תוצאות חיפוש

רבים ההורים המתמודדים בתוך המסגרת הביתית עם בעיות התנהגות שנובעות ממערכות היחסים בין האחים והאחיות. כמו למשל אם שסיפרה: "יש לי שתי בנות מקסימות בנות 5 וחצי ו-4. לפעמים הן החברות הכי טובות ולפעמים אויבות (כמו כל האחיות) אבל לאחרונה במיוחד זה מחריף מאוד והקטנה שלי בוחרת להיעלב מכל דבר קטן (כמו למשל מזה שהיא לא קיבלה את הצבע של הצלחת שהיא רצתה - ואחותה כן, או שהיא לא הייתה ראשונה במקלחת, או מכל דבר "שטותי" אחר)". ספרים רבים נכתבו על קינאת האחים כמו הספר "אני לא קנאית" של נורית כהן. אחת ממערכות היחסים האנושיות המורכבות ביותר היא זו שבין אחים/אחיות. לאורך המקרא ישנם דגמים שונים של מערכת יחסים זו. ניתן למקד שלושה דגמים: א. מאבק שסופו ניתוק של היחסים או אפילו עד כדי רצח, כמו בשלושה סיפורי קנאה החורזים את ספר בראשית מראשיתו עד סופו: קין והבל; יעקב ועשיו; יוסף ואחיו. ב. אחדות ושיתוף ג. מתח ותחרות שסופם השלמה ותיקון. אתייחס לדגם הראשון, המהווה אתגר לשינויי דפוסי התנהגות למען שלום בית. יחסי האחים הם התנסות של מיני חברה. כולם שווים בחלק מהעניינים וחלק לא. בבית יש אינטראקציה בין חברי הקבוצה שבענייננו היא המשפחה. וכבכל קבוצה כל אחד לוקח תפקיד. ה"תפקיד" מוגדר כמצבור הרגלי התנהגות המתקיים במסגרת המרחב הקבוצתי, אותו מאמץ הפרט כדי להתמודד עם האיום של איבוד הזהות שלו. וזאת כי בכל קבוצה ישנה אמביוולנטיות שבין איום והבטחה בו זמנית. חינוך בבית להתנהלות נכונה בין האחים מקנה להם דפוסי התנהגות שיטיבו איתם בחברת הילדים ובהמשך חייהם כבני זוג ובכל מסגרת חברתית בה יפגשו. לכן חשוב מאוד לתת את הדעת כיצד לעשות נכון ולהקנות את אותם הרגלי התנהגות. חשיבה יתרה צריכה להיות בקיום אותן אינטראקציות לגיבוש הקבוצה. ישיבה ליד השולחן בצוותא בזמן הארוחות. צפיה משותפת בסרט. משחק קופסה משותף. יציאה לטיולים משפחתיים. מפגשים אלו מהווים מצע לשיחה, בה לומדים הקשבה, הכלה, פירגון וכמובן תקשורת נכונה ונקייה. שיתוף בהצלחות ובקשיים היומיומיים. כל פרט בקבוצה לומד שמשפחה היא כוח מניע, כוח מכיל ואוהב. החוויות המשותפות מאפשרות לחבר את האחים להיסטוריה משותפת שהיא הבסיס להבניית העתיד המשותף. כאן תפקיד ההורים יקר מפז. ההורים משרטטים את המסגרת התקשורתית. מה מותר ומה אסור להגיד. כיצד מתנהגים, מה מותר לעשות ומה אסור לעשות. כללי ההתנהגות המוטמעים מגיל צעיר הם אבן הדרך להצלחה בחיים. השותפות מתחילה בחלוקת תפקידים בבית למען עשייה משותפת להצלחת הגיבוש המשפחתי. כל אחד מבני הבית יודע שההצלחה תלויה בכל טבעת וטבעת בשרשרת. כל ילד בוחר את המקום לעשייה. על פי המסוגלות שלו, עם זאת חובה לבחור תפקיד. על אחד ואחת תורמים לגיבוש המשפחתי. דר' רבקה מרום ph.d מנתחת התנהגות, יועצת חינוכית ומאמנת אישית *למען הסר ספק, דר' מרום אינה עוסקת ברפואה. #חינוך#הורים#מסגרתביתית#בעיותהתנהגות#מערכתיחסים#אחיםאחיות#אח#אחות#דפוסיהתנהגות #חויהמשותפת

מאז פרסמתי את כוונתי להתמודד לראשות העיר, אני נתקל בניסיונות נואלים ומכוערים להכפיש את שמי, לתקוע טריז ביני ובין ציבור אשר למענו אני משקיע מזמני ומרצי כדי לעשות למען העיר, אני נתקל לראשונה בחיי שפועלים כנגדי באותה פוליטיקה רדודה ומוכרת. כבר אמרתי, הצהרתי, ובי נשבעתי, לא עוד!! אני אומר את הדברים, כי נתקלתי בזה ביני ובין מי שבחרו אותי לתפקידי בדירקטוריון חברת המתנ"סים העירונית. הבטחתי משהו חדש, פוליטיקה אחרת, רוח צנועה ומקצועית המלאה בעשייה, לא גישה מתנצלת אך בשום פנים ואופן לא פוליטיקה רדודה של פעם. אמנם יש עוד כשנתיים ליום הבוחר ואני שומע זאת מרבים בעיר. אולם, אני טוען שלמהפכה מתכוננים זמן רב לפני שהיא מגיעה וכך אנו עושים. כאשר אני מדבר על יום הבחירות אני לא יכול שלא להיזכר בנאום ה"לווייתנאים" של חיים רמון בכנסת, אמנם בהקשר שונה אך הרעיון דומה. אני נזכר במערכות הבחירות משך