תוצאות חיפוש

למערכת העיתון שלום. לפני מספר חודשים יצאה עיריית טבריה במבצע שעורר הדים רבים, לצמצום חניות הנכים בסמיכות למגוריהם של הנכים. חיש מהר הוסרו תמרורים רבים לחניות נכים בתוך השכונות ונותרו רק עמודים מיותמים. הכל לכאורה בהתאם לחוק חניה לנכים. אממה, בתוך סעיף 4ד' לחוק, המדבר על חניה לנכה בסמוך למקום מגוריו, יש סייג בסעיף קטן ו' בו כתוב שחור על גבי לבן "הוראות סעיף זה לא יחולו אם לנכה חניה הנמצאת בשימושו הבלעדי באופן קבוע, ובכלל זה חניה הצמודה למקום מגוריו, ובלבד שהיא מותאמת לצרכיו". הנה כי כן, בתוך השכונות נותרו מספר לא מבוטל של חניות נכים בסמוך לבתי נכים עם חניות צמודות וספק גדול אם בכלל אותם נכים זכאים לחניה בסמוך לביתם. דוגמאות מוחשיות אפשר לראות ברחובות הנביאים, אלה, אהבת ציון ועוד... עכשיו כל שנותר הוא לחקור מי הם אותם אח"מים שבניגוד לחוק, עיריית טבריה לא הסירה להם את תמרור חניית הנכים, ובכלל זה גם מדוע שוב העירייה מבצעת אכיפה בררנית? גבעתי בן יוסף, סע לצפת - הדלק עליי כן גבעתי, נסיעה של חצי שעה מטבריה יושב לו ראש עיר שעשה מהפכה מהעיר הרדומה והחרדית צפת, ואילו טבריה נמצאת בפיגור משמעותי מהעיר צפת. אני פונה אליך לאחר שקראתי את זרי השושנים שאתה מעניק לבועז יוסף, לעופר המנכ"ל. גבעתי, הפעם באמת הגזמת בזר השושנים, בעשיה המדומה, בנתונים המופרכים. כתבת לנו שלאחרונה רוצפו 32 ק"מ של מדרכות. 5 ק"מ של מעקות ריפדו מספר ק"מ של כבישים ועוד... אני מתגוררת בטבריה ומוזר שאני ובעלי לא רואים את מה שאתה רואה. 32 ק"מ של מדרכות זה נסיעה לצומת גולני וחזרה! ובינתיים אני רואה רק מפגעים, מדרכות רעועות בשכונות (למעט שיכון א' מקום מגוריו של המנכ"ל) עוד כתבת 5 ק"מ של מעקות! אתה באמת מאמין לנתונים שכתבת? גם אם חלק מהנתונים שכתבת הם נכונים, הרי אתה חבר מליאה באחת הרשויות ואתה יודע שלוקח שנים כדי להכין תוכניות, למפות את השכונות, להגיש בקשות למשרדי ממשלה לתקצב את האומדנים ומכאן שהתהילה שייכת להנהגות הקודמות (למשל, מוני מעתוק). גבעתי, אתה מתפעל מעבודות תשתיות שהעירייה חייבת לבצע מתוקף תפקידה בכדי לתת שרות מינימלי לתושבי העיר העניה. שכחתי, כתבת גם שמגננים את הרחובות כמו יתר הערים בישראל. האומנם? וואו, שכחתי שהתפעלת מפתיחתו של הסינמטק. באמת כל הכבוד להנהגה הקיימת" שבנתה את הסינמטק" לרווחתם של תושבי העיר. העיר שלנו נראית כפי שהיא נראית בגלל שהתושבים מתפעלים משרות מינימלי ואלמנטרי שמגיע להם. אשמח לשמוע על טיפול בנוער שנאלץ לחפש עבודות מחוץ לטבריה. הנוער מסכן את עצמו מידי שבוע בנסיעות לבילויים בחיפה והסביבה. איפה המפעלים, איפה ההייטק. תרד עם משפחתך לטיילת ותבין שאנחנו חיים בעיר אפלה. בעלי לוחש לי כרגע שמוני מעתוק הכין תוכניות להחלפת כל גני המשחקים בטבריה בועז קיבל את זה" על מוכן" (כן, וגם קיבל תקציבים ממפעל הפיס). גבעתי שאמשיך? אין צורך אני מאינה ומקווה שעכשיו הבנת מה שרוב תושבי העיר הבינו בעשור האחרון. גבעתי, באמת תיסע לצפת, ואז תבין מה זאת עשיה מה זה לעשות מהפכה - הדלק עליי! ולסיום, גבעתי בן יוסף, מסור ד"ש ליונית בן יוסף, מנהלת אגף תיירות בעיריית טבריה. שבת שלום ומבורך לכולנו. ממני רויטל כ. (אתה בטח מבין למה אני לא רושמת את כל השם המלא והטלפון) שלום רב עיתון כוכב הצפון שמי ניקולאי ואני תושב העיר