וְהִגַּדְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹ֑ר בַּעֲב֣וּר זֶ֗ה עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ לִ֔י בְּצֵאתִ֖י מִמִּצְרָֽיִם. המשפט הזה נועד לספר לקטנים שלנו מה עברנו כדי להגיע עד הלום, כדי שנעריך את הדרך עד לחירותנו. ההערכה שומרת עלינו, כיוון שהיא מכוונת אותנו להיות טובים יותר למען עצמנו ולמען הדורות הבאים. את המשפט הזה קושרת האגדה של פסח למשפט "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות" והיא מספרת כיצד הלילה הזה, ליל הסדר, הוא ייחודי בגלל המנהגים שבו: אכילת מצה, העדר חמץ, שאר ירקות מרור ועוד. בהשלכה אלינו, השאלה החוזרת מדי שנה, "מה נשתנה"? נועדה לשאול את עצמנו היכן אנו בד' אמותינו כעם, כאומה, פעלנו לשינוי? מה נשתנה עבורנו מהיום שהשגנו את חירותנו וקמה מדינת ישראל? לאחרונה הטרור העלה את ראשו שוב ומנהיגנו אילמים, חרשים, ועיוורים, מזלנו שחיילנו אמיצים. הנגב מופקר לעבריינים, לאלימות, למרצחים, לגנבים, לשונאים, ומנהיגנו אילמים, חרשים, ועיוורים, מזלנו שחיילנו אמיצים, אך שוטרינו חוששים להיכנס למקומות מסוכנים, בהעדר הכשרה ותנאים, בחשש שמא גם הם יהרגו והפורענות חוגגת בהעדר מנהיגות. לצערנו לא השתנה דבר בהתנהלות ח"כ הערבים שלא שירתו בצה"ל, שקוראים למרד ולהסתה ולשוטרים הערבים להניח את נשקם, מה זה אומר על דו הקיום שאנחנו כל כך חותרים אליו, אם בסוף המנהיגים שלהם לא מכירים בזכותנו הבסיסית לביטחון אישי? והיכן שופטינו ה"דגולים" ומה נשתנה בדעתם בעניין זה אם בכלל? מה נשתנה עם העובדה שילדיהם של הערבים אינם משרתים שרות של 3 שנים למען המדינה ועוד ילדיהם מקבלים קצבאות מהביטוח הלאומי? וילדים, יש ברוך השם בשפע, כי הרחם הפלשתיני יודע לבקש את הקצבאות, גם כאשר חלק קטן מאוד מהם מתבררים כרוצחים בדם קר? ויש בשמאל עוד כאלו שאומרים אל תיגעו להם בקצבאות. ומה נשתנה עם החלטות מועצת מנהל מקרקעי ישראל, כשבמכרזים של מנהל מקרקעי ישראל לבניה ביישובים היהודים, ערבים יכולים להשתתף במכרז ולרכוש קרקע ולבנות את ביתם בתוככי יישוב יהודי, אך ביישובים הערביים יהודים עפ"י מינהל מקרקעי ישראל לא יכולים להשתתף במכרז לבניה עצמית בכפר ערבי או שאין באמת היתכנות לעבור לגור בכפר ערבי. ומה נשתנה עם ממשלה שאין אחד משריה ובכיריה שלא שיקר ומשקר את העם או את ציבור בוחריו? האם פספסנו משהו בגזירה, שהציבור לא יכול לעמוד בפניה? ראש ממשלה מכהן, חליפי, עתידי, שרים ועוד אישי ציבור משמיעים לקהל את מה שהוא רוצה לשמוע ולאחר מכן אנו מתבדים. אז מה באמת נשתנה הלילה הזה? האם היום אנו מעריכים יותר את אותו מנהיג דגול משכמו ומעלה אותו שיקר אחד ממצביאי צבא הגנה לישראל על המצב בלבנון ומרוב צער הוא מת מוות של ייסורים נפשיים על מות חיילים ואזרחים חפים מפשע? האם נדע עתה להעריכו יותר, כי אין לנו עוד כאלו בדורנו מנהיגים אנושיים, אמפטיים מלאי רחמים עם מצפון חריף ורגשי אשם על שלא היו טובים יותר עבורנו? ודווקא משום כך היו דגולים בעינינו! מה נשתנה מאז עיתם, מאז בגין ז"ל ועד היום? ומה נשתנה בתחום השנאה התהומית בין שמאל לימין ובין ימין לשמאל? בתחום האליטות שמסתכלות עלינו מלמעלה? בתחום התקשורת עם עיתונאים ההזויים אשר לא פעם מפילים אותנו היישר לידי אויבנו? האם טרחנו לדרוש איזון הבאת דעות בתקשורת באופן חד וברור? ומה נשתנה עם אנשי שמאל שהצליחו להחדיר בעם את השנאה לאחד המנהיגים הגדולים ביותר בדורנו, בנימין נתניהו, גם אם ביקורת זו או אחרת בעניינו היא לגיטימית? היש בכלל מישהו בעם שיכול לעמוד מול כל מה שעשה האיש בחייו ולהרשות לעצמו לזלזל בו כאדם? הייתכן שיהודי ירשה לעצמו לשים אותו בנשימה אחת עם המחבלים והרוצחים בישראל... האם שכחו מי האיש ומה עבר בחייו ובצה"ל ועל מה קיפח אחיו את חייו? על מה חירפו את נפשם אם לא על הגנת העם והמולדת אל מול מחבלים רצחניים. אז הנה אנחנו שוב כאן ואנחנו שוב שואלים בפסח הזה מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, אבל הרגע הקשה בשאלה הזאת הוא כיצד אנו משיבים: האם כבת יענה הטומנת ראשה בחול או כמי שמוכנים לשלם מחיר אישי על חתירה לשינוי? אם כל אחד מאיתנו יחתור למען שינוי בד' אמותיו וביכולת מגבלותיו, אם נפעל יחד לשינוי ולא האחד כנגד השני, אולי נצליח להיות טובים יותר בשנה הבאה. בואו נלמד מהמסובים לשולחן, כי אף שמשפחתנו היא הדבר היקר והקסום ביותר עבורנו והיא הגזע עליו אנו נשענים, אם לא נצא מפעם לפעם ונסכן את עצמנו, עלולה הסכנה לרבוץ יום אחד לפתחם של אהובינו. ארץ ישראל לנו ניתנה ויש לשמור עליה כעל בבת עינינו ולהילחם בכל כוחנו על אלו הקמים להורגנו בין עם יד מושטת לשלום ובין עם סכין בין השיניים ובין עם רובה או אקדח דרוכים. יש בין כל העמים הזרמים והדתות המון אנשים טובים הראויים לחיות עמנו ולסעוד איתנו באותו שולחן בארץ ישראל יפה, אוהבת ומחבקת ואנחנו חייבים להפריד בין אלו שהם כאן כדי להושיט יד לשלום לבין אלו שאינם ועדיין לפעול כלפי כולם למען אותה מטרה: לחיות ביחד בשלום או לא לחיות כאן בכלל. לכן כאשר עולה השאלה "מה נשתנה" בשולחן הסדר שלכם, תחשבו מה תשנו אתם לשנה הבאה? במה תסכנו למען שינוי, כי אמרו גדולים ממני: "לא ניתן לעשות כל הזמן את אותו הדבר ולצפות לשינוי", אז בואו נשנה, כל אחד כמידותיו וגזרותיו. שבת שלום וחג פסח שמח! זו ההזדמנות לשלוח לאחינו הערבים הנוצרים בישראל ובעולם, ברכת חג פסחא שמח. חג הפסחא חל אצל הנוצרים ביום ראשון ושני הקרוב. מי ייתן ונזכה תמיד לשבת יחד לחגי הדת של כל אחד מאתנו עם בשורת הברכה לח שמח ואביב פורח. #טורעורך#חייםחליוה#מהנשתנההלילההזה#חגפסח