שלושים שנה האחרונות, בהם הציבור לא השכיל לבחור מנהיגים אשר טובת העיר הייתה כל כולה לנגד עיניהם. לטבריה תמיד היו הצבעות שבטיות, הצבעות למנהיגים שלא עשו הכל למען, מנהיגים אשר תמצא אותם על כל שער בעיתון או בתמונה חטופה והעיקר להראות נוכחות, אך במעשים היו חלשים בהרבה. אין בליבי טענות כנגד הבחירה, אני רק מציע שנבין מה קרה, נשקול ונחשוב מה הכי טוב לבחור ורק אז נבחר, ונבחר אחרת לא עוד מה שהיה. זו הצעתי זו מטרתי. אני אומר וקורא לציבור, אל תהיו אותם לווייתנאים אשר מנסים לצאת מהמים ולהתרסק על החוף, אני מבקש מכל תושב בעיר להיות זה שמסייע לנו להדוף את אותם לווייתנאים חזרה אל המים ולהציל את העיר מעוד טעיות נוראיות שכבר המיתו עלינו אסון ומבקשים להמשיך ולרסק איתם את כל העיר. הראו להם, למתעקשים על פוליטיקה ישנה והרסנית, שאנחנו שונים, שאנו מסרבים לשחות איתם באותו ביב פוליטי - כך ורק כך נביא בע"ה מזור לעיר. אני מבקש לדבר על נושא לא פחות חשוב אשר קרוב מאוד לליבי ואמור לנגוע לכל אחד ואחת מאתנו, הסופה "כרמל" אתנו אבל היא לא האחרונה. בטוח שגם "גלבוע" וגם "גליל" (או איך שלא יקראו לסופות הבאות) יגיעו אלינו בקרוב. לכן, זוהי השעה להראות את פניה היפות של טבריה. בואו נדאג איש לרעהו, לשכנו, לזולתו, נשלב ידיים, ויחד נצליח. עלינו לפקוח עין ולראות אם יש מישהו שצריך עזרה שבלעדיה הוא או היא עלולים לא לעבור את הסערה הזו. אל לה לחברה בטבריה שיקרה מקרה של קשיש/ה שיקפחו את חיים מהקור המאיים עליהם. תבדקו תבררו אם חם להם. אם ידוע לכם על אדם או משפחה שזקוקה לעזרה, אתם מוזמנים להעביר לי פרטים ואשתדל לעזור באופן אישי ולחבר את כל הגורמים הרלוונטיים. בכללי – זאת הזדמנות לחזק את הקשר בין גורמי העירייה לעמותות החסד, לרתום את רוח הנתינה והעזרה שמעולם לא חסרו בעירנו, להעמיד לרשות העושים והעושות במלאכה מבני ציבור ושאר אמצעי סיוע שיעלו למשלמי המסים מעט אם בכלל - ועבור ארגוני הצדקה יהוו עזרה גדולה. אז תישארו חמים, תאכלו הרבה מרק, הישמעו להוראות הרשויות ואל תסתכנו סתם. יחד נעבור גם את זה בשלום. #הבטחות#הצבעה#בחירות#ראשותהעיר#למעןהעיר#העירטבריה#טבריה#פוליטיקהרדודה#מנהיגים#מנהיג#פוליטי#מאיראלמקייס#עורךדין

זיכרון דברים זהו מסמך התחייבות מצד מוכר דירה וקונה דירה לקיים את העסקה של מכירת הדירה. למוכרי דירה / לרוכשי דירה יש נטייה ברורה לחתום על זיכרון דברים אם מצאו עסקה לשביעות רצונם (על פניו) וזאת מהחשש הברור כי העיסקה תתמסמס ולא תצא לפועל: המוכר חושש שהקונה "יברח" והקונה חושש שהמוכר ימכור את הדירה לאדם אחר. זיכרון דברים הוא מסמך שנעשה בדרך כלל בצורה מהירה, ללא שיקול דעת מעמיק, מבלי שנערכו בדיקות מקדמיות משפטיות ותכנוניות ומבלי שהצדדים לקחו בחשבון את כל הפרמטרים והנפקויות הנובעות מכך. למשל ,ייתכן כי יתברר שעל הדירה רשומים עיקולים המסכלים את ביצוע העיסקה/ כי הדירה אינה תואמת את היתר הבנייה/ העסקה מחויבת במס ועל כן כעת אין באפשרות הצדדים לעמוד בתנאי העסקה כפי שנקבעו בזיכרון הדברים. הטעות הנפוצה ביותר היא שהצדדים לזיכרון הדברים חושבים שמדובר בהצהרת כוונות בלבד בעוד שבפועל זיכרון דברים הוא הסכם משפטי מחייב לכל דבר שהופך אותם מחויבים לעסקה באופן מלא גם אם לא התכוונו לכך. כדי שהסכם יהיה מחייב צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים: גמרות דעת - האם התנהגות הצדדים מעידה על רצונם להתקשר בחוזה מחייב? למשל האם שולמה מקדמה במעמד החתימה על זיכרון הדברים, האם הצדדים חתמו על המסמך עצמו? מסוימות - האם מופיעים הפרטים המהותיים לעסקה: שמות הצדדים, כתובת הנכס, מועד מסירת חזקה, שווי התמורה. בהתאם לפסיקת בית המשפט נקבע כי זיכרון דברים שנעשה בכתב (חוק החוזים מחייב כי עסקת מקרקעין תיעשה בכתב) ומופיעים בו הפרטים המהותיים הרלוונטיים לעסקה, יראו בו כחוזה מחייב שכן הדבר מעיד על רצינות הצדדים. תשומת