למי מאתנו לא עולות תהיות בקשר לשנה שחלפה לה, מה נרצה לקחת ממנה לשנה הבאה ומה נשאיר מאחור. ואני תוהה, מה לך עירי האהובה? איך ארצה שיראה עתידנו, עתיד ילדינו ומה נחליט לעשות השנה כדי לצלוח בו. אז אנו בפתחה של שנת בחירות, תהיה זו לבטח שנה יצרית, אמוציונלית וסוערת. אבל אני, חושבת כמו תמיד על היום שאחרי, מי מאתנו שמתיימר להנהיג את העיר הזאת, שסבלה כל כך הרבה שנים מפוליטיקה זולה, ממאבקים אישיים שפגעו בה ובעתידה כ לכך, החלטות התקבלו בחוסר היגיון משווע למי זה מועיל ולא עד כמה זה יקדם את העיר, ועל כן הגענו עד הלום- לפוטנציאל המבוזבז. משמרים בנוניות ומזניחים את השאיפה למצוינות. אז נכון, החל שינוי ויזואלי מינימאלי, ראוי לציין לשבח את השיפור בחזות העיר וניקיונה, עובדי העיריה המסורים עושים עבודת קודש, אך משולה לספינה ללא רב חובל, טרם הגענו לאידיאל אנחנו רחוקים שנות אור משם, אבל גם את רומא לא בנו ביום אחד. קשה, ואני כותבת בשם רבים, להכיל את השימוש בתרגיל ״הראשון בספר״ סגירת הגירעון מכיסם של התושבים באמצעות שימוש אגרסיבי בדוחות והטלת גזרות על התושבים ובעלי העסקים. אני שומעת את רחשי ליבכם מי מאיתכם לא פסע לפני ייאוש. בימים אלה של חשבון נפש, עלינו להשכיל להבין את כובד האחריות שמביאה עימה שליחות ציבורית, להיות כנים עם עצמנו ועם היכולות שלנו, להסתכל לתושבים בעיניים ולהבין שיש את ״היום שאחרי״ היום בו נקבל את המנדט להיות נציגיו של הציבור שרוצה לראות פה שינוי אמיתי, בלי דיבורים, בלי אגו בלי משחקי כסא ומרדף אחרי יוקרה, שינוי שיאחד את כולנו כי אחים ואחיות אנחנו. אבל אל ייאוש תושבים אהובים השנה הבאה עלינו לטובה, תהיה שנת המהפך, שנה שבה נשכיל לבחור נכון, להאמין לראות שטוב בלי להביט שוב לאחור- לבחור נכון! לבחור במצוינות! שנה טובה ומבורכת תושבות ותושבים אהובים. #עודשניאילוז #מועמדתלראשותהעירטבריה #בחירותלראשותעירייתטבריה2023 #עירייתטבריה #שניאילוז

מנה חגיגית ומשגעת להגשה, במיוחד לערב ראש השנה, כזאת שרק מלהסתכל עליה בתמונה, בלוטות החך נכנסות לעבודה. כל הפרטים על אופן ההכנה מטה. אנו והשף היקר אבי לוי מאחלים לכם שנה נפלאה, מלאה בחוויות טובות כרימון ובריאות איתנה. מוזמנים גם לשלוח לנו תמונות של התוצאה הפרטית שלכם לפרסום במדיה הדיגיטלית שלנו באהבה. אופן ההכנה של הכתף מניחים כתף טלה בתבנית מכינים מרינדה של: חרדל דיזון יין לבן דבש שיני שום רוזמרין מלח פלפל שחור גרוס יוצקים על הכתף מכסים ומשרים לילה במקרר למחרת מכסים בנייר אפייה ורדיד אלומיניום וצולים בתנור למשך כשעתיים וחצי שלוש עד לריכוך מלא אופן ההכנה - טנזיה מטגנים בסיר עם מעט שמן זית רצועות דקות של בצל עד להשחמה מוסיפים יין אדום ופירות יבשים (שזיפים צימוקים משמשים חמוציות) מוסיפים מעט סילאן, מיץ תפוזים, מקלות קינמון וסוכר מבשלים עד לריכוך הפירות וריכוז הנוזלים ומכבים את האש אופן ההכנה - קרם ארטישוק ירושלמי קולפים את הארטישוק ומבשלים במים עד לריכוך מסננים ושומרים את הנוזל טוחנים במעבד מזון עם מעט מהנוזל שמן זית ושמנת צמחית מתבלים במלח פלפל לבן ומוסקט טחון ארוחותשףלראשהשנה #כתףטלה #קרםארטישוק #שףאבילוי #מתכוןשףלטלה

ערב ראש השנה ובשבילי הייתה זאת אחת השנים המאתגרות והמעניינות ביותר. לפני שנה בדיוק הצהרתי על כוונתי להתמודד על ראשות העיר, לפני שנה החל מסע של היכרות עם תושבי העיר המופלאה שלנו. היום אני לא שוקל יותר, אני מתמודד וכנראה כמועמד הליכוד, אני לא מגיע רק כדי להיבחר, אני מגיע לעבוד לאט לאט התחלתי להבחין שטבריה היא סוג של בבואה של מדינת ישראל. עיר לא כל כך גדולה עם המון בעיות, עם אותן בעיות של חילונים וחרדים, אותם מסיתים, אותם בעלי אינטרסים, אותם עסקנים שניסו לדאוג לעצמם וקברו אותה ושוב מנסים עם חוצפה אין סופית, אותה שבטיות ואותם אנשים חמים כמו כל הישראלים. אבל כפי שציינתי טבריה מדמה את ישראל בקטן. הספקתי השנה להכיר ולהבין לעומק מי גרם לטבריה להיות במקום שהיא היום, הכרתי את העסקנים, ומצד שני הכרתי גם את הטובים שבבני העיר הזאת, את מי שבאמת