top of page

תוצאות חיפוש

Search this site

נמצאו 1256 תוצאות בלי מונחי חיפוש

  • למה רואים בי יוצאת דופן?

    שיחות חולין, שיחות של בני חכמים ושיחות אנשי חינוך, סובבים סביב מי יוצא דופן ומה עושים עם יוצאי הדופן. האם שאלתם את עצמכם, את מי מאבחנים כיוצא דופן ולמה? ובכן ההלכה טוענת שזהו כינוי תלמודי למי שנולד בניתוח המוכר כיום בשם 'ניתוח קיסרי', שבו מוציאים את העובר והשליה מהאם דרך דופן הרחם, ולא כפי הדרך הרגילה בלידה נרתיקית, ומכאן שמו התלמודי "יוצא דופן". בשגרת ההתנהלות התקשורתית, בחרו לבחון כל דבר שחריג מהשגור והמקובל כיוצא דופן. בין החיות נראה שבכל קבוצה מסתתר יוצא דופן אחד שאינו שייך לאותו בית גידול. אנחנו כחברה מחליטים שהילד הזה יוצא דופן בכיתה, כי אינו משתלב עם כל הילדים. הרעיון שאינו כמותם. כפי שכתוב בתורה ”יְרָא-אֶת-יְהוָה בְּנִי וָמֶלֶךְ עִם-שׁוֹנִים אַל-תִּתְעָרָב.“ (משלי כד, פסוק כא). והשאלה שלנו צריכה להיות האם תמיד אני מחויב להיות כמו כולם. האם להיות יוצא דופן, גוזר עלי להיות מורחק מן השאר, שונה; לא משותף? השבוע נערכו בבתי הספר מבחני המחוננים, גם הם יוצאי דופן. להיות חריג זה להיות שונה מאחרים, שהשתייכותו אחרת. שיוצא מגבולות המקובל. ומי החליט שהמקובל הוא הנכון תמיד? האם, אם כל הילדים יצאו ביום גשם לגן השעשועים ויתפלשו בבוץ וילד יחליט שהוא לא רוצה, כי הוא רואה שזה לא נכון לעשות כך, הוא החריג? התנהגותו היא השונה, אך היותו חריג מביאה לחשיבה שהתנהגותו חריגה? האם תלמיד חכם וחרוץ הוא יוצא דופן שיש לשנות את התנהגותו כדי שישתלב עם בני כיתתו העצלה? כן, קצת מבלבל מה בעצם חשוב לנו להדגיש כשאנחנו דנים באדם זה או אחר כיוצא דופן. מהו אותו דופן? באיזו מסגרת אנחנו רואים את הדופן ממנה יוצאים אותם ילדים, שאותם אנחנו מאבחנים כיוצאי דופן? מי החליט שלהיות יוצא דופן, זה משהו לא טוב? מתי נכון שיש לעשות הכל כדי להחזירו אל פנים הדופן? חשוב לי שנתייחס בכובד ראש לאבחונים וכותרות שאנחנו נותנים לבני אנוש, ילדים וגדולים כאחד. האם אנחנו עושים מעשה שהוא נוגד כל התנהגות חברתית הנדרשת? לא רק על פי הקבלה והתלמוד. אני מקווה באמת שכל אחד ואחד שקורא את הפרשנות ליוצא דופן מבין שאנחנו כולנו קורצנו מאותו חומר. כן כל אחד מאיתנו קיבל חינוך אחר, כל אחד מאיתנו בעל תכונות אופי שונות, כל אחד מאיתנו בעל היסטוריית למידה אחרת הן בתחום הרגשי והן בתחום האקדמי, אבל כולנו בני אדם עם רגשות. כל עוד אנחנו מתנהגים במסגרת הנורמות החברתיות והחוק, אין סיבה לתת לאדם להרגיש חריג, שונה ובעל מוגבלות שאיננה תלויה בדבר. כול אחד ואחד מאיתנו מבקש להיות אהוב ומקובל, חלק מהחברה. חלק מהעשייה המשמעותית למען החברה והמשפחה. ערבות ומעורבות הדדית, הם שם המשחק בחיים השוטפים ואין דופן לצאת ממקום זה. קבלה, הכלה, אמפטיה וכבוד הם אבני היסוד לחברה מתוקנת ונורמטיבית. היו עם אחד עם לב אחד. דר' רבקה מרום ph.d מנתחת התנהגות, יועצת חינוכית ומאמנת אישית *למען הסר ספק דר' מרום אינה עוסקת ברפואה. #יוצאתדופן#אנשיחינוך#בעלתכונותאופישונות#אבחונים#התנהגותחברתית