ליבכם כי גם אם לא מופיעים בזיכרון הדברים הפרטים המהותיים, יוכל בית המשפט להשלים פרטים אלו בעצמו מכח הדין ו/או הנוהג ובמקרה כזה יראו את תנאי המסוימות כמתקיים. חתימה של זיכרון דברים גוררת עימה השלכות ומשמעויות רבות ביניהן היא קיצור מועד חובת דיווח לרשויות מיסוי מקרקעין (יש לדווח תוך 30 ימים ממועד חתימת זיכרון דברים או הסכם מכר, המוקדם מבניהם) דבר המוביל לחובת תשלום מס שבח ו/או רכישה, ככל והיא עסקה שאינה פטורה ממס. כמו כן זיכרון דברים מאפשר לקונה לרשום הערת אזהרה לטובתו בלשכת רישום המקרקעין ומחיקה של הערה זו יכולה להתבצע רק בהתאם לצו שיפוטי (או בהסכמה של הצדדים) והחשוב מכל הוא כי צד לזיכרון הדברים יכול לדרוש אכיפת הסכם, קרי יכול לחייב את הצד השני להסכם לבצע את העסקה. לאור האמור לעיל המלצתי היא להימנע מחתימה על זיכרון דברים במקרקעין, ובמקרה בו אתם מעוניינים לבצע עסקה כזו, פנו מיד לעו"ד מומחה בתחום המקרקעין לצורך ייצוג משפטי אשר יבצע את כל הבדיקות המקדמיות הנדרשות, ינהל מו"מ על הסכם מכר - בו אתם שולטים בתנאיו לאחר שקיבלתם ייעוץ משפטי מתאים. בברכת שבת שלום, אין האמור מהווה ייעוץ משפטי ויש להיוועץ באופן פרטני עם עו"ד מקרקעין לפני עריכת כל עסקה. להתייעצות ללא התחייבות וללא עלות: 04-8674745, 050-9966523. #זיכרוןדברים#מכירתדירה#דירה#קרקע#רוכשדירה#קונהדירה#עסקה#מקרקעין#גמרותדעת#הצהרתכוונות#ביתהמשפט#חובות#רשויותמיסוימקרקעין#תשלוםמסשבח#פטורממס

מאת: אבי לוי, שף מלון אירופה מצרכים : 2 קופסאות תירס משומר ללא הנוזל 1 כף אבקת מרק דגש 2 כפות רוטב סויה מלח פלפל לבן סוכר 2 כפות קורנפלור מעורבבות במעט מים 2 ביצים שמן שומשום עירית קצוצה אופן הכנה: מבשלים בסיר את התירס עם מים מביאים לרתיחה וטוחנים בעזרת בלנדר מוט עד שהתירס נשבר אך לא טחון מוסיפים אבקת מרק מלח פלפל לבן סוכר ורוטב סויה מסירים עם מצקת את הקצף מעל מסמיכים את המרק עם בלילת הקורנפלור מערבבים את הביצים בקערה ומוסיפים לאט תוך כדי בחישה של המרק מגישים בצלחת ומקשטים עם עירית קצוצה וטיפות שמן שומשום #מרקתירס#אבקתמרק#קורנפלור#סויה#תירסעםנטיפיביצה#אבילוי#שףמלוןאירופה

בבית הספר הרב תחומי עמל נופרים בגליל טבריה, התקיימה השבוע הרצאה לתלמידי שכבות י׳ וי״א של ד"ר ננה מידבייב, מומחית לפסיכיאטריה ומדריכת סטודנטים לרפואה, בנושא חרדת בחינות ודרכי ההתמודדות עימה. ההרצאה ניתנה במסגרת וכחלק מתכנית ניצני רפואה של עמותת הזנק לעתיד.

היקף הפעילות המאוחד של המועצה והמרכז הקהילתי עומד על 134 מיליון ₪, המהווים גידול של 7% ביחס לתקציב של שנה שעברה. השבוע אישרה מליאת המועצה את התקציב לשנת העבודה 2022. תקציב המועצה גדל השנה ב-9 מיליון ₪, זאת על אף ההקטנה המשמעותית במענקי האיזון שמקבלת הרשות ממשרד הפנים לאור העליה במדד החברתי - כלכלי של הרשות. תוספת התקציב נובעת מכמה פעולות שמבצעת הנהלת המועצה וביניהם תהליכי התייעלות שביצעה המועצה בהתקשרויות שונות, תקציבים שקיבלה הרשות מהיטלי ההשבחה השונים בעקבות תנופת בניית ההרחבות ביישובים, בנוסף העלתה המועצה את מס הארנונה לבסיסי צה"ל, למתחמי חציבה ותשתיות שונים, למפעלים ולעסקים ובדגש על פארק התעשיה קדמת גליל. בסיס התקציב של המועצה גדול עוד יותר אך המועצה מתמודדת כבר שנים רבות עם עומס מלוות משמעותי אשר הוחלט לאחרונה לפעול לצמצום משמעותי של עומס המלוות כך שלא יהווה נטל על ההתנהלות הכספית של המועצה. התחומים הבולטים בהם עוסק תקציב 2022 הם בתחומי הקהילות ביישובים, שיפור השירות לתושב במחלקות העמוסות, שדרוג המערך הדיגיטלי של המועצה ובדגש על תחומי ההתממשקות עם התושבים, והגדלת הפעילות של אגף החינוך. וביתר פירוט: הגדלת היקף התקצוב לגיוס והכשרה של מזכירי יישובים ומנהלי קהילות ביישובים השונים, תגבור משמעותי של השירות לתושב והמענה באגף הנדסה ובוועדה לתכנון ובניה, קבלת אחריות על מרכז היום "גיל הגליל", הקמת