טבריה: אני כותב לכם בעקבות דבר מטריד אשר מתרחש מדיי יום ביומו בעיר, רשויות החוק כאילו נעלמו מהתמונה... בטבריה יש הרבה אופנועים וקטנועים (זה לא סוד) יש כמה מבני העיר אשר נהרגו בתאונות אופנוע, אך חלק לא למדו את הלקח וממשיכים בשלהם. אני לא מדבר כבר על בוקר / צוהרי היום... אני כותב בעיקר על שעות הלילה. יש בעלי אופנוע / קטנוע בטבריה אשר מוציאים שסתום ונוסעים בשעות הערב / הלילה במהירות מטורפת וזאת בנוסף לקולו של האופנוע אשר נשמע למרחקים ומפריע לשינה של תושבי העיר טבריה. אני שואל שאלה... יש חוק אם אינני טועה האוסר מרדף משטרתי אחרי אופנוע / קטנוע, מה לא יכולים לתפוס אותם אחרי ביצוע העבירה? העיר מרושתת במצלמות, האם אי אפשר ליישם את החוק נגד אופנועים / קטנועים? האם לא הגיע הזמן להפסיק את התופעה הזאת אחת ולמתמיד? היכן הפיקוח העירוני? היכן המשטרה? היכן המחוקק? לצד מי עומד החוק? לצד עבריינים אשר מפריעים לישון ועוברים את המהירות המותרת, או לצד האזרח הפשוט? אני כותב מרוב צער! יש בעיר משפחות אשר איבדו להם את היקר מכול בתאונות אופנוע... אני מתגורר ליד גן רועי: בחור טברייני אשר נהרג בתאונת דרכים באילת. אולי יהיו צעירים שישנו דעתם. בברכה, ניקולאי אטימות הלב חוסר הרגישות חמלה – אין בעירייה תחנת אוטובוס מס 58129 מול בית ספר "עמל נופרים", הוסרה על ידי העיריה מחודש יולי 2021, כבר 5 חודשים של טלפונים למוקד, פניות במייל לכל המחלקות הרלוונטיות, אין תשובה אין מענה ולא נעשה כלום להתקין תחנה חדשה, גשם, רוח שמש, 500 תלמידים מיידי יום ללא תחנת אוטובוס שתגן עלייהם בימים אלה של גשם וקור. לטיפולך לפרסום הידיעה חיים אודה מראש. אברג'יל שמעון טל: 0503390995 #מכתביםלמערכת#עירייתטבריה#חנייתנכים#תמרור#מקוםמגורים#אכיפה#גבעתיבןיוסף#זרשושנים#צומתגולני#הייטק#אגףתיירות#שרותלאזרחים#תושביהעיר#מונימעתוק#תקציב#מפעלהפיס#טבריהאםרקהייתצפת#העירטבריה#מרדףמשטרתי#תאונתדרכים#אופנועקטנוע#גןרועי#תחנתאוטובוס#גשם#רוח

יוזמה חברתית חדשה בגליל התחתון הפגישה בין צעירים לוותיקים במהלך חג החנוכה במהלך ימי חג החנוכה התקיים בגליל התחתון הפרויקט הקהילתי "מגבירים את האור" אשר הוקם בכדי להגיע אל שורדי שואה ותושבים בודדים ביישובי המועצה ולקיים עימם מפגש הדלקת נרות חנוכה וזאת במטרה להגביר את השמחה ואת האור בליבם של הוותיקים. אוכלוסיית המשתתפים ביוזמה כללה מגוון של תושבים מיישובים שונים אשר נרשמו מבעוד מועד לפרויקט והותאמו לאוכלוסיית היעד הוותיקה ביישוב מגוריהם וביישובים אחרים, בנוסף השתתפו גם בני הנוער שנפגשנו עם וותיקים בתוך היישובים עצמם. המבקרים נדרשו להצטייד בחנוכיות ובסופגניות והביקורים עצמם כללו את מנהגי החג המוכרים בהם הדלקת נרות, מזמורי חנוכה ואכילת סופגניות כאשר הדגש הוא על החיבור בין אנשים בתוך הקהילה ועל החיבור הבין דורי והמרתק שיצרו המפגשים. את היוזמה הובילה מור גלזר רכזת ותיקים במרכז הקהילתי גליל תחתון והשתתפו בה היישובים הזורעים, בית קשת, שרונה, שדמות דבורה, כפר קיש, ארבל וגבעת אבני. בנוסף התקיים במרכז התרבות בגבעת אבני ערב הדלקת נרות לוותיקי המועצה אשר כלל בין היתר שירה בציבור ואכילה ממיטב מאכלי החג המסורתיים של עדות ישראל השונות. #גלילתחתון#מגביריםאתהאור#הזורעים#ביתקשת#שרונה#שדמותדבורה#כפרקיש#גבעתאבני#ארבל#מרכזקהילתי#הדלקתנרותחנוכה