מוכנים לתת את נשמתם לעיר. ראיתי במהלך השנה את העבודה של הוועדה הקרואה והמסקנה היחידה שאליה הגעתי, שמר בועז יוסף הוכיח מצד אחד שיש תקווה לעיר ושאל לנו להרים ידיים, אפשר להביא יזמים ולא חסרים כאלה שמעוניינים להשקיע בעיר (בתקופה הקרובה אחשוף כמה מהם), אפשר לשדרג את החינוך אך צריך להתחיל מהבסיס, מילדי הגן והיסודי, אפשר להעשיר כאן את חיי התרבות ולא צריך הרבה כסף על מנת לעשות זאת, אפשר וחייבים לשנות את כל המערך התחבורתי בעיר, החל ממוקד תחבורה ציבורית מחוץ למרכז העיר, החזרת תכנית הרכבת שכל כך נחוצה לנו כדי להביא לכאן סוף סוף את הקדמה, את התיירות, את מקומות העבודה, לקרב את טבריה למרכז. השנה הזאת ראינו שגם טיפול בתשתיות הוא צורך דחוף ועל אף שרואים את ההשקעה בתחום הזה, עדיין זה ממש "בקטנה", העיר תקועה עם תשתיות מתקופת המנדט, כבישים מימי אנו באנו, ושכונות עם חזות שלא היו מביישות את מחנה בלאטה. צריך להתחיל לחשוב איך משנים את החזות של כל השיכונים א, ב, ג, ד ועוד כהנה וכהנה. מגיע לנו מגיע לכם עיר שמותאמת לשנות האלפיים ולא לשנות סלאח שבתי. יסכימו איתי כולם שגם טיילת ראויה מגיעה לנו, משהוא אחר, חדש, לשנות אותה ואת הצורה שכולנו מכירים, לקחת את בעלי העסקים, בעלי הדוכנים תחת חסותה של העירייה ולשתף אותם בכל הקשור לתכניות שיש לנו בנושא, במלחמות אין מנצחים, כולם מפסידים, אז למה לא לעשות את השינוי ביחד שכולם מרוצים, הרי כל זה לטובת העיר ותושביה. לדעתי הצנועה את מלחמות החילונים חרדים עברנו וצלחנו ברוך השם ולא בזכות ראש העיר המודח. הציבור הטברייני חכם יותר מהפוליטיקאים שלו ומכל מחרחרי המלחמות. כבר הבנו שהחרדים הם חלק מתושבי העיר והם הבינו שסטאטוס קוו זאת לא מילת גנאי. לא שמעתי עד היום ולו תקרית אחת בין חילונים וחרדים מלבד הניסיונות של המודח להצית אש. אני טוען שהדברים הרבה יותר פשוטים, אם אנחנו כהנהגה נדאג לציבור שלנו ושלהם באופן שווה ולא יהיה מצב כפי שהיה עד לא מזמן שההנהגה של החילונים והמסורתיים קיבעה את הישבן בכיסא ומנגד ההנהגה החרדית פעלה ללא לאות למען הציבור שלה ואני פשוט מקנא בהם, האם לא לשם כך נועדו נציגי הציבור, האם זאת לא המשימה שלשמה אנחנו שולחים אותם לשם. אם כך לא ההנהגה החרדית אשמה, מי שישב בשמנו על ההגה ולא עשה כלום למעננו הם האשמים. גם בתרבות דרוש שינוי משמעותי. אמנם מורגשת התעוררות בנושא ואכן בקיץ האחרון נהנינו מהופעות וערבי תרבות יפים. אבל הגיע הזמן שזה יהיה משהו על בסיס קבוע, גרנדיוזי יותר, לא עוד קולנוע בבית יד לבנים עם כל הכבוד. לטעמי צריך להקים מרכז בילוי ופנאי שיגלם בתוכו את כל הבילויים שהציבור הטברייני כל כך נהנה לצרוך בערים אחרות ולא מדובר במשחקייה בקניון. ניסיתי לסכם ממש על קצה המזלג את המאווים, התכניות, הרגשות, התחושות והחזון לעיר. בשנה הבאה אמורות להתקיים הבחירות לעירייה, למועצה וראשות העיר. אם לפני שנה כתבתי שאני שוקל להתמודד למועצה ולראשות העיר, היום אני לא שוקל יותר, אני מתמודד וכנראה כמועמד הליכוד, אני לא מגיע רק כדי להיבחר, אני מגיע לעבוד. כפי שאמרתי בעבר, צמחתי בשיכון ד' וטיפסתי על החומות הכי גבוהות שהחיים העמידו בפניי. אני איש עשייה בכל רמ"ח איבריי. אני לא סלב, לא עסקן ולא הגעתי על מנת לעשות סיבוב על העיר. נולדתי פה, צמחתי בטבריה ואני מגדל פה את ילדיי. טבריה זקוקה לאנשי עשייה, מקצוענים, לא כאלה שרוצים לרפד את ישבנם, לא כאלה שבאים לשדוד את קרקעותיה, לא כאלו שבאים לסמן וי. אני מאיר אלמקייס, אחד משלכם, איש עשייה עם קבלות, רוצה להיות ראש העיר של כל אחד ואחת מתושבי העיר המדהימה שלנו, בא לעשות מהפיכה בעיר, בא לעשות שינוי, אבל לפני הכל מגיע לאחות את הקרעים בתוכנו ומבקש את עזרתכם להצליח בזה. בלי אחדות לא תהיה הצלחה. שנה טובה ומבורכת. אשמח לקבל את תגובתכם: ELMAKIYAS.LAWYER@GMAIL.COM #בחירות2023טבריה #עו"דמאיראלמקייסלראשותהעירטבריה #טבריה #משרדהפנים