נער הייתי גם זקנתי, ובאמת ראיתי המון, שמעתי המון, הבנתי המון, נתקלתי בהמון. שמעתי איך יו"ר וועדת חוק חוקה ומשפט בכנסת מעלים עין ואוזן משופט בכיר במחוז צפון שעלה חשד למעשים מגונים שביצע, ושתקו. שמעתי איך קציני משטרה משקרים במצח נחושה באולמי בית המשפט, שמעתי, קראתי וראיתי מסמכים המעידים על שוחד של בכירים ברשויות המקומיות והעלימו עין ואוזן, ראיתי התנהלות ודרך להעברת כספי שוחד מבעלי ממון והון לבכירים ברשויות המקומיות, ראיתי משרדים ממשלתיים שלא אכפת להם מהציבור, ראיתי נהנתנים ראשי עיר שרכשו חליפות מכספי הציבור כמו ארוחות שחיתות ובקיצור הרשימה ארוכה. בכל המקרים לא היה פגסוס, היו האזנות בדרכים עתיקות, אבל לא תוכנה חושפנית שכזו המשרתת מעצמות ביון. אבל גם לא היה אכיפה, או שלטון חוק שבאמת ישמור, או מישהו שניתן היה לפנות אליו ושיהיה אכפת לו. אגב זה עד היום כך, צא ולמד בעיריית טבריה משלמים שכר מנכ"ל למנהל אגף משאבי אנוש מזה שנה ויותר ועוד הצמידו לו רכב וכל זה ללא מכרז כדין!! אבל, כן כן במשרד הפנים יודעים, אבל בננו, מה אכפת להם? מערכות השלטון המקומי זה הגוף המושחת ביותר במדינה אבל זה לא מעניין איש מהאחראים לנעשה ואין איש שישנה. דווקא המחוקקים תומכים ומעודדים את אותם "נבחרים" סורחים ומעניקים להם גיבוי כי זה נוח להם השקט הזה כי בננו הציבור מטומטם והציבור משלם תמיד. השיטה מתאימה להם. ולעניין טבריה, שטבריה תירקב זה לא מעניין איש תאמינו לי מביבי ועד היום. אבל אני מוצא חובה לציין שגם ראיתי אנשים טובים והגונים במערכות השלטון שעשו המון טוב אבל הם לא קודמו כי הם לא הלכו בתלם, הם היו ישרים והגונים אז... עצרו אותם, את המושחתים קידמו, את אלו שיישרו קו וזרמו עם המנגנונים קידמו ולטובים העניקו תעודת הערכה עלובה. וכך הגענו עד הלום, עד לפגסוס. למה אני מספר את כל זה? אודה ולא אבוש לא התפלאתי לנוכח החשיפה המטלטלת שנעשה שימוש שלא כדין בתוכנת הפגסוס, והכל תוך חשיפת שיטות העבודה של המשטרה, הפרקליטות ומערכת המשפט ולרגע לא נשכח אנחנו בעיצומו של משפט שכותרתו הפיכה שלטונית במסגרת הכל מותר. זה היה ברור כשמש שמשהו רקוב מהיסוד, וזה רק שאלה של זמן שזה יתפוצץ לכולנו בפרצוף. הרי ידוע אפשר כמעט לעשות הכל עם הטכנולוגיה של היום. אם אנחנו תופסים מחבל / רוצח תוך 48 שעות מה זה אומר? שזה רק טכנולוגיה, אם מפוצצים ומחסלים אנשים באירן ללא אנשים, זה רק טכנולוגיה. אם לא תופסים את ראשי ארגוני הפשע והעבריינים כמו גם את הערבים הטובחים באוכלוסייה הערבית בדרום או בצפון והחברה הערבית חיה בעולם הזוי, זה גם טכנולוגיה, רק שמסיבה שאינה ברורה הטכנולוגיה לא עובדת בעניין הערבים, למה? אולי זו כוונת מכוון? תשאלו את קובעי המדיניות שמא חלילה ידם במעל. עכשיו זה ברור כשרוצים להפיל ח"כ שרים מחוקקים ואפילו ראש ממשלה הטכנולוגיה עובדת ועובדת מעל ומעבר טוב. מנכ"לית משרד המשפטים הוצמד לה מעקב חושפני כמעט לכל חייה. למה מה עשתה? חצת קווים מהשמאל לימין? עשתה יד אחת עם איילת שקד כשרת משפטים? לא ברור בכלל. כך נעשה לעוד אחרים וטובים שחיפשו איך אפשר ללחוץ עליהם, אסוף מידע, לאיים, להפחיד, להפיל שלטון, לבצע מהפך שלטוני, לשקר לציבור ובכלל מה כבר נשאר לנו מבחינת בטחון אישי. כמעט כלום. שהרי אלו שאמורים לשמור עלינו, המשטרה, מאיימים עלינו מפחד החשיפה לטכנולוגיות של חדירה לפרטיות עד לרמות הזויות של הקלטה, צילום, שאיבת מידע ומה לא. הכל נראה רקוב, המערכות רקובות ומסואבות, לשוטר אין מוטיבציה לאכוף את החוק, גם הוא חש מאוים דווקא מהמערכת עצמה, גם מפני הציבור שיורה בכל מה שמפריע לו. דוגמא טובה ראיתי השבוע עת שוטר הגיע עם ניידת משטרה ועוד 2 רכבי פיקוח עירוני כל אלו בכדי לבצע בדיקה לנהג מאחד הכפרים. הנהג השתולל וצרח והשוטר אמר לו בנעימות וסובלנות "אני אעכב אותך לחקירה בתחנה... אך הצעיר ענה לו בעצבים ובאגרסיביות "תעכב את זיבי לחקירה תעכב את הז.. שלי.." ואני שואל למה הצעיר לא נעצר במקום ובתקיפות למען יראו ויראו? למה השוטר לא היה אסרטיבי והגיב בהתאם לנדרש כשמפריעים לו במילוי תפקידו? איזה מסר זה מעביר כאשר הצעיר יחזור לכפר ויספר לחברה מה שהוא אמר ועשה לשוטר? כמה צעירים אחרים יעשו כמוהו? אבל אם היה מעצר תקיף היה עובר מסר אחר לחלוטין, יש משטרה חזקה!! למה השוטר הערבי שהיה נוכח גם במקום לא אמר מילה ולא חצי מילה בחר שלא להתערב והשתיקה הייתה נחלתו. זו ההמחשה למה שקורה במדינה, איך אין אכיפה, איך אין משילות וחוק ואיך הרחוב שולט ולא החוק. רעידת האדמה הזו לא תעבור בשקט. לדעתי הצנועה יאשימו איזה ש.ג. כזה או אחר וינסו להשתיק את הכל. אבל את הבעיה באמת הם לא יפתרו. חובה לבצע שינויי חקיקה בעניין האזנות סתר ומה המותר ומה האסור בחוק בעניין ההאזנות והמעקב. שהרי הטכנולוגיה היא צורך מחויב המציאות בת ימנו, אך חובה לאשר הפעלת התוכנה רק ע"י שלושה אנשים בלבד, וכל אחד עם קוד אחר. שופט עליון, מפכ"ל, מפקד היחידה למעקבים והאזנות. כל אחד מהם יכניס קוד בכדי להפעיל את התוכנה ויגביל אותה בהתאם לדרישה ולאישור מהשופט שיחתום ויסביר למה לאחר שראה את כל החומרים. בדיוק כמו שחותמים בקוד אישור להפציץ בפצצת אטום. לכל פצצה יש קוד. אי אפשר לסמוך רק על המשטרה בעניין. יש להוציא צו מבית המשפט העליון שיורה לחברת פגסוס להעביר ליידי בית המשפט העליון את רשימת כל האנשים שהודבקו ו/או נחשפו פרטיהם בתוכנת הפגסוס ע"י המשטרה וזו תהיה וועדת החקירה הטובה ביותר בעניין. כל אמת אחרת היא מראש שקר. בשים לב לתגובות המשטרה בפעם הראשונה והשנייה. נראה למישהו שעיתון כל שהוא ייקח את הסיכון בפרסום פרטים כל כך מזעזעים מבלי שיועצים משפטיים אישרו זאת? אני לא מאמין. עד לרעידה הבאה בכותרות או בטבריה נאחל לכם שבת שלום, ותשמרו על הבריאות. #תוכנתריגול#פגסוסריגול#ישראל#האזנותסתר#ראשיערים#כספיציבור#טבריה#העירטבריה#מערכתשלטון #תוכנתפגסוס#אכיפתחוק#שוטרים#משטרתישראל