נגד חברות תן-ביס ושופרסל הבקשה פורסמה בפנקס "התובענות הייצוגיות" של הרשות השופטת. עילת התביעה היא כהאי לישנא: עובדים רבים בישראל, במיוחד עובדי ההייטק, מקבלים ממעסיקיהם תקציב לחשבון בחברת "תן-ביס". השימוש המוכר והידוע בתקציב הוא לצורך רכישת מזון ממסעדות שונות, עבור ארוחות במקום העבודה. יחד עם זאת, שימוש נוסף שחברת תן-ביס מאפשרת לעשות בתקציב כאמור, הוא קניית שוברים (לא "תווי קנייה" – יש הבדל משפטי) לצורך מימוש בחנויות שונות, לרבות בשופרסל. כך, העובדים יכולים לרכוש שובר בסכום קצוב ולגשת לסניף שופרסל ולרכוש בו מצרכים שונים. אלא שהן חברת תן-ביס והן שופרסל, חייבו את העובדים לבצע רכישות במלוא סכום השובר, מבלי יכולת לקבל עודף - וכל זאת מבלי שציינו מגבלה זאת מראש בתנאי השירות שלהם (מה גם שמגבלה זו, ממילא, לא חוקית בהיותה סותרת את סעיף 14ז לחוק הגנת הצרכן). כלומר, ולדוגמה, נניח ש-א' רכש שובר בשווי של 100 ₪. א' ניגש לסניף שופרסל ורצה לרכוש סל מוצרים בשווי של 90 ₪. במעמד התשלום, הקופאי/ת לא תאפשר לו לממש את השובר, אלא אם יגדיל את סך הרכישה באופן מלאכותי (נניח, להוסיף לשווא ומבלי שאתה נזקק לכך, 4 חבילות מסטיק או 4 חבילות שוקולד) – וזאת עד לגובה השובר, כלומר, עד 100 ₪. במילים אחרות, מבחינת חברת תן ביס ושופרסל, אתה לא רשאי לקבל את הפרש גובה השובר שלא מימשת, ואתה מחויב לרכוש סתם מוצרים, גם אם אתה לא זקוק להם. לא זו אף זו, מובן כי לא ניתן "להנדס" את שווי סל המוצרים באופן מדויק ל-100 ₪ (גובה השובר). לכן, תמיד קורה מצב בו בסופו של יום, הצרכן עובר את סכום השובר (נניח אם הוסיף באופן סתמי 3 אריזות של מסטיק הנמצאות ליד הקופה), ובפועל משלם, לדוגמה, 104 ₪ ולכן אף נאלץ להוסיף תשלום נוסף (4 שקלים נותרים. מובן שבמצב בו מדובר באלפים של אנשים כל חודש, מדובר בכסף רב). מעבר לעניין הכספי, הדבר יכול לגרום גם להשפלה של ממש בקרב הצרכנים. דמיין מצב בו אדם ניגש לסניף שופרסל רק עם השובר שרכש (המצוי בפלאפון האישי שלו). כלומר, אין ברשותו אמצעי תשלום נוסף מלבד השובר. הוא אוסף את סל המוצרים בשווי של 90 ₪, מגיע לקופה, ומבין שהוא לא רשאי לממש את השובר בסכום נמוך יותר מ-100 ₪ (כאמור, גובה השובר). במצב כזה, לא יעזור לאותו אדם להגדיל את שווי סל הרכישה באופן מלאכותי, כיוון שממילא יחרוג מגובה השובר (גם אם באגורות בודדות, למשל, 100.9 ₪) ולכן לא יוכל להוסיף כסף במידת הצורך. כך נוצר מצב שאותו אדם ייאלץ להשאיר את המוצרים בסניף ולעזוב לביתו בלעדיהם. בבקשה בית-המשפט מתבקש לחייב את חברות תן-ביס ושופרסל לחדול מהפרה זו ולהשיב ולפצות את הצרכנים. התביעה הוגשה בבית המשפט בפתח תקווה, ע"י עו"ד ליאור ברוך, מטבריה, המשמש גם כחוקר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. נשתדל כמערכת העיתון לעקוב אחר ההתפתחויות. עו"ד ליאור ברוך שהגיש את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, מסר: "סוגיית מימוש השוברים על סוגיהם השונים (תו קנייה, קופון, שובר מתנה וכו') היא סוגייה שלא נדונה בהרחבה עד כה בבתי המשפט בישראל. כפועל יוצא, נדמה שהחברות מנצלות את העמימות המשפטית השוררת בכל הקשור לסוגייה זו, מחייבות צרכנים לרכוש מוצרים מבלי שהם זקוקים להם וממילא מונעות מהם לקבל את העודף המגיע להם במימוש השובר. מובן שהתנהלות לא צודקת זו כלפי קבוצה רחבה של צרכנים חייבת להיפסק, וזו מטרתה של הבקשה שהוגשה". #יוגבסויסה#תןביס#אשדותיעקבמאוחד#קנייתשוברים#רכישתמזון