שנה טובה ל... לא לכל המפלגות חבל שזה נעשה כבר רגיל לאכזב ככה בוחרים ולא משנה הגיל בכולנו הם סוחרים לפני הבחירות גבעות והרים וכל אחד נראה שם שפוך אבל אחרי הם הופכים לזרים ועושים שם הכול הפוך! לעידן גרינבאום מאחל לך שנה טובה ולמרות שזה לא העיקר אולי תראה לך לחובה לעשות לנו בבית זרע כיכר הביקוש לעמק גדול וזורם ולמרות החום שלכולנו צורם איכות החיים היא גורם ואתה בהחלט לעניין גם תורם לטבריה! שבינתיים קשה לדבר על שינוי שבלי הגיון עושים פה בינוי שזה לפעמים הופך לעינוי אז מה הפלא שיש פה גינוי לקבלנים בטבריה אין פניה לעבוד קודם על תשתיות ובצוותא כי לעירייה מה חשוב זה אגרות הבנייה וכל השאר מעניין את הסבתא! #טבריה #עמקהירדן #יגאלשריג #עירייתטבריה #מחלקתהנדסהבעירייתטבריה #מבקרעירייתטבריה

אין ספק, כבני אדם אנחנו נזהרים בכל מה שאנו מכניסים לפה. אבל, אנחנו לא נזהרים במה שאנחנו מוציאים מהפה. כמעט כולנו מסכימים שחייב להיות שוויון בנטל לכלל אזרחי המדינה ללא הבדל דת, גזע, מין או מוצא. המצחיק שכולנו מסכימים על זה, אך לא מבצעים את החובה המתבקשת הנה מערכת בחירות מגיעה, אנחנו מוצפים בשקרים, בניבולי פה, בתעתועים תקשורתיים, בתקשורת מוטה וחד צדדית, בעיתונאים עם שנאה בעיניים, בהנדסת התודעה, בשנאה ושיסוי, בריב ומדון, במחלוקות אין סוף, בהטחת האשמות הדדיות, במחדלים ופשעים שנחשפים, בגילויים על מחדלים, באסור ובמותר במערכות החוק והמשפט המגלים טפח ומכסים טפחיים, בתחושת חוסר ביטחון ומשילות בציבור, במנהיגי מדינה אימפוטנטים ואינטרסנטיים בחלקם, עוד ריקבון ושחיתות ציבורית ותודעתית במרבית הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות, עם שלם וציבור טיפש שרב על כלום. כל מבוקשנו כעם וכבני אדם הם דברים פשוטים. כולנו כנראה שכחנו שאין לנו ארץ אחרת!! יש לנו פיסת קרקע קטנה בכדור הארץ לעם היהודי. הכל פשוט לטעמי, אם רק נראה זאת באור הנכון. כמעט כולנו רוצים את החלום הציוני של הרצל! כך לפחות מלמדים אותנו (עדיין) בבית הספר. כמעט כולנו רוצים את מדינת היהודים, מדינת ישראל! כמעט כולנו רוצים לשמור על הצביון היהודי במדינה, לאפשר לכולם את "איש באמונתו יחיה". כמעט כולנו מסכימים שחייב להיות שוויון בנטל לכלל אזרחי המדינה ללא הבדל דת, גזע, מין או מוצא. המצחיק שכולנו מסכימים על זה, אך לא מבצעים את החובה המתבקשת, שלאחד אסור לפסול את השני, ויהיה אשר יהיה. את זה, היהודים לא יכולים לספק! עכשיו גם החברה הערבית לא יכולה לספק. הנה כי כן חלומו של הרצל מתנפץ אט אט, חלום הערבות ההדדית של הקיבוצים התנפץ ותאוות הבצע בקיבוצים גברה על הרעיון והערכים. החברה הערבית איבדה את הכבוד לראש המשפחה והיא בהתרופפות מוחלטת. ואת שקורה ולמה זה קורה זה כלל לא משנה מי האשם. לבטח יש לכך סיבה. לטעמי, אלו יהיו תמיד מנהיגי ישראל לדורותיהם האשמים העיקריים. זה מה שהם הנחילו לנו. בדיוק כפי שאנו רואים את שקורה במערכת המשפט, הפרקליטות והמשטרה. זה מה הנחילו לנו מנהיגנו לדורותיהם. למצער לגלות שאיש מכל המתמודדים בבחירות אינו מדבר אתנו על הבעיות האמתיות בחברה הישראלית. לא על הרצוי ולא על המצוי. הביטחון האישי, על צה"ל ומה שקורה כאשר פוגעים בכבודו ובמעמדו של החייל הישראלי. לאן נגיע? למצער לגלות שישנם כאלו הטומנים ראשם בחול ועוד מאמינים אחרי 74 שנים שהרע הוא טוב ושהאויב הוא שותף לעתיד טוב יותר. מבחינת האויב הם מצהירים רק השמדה העם היהודי הוא הפתרון או לזרוק אותו לים!! לקרוא לטייסי חיל האוויר רוצחים ולחיילי צה"ל נאצים זה עובר את גבול הטעם הטוב! על זה נאמר אנו לא שולטים על מה שיוצא מהפה של חלק מהעם היהודי. כולו תמימי דעים, ברצון לשלום. והנה מועד הבחירות ממשמש ובא ומיד נגיע לבחירות הקרבות ואיש ברעהו יטיח האשמות, יטיח שנאה, שקר, מרמה ולשון הרע והכל בחסות חופש הביטוי שהפך להיות חופש השיסוי. נכון חובה לבקר, חובה לומר את הדברים אך את מרבית הדברים ניתן לומר בעשרות צורות ולהעביר את אותו מסר. אבל השנאה, השנאה לעזאזל היא שמכרסמת בנו ובאחדותנו. אז שתהייה זו שנת בחירות מוצלחת לכל אחד ואחת מכם. לכו להצביע זה החשוב מכל. בטבריה לבטח נצפה בעוד מופעי שנאה בטבריה שהרי "היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו"? אז כל שנותר לי הוא לאחל לכם ולכל עם ישראל, לשוטרי משטרת ישראל וכוחות הביטחון השומרים עלינו שנה טובה, בריאות טובה ואושר, שתי אלו יכולים להעניק לכם הכל! שבת שלום #חייםחליוה #עתונותמקומית #שנת תשפ"ג #בחירות2022 #חוזההמדינההרצל #ציונות #צביוןיהודי #העםהיהודי