  • לוקחים אחריות

    בפתחה של שנה אזרחית חדשה אני רוצה לשתף אתכם בעשייה של קבוצה חדשה שהוקמה בעיר, "טבריה במרכז" – תושבים לוקחים אחריות על עתיד העיר! שנים על גבי שנים שאנחנו שומעים על הפוטנציאל הלא ממומש של העיר טבריה, על ההזנחה ארוכת השנים, על הנהירה השלילית של צעירים מן העיר, על מנהיגים שכשלו בהצבת סדרי עדיפויות והשאירו אותנו התושבים הרחק מאחור. שנים על גבי שנים שאנחנו כתושבים הורגלנו לשבת בשילוב זרועות ולחכות לשינוי המיוחל שיגיע מאדם כזה או אחר שמתיימר להוביל את העיר אל חוף מבטחים. אנחנו ב"טבריה במרכז" חושבים שהגיע הזמן להפסיק לשבת בשילוב זרועות ולחכות למושיע חיצוני, מוצלח ככל שיהיה, הגיע הזמן לקום ולעשות, הגיע הזמן לקחת אחריות! מגיפת הקורונה לא פסחה על אף בית ופגעה פגיעה בריאותית וכלכלית קשה, לפנינו דרך ארוכה על מנת לחזור לשגרה... השינוי שלו כולנו מייחלים, השינוי שלו טבריה זקוקה חייב להגיע מאתנו התושבים, מאלו שעתידם תלוי בעתיד העיר. דווקא בעת הזו אנחנו קוראים לכולם להתאחד, לשתף פעולה למען עתיד טוב יותר. מגיפת הקורונה לא פסחה על אף בית ופגעה פגיעה בריאותית וכלכלית קשה, לפנינו דרך ארוכה על מנת לחזור לשגרה ולשקם את כל מה שנפגע. אל לנו לאבד תקווה, זה אפשרי, ביחד נקים קהילה מאוחדת וחזקה. מהקמת הקבוצה הספקנו לעשות לא מעט, הכרנו אנשים חדשים, נחשפנו ליוזמות מבורכות שמתקיימות בעיר ובעיקר לרצון הטוב של התושבים לסייע אחד לשני. קצת על העשייה של הקבוצה בחודש האחרון – הבאנו פלוגת לוחמים להתנדב בעיר, יצרנו שיתוף פעולה עם מלגת "נטועים", בימים אלה מגייסים כסף ל"ארון הקהילתי" הראשון בטבריה, חילקנו תעודות הוקרה למתנדבים וכמובן פנינו קדימה עם שלל יוזמות שללא ספק ישפרו את המציאות בטבריה. "טבריה במרכז" שמה לה למטרה לשפר את השיח בעיר, לעודד פרגון ושיתופי פעולה. להטמיע ערכים ולחזק את תחושת השייכות והזהות הטבריינית בקרב בני הדור הצעיר. אנחנו קוראים לכם, לכולכם, שימו את המחלוקות בצד ואת טבריה במרכז! ביחד לוקחים אחריות! מוזמנים להיכנס אלינו לרשתות החברתיות, לעקוב, לשתף ולקחת חלק - בפייסבוק - "טבריה במרכז" (קבוצה ודף), באינסטגרם - tiberias_bamercaz זמין עבורכם בכל שעה, 050-3762004, אביב יצחק מנהל הקבוצה. שבת שלום תושבי טבריה היקרים! #לוקחיםאחריות#שנהאזרחיתחדשה#הפוטנציאלהלאממומששלהעירטבריה#טבריהבמרכז#מגיפתקורונה

  • שוב הוא משתטח על הרצפה? צועק? מקלל?