למעלה מ-200,000 ₪ גויסו במפגש חגיגי שארגנו מאיה סלע ועמותת ידידי בי"ח פוריה לגיוס תרומות עבור מחלקת הילדים במרכז השיקום לצפון. בנר שלישי של חנוכה חברים ואורחי עמותת ידידי ביה"ח פוריה במפגש חגיגי ומיוחד אותו אירחה בטי רוקאווי בביתה שבארסוף. האירוע נועד לגייס תרומות עבור ציוד למחלקת שיקום הילדים במרכז השיקום לצפון, אשר נמצא בשלבי בנייה ומתוכנן להיפתח ב2023. האירוע התקיים ביוזמתה של מאיה סלע, תושבת בני יהודה, ברמת הגולן שהתגייסה לפעול למען קידומו של הפרויקט הלאומי יחד עם עמותת ידידי המרכז הרפואי פוריה. כ-60 אנשי תרבות ועסקים הוזמנו למפגש וביניהם ח"כ ג'ידא רינוואי זועבי, ששמשה בעבר כמנכ"לית עמותת ידידי ביה"ח. ד"ר ארז און, מנהל המרכז הרפואי הודה בחום למשתתפים וציין, "מדובר בפרויקט היסטורי, בית חולים שיקומי ראשון שמוקם צפונית לרעננה! מרכז השיקום ייתן מענה לפער האדיר בתשתיות השיקום בצפון. מבחינתנו נושא הילדים הוא בעדיפות עליונה, מרכז השיקום לצפון ייתן מענה לשיקום ילדים שלא קיים היום עבור ילדי הצפון. המרכז החדש יכלול מחלקת אשפוז ילדים ומחלקה לאשפוז יום ילדים ובי"ס שייתן מענה כולל ורחב לילדים המטופלים". ד"ר הגר מזרחי, סגנית מנהל המרכז הרפואי ציינה, "אנחנו פועלים יד ביד עם העמותה כדי לגייס את המשאבים הנדרשים ולפתוח את מרכז השיקום לצפון תוך שנתיים. לשמחתנו הצלחנו הערב לגייס למעלה מ-200,000 ₪. אני מאמינה שהחג הזה שכולו אור ונתינה, יסייע לנו להגשים את החלום". #ארזאון#מרכזרפואי#ביתחוליםשיקומי#עמותתידידיביתחוליםפוריה#המחלקהלשיקוםילדים#רמתהגולן

היא לעומת הם! מול אלפי סודנים פולשים שחלקם על סמים גולשים מוסכמות בקלות תולשים ועל דרום תל אביב הם חולשים לעומת ילדה לא פולשת שעם בני גילה גולשת על כלום היא לא חולשת והמדינה אותה תולשת! כמה אפשר להיות אטומי לב ומצפון, לילדה שנולדה וגדלה פה לאב ישראלי שנפטר, ורק בגלל שאשתו תאילנדית רוצים להעיף אותן ב..ו..ש..ה!! חשבתי שאני חולם והלב שלי סתם הולם! חבורה שבבית העלמין מבלה ואני כבר חשבתי שראיתי הכול אבל לראות כזה מעשה נבלה ואיש לא פוצה פה קול ? כנראה שאבד המוסר והעירייה את אוזניה אוטמת ובמקום שהמחדל מיד יוסר היא כרגיל את פיה סותמת! נ.ב פשוט בושה וחרפה!! תודה לרון קובי ששם לב לדבר ההזוי הזה של קמפינג בבית עלמין והאיר את תשומת ליבנו! #לארואים##סודניםפולשים#אטומילבומצפון#יגאלשריג#תאילנדים

בשעה טובה. תוכנית החיבור לקהילה במועדון הכדורגל עירוני טבריה יצאה השבוע לדרך, השחקנים ביקרו בביה''ס "אורט במעלה". בתמונה: שחקני עירוני טבריה יחד עם תלמידי חטב אורט במעלה. התוכנית הקהילתית יצאה לדרך כמה טוב שזה סוף סוף קורה. ביוזמתו של יוסי בן חמו, אוהד עירוני טבריה, החלה השבוע לפעול תוכנית החיבור לקהילה של מועדון הכדורגל עירוני טבריה. בן חמו רתם לתוכנית את המנהל המקצועי של המועדון שמעון הדרי, ומנהלת תחום השיווק נעם איטח, ויחד הם קיבלו את ברכת הדרך מבעלי הקבוצה אריה קלמנזון ומיקי ביתן. השבוע החלה הסנונית הראשונה, שחקני מועדון הכדורגל עירוני טבריה הגיעו לבקר בבית הספר, נפגשו עם תלמידי שכבת ט' מחטיבת הביניים ושיחקו נגדם משחק ידידות, שנגמר בתוצאה 6:2 