל האחריות אך בצניעות רבה הבטיח לא לאכזב ולהוביל את החיל לעשור הבא: "כאן, במקום בו נשבעתי אמונים לחיל ולמדינה לפני למעלה משלושה עשורים, אני נוטל ביראת קודש, את האחריות לעמוד בראש החיל ולהצעידו קדימה בשנים הבאות. כשלנגד עיניי אבני הביטחון, חוסנה של החברה, טובת המדינה והחיל, אני נשבע מחדש. אני נושא בליבי כבוד והערכה לשרשרת מפקדי החיל שקדמו לי וחלקם אף הטביעו את חותמם בתפיסת המנהיגות שלי. כעת כשהזרקור מאיר עלי לפרק זמן קצוב אני מתחייב להנהיג ולהוביל את החיל יחד עם סגל הפיקוד הבכיר ובשיתוף כל הדרגים מתוך הכרה בידע, בעוצמות ובניסיון הרב הגלומים בכם - המפקדים, הלוחמים והלוחמות. בזכות רוח החיל, המסירות, האומץ ואיכות המפקדים והלוחמים, נצעיד את החיל לעבר העשור הבא. נתאים את החיל לאתגרי השעה ולמציאות המשתנה, נציב סטנדרטים גבוהים בתחום הכשירות המקצועית והמבצעית, נשמור על דמותו הערכית של החיל ונטייב את שירותי המשטרה הניתנים לאזרח. החברה הישראלית מביטה בנו ומצפה למצוא בנו מצפן ערכי, מוסרי ומקצועי. מיטב בניה של החברה בוחרים מזה שנים להתגייס למשמר הגבול על פני כל בחירה אחרת. נמשיך להיות ראויים לבחירה זו ואף יותר. לכל שדרת הפיקוד בחיל, נזכור שכל לוחם ולוחמת הם נכס ופיקדון שהפקידה בידינו החברה למשמרת והדאגה למשרתים היא צו עבורנו. לא נרפה ולא נתעייף לרגע מלתת בידיהם את כל הכלים הדרושים לשירות בחיל. המפכ"ל והשר, אני מודה לכם על הבחירה והאמון בי. נהווה זרוע ארוכה, מקצועית ונחושה לטיפול בטרור, בהפרות הסדר, בעבריינים ובמי שבחר לפגוע בביטחון האישי של האזרח הנורמטיבי. אחריות גדולה ושליחות מאתגרת בייעוד שהטלתם עלינו ואני מתכוון יחד עם כלל המפקדים, לקום בכל בוקר כשטובת הלוחמים והחברה לנגד עיניי". לא נותר לנו אלא לצפות לבאות ולעקוב, שיהיה בהצלחה! #אמירכהן#משמרהגבול#השרלבטחוןפניםאמיראוחנה#משטרתישראל#לוחמימג"ב#מדינתישראל#לוחם

האביב מתקרב.. "עונת הגמילה מהחיתולים". אימהות רבות מחכות ש"יתחמם קצת" כדי להתחיל תהליך גמילה. אמנם, גמילה מחיתולים אפשר לעשות בכל עונה. הדבר העיקרי שיש לשים אליו לב הוא הנכונות שלנו לתהליך. כן.. אפילו לפני השאלה אם הילד שלי מוכן או לא. למעשה, הכל מתחיל ונגמר ביכולת שלנו להבין את מה שהילד שלנו עובר ולעבור יחד איתו את התהליך, להבין באמת מה הוא מרגיש וחווה שם. כך גם נמנע מפספוסים רבים, תקיעות בתהליך, רגרסיה, חרדת אסלה וכיוצא באלה. כמובן שהתקופה המורכבת הזו משפיעה על הילדים שלנו.. חלק מהילדים שהתחילו גמילה מחיתולים חווים בשנה האחרונה רגרסיה שבאה לידי ביטוי בהוצאת הצרכים בתחתונים, או התאפקות ארוכה וכן