מחלקת ותיקים בשיתוף עם המרכז הקהילתי, ייעול ושדרוג נושא הביוב במועצה, שיפור המענה לטיפול בחיות בר בשטחים החקלאיים ובתוך היישובים באמצעות פקח ייעודי, מיסוד מועדון "שחקים" לילדים עם צרכים מיוחדים, פריסת פחים כתומים ברוב יישובי המועצה, הקמת תחנות טיפול חדשות במחלקה לשירותים חברתיים, רכישת אוטובוסים צהובים חדשים, הגדלת היקף משרה של קב"ט מוסדות חינוך לשיפור המענה והידוק הפיקוח, תקצוב תחזוקת אתרים בשטחים הפתוחים, העמקת פעילות שביל הגליל, הגדלת היקף הפעילות של מרכז "בידיים שלנו", חיזוק הצהרונים, פיתוח וטיפוח צוותי חינוך והגדלה של מצבת כח האדם באגף החינוך. ראש המועצה ניצן פלג בירך את חברי המליאה על אישור התקציב וביקש להודות לגזבר המועצה שלמה אלקחר ולסגניתו אורטל יצחק על פועלם המסור בבניית התקציב אל מול מנהלי האגפים והמחלקות במועצה. חבר המליאה, מי שהיה סגנו של ראש המועצה עד לא מזמן, ראוביק סמאג'ה מתח בפני כתבנו ביקורת על רקע כך שהתקציב אינו משקף את התקציב האמיתי של המתנ"ס והעלה טענות נוספות על השקיפות של הנתונים בתקציב. לראשונה התקציב לא עבר פה אחד כי אם עם חמישה מתנגדים ושני נמנעים מתוך 18 חברי מליאה. אלו ניצנים לא בריאים לניצן. #גלילתחתון#תקציב#מועצהאזורית#משרדהפנים#חברמליאה#ראשמועצה#מרכזקהילתי#מועדון#פחיםכתומים#מוסדותחינוך#צהרונים#צוותחינוך

אמש החל מבצע חיסוני ילדים בגילאי 5-11 בטבריה. בשלב הראשון משתתפים במבצע שמונה בתי ספר ברחבי העיר. בית הספר "ארליך" בטבריה החלו להתחסן על ידי צוות האחיות של משרד הבריאות. ובנוכחות מנהלת ביה"ס סורית אור. #חיסון#חיסונים#בתיספר#קורונה#תלמידים#טבריה#עירייתטבריה#אחיות#משרדהבריאות

מחוז הצפון בלשכת עורכי הדין ונציגותיו - עו"ד אתי ויזל ועו"ד דפית חורי – יו"ר משותף של לשכת הקשר בטבריה, קיימו אירוע חגיגי לציבור עורכי הדין במלון לאונרדו פלאז'ה לרגל חג החנוכה, ובמעמד נשיא בתי משפט השלום בנצרת- כבוד השופט דורון פורת וסגנו כבוד השופט ניר מישורי לב-טוב, עו"ד מוחמד נעאמנה – יו"ר לשכת עורכי הדין במחוז הצפון, עו"ד איתן לדרר – פרקליט מחוז הצפון ומכובדים נוספים. באירוע השתתפו עשרות עורכי דין ועורכות דין . כב' הרב אליהו מלול, הדליק את הנר השלישי של חג החנוכה , אורחי הכבוד נשאו דברי ברכה ואיחלו חג אורים שמח לכל המשתתפים ובני משפחותיהם. #הדלקתנרחנוכה#טבריה#עורכידין#שופטנירמישורילבטוב#לשכתעורכידין

בכל בוקר כאשר אני יורד למרכז העיר - וזה לא משנה מהיכן אני מגיע – אני מתאפק שלא לפצוח בצרור ברכות עסיסיות כלפי העירייה הנוכחית, כל הממשלות וכמעט כל ראש עיר שהיה פה. כמה מעצבן, מרגיז ומוציא אותי מהדעת "הייבוש" בפקק היומי. כדי להגיע למקום כלשהו במרכז העיר צריך לצאת מהבית כמעט ארבעים וחמש דקות קודם – ובל נשכח שמדובר עם כל הכבוד בטבריה, שבה הנסיעה מקצה אחד של העיר לקצה השני, בהיעדר פקקים, אורכת לא יותר מעשר דקות בלחץ. בסופו של דבר מרבית כלי הרכב מתנקזים למקום אחד: מרכז העיר. בשנים האחרונות הפכנו לעיר עם פקק אחד עצום ומעצבן. בגללו צריך "לזרוק" את הילדים הקטנים כל כך מוקדם בגנים ובבתי הספר כאילו היו חסרי בית – וכל זה כדי "להספיק את הפקק" ולא לאחר למקום העבודה. לא אחת אני פוגש אנשים שמתהלכים עם ייסורי מצפון כלפי הילדים, כאילו הם מנסים "להיפטר" מהם מוקדם כל כך. עיננו הרואות כי בשנים האחרונות אין אפילו ניסיון או מאמץ לשנות את המצב הקיים, אף על פי שאני יודע בוודאות שיש תכניות למכביר במגירות העיריה לשינוי מצב התנועה ולסלילת כבישים חדשים, הבעיה הייתה ונשארה פוליטיקה קטנה, פחדנות וניסיון לשמור על הגירעון ברמה סבירה אולם סוגיות של תשתית הן בדיוק כאלה שבהן חיסכון קטן עכשיו פירושו הפסד לכולם, כל יום ולמשך שנים. אם קופת העירייה יחסית מאוזנת כעת, כפי שטוען יו"ר הוועדה הקרואה מר בועז יוסף (וכפי ששמעתי עוד רבים בעירייה שמתהדרים בנוצות הללו) אז