ישנם בחיינו מקרים קשים הנחרטים ונצרבים בזיכרון. הם לעולם אינם נעלמים מהלב או המחשבות. המקרה של טל קדושים ז"ל הוא אחד מהם. בחור צעיר, יפה, חסון, בריא המתפקד כשוטר מקפד את חייו בתאונת ים מצערת כואבת וקורעת לב. טל קדושים ז"ל הוא אחד מהמקרים האלו. למי שלא זוכר, טל קדושים נפגע ונהרג עת עשה סקי מים ביחד עם חברים ומשפחה. התאונה בים בה נפגע טל, גרמה למותו המידי ולטביעתו. שבועות של חיפושים ימים ולילות עד שנמצאה גופתו והוא הובא למנוחות בכאב, בצער, ביגון ובייסורים על אובדן סרק של חיי אדם. עד היום אנשים רבים הנוהגים בסירות סקי בקרבת חופי הכנרת משלמים קנסות של 15,000 שקלים ולעיתים מובלים היישר אל אולמות בתי המשפט לאור פסקי הדין האחרונים, ואלו שעומדים על הפרק ויגיעו בעתיד נאבקים במלחמה כנגד תאונות הסקי והפגיעות בים. אסונות כמו זה של טל קדושים ז"ל לא אמורים לקרות בכנרת. לאבד בן יקר ואהוב, לאבד אח, ולאבד גבר צעיר שרק החל את חייו הם אסונות שלא נתפשים ולא נשכחים. טל קדושים יהי זכרו ברוך. ומנוחתו עדן. ואתם נהגי סירות הסקי, היזהרו והישמרו לבל יקרה האסון הבא. #כנרת#סירותסקי#טלקדושים#חופיכנרת

במלאת 30 למותו של בן העיר טבריה, ויקטור מזרחי ז"ל, דור שני לטבריינים מוותיקי טבריה ובמילים פשוטות טברייני-אסלי. מעט היסטוריה על האיש המקום העשייה הפעילות התרומה הגדולה מהיכן זה התחיל ולהיכן זה הגיע. בעבר הרחוק, בימים בהם טבריה רק החלה להיות עיר יהודית מתפתחת אחרי מלחמת השחרור במספר שנים, היה זה ניסים מזרחי, מוותיקי העיר טבריה (הסבא לשושלת הטבריינית לבית מזרחי), שפנה לראש העיר דאז, מר משה צחר, בבקשה לקבל פיסת חוף ים על שפת הכנרת בכדי להשקיע ולפתח את המקום למשהו תיירותי, לטובת העיר ובכדי לעודד את תיירות הפנים אל העיר טבריה. וותיקי טבריה יספרו כי: ראש העיר דאז אמר לניסים מזרחי, תגיד לי איפה אתה רוצה את רצועת החוף ומה אורך רצועת חוף אותה אתה רוצה, ואני אאשר לך. כן כן, זה הסיפור ומסתבר שאכן כך היה! יש שיגידו שזו אגדה ואיזה סיפור מצוץ מהאצבע, אבל לא ולא כפי הנראה שזו האגדה שהייתה ואף היא אגדה אמיתית ונכונה. יצא ניסים מאושר עד לגג מהבטחתו של ראש העיר ועל האישור שקיבל, אבל... עכשיו עולה השאלה מה יהיה אורך רצועת החוף והיכן בדיוק כדאי ואיפה? על שאלת האיפה, התשובה הייתה יחסית מהירה, בסמוך לטחנת הקמח שפעלה במקטע הצפוני וקרוב למזח הדייגים. על אורכה של רצועת החוף לא ידע ניסים מה להשיב לעצמו ולכן ישב וחשב ומצא פתרון יצירתי מאין כמוהו. מה אורכה של רשת דייגים שהייתה דאז? זה יהיה אורכה של רצועת החוף שלימים יקרא "חוף התכלת". כן כמו ששמעתם. ניסים מדד את אורך רשת הדייגים וזה היה אורכו של החוף אותו בחר וביקש מראש העיר שנענה לבקשתו להעיב רלידיו. זה לימים יהיה בטבריה "חוף הכלת". ואכן ניסים ביחד עם רעייתו שושנה לבית מזרחי פיתחו את רצועת החוף והם עשו זאת ביחד עם הילדים שנולדו להם, אלברט, אריה, רחל וויקטור מזרחי. בשלב מסוים ההורים ניסים ושושנה הלכו לעולמם, וארבעת הילדים המשיכו את דרכו של הסבא ניסים, השקיעו, בנו ופיתחו כל העת את "חוף התכלת" כמידת יכולתם וקישוריהם והביאו את החוף והמקום למה שהוא היום. הילדים של ניסים ושושנה מזרחי התחתנו ולהם נולדו ילדים ונכדים ושושלת ארוכה של צאצאים החלו את דרכם על בסיס אורכה של רשת הדייגים של סבא ניסים. חוף התכלת לימים, מעבר להיותו חוף רחצה, החל להפעיל דיסקוטק ענק וגדול, ראשון מסוגו בארץ ובמיוחד בצפון שפעל כל יום שישי כיאה לעיר תיירות. כך גם נערכו ערבי ריקודי עם, שהופעלו כל יום שני רביעי ומוצ"ש. זו הייתה רחבת ריקודים ענקית עם מוזיקה מחרישת אוזניים היחידי בצפון. אלפי בני נוער ומתבגרים נהרו אל החוף ואל הדיסקוטק והמקום היה מפוצץ לחלוטין באנשים, בבני נוער, ובליינים שהגיעו מכל האזור. זו הייתה טבריה של פעם ולוויקטור מזרחי היה את החלק הגדול בפיתוח של "חוף התכלת". לי ולוויקטור היו המון שעות ימים ואירועים של ביחד. למעשה ערכתי את הבת מצווה של הבת שלי הבכורה עמליה בחוף התכלת וזה היה האירוע הראשון שעשו ב"חוף התכלת" בסדרת האירועים שהפכה למסורת של הצלחה. אני זוכר את וויקטור שהיה לחוץ מקיום אירוע ראשון במקום ואיך זה יעבור ועוד למי? לי לחיים חליוה. אני זוכר הזמנתי 250 מנות כי לא ידעתי מי יבוא ומי לא? לבסוף הגיעו מעל ל-500 איש כמעט 600 וויקטור כמעט והתעלף אך הוא עבר את זה בהצלחה מעל ומעבר. כי זה היה ויקטור. את השלט שכוסה בפרחי הציפורן בשלל צבעיו עם הכיתוב שאיש לא ישכח "עמליה בת 12" שמוליק שלטים עיצב, ואיריס פרחים עשתה. וויקטור היה האיש הכל יכול ולמעשה הוא עשה הכל. אם הטלפון היה מצלצל במשרדו והיו שואלים על מנהל החוף היה עונה ויקטור מדבר, רוצים לדבר עם מנהל החשבונות מדבר, עם הקניין מדבר, עם איש האחזקה מדבר, וויקטור למעשה היה הכל עושה והוא היה הקברניט שהשיט את הספינה הגדולה. אחיו ואחותו סייעו כל אחד בתחומו, האחד על איכות הגינון והיה למציל בחוף, השני לעיצוב ולרעיונות, והאחות סייעה בפיקוח אבל הציר המרכזי והמנוע שפעל להפעלת החוף היה האחד והיחיד וויקטור