לשחקנים. תלמידי השכבה התרגשו מאוד לראות את השחקנים, ואין ספק כי חיבור זה יוביל את הילדים אל המגרש, יכניס בהם רוח ספורטיבית ויעודד אותם לקחת חלק בפעילויות המועדון בעתיד. יותר מכולם, התרגשו ילדי התיכון לראות את אופיר מזרחי, כוכב מכבי חיפה לשעבר, בגודל טבעי על מגרש אחד יחד איתם. ביום שני הקרוב מתוכננים שחקני הקבוצה, יחד עם האוהדים, לבקר בבית החולים "פדה-פוריה", לחלק סופגניות ושקיות הפתעה לחולי המחלקות השונות ובהמשך השנה מתוכננות פעילויות קהילתיות נוספות ע''פ התוכנית אותה יזם בן חמו. מנהלת בית הספר יפעת רוח סיפרה: "תלמידי חטיבת הביניים התרגשו מאוד לקראת המפגש עם השחקנים, במהלכו ולאחריו. אנחנו שמחים וגאים לארח פעילויות קהילתיות מסוג זה, המעודדות אורח חיים בריא וספורטיבי, ומחברות את התלמידים שלנו ואת הקהילה הטבריינית למועדון הכדורגל עירוני טבריה". שמעון הדרי, המנהל המקצועי של המועדון סיפר כי: "זו זכות גדולה עבורנו לשמח את הילדים בכלל ואת העיר בפרט, נהנינו מאוד מהאהבה שהרעיפו עלינו הילדים ומהאירוח החם בבית הספר, אנחנו כבר בדרך לפעילות הבאה בה נשמח ילדים בבית החולים פוריה בשבוע הבא". החלוץ נור ביסאן חתם בקבוצה, החלוץ גל אלמישלי מועמד בצוות המקצועי לא עוצרים: החלוץ המוערך נור ביסאן, חלוץ ותיק בליגה א', חתם השבוע בקבוצה לאחר ששוחרר מ"רובי שפירא" חיפה. ביסאן כבש בעונה שעברה 5 שערים במכבי קביליו יפו, לפני שנתיים שיחק בליגת העל בהפועל כפר סבא שם כבש שער אחד ולפני 3 שנים כבש 15 שערים במכבי הרצליה. בנוסף, השבוע התאמן עם הקבוצה החלוץ גל אלמישלי, חלוצה של קבוצת הנוער של הפועל עפולה. לאלמישלי יש העונה 4 שערים ב-12 הופעות והוא נחשב "חריג גיל". הליגה חוזרת: בשישי טבריה תתארח בבועיינה לקרב על "6 נקודות" לאחר פגרת שזרוע בת שבועיים חוזרים בעירוני טבריה אל כר הדשא, ואין משחק מסקרן יותר לחזור אליו. ביום שישי הקרוב, בשעה 12:45 תתארח עירוני טבריה בבועיינה למשחק ראש בראש בין מובילות הטבלה, טבריה במקום הראשון עם 22 נק' ואילו בועיינה במקום השני עם 19 נק', כאשר ניצחון טברייני, במגרש בו הפסידה פעמיים בעונה שעברה, יוביל אותה לפתיחת פער קטן בצמרת, ואילו כל תוצאה אחרת תקרב את שאר הקבוצות הדולקות אחרי עירוני טבריה במרוץ על העליה. #עירוניטבריה#קהילה#טבריה#מועדוןכדורגל#שחקנים#אורטבמעלה#יוסיבןחמו#גלאלמישלי#נורביסאן

בבית אבות עמל טבריה מתכוננים לחורף הקר ומלבישים את העצים בסריגים חמים וצבעוניים בבית האבות עמל טבריה מטעם "עמל ומעבר" מתחילים להלביש את העצים לקראת החורף. עבודת הסריגה מתבצעת על ידי מחלקת השיקום בבית האבות. זו אחת מדרכי הטיפול שהמחלקה מציעה לדיירים ובנוסף מכניס צבע למקום והתוצאה יוצאת מקסימה. #ביתאבותעמל#עיצים#טבריה#סריגה#שיקום

אודה ולא אבוש, כבר בילדותי אהבתי את הכיכרות בתקופה שקדמה לימי בחירות. את הריח של דבק הפלקטים ושלטי הבחירות אשר עיטרו כל עמוד, כל פינה, כל מקום שרק ניתן היה להדביק עליו מודעת בחירות או פוסטר של מועמד כזה או אחר. השבוע במקרה ראיתי את הסרט "הבחור של שולי" שהזכיר לי את התקופה הזאת. הוא החזיר אותי לימי בגין ופרס העליזים שעל האחד השליכו עגבניות ואת השני נשאו על כפיים. כמובן שבגין ז"ל היה כמו מלך עבורי, אני זוכר שהסתכלתי עליו בהערצה. הידיים הקפוצות נשואות למעלה והלהט בנאום. זה פשוט הטריף