אפשר ואף חיוני להכניס את היד לכיס ששייך לכולנו, ולפחות לפתור את צוואר הבקבוק שמתחיל ברמזור בצומת האולפנית ומסתיים בנתיב הצר והמסכן שמתפצל בכניסה לתחנת המשטרה. דבר נוסף: מכיוון שמר יוסף ושרת הפנים הפכו להיות "אחוכּים", איני רואה סיבה שלא לנצל את היחסים החמים ולבקש תקציב מיוחד לצורך מימון הפרויקט. אני מזכיר שהגברת שקד הייתה היחידה שהעניקה "מתנה" לטבריה בכובעה כשרת המשפטים, כשהקציבה סכום לא מבוטל לבניית בית משפט בעיר. עכשיו, כבר שמעתי אמירות כדוגמת "לא מדבשה ולא מעוקצה" על רקע החיבור הפוליטי הנוכחי של השרה. אני מבין לליבם של האומרים כך. אבל לטעמי, בראייה מפוכחת השמה את טובת העניין במרכז – זו פשוט שגיאה גסה. על מנת לשנות כרגע את המצב בעיר, בעיקר בתחום התחבורה, אין לבחול באמצעים. בכל מקום שממנו ניתן לשאוב כספים לטיפול בעיר יש לעשות כן ויפה שעה אחת קודם. ביום שבו אכנס לתפקיד ראש העיר אעשה כמיטב יכולתי ליישם את תכניותיי בכל התחומים ובמיוחד את נושא התחבורה אשר מפריע ונוגע לכלל התושבים בעיר. בראש ובראשונה, אקים את מרכז התחבורה של טבריה אשר ימוקם באזור צומת פורייה בואך שיכון ד'. כידוע גם לרכבת המיועדת מטבריה לחיפה, עפולה והמרכז כבר יש תכניות. אלמלא הבחירות האחרונות אשר "טרפו" את הקלפים בזירה הפוליטית והתקציב "ששכח" את טבריה, היינו היום בשלב הסופי של התכנון. עבור המיזם הזה אני מתכוון לעמוד על הרגליים האחוריות ולכפות על הרשויות הארציות לתת לטבריה – עיר ואם בישראל, פנינת הכינרת – את המגיע לה. המטרה הראשונה של הפרויקט היא לחבר אותנו למרכז, לקצר את זמן ההגעה מתל אביב וחיפה לטבריה וגם להיפך במידה מהותית. הדוגמא הטובה ביותר לנחיצות שבכך היא סיפורן של ערים כמו דימונה ועפולה ששינו את פניהן עם הגעתה של הרכבת. גם פרדס חנה, שמסיבותיה שלה נמנעת מלקבל מעמד של עיר, כבר מונה כ-50 אלף תושבים – צמיחה שמקורה כמעט כולו בתחנת הרכבת שהשכילו פרנסי הישוב להשיג. כמו כן, בכוונתי למנוע את כניסת האוטובוסים הבין עירוניים למרכז העיר. אלה יסיימו את נסיעתם במרכז התחבורה העירוני, מה שיפחית את הגודש בעורק הראשי של טבריה ויפחית את זיהום האוויר. רק אוטובוסים עירוניים יורשו להיכנס לשכונות ולמרכז העיר. בנוסף, ואף על פי שיש פסימיסטים שיראו בזה פרויקט מגלומני, אני מאמין בכל לבי שגם רכבל יהווה מכפיל כח לתחבורה הציבורית וכן ישמש כאטרקציה תיירותית מדהימה. בכוונתי להפעיל בעירנו רכבל בארבע תחנות כאשר התחנה האחרונה תמוקם ברחוב הגליל וזאת על מנת להשיב את הרחוב לפעילות עסקית ושוקקת. תשאלו מהיכן השיגעון? מהעיר חיפה, בה הוקם לאחרונה רכבל כציר תחבורה ראשי ממרכזית המפרץ דרך הטכניון ועד למרכז האוניברסיטה, שעתיד לשמש אלפי נוסעים ביום. אמנם השאיפה בטבריה היא לסדר גודל של מאות משתמשים ביום, אך אין זה מן הנמנע שען הזמן יהיו גם יותר. אין לי ספק שאם חיפה יכולה, גם טבריה צריכה ליהנות ממנעמי התקציב – ושלא יגידו לכם אחרת. אשמח לקבל את תגובתכם וואצאפ: 052-8660157 במייל או בוואצאפ ELMAKIYAS.LAWYER@GMAIL.COM שבת שלום #מאיראלמקייס#יסוריימצפון#ראשעיר#עירייתטבריה#טבריה#העירטבריה#פקקים#פקק#מרכזהעירטבריה#ועדהקרואה#בועזיוסף#תקציבים#שרהמשפטים#פנינתהכינרת#כנרת#צומתפוריה#תחבורהציבורית#פעילותעסקית#אטרקציה

כפר נהר הירדן ,כפר הנופש לילדים ובני נוער בגילאי 9-18 המתמודדים עם מחלות קשות ומסכנות חיים, יוצא בקמפיין גיוס המונים לקראת חנוכה במטרה להמשיך את הפעילות בכפר ולאפשר לילדים נוספים לקחת חלק בפעילויות. כפר נהר הירדן הוא כפר הנופש היחיד בישראל המציע חווית "מחנה קיץ" לאורך כל השנה ללא כל עלות לילדים החולים ולמשפחותיהם לאחר שנת הקורונה בה הפעילות נעצרה, חזר הכפר לפעילות ויוצא בימים אלה בקמפיין גיוס המונים. מטרת הקמפיין, 'הילדים של כולנו חוגגים את החיים', היא להמשיך את הפעלת הכפר והגדלת מספר הילדים שיוכלו להגיע וליהנות