מזרחי. בין לבין "חוף התכלת" האכיל עשרות אלפי צליינים שהגיעו לעיר טבריה במסגרת המסע של הנוצרים לאזור והחוף היה מסעדה של דגים, צ'יפס, סלטים חומוס של יוסף, טחינה ותמרים לחים ואוכל לא של מסעדת גורמה אבל הכי טוב שהוצע לתיירים. לפני כעשרים שנה חלה ויקטור בסרטן השד ממנו החלים ושב לעבודה סדירה ולמותר לציין כי גם כאשר עשה טיפולים למחלתו הדבר לא מנע ממנו מלהמשיך ולרדת לעבודה אל חוף התכלת ולנהל את העניינים השוטפים שמא חלילה משהו ייפגע. חלפו הימים גם חלפו השנים וויקטור היה ונשאר אותו וויקטור האיש המיוחד, החייכן, היישר, הצנוע, השמח בחלקו, התמים מעט, חרוץ מאין כמותו, אהב להרגיע את סביבת העבודה עם האחים והמשפחה, דאג לכל פרט ופרט במקום, מגידול התרנגולות, הציפורים והברווזים ועד לכל פרט במטבח ואופן ההגשה ואיכות המוצרים. אי אפשר שלא לאהוב היה את ויקטור, הוא היה מיוחד משהו אחר מכל אחיו. ענייני, אחראי, איש ביצוע מדהים שידאג לכל פרט ופרט הן בחוף והן באולם האירועים. אירוע בחוף התכלת היה ונשאר האירוע ב-ה' הידיעה. רק הטוב שבטוב וויקטור לא היה מתפשר על כלום. לימים אולם האירועים נסגר ונותר רק חוף הרחצה המדהים ביותר שקיים בכנרת אותו הוא שמר וטיפח והתוצאות מדברות בעד עצמן זה החוף הטוב ביותר בכל היקפה של הכנרת. אין בליבי ספק שויקטור מזרחי היה ממשיך חלומו ודרכו של אביו ניסים מזרחי. תרומתם של ניסים האב וויקטור מזרחי הבן הייתה תרומה משמעותית לתיירות בעיר טבריה מאז ועד היום. אישיותו המיוחדת במינה משתקפת בכל אחד ואחת מילדיו. ויקטור מזרחי ז"ל הלך לעולמו בפרק זמן קצר מאוד יחסית. תוך חודשיים מיום שמחלת הסרטן תקפה את גופו שוב ולא הותירה לו כל סיכוי להמשך חייו או לזמן נוסף עם רעייתו צופיה, 5 ילדיו, קרן ואורית התאומות, ניני (ניסים), נעמה, עינת -14 הנכדים והנכדות (בלחי עין הרע). ויקטור מזרחי היה רק בן 77 במותו. אך הותיר מורשת לעוד עשרות שנים. יהי זכרו ברוך ומנוחתו עדן. לך הרעיה צופיה, ולילדים המדהימים לא נותר אלא לחבק בחום ולומר בגילוי לב ויקטור היה חבר יקר, איש צנוע, מדהים, חרוץ ומיוחד במינו. הסתכלו במראה כל אחד ואחת מכם וזה ויקטור מזרחי. #חוףהתכלת#ויקטורמזרחי#חופיכנרת#כנרת

הם תעודת עניות לעיר טבריה המוכיחה אימפוטנטיות בהתגלמותה של העירייה והחברה הכלכלית כאחד. אל מול חוף עירוני שמנוהל ביד רמה, ובפנים הוא נראה אחרת, אך לטעמי, גם הוא טעון השקעה בנגישות לנכים ובגינון שובה לב עם פרחי עונה וכד'. זו הבדיחה הגדולה ביותר. כניסה לחוף העירוני ואין נגישות וחניות לנכים. ומה נותן לכם הספסל הזה שלא ניתן להזיזו לדרום או לצפון ולשחרר מספר חנויות לנכים. בועז יוסף ניפגש עם הממונה על הנגישות נו ו... השבוע הגעתי באופן ייזום למתחם החניה של פארק ברקו, לצורך סיור קבלנים למכרז של החברה הכלכלית לחניונים. באותה הזדמנות ערכתי סיור מסביב לפארק ברקו ולכל הקורה מסביבו. האמת נחרדתי ממה שראו עיניי, ואני בוש ונכלם עבור כל טברייני וטברייני כמו גם כלפי כל אורח שהגיע לעיר וכלפי המטרה שלשמה הושקעו בפארק 26 מיליון שקלים שמרביתם ירדו לטמיון במקום להשתבח. ראו את הירידה המסוכנת מהחניה לכניסה של החוף העירוני. סכנת נפשות! אלפים הגיעו ומגיעים מיידי יום ביומו לחוף העירוני. מרביתם מהזרם החרדי. נוער, ילדים וצעירים שהגיעו באוטובוסים רבים שחנו איך לא בחניה של פארק ברקו. באי האוטובוסים 6-8 במספר הורידו את הנוסעים שאצו רצו אל הים וחצו את הכבישים בכל נקודה באין מפריע, באין גדרות שחוסמות מעבר להולכי רגל וגם אין מדרכות רחמנא ליצלן יש רק את שבילי הכורכר המסוכנים המגיעים למעבר החציה אל מול הכניסה לחוף העירוני. אבל הנוער והצעירים אצה להם הדרך והם חוצים את הכביש בכל מקום אפשרי ויותר במקומות האסורים. הבדיחה שבשלט היא שלמעשה החניה היא של פארק ברקו כמו גם יציאת חירום של מד"א, משטרה וכיבוי אש. ביזיון של הנהגת עיר לדורותיהם שימו לב איזו מדרכה - ממש לא מסוכנת נקייה חסרת גדר שלא יתפרצו ילדים לכביש לתפארת העיר טבריה החברה הכלכלית והעירייה בעידן פקיד מטעם משרד הפנים. בדיחה גרועה. חברים מכאן נכים צריכים לחצות את הכביש. בדיחה נכון? מי שצלח לרדת מהחניה המסוכנת ראו איך המדרכה המסוכנת לפני חציית הכביש הראשי... בדקתי את החניון לכאורה לחוף העירוני ואת מה שראו עיניי אתם יכולים לראות בתמונות המדברות בעד עצמן ולהגיע ולהתרשם במו עינכם. יו"ר הוועדה הממונה התפאר על פגישה עם ח"כ הממונה על הנגישות לנכים. נו ו...את הנגישות לחוף העירוני ולבטח את הכניסה לחוף העירוני לא הראתה ליו"ר הוועדה להנגשה לנכים. ושלא נדבר שלא סיפרת לה שלאיגוד ערים יש אופניים מיוחדות לנכים בכדי להעניק לנכה אפשרות לשכשך במי הכנרת, ולטבריה אין בחוף העירוני. מה אגיד ומה אספר בושה וחרפה סכנות נפשות בדרך ובכביש כל זאת כאשר הייתה הרשות יכולה בכסף קטן לרבד את כל החניה באופן מקצועי רק 30 שקל למ"ר ריבוד אולי מעט יותר ולטפל בדרכי הגישה בניקיון המקום והמדרכות ולתקן כל סכנה אפשרית שהציבור לא ייפגע. פשוט לשמור על ביטחונו בדרך. החניה מהצד השני החצר האחורית של הפארק, לא שונה מהבעיות בחניה ובנגישות. זבל! זה כל שטח החניה לבאי החוף העירוני. 30 שקל למ"ר אספלט חברים. רק 30 שקל. ביזיון ענק! ואם אתה נכה? החוף העירוני לא נגיש לך כלל ואין חניה לנכים בסמוך ולמעשה אין בכלל וגם מומלץ לך לא להגיע. אבל חברים, גם כאן זה כסף קטן. אבל יו"ר הוועדה הממונה לא מתעסק בכסף קטן רק בכסף גדול... עיר תיירות שצריכה להתבייש שזה המצב בחוף העירוני שלה. בשים לב, הכל תחת עינו הפקוחה של משרד הפנים שהפקיד בועז יוסף מטעמה הוא האחראי לנושא. נראה שעינו של משרד הפנים סגורה ולא רואה. אז זה להשבוע ולשבוע הבא הסרט בכיכובו של יו"ר הוועדה הממונה "מכרז תפור 2" כדאי לחכות. התמונות מדברות בעד עצמן כגודל הבושה כך גודל הסכנה!! #החוףהעירוני#גישהלנכים#חניהלנכים#טבריה#חופיהכנרת#כנרת