אולם הספורט החדש שבקרית החינוך לביא נחנך בשבוע שעבר באופן רשמי במעמדם של שר התרבות והספורט חילי טרופר, ראש המועצה ניצן פלג וסגנו אופיר שיק, ראש מועצת כפר תבור עודד הלפרין, ראשי ועדים מיישובי המועצה ונכבדים נוספים. בתמונה מימין לשמאל: מפקח מינהל הספורט גאזי נוגידאת , אופיר שיק סגן ראש המועצה, שר התרבות והספורט חילי טרופר , ראש המועצה ניצן פלג , מנהלת המרכז הקהילתי רוני קוך , ראש מועצת כפר תבור עודד הלפרין ומנהלת מחלקת הספורט בגליל התחתון ארי מובסוביץ'. צילום: פז עפרוני מתקן הספורט החדשני הוא אולם הדגל של מועדון הכדורסל הפועל גליל תבור ובמשחק החנוכה התקיים בין שתי קבוצות מליגת העל, הפועל גליל עליון עם המאמן ברק פלג בן קיבוץ לביא אל מול מועדון הכדורסל הפעול חיפה, למשחק הוזמנו תושבי הגליל התחתון וחברי מועדון הפועל גליל תבור, באירוע התקיימו תחרויות קליעה באווירה משפחתית חמה וכמובן ספורטיבית. האולם הוקם בהשקעה של 12 מיליוני שקלים כאשר מתוכם הוציאה המועצה מכיסה 1 מל"ש ויתר הסכום אוגם על ידי הרשות מתקציבי ממשלה ובהם משרד התרבות והספורט שהוא המתקצב הגדול ביותר בסדר גודל של 6.5 מל"ש, מפעל הפיס תקצב סכום של 3.5 מל"ש, משרד הבינוי והשיכון וגם החטיבה להתיישבות שסייעה בתקצוב פיתוח התשתיות הסובבות את המתקן. האולם כולל 500 מקומות ישיבה, פרקט חדשני, מיזוג אויר וחדרי ספח בעבור פעילויות ספורט נוספות. למעט מועדון הכדורסל הפועל גליל תבור ישרת האולם במהלך היום את תלמידי קריית החינוך למגוון פעילויות ספורט ושיעורי חינוך גופני ובחלקו השני של היום הוא יעמוד לרשותה של מחלקת הספורט במרכז הקהילתי של המועצה לטובת אימוני ומשחקי כדורסל בתחום הספורט ההישגי וגם ישמש לפעילויות ספורט נוספות מענפים שונים, דוגמת חוג ג'ודו אשר מתקיים באחד מאולמות הספח של המתקן החדש. באולם קיימים מתחמי אימון נוספים אשר תותאם אליהם פעילות ספורטיבית בהמשך השנה על פי צרכי המערכת השונים. זה הוא אולם הספורט ה-3 באזור והוא מצטרף לאולמות בבתי הספר "יד ששון" הממוקם בתוך קיבוץ לביא ואולם הספורט של "עלי גבעה" הממוקם ביישוב גבעת אבני הסמוך. הקמתו של האולם היא חלק מתכנית החומש לפיתוח תשתיות במועצה אשר הופקה עם כניסתה של ההנהלה הנוכחית וזאת לאחר בחינה ומיפוי מעמיקים של המועצה עם נציגי היישובים אודות צרכי התשתיות בתוך היישובים עצמם ובנוסף צרכי התשתיות של המבנים והמתקנים המשרתים גם את כלל ציבור התושבים ללא קשר ליישוב זה או אחר. במסגרת תכנית החומש עלו צרכים רבים בתחום מבני הציבור הן הקיימים אשר לחלקן נדרשת התייחסות משמעותית והן לאלו שטרם נבנו אך נדרשים לאור צרכי צמיחת הקהילה במרחב ובקשתם של נציגי התושבים למתקנים ברמה מקצועית וגבוהה יותר. #מועצהאזוריתגלילתחתון #ניצן פלג #כדורסל #הפועלגלילתבור #ברקפלג #שרהתרבות #חיליטרופר #עודדהלפרין

בטבריה עוררו תעריפי היטלי אגרות השילוט המשוגעים שהשתוללו כמעט פי שלוש מהמחיר שנה לפני. פשוט כנראה ההוצאות של הרשויות גדלות אז מנסים הכל בכדי לכסות גירעונות דרך הגדלת שטחי הארנונה ודרך חוקי העזר האגרות וההיטלים. על כך נאמר הציבור מטומטם והציבור משלם. התעריפים עוררו סערה גדולה, בעלי עסקים רבים פשוט כיסו את השלט שלהם בסדין לבן או שחור ואינם משלמים עבור השלט. פועל יוצא הרשות מפסידה ובעל העסק ללא שלט. והעיקר שהחיובים מראים בספרי הנה"ח של העירייה גידול בהכנסות הצפויות. בדיוק כמו בחיובי הארנונה. במשרד הפנים אוכלים את זה יופי ואפילו בולעים את הפיתיון העלוב. גם בעמק הירדן נוצרה מחאה לא מבוטלת לאחרונה בעניין השלטים. זאת, לאחר שבעלי עסקים התאגדו ופנו למועצה בכתב. עותק מהמכתב הגיע גם למערכת העיתון מאחד מבעלי העסקים בעמק. המכתב