אותי ולא בכדי, האיש היה טרובדור, נואם בחסד עליון עם כריזמה של לוחם שוורים. גם את שמעון פרס ז"ל אי אפשר היה לפספס. אמנם בטבריה הוא היה פחות אהוד בלשון המעטה אך הצגה זאת הצגה והוא ידע לספק אותה גם כשחטף מטר עגבניות. אני מתגעגע לימים האלו, לא היו מחשבים ולא מקלדות, לא כל שכן טוקבקיסטים שיש להם ביקורת על כל אחד ועל כל דבר, לא פייסבוק, לא טיק-טוק ולא אינסטגרם. אם רצית להביע את דעתך יכולת לצאת מהבית מצויד בעגבנייה או ביצה ופשוט להביע דעה בפומבי בלי להתחבא מאחורי המקלדת ופשוט להגיד מה היא דעתך על פוליטיקאי כזה או אחר. לעניות דעתי זה מה שמבדיל את הפוליטיקאים של היום מאלו של פעם. הכול התרחש בכיכר ואף אחד לא הסתיר את דעתו, היה בזה משהו מופלא. בסרט שראיתי היה ניחוח של שנות השבעים והשמונים אותן שנים של דור מדהים, מעט נאיבי אך מיוחד. דור הכיכרות אני קורא לו, מי שלא היה בכיכר בעצרות לפני בחירות לא ידע על מה אני מדבר. הייתי רוצה לחזור לאחור בזמן ולהתמודד על דרכי ועל עמדותיי כאשר אני עומד ונואם בכיכר והייתי מוכן "לחטוף" עגבנייה אם זה שהחליט לטרוח ולהגיע לכיכר כדי לצפות בי נואם בעצרת הבחירות. יש בזה משהו מאוד אוטנטי עם קשר בלתי אמצעי עם הבוחר, משהו חם, אמתי, לא מתייפייף עם חיבור ישיר לתושבים הבוחרים. הרשת ניתקה אותנו, הקפיאה את דמנו והדבר הקרוב ביותר שאני מצליח למצוא כאלגוריה זה חוגי הבית. שם אני רואה את האנשים עין בעין, רואה להם את המצוקות ושומע אותם בקולם שלהם, לא דרך סיב אופטי או באמצעות מסך קר ומנוכר. הכול חם, אנושי ועמוס במחוות הדדיות. גם אם האדם שהשקיע מזמנו ומרצו על מנת לבוא ולראות אותי מסביר את משנתי לטוב ולרע. עדיין נשאר כבוד הדדי ולא חירופים וגידופים של אנשים פחדנים מאחורי המקלדת. לפעמים אני ממש משתעשע בדמיוני איך אני נואם בכיכר המרכזית בעיר ועל במה מרכזית בשכונות ואני נזכר בנאום הצ'חצ'חים של דודו טופז ז"ל, נאום הקיבוצים של בגין ואפילו הבליח בי לרגע נאום מנשקי המזוזות של גרבוז. אני בטוח שרוב התושבים לא היו מתנגדים לאספות ועצרות בחירות כאלה. תארו לכם מועמדים שבמקום לכתוב פוסטים או להתראיין בחדשות פשוט היו עולים לבמה ומביאים לנו מאה אחוז חזון טהור. אולי זה נשאר בגדר היסטוריה מתוקה עם געגוע למנהיגים אמיתיים. ראשי עיר מהפכניים עם עמדות ברורות, רעב לשינוי ואהבת התושב שגם אם חטפת ממנו עגבנייה בכיכר, אתה תבנה עבורו אצטדיון לתפארת. לסיום, כמה מילים על הסרט שהעיר בי את אותו געגוע לכיכרות, למנהיגים אמיתיים ולתקופה שאני בספק אם תחזור. לסרט "הבחור של שולי", אחד מסרטי הטלוויזיה הטובים ביותר שנעשו כאן. לא כבד ולא רדוד, אלא פשוט סיפורם של אנשים שחיו במשך 30 שנה בשוליים, עד שניצחו. אחר כך בא דודו טופז וקרא להם "צ'חצ'חים" והיום הם, לטוב ולרע, פרצופה של המדינה. הסרט הוא כף גדושה של דבש מעורבב בקורט לימון התואמת את מזג האוויר הסתווי משהו אשר מעורר בך את הגעגועים הכי מדהימים לבית החם של אותה תקופה. למשחקים מחוץ לבית עד שהשמש שוקעת ללא נדנוד של ההורים באמצעות פלאפונים, רק של מגאפונים מעומעמים עם קולות שמהם בוקע בוז ומחיאות כפיים עם שבט אחים, עגבנייה וביצה בכיכר. טור דעה מאת המועמד לראשות העיר טבריה, עו"ד מאיר אלמקייס #כיכר#געגוע#בחירות#לוחםשוורים#סיבאופטי#טלויזיה#מנהיג#צ'חצ'חים#ראשותהעיר#טבריה