מערכת החינוך בטבריה היא לא משהו שניתן להתפאר בה. זה לא מהיום, זה כבר שנים ובלשון המעטה. החינוך לא מתוקצב ע"י הרשות בהתאם למטרה אותה רוצים להשיג, מצויינות! הרשות לא רואה בחינוך ערך עליון וראשוני מאז ומתמיד. מערך החינוך בעיר לא מנוהל כפי שמתחייב ונדרש ולא מהיום ובמיוחד אמורים הדברים כאשר מדובר כמובן החל מהגיל הרך שם הכל מתחיל. זו לא הפתעה כאשר מגיעה הידיעה שמגיעה אליי, והיא: "בשנתיים האחרונות יש עליה אסטרונומית במספר הילדים המגיעים לוועדות אפיון לזכאות. מכל מיני סוגי הנחות או המתנה לסיוע ועד להשגת חינוך במערכות חינוך מיוחדות, כמות הגנים לילדים עם צרכים מיוחדים רק עולה ועולה. מה שאומר שהגיל הרך בטבריה בצניחה חופשית אל הקרקע ועוד ללא מצנח. וכי למה אני ואתם שואלים? כאשר יותר ויותר עולה הביקוש לפתיחת גנים טיפוליים, אומר הדבר שהמצוקות בעיר טבריה בתחום החינוך עולות מדרגה ומנבאות צרות צרורות לעתיד לבוא היות והבעיות לא נפתרות כבר מהגיל הרך. ומה יקרה עד התיכון? קריסת מערכות. עוד נמסר בידיעה שהצרה היא לא רק בעיר טבריה. היא גם אצל שכנתה העיר עפולה. שתיהן נמצאות בעליה מטאורית של פתיחת גנים וכיתות לימוד לילדים בעלי מוגבלויות / צרכים מיוחדים / ועוד... כאלו ואחרות ו/או אפילו קשיים כאלו ואחרים המחייבים גנים וכיתות טיפוליים, ההשקעה בילדים אלו בעתיד גדולה בכמה וכמה מונים מההשקעה כבר בגיל הרך בחינוך ובטיפול, הטיפול מתחיל בתחילת הדרך ולא בסופה. לראות את הנולד היא מנהיגות חכמה ובטבריה נראה שהמנהיגות טיפשה מזה שנים. כלל ידוע הוא שכגודל ההשקעה כך גודל השקיעה. אם נשקיע בתחילת הדרך לא נשקע בעתיד. אז כן, טבריה ועפולה הן המובילות במחוז צפון בבקשות לאפיון וסיוע. אבל אנחנו בטבריה לא יכולים לומר צרת רבים חצי נחמה אנחנו חייבים חשיבה מחוץ לקופסא, משהו אחר, חזון, מטרות בחינוך, הליכה אל המטרה הנעלה פסגת החינוך לכל ילד. ידוע שכאשר אתה עוזר לחברך להגיע לפסגה אתה מגיע יחד אתו, אז למה לא לעזור? כל מה שיראו המספרים של היום בספרי העירייה יקרסו בשנים הבאות בשל ההשקעה המטופשת במחדלי החינוך. וכך קטנים הסיכויים שהנוער יגיע לפסגה כלל. מסתבר שבכל שנה פותחים 2-3 גני ילדים טיפוליים ומספר כיתות דומה בבתי הספר. העליה בביקוש לוועדות אפיון למטרות סיוע מוכיח את חולשתם וחוסנם הכלכלי של תושבי העיר וזה נתון מדאיג ורמזור אדום בוהק המחייב התגייסות מיידית לטיפול שורש רק שנראה שאינו מעניין איש ברשות המקומית. כל בר דעת מבין על אחת כמה וכמה בעלי מקצוע בתחום החינוך וההשכלה כמו גם הכלכלה שכאשר הדרישה עולה מידיי שנה בשנה ביותר ויותר ילדים ומשפחות בעלי מצוקות הבעיה של טבריה תהיה גדולה הרבה יותר משמישהו יכול לתאר בשנים הבאות. אז הנה לכם חומר מקצועי למחשבה, במשרד החינוך מחוז צפון. פחות תמונות של מנהלת המחוז בטיק טוק או בפייסבוק ופחות הופעה בתקשורת ויותר עבודה סיזיפית מקצועית ומעמיקה, להתחיל להעניק סיוע למצוקות האמיתיות בחינוך בכדי שלא נמשיך לגדל כאן דורות נוספים של צרכני סיוע והנחות. טוב תעשה שרת החינוך, שאשא ביטון אם תחשוב מחוץ לקופסא ותחליף את המתבקש להחליף כי הגיע הזמן וזה את מנהלת המחוז. היעלה על הדעת שבמחוז שלה 2 ערים מובילות נמצאות היכן שנמצאות והן מובילות בדרישה לגנים ייחודיים? כפי שעולה מהדיווח שקיבל כותב שורות אלו. שאשא ביטון הכדור אצלך. בואי נראה אותך מפטרת מנהלת מחוז, אשתו של שר בממשלות ישראל מטעם מפלגת העבודה, כי זה מה שצריך לעשות לדעתי ולדעת רבים וטובים במערכות החינוך? ויפה שעה אחת קודם!

יום הזיכרון לחללי צבא הגנה לישראל חל ביום 3.5.2022. לראשונה היווה היום בעיה ודילמה אנושית היות ובדרך כלל חופי איגוד ערים כנרת בשנים שחלפו היו סגורים לקהל, מצהרי ערב יום הזיכרון ועד סיום יום הזיכרון. השנה, באותו היום של יום הזיכרון חל גם החג של בני העדה המוסלמית, דבר שהיווה בעיה בשל התנגשות האירועים העצוב לנו והשמח להם גם יחד. באיגוד ערים כנרת הוחלט בתחילה לפתוח את החופים ולא לסגור אותם אך משהחלה סערה תקשורתית בעניין רגיש, מורכב ומסובך, התערבה שרת הפנים, איילת שקד, והנחתה את יו"ר איגוד ערים כנרת, מר עידן גרינבאום לסגור את חופי איגוד הערים וכך נעשה. מנהלי החופים וכל אנשי האיגוד קיבלו את הידיעה לפתוח ולאחר מכן לסגור נערכו ופעלו בהתאם. יו"ר איגוד ערים כנרת, עידן גרינבאום מסר כי: פקחי איגוד ערים כנרת הונחו לבצע אכיפה מוגברת בחופים השקטים. זאת בכדי לשמור על ערכי היום החשוב ליהודים במדינת ישראל, ולזיכרון המקודש והקדוש לחללי צה"ל, יום הזיכרון. מנגד הנחה עידן גרינבאום לאפשר עד כמה שאפשר ולהעניק לציבור מהעדה המוסלמית סיוע עד כמה שאפשר בכדי שיחגגו את חגם וייהנו מהכנרת ומשפע השירותים של האיגוד ומהחופים שעל שפת הכנרת. גם שוטרי משטרת ישראל המסייעים באכיפה זו הונחו לבצע אכיפה מוגברת בכדי לשמור על יום הזיכרון כמתחייב ולהעניק אפשרות ליהנות מחופי הכנרת. עוד הוסיף גרינבאום כי האכיפה תהיה גם לאורכו של מורד הירדן הדרומי". בתקווה שלא יהיו התפתחויות לא רצויות של קיצונים משני הצדדים. בכל מקרה המשטרה פרוסה ונערכת בכוחות מתוגברים גם בים וגם ביבשה בכדי לשמור על הסדר, השקט והכבוד ההדדי.