שהופנה אל המועצה בעמק הירדן ואל חברי המליאה מדבר בעד עצמו. על המכתב היו רשומים / חתומים שמות בעלי העסקים בעמק הירדן הבאים בטענה אל המועצה ועל עצם החלטתתה על גובהה תעריפי חיובי אגרות שילוט, לחוק עזר של המועצה לעניין אגרות ושלטים. האבסורד בכל העניין הוא שחוק העזר נחקק בשנת 1960 ורק עכשיו הוחלט ליישם את החוק ברחבי המועצה בעמק הירדן. זאת, ללא פרק זמן בכדי להתכונן ממספק נימוקים שהעלו בעלי העסקים לגובהה תעריפי האגרה. אחת הטענות היא שגודל שלט של מ"ר עולה X כסף אבל 10 ס"מ נוספים בשלט מעלים את התעריף לכמעט כפול ועוד... אין אזרח שלא יודע שהקרדום שקיים לרשויות מקומיות בכלל לחפור בכיסם של התושבים הוא משהו חסר מעצורים וכל הכלים כשרים לעשות כן, כי המחוקק והמערכות תמיד יהיו לצד הרשויות תמיד. עולה השאלה למה יש הפרש פערי מחירים שכאלו בין רשות לרשות? שהרי מודבר על אותם שלטים לכאורה? נראה שנמשל הדבר לעיתון המופץ ביותר עותקים ובהתאם לגודל החשיפה שלו כך גם גודל המחיר, אבל אין באמת תחשיב או היגיון כל שהוא וגם אין קביעה של המחוקק או של משרד הפנים למחירון קבוע לכל גודל שלט ו/או חלק ממנו ומיקומו בהתאם להיקף האוכלוסייה שלו. הנושא פרוץ וכך גם הפוליטיקאים עושים לכיסם ולבייתם האחד בטבריה בכדי להראות למשרד הפנים יותר הכנסות והשני בטענה שזה גם למשרד הפנים למרות שמזה 62 שנים הוא לא מיישם את החוק בעמק הירדן. לבטח יש עוד כאלו רשויות עם טענות כאלו ואחרות. פשוט כנראה ההוצאות של הרשויות גדלות אז מנסים הכל בכדי לכסות גירעונות דרך הגדלת שטחי הארנונה ודרך חוקי העזר האגרות וההיטלים. על כך נאמר הציבור מטומטם והציבור משלם. אגרות שילוט, העלאות ארנונה ע"י הגדלת שטח הבית והחיוב, חוקי עזר כאלו ואחרים שאני מבטיח לכולכם הם עוד יעלו ללא כל הצדקה. המחיר של השרות לא עולה ולא עלה. אבל השיטה היא תמיד אותה שיטה, משלוח יד לכיסו של האזרח בלי כל היגיון בריא נקבע המחיר / התעריף והולכים לגביה אבל לעולם לא מספקים את המגיע לתושב. לעיתים זה גם בשיטת מצליח, כמו הטייחים זורקים את הטיט לקיר אם הוא נדבק מה טוב ואם לא מרימים וזורקים שוב אל עבר הקיר. כך נוהגים בכם במועצות וברשויות המקומיות. תאבקו ותלחמו על המגיע לכם, אל תוותרו!. #אגרתשילוט #טבריה #עמקהירדן #איגודהמועצותהאזוריות #איגודהרשויותהמקומיות #משרדהפנים # בעלעסק#שלט#המועצההאזוריתעמקהירדן#משרדהפנים #רשותמקומית#ארנונה

במכירה פומבית של בוקרי 'אגודת מרעה' שברמת הגולן ובחסות 'צמח תערובות' נמכר עגל ההרבעה היקר ביותר שמספר 613, העגל טופח במשק קשת, הוא נמכר כאמור בסכום שיא של 17,400 שקלים לחוות הבקר ברמת מגשימים. העגל מגזע סימנטל, והוא בסה"כ בן 14 חודשים, וכבר שוקל 607 ק"ג. הוא צפוי להגיע למשקל של 1 טון, העגל בעל תכונות פוריות ועלייה במשקל של 1.4 ק"ג ליום. היקף האשכים שלו כבר היום 40 ס"מ, ורגליים ארוכות וחזקות, המעניקות יתרון בתנאי השטח הסלעיים של הגולן. האירוע בו השתתפו בוקרים מקצועיים מכל רחבי הארץ, התקיים במכלאת יונתן בגולן, נוהל על ידי 'אגודת מרעה', בחסות "צמח תערובות", מהמפעלים הגדולים בישראל לעיבוד תערובות איכותיות להזנת בעלי חיים, וחברת 'הרמן - פרוג'קט בר'. במכירה הפומבית הוצגו 35 עגלי הרבעה מהגזעים סימנטל ושרולה, בני 13-18 חודשים, שוקלים בממוצע כ-600 ק"ג, שטופחו בחוות הבקר רמת מגשימים, יונתן, קשת ומשק שניידר. המכירה הפומבית נועדה לטפח, לשמר ולהשביח פרים טהורי גזע בעלי גנטיקה משובחת ולהבטיח את איכות הבשר לצרכנים. דרור טננבאום, מנהל השיווק של 'צמח תערובות': "מפעל 'צמח תערובות' מספק מזון בעל ערכים תזונתיים המשלימים את שהמרעה אינו מספק, במיוחד בעונת הקיץ ולשם כך פותחו עם בוקרי 'אגודת מרעה', תערובות מזון מיוחדות בעלות ערכים תזונתיים שנדרשים לבקר. כמו כן מוגשות לעגלים תערובות ללא אנטיביוטיקה וללא זרזי גדילה, שפותחו במפעל שחרט על דגלו ערכים מחייבים לאורך כל תהליך הגידול והשיווק". תום חזן, יו"ר 'אגודת מרעה': "בעקבות הפיתוח האינטנסיבי ברמת הגולן בתחומי ההתיישבות, תעשייה ועוד, הגורע משטחי המרעה, 'אגודת מרעה' משקיעה בשנים האחרונות מאמצים רבים מול מועצה אזורית גולן ומשרדי הממשלה, על מנת להבטיח את עתיד גידול הבקר בגולן. בוקרי האגודה הם שומרי אדמות הלאום בגולן, לאורך שנים רבות ובכוונתנו להמשיך בקיום הענף למרות הקשיים הרבים". #פריהרבעה #צמחתערובות #מכירהפומבית #פוריותעגלים #רמתהגולן #השבחהגנטיתבעגלים #דרורטננבאום