מלחמת הקיום הכלכלית והפיסית של טבריה כעיר תיירות, אל מול היותה עיר קודש מתחרדת מתנהלת הלכה למעשה ביודעין ולעיני כל. הדבר מתבצע ביתר שאת מתחת לפני השטח - כהכנה לעתיד לשליטה חרדית. במה הדברים אמורים? התשובה לכך ברורה - בדיוק כפי שצפת שכנתנו מלמעלה התחרדה כך עלול לקרות גם לטבריה עירנו. מכירים אנו את המשפט השגור בפי כל: "אוי טבריה טבריה לו היית צפת" והנה קלישאה זו מאיימת להתגשם במלואה וזאת לאחר שהתקיימה כבר חלקית הלכה למעשה בקדנציה האחרונה עם מינויה של הועדה הקרואה". טבריה עשויה להתחרד? והרי הסיבות לכך ידועות לכולנו תושבי טבריה וכמובן גם לראש הוועדה הממונה מר בועז יוסף שלדעתי, עושה בשלב ראשון, לרגיעתם של כלל תושביה של טבריה. צביונה של העיר טבריה יעלם ויחד איתם תיפגע פרנסתם של אלפי תושביה באם התיירות תוזנח... כפי הנראה. חברי מועצת הוועדה הממונה אינם מודעים לכך שעתידה של טבריה טמון בהיותה עיר תיירות שכן בהצבעתם להתעלם מהתיירות, הם יביאו כליה על טבריה כעיר מהמובילות בתחום התיירות הארצית והבין לאומית. אי לכך, דעתי האישית היא - ואני מפנה אותה גם לראש הוועדה הממונה - שיש לשאוף להבנה כיצד יש לנהל עיר כטבריה, עיר רבת הגוונים בה גרים בכפיפה אחת גם דתיים וגם חילוניים ותושבים המעוניינים בטבריה כבעיר תיירות מובילה ולהעלות את יתרונותיה הפיסיים והרוחניים מעלה מעלה. במשך עשרות שנים קיים "סטטוס קוו" (הסכמה רחבה על כל גווני הקשת האנושית) בנושא מירקם היחסים שבין התושבים החילוניים, והחרדים. בועז יוסף הממונה מודע ומכיר מקרוב "מהו סטטוס קוו" עוד מהיותו גזבר ומבקר עיריית טבריה, האפיון בין החרדים ולבין הדתיים שומרי המסורת והחילונים, אין שום סיבה להטות את הכף לכאן או לכאן כי דבר זה נוגד את "הסטטוס קוו" אשר היה נהוג מזה שנים, ועל כן יש למנוע התחרדות מוגברת אשר תפגע באותו המרקם האנושי שהרי "כל אדם באשר הוא יחיה באמונתו". השאלה המתבקשת היא: האם עיר הקודש טבריה תמשיך להתחרד? או שטבריה ומנהיגיה ישכילו להבין שטבריה כעיר תיירות מתקדמת תמצא את האיזון ללא השתלטות דתית חרדית, ומצד שני תאפשר לתושביה הדתיים מרחב מחייה ותדאג לכך שהתיירות בעיר לא תפגע ברגשותיהם. במקביל לכך, על תושביה הדתיים גם לקבל בהבנה את אורח החיים התיירותי על כל מרכיביו הלא דתיים חרדיים. דוגמה למימוש האיזון: עריכת פעילויות ופרויקטים תיירותיים בשבת במרחב המוניציפאלי אך למעט בשטחי השכונות החרדיות. לסיכום - יש לשאוף ולעשות ככל אשר ניתן על מנת להגיע "לסטטוס קוו" כפי שהיה בעבר, לערוך בחירות דמוקרטיות עם סיומה של הקדנציה בה מונה הממונה מר בועז. עד אז, בואו נאפשר לממונה לקדם את טבריה בכל הנושאים הכואבים. כאן ברצוני לפנות לכל המועמדים לראשות העיר שלנו, אנא, התמתנו - וניצחנו. חישבו על כך תושבי טבריה היקרים!! #תיירות#התחרדות#מלחמתקיום#כלכלה#טבריהעירתיירות#עירקודש#שליטהחרדית#טבריה#סטטוסקוו#בועזיוסף#ועדתקרואה#ראשותהעיר

בזמן האחרון הרבה דשים באלימות הקשה במגזר רק חבל שהם לא חשים מאיפה כל זה נגזר לא מבינים שיש גם חובות ולא רק משטרה להאשים על מה שקורה אצלם ברחובות של רצח גברים ונשים הנורמליים הם בעצם הרוב וכבוד המשפחה למרות שחשוב והנושא הזה ללב הוא קרוב לזכור שמי שהולך לא ישוב ולכן ללמד קצת יותר ערכים ואיך להיות יותר בן אדם במקום לשוטט ככה ברחובות ולחפש כל הזמן נקמות דם !!! נ.ב להשקיע יותר בתעסוקה לנוער, להשקיע יותר בעובדים סוציאליים , ובמקביל משטרה יותר גדולה ויותר נושכת איפה שצריך! #אלימות#מגזרערבי#משטרה#ערכים#נקמתדם