כאשר אין משטרה, אין משרד הפנים, אין שומרי סף אמיתיים כמו מבקר עירייה ויועץ משפטי איש הישר בעיניו יעשה, כפי שנאמר: לית דין ולית דיין "בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה". העיתון "כוכב הצפון" חשף בשנה שחלפה את פרשת החשש הכבד למכרז תפור לתפקיד מנהל משאבי אנוש בעירייה, כפי שנקראה "פרשת אלגאלי". השבוע נחשפת פרשה נוספת של חשש כבד למכרז תפור, אותו הוציאה החברה הכלכלית בהתאם לדרישות יו"ר הוועדה הממונה, בועז יוסף. מדובר ב"מכרז 9/2022 שירותי חכירה ליסינג של מערכות לניהול ובקרה על חניון מבקרים המתופעל באמצעי שליטה וגבייה אוטומטיים בטבריה". אז רשמו לפניכם, שם החברה הזוכה במכרז הוא כפי הנראה "טכנוסו". ואתם שואלים כיצד נודע הדבר? הרי איני נביא ולא בן של נביא! מסתבר שישנו המסמך הפנימי החתום ע"י משה גרוסמן, מנכ"ל החברה הכלכלית מיום 26.12.21 לפיו "טכנוסו הינו "ספק יחיד", כלומר בלשון פשוטה אין מתחרים בעיני החברה הכלכלית! עיון במסמך יראה כי המסמך מפרט לכאורה יתרונות במתן השירות על ידי חב' "טכנוסו". יש הבדל גדול בין יתרונות של חברה, ככל שהם באמת קיימים ברמה המקצועית, לבין הגדרת "ספק יחיד". "ספק יחיד" בהגדרתו הוא היחיד המסוגל לבצע את נושא ההתקשרות. בשום מקום במסמך הזה לא נרשם שזה המצב, אלא שיש ייחודיות במערכות אותן מספקת טכנוסו. ממתי ייחודיות הפכה לבלעדיות? יתרה מכך, יתרונות ראינו, חסרונות נעלמו כלא היו. בסופו של דבר, כעולה מתגובת החברה הכלכלית, אחד המציעים הפוטנציאליים הרים את ראשו וטען שיש לו את אותם פתרונות טכנולוגיים וחוזיים ועמד על פרסום מכרז פומבי. בעקבות זאת בוטל הליך אישור ספק יחיד ופורסם המכרז, אך את הנזק שנעשה כבר בגיבוש דעה מוקדמת, תעשו חשבון לבד, אם אפשר לתקן. כמובן שעבדכם הנאמן כיתת רגליו היישר לסיור הקבלנים במכרז בו נכח המנכ"ל, משה גרוסמן ונכחו גם נציגי חברת טכנוסו ושני נציגי חברת וימאזור. במהלך סיור הקבלנים התגלה פער בין המכרז שפורסם לבין ההצהרות שנשמעו בסיור הקבלנים מצד החברה הכלכלית. נציג חברת וימאזור לא התבלבל ושאל בריש גלי את משה גרוסמן לאוזניי: "מדבריך עולה שזה כמעט מכרז תפור עבור טכנוסו עפ"י המסמך הפנימי ועפ"י דבריך כאן, למה לא אמרת מראש, הרי רק הם עובדים בשיטת תקשורת אלחוטית בענן (סים), אם היינו יודעים לא היינו מגיעים"? לאוזני כולם הסביר משה גרוסמן כי אלו הם דרישותיו של לא פחות ולא יותר מאשר, יו"ר הוועדה הממונה בועז יוסף. זהו אותו פקיד, אתם בטח זוכרים, שמינה משרד הפנים כדי לשמור כאן על שלטון "החוק". ממתי הוא אמור להתערב בחלק המקצועי של המכרז בדיוק? לא ידעתי שהוא יועץ חנייה מדופלם. הנה כי כן לא ראינו פרויקטים המצדיקים שכר למנכ"ל חברה כלכלית אבל כן אנו רואים ושומעים מנכ"ל שרק נכנס לתפקידו וכבר נאלץ לערוך מכרז שמעלה חשש כבד ל"מכרז תפור", בשמו של יו"ר הוועדה הממונה. מה בעצם הסיפור כאן? החברות הקבלניות המפעילות חניונים בכל רחבי הארץ הם רבות ומגוונות. כולן מסתמכות על תשתיות קבועות, ציוד שמצלם, מכשיר שמחייב, חדר בקרה רואה ומתקשר, שער שמתרומם, אמצעי תשלום פנגו וכד', הוצאת חשבוניות אוטומטיות, דיווח בזמן אמת ועוד... אחרי כל זה השער נפתח ויוצאים מהחניון. המערכות האלו פועלות על בסיס סיבים אופטיים ו/או בתקשורת קווית מקצה לקצה. כך פועלות כל החברות, כאשר המערכת האלחוטית או הסלולרית פועלת כגיבוי למקרה בו יש תקלה במערכת הקווית, למעט חברה אחת שמשתמשת בשיטה הסלולרית כעיקר. והנה יו"ר הועדה הממונה, כעולה מדברי המנכ"ל מעוניין לשים את הדרישה הסלולרית כעיקר, דבר הפוסל את יתרת המציעים, כאילו מינה עצמו ליועץ מקצועי למכרז פתאום והחליט שזהו העיקר בשירות ולא עשרות דברים אחרים שמן הסתם ישפיעו על איכות האוטומציה של המערכת, שיש להשוות ביניהם. והאם נמצאה חוות דעת שאומרת מה הם החסרונות בשימוש בשיטה אלחוטית לעומת השיטה הקיימת? האמנם מישהו פה המציא את הגלגל? האם בדקו כי במקום שהאוטומציה נשענה על הדרישה הסלולרית הדבר הסתיים בהצלחה? המסמך שדיבר על "ספק יחיד" לכאורה לא דן בכל אלו. זאת אף על פי שישנם מספיק ספקים שנותנים פתרון ראוי לפתיחתו של השער ויכלו להציע תחרות בעניין זה. את זאת כמובן לא טרחו במסמך לפרט. בואו נעשה רגע סדר: למה בועז יוסף רוצה רק דרישה שמתאימה למציע ספציפי, כאשר פתרון הקצה של אוטומציית החנייה ניתן על ידי חברות לא מעטות בשוק? מדוע לדרוש דרישה ספציפית כזאת, שמכוונת למציע ספציפי כשיש עשרות חברות מובילות בענף החניונים וכאשר לא פורטו בשום מקום חסרונות השימוש בשיטה האלחוטית? אחת החברות שמספקת פתרון לאותו נושא, לדוגמא, היא "אריאל וימאזור בקרת תנועה וחניה בע"מ" מקבוצת YSB - חברה מובילה בישראל המספקת פתרונות טכנולוגיים לתחום בקרת תנועה, בקרת חניה וטעינת רכבים חשמליים" ויש עוד כמותה דוגמת "אפקון" ועוד... מי שמשתמש אגב בהצלחה רבה בשירותי וימאזור הוא איגוד ערים כנרת בכל חניוני חופי הכנרת. יש להדגיש, בועז יוסף הינו חבר דירקטוריון שם, כך שהוא מודע לכך שיש עוד שנותנים את השירות שמבוקש לספק במכרז, אז על שום מה היה כל התהליך הזה של ספק יחיד שבסוף הוסר? ולעניין הסיבים האופטיים לא התעצלנו ובדקנו גם זאת: שוחחתי עם מנהל המכירות בחברה שזכתה במכרז של משרד התקשורת לרשת את כל המע"ר בטבריה (המרכז העירוני, קרי העיר התחתית) מחברת חשמל ומטה והמשך עד לחוף רון בצפון ולמלון גיא ומלון רימונים בסיבים אופטיים, והכל במהלך השנה. שאלתי אותו אם אפשר להגיע לפארק ברקו עם סיבים אופטיים והתשובה הייתה באופן נחרץ כן!! וכמה זה עולה, שאלתי. התשובה הייתה: זה לא הרבה, יש אפשרות כמנוי חודשי ויש חד פעמי, בגדול זה בקושי כמה אלפי