קבוצת אמסלם טורס, בבעלותם של יעקב ואליעזר אמסלם, המונה 500 עובדים, זכתה בפרס הראשון למהלך העסקי של השנה, שהציגה קבוצת פספורט בסוף השבוע האחרון. בתמונה: יעקב אמסלם מנכ"ל ומבעלי קבוצת אמסלם טורס, מקבל את הפרס המכובד על המהלך העסקי של השנה. צילום: תמר מצפי. בנימוקי הועדה שבחרה באמסלם, נמסר כי נוסף לפעילותה הענפה של הקבוצה, היא נכנסה כשותפה לתחום הקרגו, הקימה בטבריה call center שמעסיק עשרות עובדים, וכמובן היא מחזקת משמעותית את מעמדה בתחום הטרוול טק, עם תוכנה ייחודית שפיתחה לניהול מערכת נסיעות המשמשת חברות עסקיות רבות בעולם. כבוד גדול! #אמסלםטורס #יעקבאמסלם #טבריה #תיירותונופש #מחשביםותוכנה

לפני קרוב ל-4 שנים נכנסתי למערכת הפוליטית, לאחר שנים ארוכות במערכת הביטחון, אקדמיה, בתקשורת ובמרחב הציבורי. כל חיי ראיתי בעצמי חייל של המדינה, עם נשק ואפוד, עם מקלדת או עם חליפה ועניבה. עשיתי כל מה שחשבתי שנכון למדינה. במהלך חיי קיבלתי החלטות, לא מעט החלטות. אני מקווה שברובן צדקתי אבל ברור לי שבלא מעט החלטות גם טעיתי. החשש הגדול בקבלת החלטה הוא הפחד לטעות. לא פחדתי. הזירה הפוליטית חשובה לעתיד מדינת ישראל למרות אין ספור בעיות שיש בה. נכנסתי אליה מתוך תחושת שליחות גדולה ואני יוצא ממנה לעת עתה מתוך הכרה גדולה בזכות שנפלה בחלקי. בחמש מערכות בחירות ניסיתי להוביל קול של ימין ממלכתי במדינת ישראל. הממשלה האחרונה שהוקמה, והייתי חלק ממנה, הייתה בעיני מימוש החזון האישי שלי לאחדות. שמאלנים וימנים שישבו ביחד בקואליציה כדי לעבוד. זה משהו שלא ראינו הרבה שנים. במבחן ההיסטוריה עוד נראה שזה היה צעד נדרש כדי שישראלים מכל המדינה ירגישו שזה הבית שלהם. נקודת השיא הייתה בעיני ישיבת ממשלה אחת ברמת הגולן שבה החלטנו ביחד על הקמת ישובים, תשתיות והעברת תקציבים. לוז הציונות בהסכמה רחבה: קליטת עלייה, התיישבות והגנה על המולדת. זה עורר בי התרגשות גדולה. דחפתי להקמתה של הממשלה הזאת, עשיתי כל מה שאני יכול כדי שהיא תעבוד ולמרות זו היא נכשלה. שנה אחרי היא קרסה. חוסר יציבות פוליטי הוא איום אסטרטגי על מדינת ישראל. הפילוג הפנימי, שנאת החינם, השבטיות - כל אלה מייצרים סכנה ברורה ומיידית. רציתי מאוד להיות הסולם שמוביל להקמת ממשלת אחדות. הבנתי כי להדיר חצי מהעם, ולא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית, רק מגביר את תחושת הקיטוב ופוגע בחוסנה של החברה. כל חיי טענתי כי לא טוב היות הימין לבדו לא טוב היות השמאל לבדו. וגם הפעם, הצעתי לאזרחי ישראל את הדבר הנכון למדינת ישראל בעיניי - להילחם על הקמת ממשלת אחדות. ממשלה ציונית עם מפלגות שמייצגות ישראלים פטריוטים שמשרתים בצבא ומשלמים מיסים. חשבתי כי המפלגות המרכזיות: יש עתיד, המחנה הממלכתי והליכוד חייבות להיות הבסיס לכך. כי רק כך ניתן יהיה להביא יציבות ולעבוד. ממשלת אחדות היא הסיפור ההפוך לממשלה צרה של 61. הקמתי את הרוח הציונית לשם כך וכשהבנתי כי שהשותפות הזו תוביל בסוף לממשלה צרה העדפתי לפרק ולשלם את המחיר הפוליטי. אמון הציבור במערכת הפוליטית בשפל, אני לא מוכן להגיד דבר אחד לפני הבחירות ובלב כבד לעשות דבר אחר לאחריה. כך היה בעבר כשהתחייבתי שלא להקים קואליציה עם המשותפת וכך עכשיו. פוליטיקה היא כלי להגשמת אידיאולוגיה ולא תחליף עבורה. אני משלם מחיר פוליטי כבד על האמונות שלי, לפעמים מרוב ציניות בשיח הציבורי גם מחיר אישי אבל אני רץ למרחקים ארוכים. בפרופורציות של החיים ושל המשפחה יש בכך גם נקודת אור וטוב. אני אחראי לכל מה שקרה בדרך. להחלטות שלי ולתוצאות הפוליטיות. עשיתי טעויות פוליטיות. אבל אני מקווה ומאמין שלא עשיתי טעויות ערכיות. אני