מהפעילויות שמציע. לקמפיין גויסו למעלה מ-200 שגרירים, מתנדבי הכפר ובוגריו, במטרה לעורר את המודעות לחשיבותו עבור הילדים החולים ובני משפחתם. ילדי כפר נהר הירדן מתמודדים עם מחלות קשות וכרוניות כמו CP, המופיליה, סכרת, מחלות מעי, אפילפסיה, ילדים מושתלי איברים, סרטן, מחלות ריאה כרוניות, מחלות שלד, ניוון שרירים ועוד. בכפר שנבנה מהיסוד למטרה זו, מרכז רפואי משוכלל המלווה את הילדים בכל מחזור הנופש, עם רופאים ואחיות מתנדבים מומחים למחלה איתה מתמודדים הילדים ותזונאית המתאימה את התפריט לצרכים התזונתיים של הילד. את כל הפעילות מלווה צוות מקצועי קטן וכ-1,800 מתנדבים בשנה. הפעילויות שכוללות פארק אתגרי, בריכת שחיה מונגשת, מרכז ספורט משוכלל, רכיבה על סוסים, כלבים טיפוליים, קמפינג מונגש ועוד, מאפשרים לילדים שלא ניתנה להם האפשרות, בשל מחלתם, ליהנות מחוויה ייחודית ויוצאת דופן. מנכ"ל כפר נהר הירדן, (תאל' מיל') יובל חלמיש: "החיוך של הילד שנכנס לראשונה בחייו לבריכה, מטפס על קיר טיפוס או אפילו מבלה בשמש מדרבן אותנו להמשיך ולפעול למען הילדים. אנחנו קוראים לכולם להצטרף אלינו ולתרום על מנת שנוכל לסייע לילדים נוספים לחגוג את החיים ולשים, פעם בשנה, את המחלה והמגבלות בצד וליהנות כמו שלכל ילד מגיע, ממגוון רחב של פעילויות וחוויות". ההורים של רעות המתמודדת בשנים האחרונות עם תסמונת נדירה - "כשהגענו בפעם הראשונה לכפר נהר הירדן לא ידענו למה לצפות, פגשנו משפחות מכל הארץ התמודדות עם המחלות המורכבות של הילדים שלנו, גילינו אנשים מדהימים שחיזקו אותנו. בשלושה ימים הצלחנו לאסוף כוחות כמו שלא עשינו בארבע שנים שהבת שלנו חולה." הקמפיין יתקיים ב25 בנובמבר עד 15 בדצמבר ומטרתו לגייס סכום מינימום של 400 אלף שקלים. #כפרנהרהירדן#גיוסכספים#ילדים#מחנהקיץ#מחלותקשות#מרכזרפואי#פארקאתגרי

מוקדם לדעת כיצד ייפתר המשבר הנוכחי. בהיעדר רפורמה מהותית, הגדלת מספר השופטים הוא פתרון הגיוני וסביר - ומשום כך ברור מדוע יתנגדו לו שופטי העליון. מאת: פרופ' דניאל פרידמן המשבר שאנו עדים לו בבחירת שופטים לעליון הוא סימפטום לבעיה חריפה ועמוקה הרבה יותר – בעיית מערכת המשפט ובראש ובראשונה הבעיה של בית המשפט העליון עצמו. מקור התסבוכת נעוץ בכך שבית המשפט העליון ניסה, ובמידה לא מבוטלת הצליח, לשנות את מערכת המשפט בישראל, את יחסי הכוחות בין הרשויות, ובין השאר גם את מעמדו שלו ואת אופיו ומהותו. אבל אפילו לבית המשפט העוצמתי ביותר יש מגבלות המונעות ממנו לבצע שינוים מבניים שכאלה, וכך אירע שהתוצאה שאליה הגענו עגומה למדי. בית המשפט העליון הוקם בתקופת המנדט הבריטי, כאשר תפקידו המרכזי היה בית משפט לערעורים אזרחיים ופליליים. לכך צורפה גם סמכותו כבג"ץ, ופסקי דינו היו כפופים לערעור למועצת המלך באנגליה. עם קום המדינה בית המשפט העליון הוקם מחדש, באותה מתכונת שבה פעל בתקופת המנדט. כלומר בית משפט שתפקידו העיקרי לעסוק בערעורים אזרחיים ופליליים, בתוספת בג"ץ, למעט אפשרות הערעור למועצת המלך, שבוטלה. במסגרת המהפכה המשפטית, שהחלה בשנות ה־80 של המאה הקודמת, חתר בית המשפט העליון להפוך את עצמו לגורם מרכזי בניהול המדינה, ולאחר חקיקת חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו", החליט בית המשפט להמציא לישראל חוקה, לקבוע את תוכנה, ולהציב את עצמו בראש הפירמידה השלטונית. במהלך זה נטל על עצמו בית המשפט לבצע את מה ששום בית משפט בעולם לא העלה בדעתו שנמצא בגדר סמכותו. אלא שהמהלך הזה חייב משהו נוסף, שאפילו העליון הישראלי, בשיא האקטיביזם השיפוטי, לא היה מסוגל לבצע. הוא חייב שינוי יסודי באופיו של בית המשפט ובנושאים שבטיפולו. העליון ראה לנגד עיניו את בתי המשפט העליונים של מדינות דוגמת ארה"ב וקנדה, שבבתי המשפט העליונים שלהן מכהנים תשעה שופטים בלבד. זה המודל המקובל בארצות החולקות את המסורת האנגלו־אמריקאית (באוסטרליה מכהנים בעליון שבעה שופטים ובניו