שקלים. אם ככה, אז איך בדיוק הגענו לספק יחיד בגלל תקשורת אלחוטית? כל זאת, כאשר כולנו יודעים ש"ספק יחיד" יעלה לטבריה בכיס ויפגע באינטרס התחרות שמגן עלינו? ואני שואל אותך, משה גרוסמן, זה נראה לך רציני? תושבי טבריה משלמים את שכרך כ-30-40 שקלים בחודש, בכדי שלא תבדוק ו/או תעשה את דברו של יו"ר הוועדה הממונה? ומה עם הציבוריות, השקיפות, חוק חובת המכרזים ומה איתנו? אלו שסומכים עלייך? ביקשנו את תגובת החברה הכלכלית והם השיבו כי: מתוך רצון לנסות ולחסוך לבאי מרכז העיר טבריה ופארק ברקו (מקומיים ותיירי חוץ ופנים) את עוגמת הנפש הכרוכה ברישום דו"ח חניה הוחלט לקדם הקמת מחסומי חניה אוטומטיים בתשלום במס' חניונים מרכזיים ברחבי העיר ובפארק ברקו. בדיקה מעמיקה שנעשתה, בשים לב לתשתיות המצויות בכל אחד מהאתרים, העלתה, כי קיים ספק שמאפשר פתרון בצד הטכנולוגי, מבוסס ענן ומתופעל ע"י אינטרנט אלחוטי באמצעות כרטיס סים, דהיינו, ללא חדר בקרה הכולל שרת מקומי וללא קווי אינטרנט, קווי VPN וקו פיסי ובכך עשויה להיחסך התקנה של כבלי תקשורת ותשתית ועלויות תחזוקה שוטפת, וכן מאפשר פתרון של ליסינג על בסיס חודשי, ללא צורך ברכישה, פתרון רצוי שמאפשר לחזור למודל הקיים כיום ללא הוצאות מיותרות מכספי הציבור. עוד הוסיפו בתגובה כי לאחר שבוטל הליך ספק יחיד, כפי שפירטנו: החב' פירסמה מכרז פומבי התואם את אותם פתרונות טכנולוגיים כפי שהוצגו בהליך אישור הספק היחיד וכפי שהגוף המסתייג טען שגם בידו אותה טכנולוגיה...כאשר ההליך המכרזי בעיצומו אין באפשרותנו להתייחס מעבר לכך. בסוף להפתעתנו כי רבה הדגישו: ראוי לציין, כי יו"ר הועדה הממונה, מר בועז יוסף, לא היה מעורב בהליכי בניית המכרז. נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי איך אפשר בקלות שכזאת לעלות על הכתב הפוך ממה שהוסבר בכנס מציעים לאוזני המשתתפים. ואם הפתרון כל כך חוסך בעלויות מדוע לא נמצאה חוות דעת מקצועית של מומחה בענף אוטומציית החנייה שיעלה זאת על הכתב? האם המנכ"ל או יו"ר הוועדה הממונה הם יועצים מקצועיים? אפילו בית משפט לא שם את עצמו במקום יועץ מקצועי ולא זז בלי חוות דעתו הכתובה, אז מה לעזאזל קורה כאן? וכרגיל נשאל ולא נקבל מענה: האומנם יעלה על הדעת שכך מתנהלת רשות ציבורית, שמנוהלת כרגע על ידי פקיד משרד הפנים? היכן בדיוק משרד הפנים? היכן שומרי הסף: מבקר העירייה והיועץ המשפטי לעירייה והיועץ המשפטי לחברה הכלכלית? אל תדברו איתנו על צדק ושוויון, אתם עושים מאתנו חוכא ואיטלולא, דברו איתנו על אינטרסים, זה יישמע יותר הגיוני, כבר הבנו את העניין שעושים מאתנו צחוק. בנימה אישית נאמר, כי חבל שהמערכת דורסת אנשים טובים שקשה להם לעמוד בלחצים, אבל אם אתם הייתם עומדים מול נציג משרד הפנים, מה הייתם אומרים? אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר? #טבריה#מכרז#עירייתטבריה#בועזיוסף

רבקה להב ז"ל התנדבה במשך שש שנים במסגרת קרן מחקרים במרכז הרפואי פדה - פוריה. בנה, פרופ' עופר להב תרם ספסל לזכרה, במקום שהיה כל כך יקר ללבה. המרכז הרפואי פדה-פוריה קיים טקס לזכרה של רבקה להב. רבקה, תושבת טבריה, התנדבה במשך שש שנים בקרן המחקרים וסייעה רבות לעבודה השוטפת בקרן. לאחר פטירתה החליט בנה, פרופ' עופר להב, אשר מתגורר באנגליה לתרום ספסל לזכרה, במקום שהיה כל כך אהוב עליה. הספסל הוצב מול הכניסה לחדרי הלידה למען היולדות ובני משפחותיהם. בטקס הצנוע לזכרה של רבקה, אמר פרופ' להב, "אמא התנדבה לאורך כל השנים במספר מקומות, הנתינה הזו שמרה עליה וחיזקה אותה. היא הייתה מספרת כמה היא נהנית מההתנדבות שלה בביה"ח. כשנפטרה חשבנו איך לשמר את הזיכרון שלה, אני חי באנגליה ושם מאד מקובל להנציח את היקרים לנו בתרומת ספסל שמוצב לרווחת הציבור. המיקום שבחרנו לספסל מרגש במיוחד- בכניסה לחדר לידה כשהמסר הוא לעתיד ולדורות הבאים". דורית נודלמן, מקרן המחקרים סיפרה, "היא הייתה מאד מסורה לעבודה שלה כאן. גם במהלך הקורונה כשיצאה הנחייה למתנדבים לא להגיע לביה"ח כדי לא לסכן את בריאותם, רבקה עדיין רצתה להמשיך לעבוד ולסייע. אני זוכרת שהיא התקשרה וביקשה שנביא לה את העבודה אליה הביתה". ד"ר ארז און מנהל המרכז הרפואי סיכם, "הכרתי את רבקה כילד ובהמשך נפגשנו שוב פה כשהתנדבה בקרן. היא הייתה אישה מיוחדת במינה עם הדרת כבוד, ואינסוף מוטיבציה לעשות למען האחר ולתת מעצמה. התרגשתי כשהיא הזמינה אותי לטקס שבו הוענק לה אות יקירת העיר טבריה... תודה לכם שמצאתם לנכון להנציח את זכרה כאן במרכז הרפואי". מערכת העיתון "כוכב הצפון" מודה לרבקה להב ז"ל, על עזרתה לאורך השנים. רבקה מתוקף עבודתה הייתה מעבירה למערכת העיתון נתונים על גובהה מפלס הכנרת ולא פעם גם בהשוואה לשנים עברו בעשרות שנים וזאת מתוקף עבודתה במשרד החקלאות בה היו נמצאים כלל הנתונים והמפות. מערכת העיתון מוצאת לנכון להוקיר תודה ולהנציח את זכרה של רבקה להב ז"ל במספר מילים אלו. יהיה זכרה ברוך ומנוחתה עדן. #רבקהלהב #פרופסורעופרלהב

ממליץ מאד לצפות בסרטון, אותו הביאה לפרסום איילה חסון. איילה, מספרת וחושפת איך תת אלוף גל הירש סומן כמטרה מהרגע ששמו עלה כמועמד לתפקיד המפכ"ל ע"י השר לביטחון פנים מטעם הליכוד, גלעד ארדן. צפיתי בסרט כמו רבים וטובים, אני בטוח שכל אזרח פשוט, מגיעים למסקנה אחת ויחידה, שחובה לערוך ניקוי אורוות רציני בפרקליטות - ולהסיק מסקנות אישיות גם בדיעבד, נגד פרקליט המדינה הרלוונטי - ובכירים אחרים בפרקליטות. התחקיר והסרט מרתקים ומזעזעים כאחד. התחקיר מתאר כיצד לכאורה, ניצול לרעה ומוגזם של שיכרון כוח מצד פרקליט מדינה ופרקליטת מחוז רלוונטית גרמו לעוול נוראי לקצין בכיר ועטור מבצעים בהם היה בסכנת חיים והכל התגלה שעל לא עוול בכפיו. אם זה מה שהעניקה המדינה לתת - אלוף גל הירש, הרס בריאותו, חייו ופגיעה אנושה בבני המשפחה שלו. אז אנחנו ממש לא ראויים לאנשים שכמותו. סיפור מדהים שלא יאמן שכך פועלת המערכת והמנגנון. במלחמה גל הירש ידע מי אויביו, ואילו במדינת היהודים הוא לא חלם שמערכת אכיפת החוק, הפרקליטות והמשטרה הם האויבים האמתיים בהם עליו להילחם!! זה לא סיפור מצוץ מהאצבע זו מציאות חיינו העגומה שאיש לא עושה דבר וחצי דבר בכדי לתקנה. אז נאחל מכאן בריאות טובה, היה חזק ומוכן להכות בהם כאויב לכל דבר ועניין. במוח ולא בכוח עוד יגיעו ימים! הביא לפרסום חיים חליוה. לצפייה #גלהירש #חדשותהצפון #צבאוביטחון #משטרה #פרקליטות