גאה במה שעשיתי בכהונתי כשר תקשורת. בפריסת הסיבים האופטיים שמחוללת מהפיכת תשתיות בכל רחבי הארץ ובעיקר בפריפריה ובגבולות, במהפך הכיסוי והקליטה, בהפרטת הדואר ובעוד הרבה רפורמות שזכיתי לבצע. אני גאה בהחלטות המקצועיות שקיבלתי, כשלנגד עיניי עמדה תמיד טובתה של מדינת ישראל ואזרחיה. ניהלתי מאבק מול העסקנות החרדית. לא מתוך שנאת חרדים אלא מתוך אהבה לעם הזה. אני מאמין ששילוב החרדים הוא משימה לאומית, העסקנות החרדית פוגעת בזה. יש לי חברים בקרב חברי הכנסת מהמפלגות החרדיות, אני יודע שהם חושבים כמוני. ההתנגדות לתמרוץ לימודי ליבה דומה להתנגדות לפריסת תשתיות או להתנגדות לאפשר חופש לאדם מבוגר לבחור את מסלול הטלפון הנייד שלו. להתעלם מכך מתוך רצון להקים קואליציה זו שגיאה אסטרטגית ובכייה לדורות. כך גם בקרב ערביי ישראל - אין ברירה מלבד שילוב עם חובות וזכויות מלאות. זו הסיבה שממשלה עם המשותפת הייתה ונותרה אסון בעיני והצעד שלקח מנסור עבאס הוא משמעותי וחשוב. אם לא נשכיל להחזיר את הריבונות למגזר הערבי ולקיים מערך שוויוני של מסלולי שירות לכלל האזרחים לא נייצר הזדהות עם המדינה. הטובים שבישראלים לשירות צבאי והיתר למסלולי שירות לאומי. ההתעלמות מהכאוס במגזר הערבי הובילה לסכנה חמורה נוספת שמרחפת מעלינו. מלחמת אזרחים בין ערבים ליהודים. עסקתי במערכת הבחירות הזו ארוכות בהצבת תוכנית מסודרת להחזרת המשילות והריבונות לנגב, הגליל והערים המעורבות. אך לצערי אין קשב. לא מצאתי קשב לא לדיון שביקשתי לקיים על תוצאות העבר ולא לדיון על תוכניות לעתיד. לא אשקר, כואב לי. עבדתי קשה מאוד, מבוקר עד השעות הקטנות של הלילה כדי להניע מהלכים במשרד התקשורת. נלחמתי כל חיי בסדיר, במילואים ובמערכת הביטחון כדי שהמדינה הזאת תהייה בטוחה. והנה, לא שכנעתי מספיק. מנגד, גורמי שוליים שעיקרם פופוליזם – זוכים לאהדה רבה. יכולתי לשקוע בעצמי ולקטר על ההוגנות בחיים הציבוריים. אבל זו המציאות. זה מחייב אותי לחשיבה מחודשת ולחשבון נפש. הימין שאני חלק ממנו רואה בשלמות העם והארץ את ייעודו. להגן על ארץ ישראל כמו שמגנים על הדמוקרטיה ועל הדמוקרטיה כמו שמגנים על עם ישראל. אנשים שמאמינים במערכות המדינה, אוהבים ומעריכים את עובדי הציבור שלנו - אך יודעים שדרושה ביקורת. לתקן, לא על מנת להרוס. זה מאבק משמעותי וחשוב שאי אפשר לוותר עליו. מאבק על אופיה של מדינת ישראל. אני גאה שנלחמתי מלחמות שכולם המליצו לי להימנע מהן, כי אני אייצר אויבים מבית. אני גאה שהשיקול היחיד שהוביל אותי היה טובת מדינת ישראל. אני גאה בכך שלאורך כל הדרך הייתי ממלכתי. שהתייחסתי לתושבי יהודה ושומרון בדיוק כמו לאזרחים חרדים או ערבים. אני גאה בזה שהעיר, הכפר, המושב או הקיבוץ קיבלו אצלי יחס שווה כי כולם אזרחים, ותפקידי לשרת אותם. אני פורש מהסבב הנוכחי עם צביטה בלב, אך עם גאווה ואהבה גדולה לעם הזה ולחברה הישראלית. אני מרגיש שזכיתי ומתחייב להמשיך לעבוד ולהשפיע על המדינה גם מבחוץ. אני מתחייב עד לסיום שירותי בממשלה, לעבוד בעבורכם בכל הכוח, אזרחי ישראל, ולשמש לכם כתובת בממשלה. זו הזדמנות להודות לכל אחד מכם על הרעיונות ועל העוולות שהצפתם בפני. אני מאחל למדינת ישראל, שמסבב הבחירות הזה סוף סוף תצא ממשלה טובה, יציבה ורחבה, שתתפקד שנים רבות ושתכיל ותקבל את כלל חלקי החברה הישראלית. אני מודה לשותפי צביקה האוזר על החברות שכל כך נדירה בפוליטיקה, ועל העומק והאסטרטגיה שהביא במסגרת השליחות הציבורית שלו. לצוות הלשכה שלי, לחברים ולפעילים הרבים שמלווים אותי בפוליטיקה. למשפחתי שכמעט לא ראתה אותי בתקופה הזאת. ולשירי אשתי שעלתה על כולנה. אצא לפסק זמן, ברגע שתקום ממשלה חדשה. ועוד ארחיב בעתיד. תודה רבה. שלכם, יועז הנדל #יועזהנדל #משרדהתקשורת #חבריכנסת #בחירותלכנסת