הלאה. אך ברגע שאנחנו, כהורים וכאנשי חינוך, נשמש עבור הילד שלנו דמות יציבה, מכילה ומכוונת – נוכל להתגבר על חוסר היציבות וחוסר השגרה שהביאה איתה מגפת הקורונה בשנה האחרונה. אז מה בעצם עושים? מאיפה מתחילים? אתם, ההורים, מחליטים מתי תרצו להתחיל את שלב הורדת החיתול. ממליצה לכם לעשות זאת במקביל לשיח עם הגננת ולפעול יחד איתה, כדי שגם היא תהיה מגויסת לתהליך ותוכל לעזור לכם ולילדכם. רצוי לקבוע תאריך שבו הילד שלכם יהיה לראשונה ללא חיתול. לאחר מכך, תיקחו כשבועיים לפני התאריך אותו קבעתם ותתחילו להכין את הילד שלכם לקראת התהליך. איך מכינים ילד לתהליך הגמילה מהחיתול? בימים הראשונים לא נפעל באופן ישיר. כלומר, לא נדבר איתו על כך שתכף נוריד את החיתול, אלא נעשה פעולות עקיפות. נקריא ספרים בנושא הגמילה מהחיתולים, כיוון שלספרים יש יכולת מדהימה להפעיל את הדמיון, "לחדור" לתת המודע ולגרום לילד לרצות להיות כמו הגיבור/ים בסיפור. בנוסף, נסביר מה אנחנו מרגישים בגוף לפני, תוך כדי ולאחר הוצאת הצרכים בשירותים – דבר שיעזור לו להבין איך הגוף שלנו עובד. כך, בעזרת חיזוק הבסיס של תהליך הגמילה וההכנה לקראת התהליך – נוכל להתחיל לדבר עם הילד שלנו על הפרידה הקרובה מהחיתול שלו. נדבר איתו על מה שהוא ירגיש ושיהיה לו נעים, נשתף אותו בתהליך ונלך לקנות יחד איתו תחתונים או סיר, נזכיר שמות של ילדים מהפעוטון שכבר עם תחתונים (אם יש) ועוד. את תהליך הגמילה מהחיתולים ניתן לעשות בכמה שיטות. באופן אישי, ההמלצה שלי היא על גמילה הדרגתית שבה נוריד את החיתול לכמה שעות בכל יום. כך, עד שהוא מגיע לפעוטון עם תחתונים ונשאר איתם במשך יום שלם (בתיאום עם הגננת). חשוב לדעת! השבועיים הראשונים בתהליך הגמילה, מרגע הורדת החיתול, יכולים להיות מאתגרים. אצל חלק מהילדים נראה פספוסים רבים, או תחושה שהם עושים לנו "בכוונה", או חשש. כל הסימנים הללו תקינים בשבועיים הראשונים של התהליך, כיוון שהילד לומד את הגוף שלו. יתרה מכך, הוא חווה פרידה לכל דבר... כידוע לנו, פרידה מדבר אהוב היא לא פשוטה. תחושת הפרידה של הילד מעלה בו את הפחד להיפרד מהחיתול שלו ואת החשש להיפרד מהצרכים שלו. לנו – הורים ואנשי חינוך – יש תפקיד משמעותי ומרכזי בתהליך הפרידה מהחיתול. אנחנו צריכים לתת לילד את המעטפת שהוא זקוק לה כדי להיפרד בביטחון מהחיתול וכדי להעניק לו חוויית גמילה נעימה. בהצלחה לכל הנגמלים! הכותבת היא מדריכת הורים וצוותי חינוך מוסמכת, מומחית בתהליכי שינה, גמילה מחיתולים, הרטבות לילה, תקשורת וגבולות, יחסי אחים ועוד. #גמילהמחיתולים#מדריכתהורים#צוותיחינוך#תהליכישינה#הרטבותלילה#יחסיאחים#אימהות#חרדות