הקרן הקיימת לישראל ניקתה, שיפצה, טיפלה וטיפחה את אתר הפסולת שהיה ממוקם בין הכפר הערבי עילוט לבין כפר החורש. לרגל סיום העבודות וחנוכת המקום תוכנן אירוע של הקרן הקיימת לישראל, בשיתוף עם המועצה המקומית בעילוט. עובדי קק"ל הגיעו למקום בכדי להכין את אירוע חנוכת המקום והחלו בתליית דגלים.תוך כדי ביצוע עבודתם, הגיעו תושבי המקום למחות על תלית דגלי מדינת ישראל והפריעו את עבודת אנשי הקרן הקיימת לישראל. השיא של האירוע, כפי שנמסר, הוא כאשר אישה ערביה ירקה על פרצופו של אחד מעובדי קק"ל ומשם החלה מהומה קטנה. עובדי קק"ל הפסיקו את עבודתם, התושבים פירקו חלק מהדגלים והחרימו אותם ורק בהתערבות של נציג מהמועצה הוחזרו דגלי ישראל לאנשי קק"ל. בכיר מהקרן הקיימת לישראל בחר לבטל את האירוע ובכך למעשה דגל מדינת ישראל נרמס פעם נוספת ונראה שאנו צריכים "להתנצל" על הנפת דגל ישראל במדינת ישראל. מקרה זה מצטרף למקרים נוספים, בהם אפילו ישראלים מורידים את הדגל ממכוניתם, מהפחד שיותקפו בארצם שלהם. עד אנא הגענו? איבוד השליטה של מנגנוני אכיפת החוק ולמעשה פשיטת הרגל הכוללת בשמירה על הריבונות והריבון היא בעוכרינו. אם הקרן הקיימת לישראל, שמרבית מאדמות המדינה נמצאות בשליטתה, לא יכולה להציב את דגל ישראל, הרי זהו איבוד שליטה מוחלט של העם היהודי במדינת ישראל. ביקשנו את תגובתו של ירון אוחיון, מנהל פיתוח קרקע בקק"ל, לידיעה, אך עד לפרסומה לא נתקבלה תגובת קק"ל.

פעם היה מושג שאומר "כל פוליטיקאי קטן ומושתן חולם על עיתון גדול" היום לכל פוליטריק קטן ורדוד יש המון מדיות ואמצעים לקשקש בזנב ולחבר אותיות למילים נבובות. צפיתי בדברי הפקיד הממשלתי מטעם משרד הפנים בטבריה, יו"ר הוועדה, בועז יוסף, בהופעתו בוועדת הכלכלה. מי שלא מכיר כל מה שמסתתר מאחורי הדברים והמעשים חושב שהנה נמצא צדיק בסדום, וליתר דיוק בטבריה. הפקיד הממשלתי מונה לתפקיד ממונה מחוז במשרד הפנים, ע"י אריה דרעי, אריה דרעי כזכור רק לפני שנה היה השר הממונה על נגב צפון. יו"ר הוועדה בועז יוסף, לא הוציאה מילה בגנותו של אריה דרעי פטרונו בזמן אמת. אך לפני כשנה בלבד. הנה עכשיו, פיו מפיק מרגליות וביקורת על השר הממונה על נגב גליל, פורר. כידוע, הוא שר מטעמו של ליברמן. זוכרים, ליברמן לא אוהב חרדים. ספר את האמת בועז, למה עכשיו ולא אז? הנה כי כן, החלת לשחק פוליטיקה בגרוש, זולה ומביישת כמנהיגי העיר לדורותיהם, ממלמדיך השכלת. אל מה היא, הגם שדבריך לא באמת משקפים את האמת. נראה לי שכל מה שאתה רוצה להגיד זה שאריה דרעי טוב יותר בתפקיד נגב גליל?! אם כן, אז למה אריה דרעי ואתה לא עשיתם בתקופתכם דבר וחצי דבר? למה עכשיו לקשקש בוועדה כזו או אחרת? למה כי תלין עכשיו לפתע... תספר לנו הציבור היכן ה"אמת" שבפיך על ההשקעה בחינוך, וכיצד היא מתבטאת במספרים שבתקציב... למנהלי בתי הספר אין כסף לחומרי ניקוי שלא נדבר על תשלום עבור שעות הוראה למורים. אז למה לספר סיפורים לחברי וועדת הכלכלה ולציבור האנשים שלא בדיוק יכולים לבדוק את אמיתות דבריך. לומר שאנחנו משקיעים בחינוך ורון חולדאי זוכה בבני הנוער המוצלחים שלנו. זו סיסמא נבובה וחלולה. כל הדיוט בטבריה יודע שאחוז המצליחים בבגרויות בטבריה הוא בצניחה חופשית. זאת, לאחר הסינונים המלאכותיים טרום הגשה לבגרויות שעושים ברשות. אחוזי ההצלחה בבגרויות הם פיקציה של הסינונים ותלמידי החוץ שמגיעים לאולפנית ומעלים את הרף. הם אלו שמשנים את התמונה לכאורה לאחוזי ההצלחה בבגרויות. אז אתה פתאום מספר סיפורי סיפורים שהרשות המקומית משקיעה בחינוך ורון חולדי זוכה?! נו באמת. שמעתי חכם אחד מבין חברי הוועדה שענה לך במהלך הדיון בוועדה "אתה פקיד ממשלתי שנשלח בשם הממשלה אתה לא יכול לבקר את השר כך". ואתה יודע הוא צודק! אלא אם כן, שרת הפנים, איילת שקד, רוצה לחבל בקואליציה? מה שלא נראה לי ואני גם לא מאמין. אבל אם היא לא רוצה לחבל בקואליציה באמת הכיצד לא העמידה אותך על מקומך במכתב או בהתבטאות? אם היה אומר את הדברים שאמרת בוועדת הכלכלה או הכספים ראש עיר נבחר, אכן יש מקום לדברים שכאלו להיאמר. יתרה מזו, אם היו עולים לירושלים לוועדת הכלכלה, ראש עיריית טבריה הנבחר כחוק, ראש המועצה בעמק הירדן, ראש המועצה בגליל התחתון, ראש עיריית צפת וקרית שמונה ומעלים את בקשתך כגוף אחד זה היה רציני ואף מחייב התייחסות של ממשלת ישראל. הופעתך נראתה כמו פוליטיקה זולה בגרוש, פוליטריק קטן וכנראה אינטרסנט המנסה לייצר תקשורת יש מאין, כזה שמשחק במגרש המשחקים של הגדולים, ונראה כמו אותו הילד שמביא לשחקנים את הכדור כשהוא יוצא מגבולות המגרש. למעשה אני רואה את הניסיון שלך להיות בסדר עם תושבי טבריה, עמק הירדן ובמיוחד תושבי הגליל התחתון המקום אליו אתה שואף וחותר להתמודד לתפקיד ראש מועצת הגליל התחתון. על כך יאמר ונאמר על מנהיגי העיר טבריה ובכיריה בעבר, שהם היו ויישארו מעצמה פוליטריקית רדודה ובזויה שאינה מועילה לאיש ולטבריה בפרט כלל. #טבריה #בועזיוסף #חדשותהצפון #עירייתטבריה