כולם רוצים שהיה להם בית שהיה רק שלהם אבל לקנות דירה היום זה על גבול הבלתי אפשרי. אנשים צעירים שמחפשים דירה במחיר שפוי כבר כמעט אי אפשר למצוא, וכרגע זה לא נראה שיש פתרון באופק ולא צפויה ירדת מחיר דרסטית שתהפוך את הקערה על פיה. הרבה אנשים במיוחד הצעירים רוצים לגור במרכז בתל-אביב והסביבה כי הם מבינים שתל אביב היא המרכז הפועם יש בה מקומות בילוי לצעירים, יש הרבה מקומות עבודה ויותר הזדמנויות להצליח וגם במחשבה על העתיד לגדל ילד במרכז זה נותן יותר אפשריות מאשר לגדל ילד בפריפריה. אבל לקנות דירה זה אתגר כי השוק עובד על עקרון של היצע וביקוש נוצר מצב של הציע נמוך וביקוש גבוהה לכן מחירי הדירות גבוהים כי חסר דירות ומי שמחזיק בדירה ורוצה למכור או להשכיר יודע שהוא יכול לדרוש מחיר גבוהה ושיהיה מי שישלם ובאמת כך המצב בשטח. בחדשות אנחנו כל הזמו רואים ושומעים על עליות במחיר או דירות להשכרה שלדעתי לא ראויות למחייה ודורשים עליהן מחיר מופקע כי בעל הדירה יודע שיש מי שישלם. כדי לקנות דירה צריך לרוב משכנתא שהיא בעצם הלוואה שהבנק נותן ואנחנו מחזירים להם כל חודש סכום שיכול לעלות או לרדת לפי הריבית. יש זוגות שלוקחים משכנתא בסכומים גבוהים מאוד וההחזר החודשי הוא גבוה מאוד יש כאלה שיעשו הכל רק כדי שתהיה להם דירה משלהם. צריך לחשוב גם על העתיד זוג צעיר שאין לא ילדים יכול להחזיר סכום מסוים לבנק אבל מה יקרה שהיו ילדים ההוצאות יגדלו והיה קשה לעמוד בהחזר לכן צריך לחשוב טוב מאוד לפני שלוקחים משכנתא שיכולה להיות הרסנית ולפעמים עדיף לחכות ולחכות להזדמנות המתאימה. ניתן למצוא דירות זולות יותר בפרפריה בערים כמו: טבריה, דימונה, קירית שמונה וכו' אבל לא כולם רוצים לגור במקומות האלה אבל צריך להבין שאולי עדיף לגור רחוק יותר מהמרכז כדי לחסוך כמה מאות אלפי שקלים ולקנות דירה גדולה יותר ומרווחת וחדשה מאשר לגור בצפיפות במרכז. לממשלה יש חלק מרכזי והיא צריכה לעזור לאזרחים להשיג קורת גג ולחיות בכבוד. באירופה ובארה"ב הרבה אנשים שגרים בשכירות יש להם אופציה כזאת יש בניינים שנבנים למטרה של שכירות ארוכה במחיר קבועה ולא כזה שמשתנה ועולה בהתאם למצב הרוח של בעל הדירה. צריך להיות פיקוח הדוק על שוק השכירות בארץ כדי למנוע מצבים שאנשים יזרקו לרחוב כי בעל הדירה החליט שהמחיר עולה והוא קובע בכמה הוא יעלה. בסופו של דבר כל אחד צריך לעשות את החישובים שלו ועל מה הוא מוכן להתפשר ואיפה אפשר לחסוך כדי לגור בצורה ראויה ולא במחסן או בדירה שהיא פחות מ-20 מטר מרובע. צריך להבין שאנחנו אלה שגרמנו למחירי השכירות לעלות כי בעלי דירות במרכז מבינים את המצב ומנצלים אותו לטובתם כדי למקסמם רווחים אבל גם למדינה יש חלק היא צריכה להקצות יותר קרקעות שיכולו לבנות עליהם יותר בתים וכאשר יהיו הרבה דירות באזורי הביקוש יהיה הציע גבוהה וביקוש גבוהה והמחירים היו יותר הגיוניים. אני אופטימי אני חושב שהיה פתרון ומחירי הדיור יהיו שפויים ושנוכל להתקיים בכבוד במדינה האוהבה שלנו! #מחירידירות #מחירישכירותדירה #כלכלה #מחירידירותבטבריה #השקעהבטוחה

כך הצהיר בפני כתבנו בעל עסק גדול בעיר טבריה. כל שאכתוב, או תספרו לי על עיריית טבריה לא יפתיע אותי ולבטח גם לא אתכם. השבוע התקשר אליי איש עסקים מכובד ומכבד, פילנטרופ לא קטן וביחד עם איש מקצוע מטעמו סיפר לי כי עיריית טבריה התישה אותו לחלוטין והוא בסה"כ מבקש רישיון עסק! כן, בסה"כ רישיון לעסק שכבר פועל זמן רב. לאחר שעמד בכל התנאים שדרשו ממנו ברישוי עסקים. מחצית מהיום שלו בילה איש העסקים בעירייה היות וכבר הגיעו מים עד נפש לא עזב את המקום עד שקיבל רישיון עסק. האיש השקיע מיליונים בעסק שנחשב לעסק מוביל מבין העסקים הממותגים ביותר בארץ, העסק מדהים והוא תיירותי אבל מסלול ירוק לעסקים שכאלו בעיריית טבריה אין! גם אין מסלול אדום כמו בבן גוריון. אבל כן כן, יש רק מסלול שחור! להקשות להציק לטרטר ומה לא...? האיש היה כל כך כועס וכעוס שאמר אני לוקח את העסק שלי לעמק הירדן למתחם צמח! נקודה. צא ולמד רק אחרי צעקות, איומים, וכד' נתרצו בעירייה והעניקו לאיש רישיון לעסק. האם אי אפשר היה לעשות זאת בדרך מחבקת, מסייעת, עוזרת, מפרגנת משהו שיעניק למשלם המיסים הזה הרגשה שהוא חשוב לעירייה? חשוב לטבריה? חשוב לתיירות? נראה שלא. #עירייתטבריה #רישויעסקיםבטבריה #משרדהפניםמחוזצפון #לשכתשרהפנים #עסקיםבעירטבריה #יזמות