זילנד שישה שופטים בלבד). הסיבה לכך שבמדינות אלה ניתן להסתפק במספר כה צנוע של שופטים בעליון, היא שהגישה לבתי משפט אלה מוגבלת. אפשרות הפנייה הישירה אליהם כמעט שאיננה קיימת, ורובם המכריע של המשפטים מסתיימים בערכאות קודמות, כשערעור לעליון אפשרי רק אם ניתנה לכך רשות מיוחדת. התוצאה היא שהם עוסקים במספר צנוע בלבד של תיקים עקרוניים. העליון הישראלי הוא שונה. כאמור, הוא הוקם קודם כל כבית משפט לערעורים, והערעור אליו מהמחוזי הוא בזכות. נוסף על כך, הלהט לטפל בכל נושא, שפיט ושאינו שפיט, גרם לו לבטל את הדרישה שהייתה נהוגה בעבר והקיימת במדינות שאליהן הוא חפץ להשוות את עצמו, שלפיה נדרשת זכות עמידה, כלומר אינטרס אישי, כדי לעתור לבג"ץ. התוצאה היא שהעליון הישראלי הפך את עצמו לשעטנז מוזר. הוא נותר בית משפט לערעורים, שהרי לכך בכלל נוצר, ותחום זה מהווה עדיין את תפקידו העיקרי. לכך הצטרף תפקידו כבית משפט מנהלי (בג"ץ) שאותו פתח לכל דכפין והציף עצמו בעתירות, לרבות בנושאים פוליטיים. לכך נוסף מעמד של בית משפט חוקתי, שהעליון יצר בעצמו עבור עצמו ועבור החוקה שהמציא. כך נולדו גם הרכבים של 11 שופטים ופסקי דין המשתרעים על מאות עמודים, חלקם בנושאים לא שפיטים דוגמת פינוי רצועת עזה, ואחרים בנושאים המוסדרים בחוק שראוי היה לדחותם בשורות ספורות בהרכב של שלושה שופטים (דוגמת הרכבת הממשלה על ידי נתניהו חרף כתב האישום שהוגש נגדו). הידרדרות חריפה התוצאה היא עומס אדיר בעליון ופגיעה קשה בשירות לציבור בתחום שהיה לב תפקידו של העליון - הטיפול בערעורים אזרחיים, נושא החיוני למסחר ולכלכלה - וכן בערעורים פליליים. כפי שציין הנשיא לשעבר של העליון השופט משה לנדוי בראיון המכונן עם ארי שביט ב"הארץ": "הבעיה האחרת, הנובעת מאותה גישה אקטיביסטית (של העליון) היא שאצל עורכי דין ואצל אזרחים רבים נוצרת תחושה שבית המשפט עסוק בעניינים שברומו של עולם ואיננו פנוי דיו לעניינים של יום־יום, ענייניו של האזרח מן השורה. התחושה היא שהשופטים מעדיפים לכתוב דיסרטציות ולקבוע ערכים ולעסוק בפילוסופיה כללית, ושהם פחות מתעניינים בעבודה האפורה של השיפוט הרגיל ויישוב הסכסוכים". לכך הצטרפה הידרדרות חריפה בתחום המשפט הפלילי, שבו רמס בית המשפט העליון את עקרונות היסוד בתחום זה, קידש את העבירה המפוקפקת של הפרת אמונים, ופגע קשות בחזקת החפות ובזכויות היסוד של נאשמים במשפט הפלילי. הזכרתי לעיל את המספר הצנוע של השופטים בבתי המשפט העליונים במדינות דוגמת ארה"ב וקנדה, שאליהם נושא העליון הישראלי את עיניו. בבתי המשפט לערעורים במדינות אלה, שעליהם נופל עיקר הנטל של טיפול בערעורים אזרחיים ופליליים, מכהנים עשרות שופטים. העליון הישראלי, בניגוד לאמריקאי והקנדי, הוא בראש ובראשונה בית משפט לערעורים. התוצאה המובנת מאליה הייתה שגם בישראל גדל מספר שופטי בית המשפט לערעורים, כלומר מספר שופטי העליון. ואכן, מספר השופטים בערכאה זו, מאז קום המדינה ועד היום, גדל יותר מכפליים: משבעה שופטים בתחילת שנות ה־50 של המאה הקודמת ל־15 כיום. קביעת מספר שופטי העליון היא בסמכות הכנסת, שפעלה לביצוע ההגדלה, לרוב תוך התנגדות חריפה מצד העליון, שחשש שהדבר גורע ממעמד־העל של שופטיו ומרחיק את חלומו להפוך עצמו לבית משפט עליון נוסח ארה"ב וקנדה. אולם הגדלת מספר שופטי העליון היא אינטרס ציבורי - שיפור השירות לאזרח, אינטרס שעמד לעיני הכנסת, אך לא לעיני שופטי העליון, שחיפשו ועדיין מחפשים דרכים להשתחרר מתפקידם המרכזי - טיפול בערעורים אזרחיים ופליליים. המצב שאליו דרדר בית המשפט העליון את מצבו שלו ובהכרח גם את מערכת המשפט בישראל מחייב רפורמות יסודיות, ובהן העברת כל נושא הבג"ץ לבתי המשפט המנהליים במחוזי (העליון מתנגד להעברת נושאים תופסי כותרות בתקשורת ומבקש לשומרם לעצמו), צמצום ההתערבות בנושאים פוליטיים ובנושאי סבירות, ואולי גם חלוקת בית המשפט העליון למחלקות (אזרחי, פלילי ומנהלי־ציבורי). קשה