לקליניקה הגיעה אם יחידנית האם שיתפה שבתה בת ה14, עברה לפני שנים תקיפה מינית ורק השבוע חזרה מבית ספר והחליטה לשתף אותה. האם משתפת שהיא מרגישה שעולמה חרב עליה. מה לעשות? איך להיות שם בשביל הילדה? והרי אני כל כך פגועה, למה הילדה לא באה ושיתפה כשזה קרה, מה עושים? החשוב ביותר במצב כזה, להיות שם בשביל הילדה. לשאול לפרטי המקרה. מה הסיבה שלא שיתפה? זו שאלה שיש לה מקום, אבל לא במפגש החשיפה למקרה. תמונת אילוסטרציה בספר "טראומה והחלמה" שכתבה ג'ודית לואיס הרמן, היא כותבת: "טראומה של אלימות היא מפגש פנים אל פנים עם חוסר האונים אל מול הרוע האנושי, "והרוע" האלוהי. במקרים רבים מאוד מתוספת לאימת הטראומה גם תגובה מאשימה מצד הסביבה והחברה." ולכן, המקום הנכון ביותר הוא הכלה. אהבה. כרגע לשמוע, להקשיב. מתי זה קרה? איך זה קרה? כמה פעמים זה קרה? לשבת ולהקשיב. להיות שם בשבילה. לא לנסות לדייק בפרטים, הם לא רלוונטים. הרגש, הטראומה שהילדה עברה הוא המוקד. החיבוק, ולו כדי להפגין את הטוב האנושי הקיים כרגע בקרבתך. את במקום מוגן כרגע. ברגע זה הקורבן זקוק לתמיכה. בלי "למה?" כי אין לו כרגע מקום. הורים יקרים, שימו את הילד/ה במרכז. היו אמפתים ואל תהיו עסוקים בהגנה על שלמות עולמכם שלכם. ועוד מתוך הספר של ג'ודית "מי שמוכרע על ידי האבדן, בעיקר בשל העדר מערכות תומכות, מוצא עצמו חלש יותר, מותש, מריר ומיואש." וזה המקום שלכם, ההורים, לחזק ולמצוא את הדרך להרים את הראש. חשוב מאוד להפנות לגורם מקצועי שיטפל, עד אז, להורים תפקיד חשוב מאוד להאיר את כל הפינות החשוכות המשתקפות מהסיפור כפי שמסופר, בלי ביקורת ושיפוטיות. חשוב שנדע, שרק כאשר זוכה האמת להכרה, יכולים הנפגעים להתחיל בתהליך ההחלמה. חשוב שהסיפור יצא לאור במילים (במסגרת האינטימית המתאימה לנפגע) ולא בסימפטומים. הבנת האירוע שהתקיים בעבר מאפשר לקורבן להשיב לעצמו את ההווה ולהבנות את עתידו. לכן יש לתת מקום פתוח ומאפשר לחשיפת כל הפרטים שחשוב לקורבן לשתף, גם אם קשה לנו לשמוע את אותם פרטים. נסכם ונאמר, שלב ראשון כשאנחנו נחשפים לטראומה שעברו ילדנו, אנחנו חייבים לשים אותם במרכז. יצירת ביטחון, שיחזור סיפור הטראומה וחידוש הקשר בין הנפגעים לסביבתם הקרובה. הפניית הילד לטיפול מקצועי וקבלת סיוע מהמטפל להתנהלות ביתית אל מול קורבן הטראומה. בשבוע הבא, אתן את הכיוון להורה כיצד לעבוד בפן האישי לחיזוק החוסן הנפשי מול החשיפה לכך שהילד שלך נפל קורבן לאלימות. דר' רבקה מרום ph.d מנתחת התנהגות, יועצת חינוכית ומאמנת אישית, *למען הסר ספק, דר' מרום אינה עוסקת ברפואה. #נפגעיאלימות#טראומה#אלימות#החלמה#הורים#תומכת#חיזוקחוסןנפשי#קורבןאלימות#ביקורת

תושבי העמק והסביבה לא צריכים יותר לבשל! בשורה לתושבי עמק הירדן והסביבה. המעדניה בפארק אדיסון בעמק הירדן בניהולו של רן אדוני הנמרץ וספיר מידלר מקיבוץ אשדות יעקב איחוד, מרחיבים את פעילותם - ומעתה יהיה ניתן לקנות אוכל מוכן לשבת, חלות טריות, דליקטסים, לחם מחמצת, באגטים צרפתיים, כריכי מעדניה, פיצוחים מעולים ועוד. בחנות היין הצמודה למעדניה תוכלו ליהנות מיין משובח, בירה קרה, כיבוד - וקבלת שבת באווירה נהדרת