לצפות שהכנסת תבצע בעתיד הנראה לעין את הרפורמות הדרושות, בוודאי נוכח התנגדות העליון. בהיעדר פתרון יסודי, מתמקד המאבק בבחירות שופטים, נושא שבו נפתחה רשימה זו. העליון חותר למינוי שופטים שימשיכו את האג'נדה של המהפכה המשפטית שבמרכזה השלטת השופטים והמשפטנים על המדינה. לנציגי הימין בוועדה יש אג'נדה הפוכה, למנות שופטים שירסנו את האקטיביזם השיפוטי המופרז. לעומתם מבקשים נציגי לשכת עורכי הדין לחזק את אותו אגף בבית המשפט האמור למלא את תפקידו המרכזי של העליון, של בית משפט ליברלי בתחום האזרחי והפלילי. זהו התחום שהמהפכה המשפטית דחקה לקרן זווית ואת חלקו הפלילי אף הפכה לדורסני במיוחד לזכויות אדם. עמדת עורכי הדין משרתת את הציבור כולו, וזו הייתה העמדה שדגלתי בה, כאשר בתקופתי כשר משפטים מונו לעליון שני עורכי דין שנמצאו בפסגת המקצוע. אולם מסתבר שכיום נמצא האינטרס הציבורי הזה בתחתית סולם העדיפויות. מוקדם לדעת כיצד ייפתר המשבר הנוכחי. ברור רק שהצעד המתבקש לפתרון חלקי הוא הגדלת מספר שופטי העליון, כך שבסבב מינויים זה ימונו שישה שופטים ולא ארבעה. זה פתרון הגיוני וסביר, ומשום כך גם ברור מדוע יתנגדו לו שופטי העליון ומדוע הוא לא יתקבל. בחרתי להביא את טור הדעה של פרופסור למשפטים מר פרידמן וזאת בשל העובדה שציבור רב לא מבין שכיום בית המשפט העליון הוא שבמקרים רבים קובע את החוק כאשר אין הוא כלל המחוקק. אם חלק מהציבור לא מבין או יודע אולי הוא יחכים ולו במעט. #שופטים#ביתמשפט#פרופסורדניאלפרידמן#המהפכההמשפטית#בתימשפט#עירעורים#משפטפלילי#שופטיעליון#מערכתהמשפטבישראל#משבר#מחוקק

120 תלמידים ואבותיהם מבית הספר הרב תחומי עמל נופרים בגליל טבריה יצאו לאחרונה למסע מרגש במצדה. כל תלמיד עבר ביחד עם אביו, יומיים של חוויה ואתגר בשטח, במסגרת מיזם '13 מסע אבות ובנים'. המיזם, נועד לאפשר לכל ילד בישראל חוויית בר מצווה סביב ערכים, יחד עם אביו, חוויה המחזקת את הקשר המשפחתי, הקבוצתי ואת החיבור למדינה. הרעיון למיזם נולד לפני 4 שנים, כאשר תושב מהגליל פנה לבית הספר עם חלום: "אנחנו כמה חברים טובים, שהתחלנו במסורת של טיול עם הבנים שלנו, כאשר הגיעו לגיל מצוות, וגילינו שהמסע הזה מאוד מחבר. היה לי חלום להעביר את זה הלאה. פניתי להנהלת בית הספר עמל נופרים בטבריה, שמאוד התחברו". הרעיון קרם עור וגידים, והנהלת בית הספר ואורלי זוהר, היועצת החינוכית של בית הספר ביחד עם יוזם הפרויקט, החליטו להוסיף נדבך נוסף למסע: לחבר בין נערים ואבות שהיחסים ביניהם מסובכים מעט מכל מיני סיבות, ולחבר ביניהם באמצעות המסע. המיזם מתאפשר בעזרת מתנדבים ותרומות של אנשים פרטיים וחברות, ואת המסע מוציאה לפועל קבוצה של מתנדבים לצד מדריכים מקצועיים. איתי אגיב, תלמיד כיתה ז' מספר בהתרגשות: "היה אדיר. לישון ביחד באוהל היה מאוד מחבר, הקמנו אותו ביחד: מנורות, מזרונים, מצעים. בנוסף היו לנו משימות בהן אנחנו בודקים עד כמה אנחנו סומכים אחד על השני - וניצחנו. ביומיום אנחנו לא עושים הרבה דברים ביחד, וזו הייתה הזדמנות טובה. אבא נהנה מאוד, הוא התרגש, והרגיש את תחושת הביחד". א', אבא של אחד התלמידים משתף: "זה רק אתה עם הבן שלך יומיים ללא כל הרשתות החברתיות והטלפון שמחובר להם ליד, עסוקים בפעילויות ערכיות, רגשיות ועוצמתיות. חזרנו מהחוויה קרובים יותר מאי פעם". אורלי זוהר: "המסע משנה ומשפיע על טיב הקשר בין האבות והבנים. הילדים חזרו מהמסע מועצמים ונרגשים והאבות מגדירים אותו כחוויה יוצאת דופן שאפשרה חיבור עמוק ויצרה בהם רצון ליצור הזדמנויות נוספות כאלו ביומיום. לא רק זה, ברגע שהקשר בין האב והבן משתפר, חל שיפור גם בהתנהגות של התלמיד, וגם ברמה המקצועית והלימודית. קורים דברים מדהימים: יש תלמיד שבעקבות המסעות, הקשר בינו לבין האב התהדק ואף הקשר בין האב והאם חודש והם חזרו להיות זוג". #מסע#אבותבנים#רבתחומיעמלנופריםגלילטבריה#תחושתיחד#נעריםואבות#גילמצוות