    תקשורת עם ילדים – הבסיס לקשר איכותי מאת: רננה אורלב כשאנחנו מציבים גבולות בצורה לא נכונה, הדברים מתחילים להשתבש.... במצב כזה הילד שלכם ירגיש ש"לוקחים" לו את השליטה, את היכולת להחליט בעצמו, לבד. כאשר ילד מרגיש שמחליטים בשבילו – הוא יפעיל את כל מנגנוני ההגנה שלו: הוא יתווכח אתכם, יצעק עליכם, יבכה, יצרח, יכה, ישתטח על הרצפה... והרשימה עוד ארוכה. במצב כזה הוא עלול לפגוע בעצמו ו/או בסביבתו. וואו... כמה שזה מתסכל. מצד אחד אנחנו מאוד רוצים לעזור לילד שלנו, מצד שני אנחנו מרגישים חסרי אונים אל מול ה"מפלצת" שיוצאת ממנו. נסו בזמן הזה "להרגיע את הרוחות" ולדבר על התחושות שלכם ושל הילד שלכם, מתוך שיתוף כנה. במצב בו הילד חווה חוסר שליטה וחוסר עצמאות – יקרו אחת או יותר מהאפשרויות הבאות: הימנעות של ההורה מהסיטואציה, "מאבק כוח" בין ההורה לילדו, התקף זעם (טנטרום) שהילד חווה. הימנעות של ההורה מהסיטואציה לרוב גורמת לילד יותר תסכול ויותר כעס. מעבר לכך, אף ילד לא רוצה להרגיש לא אהוב או דחוי. במצב כזה חשוב שנחבק ונראה לו שאנחנו אוהבים אותו, למרות הקושי. עם זאת, תגיעו לילד שלכם רק כשאתם נרגעתם מהסיטואציה ורק כשאתם באמת מוכנים ורוצים להכיל אותו. במצב שבו הילד מפעיל את כל מנגנוני ההגנה שלו, יכול לקרות דבר אחר... אתם בוודאי מכירים את התחושה הזאת שיש מעין חבל דמיוני ביניכם לבין הילד שלכם ויש התנצחות – מי ימשוך יותר חזק בחבל? מי ייפול ראשון? זו בדיוק התחושה כשאנחנו נכנסים למאבק כוח עם הילד שלנו. ברגע הזה חשוב לעצור ולהבין מה אתם רוצים להשיג? מה חשוב לכם שיקרה ולמה זה חשוב לכם? מה הילד שלכם רוצה שיקרה? נסו בזמן הזה "להרגיע את הרוחות" ולדבר על התחושות שלכם ושל הילד שלכם, מתוך שיתוף כנה. זה דורש תרגול לצאת מתוך הסערה למצב של רגיעה, אך זה אפשרי. אנחנו פועלים באותו אופן גם בעת התקפי זעם. בנימה אישית, אשתף שלעיתים גם הבת שלי חווה התקפי זעם – היא צועקת, בוכה ולפעמים גם משתטחת על הרצפה. עברנו איתה תהליך מאתגר, אך מדהים! הצבנו גבולות ברורים, דאגנו לתת לכל ילד את המקום שלו, לפנות זמן אישי לכל אחד מהילדים. בכל התהליך הזה היה לי חשוב שהבת שלי תחווה ביטחון ועצמאות, בלי צורך להיכנס לכעס. היא התחילה לדבר ולשתף אותנו מה היא מרגישה, מה היא רוצה וכן הלאה. היום כשהכעס של הבת שלי רק מתחיל, רגע לפני שהוא מציף אותה, אנחנו מזכירים לה לדבר, להגיד לנו מה היא רוצה. אני מספרת לכם את הסיפור הזה, כיוון שחשוב לי שתבינו שגם לי כמדריכת הורים – יש את האתגרים בדרך שלי כאמא. אין הורה שלא נתקל בחוויה מאתגרת עם הילדים שלו. זה פשוט לא קיים. וכמו כל הורה, בתחילתו של דבר ובסופו של דבר, אני רוצה שהילדים שלי יהיו מאושרים, שיהיה להם טוב. הכותבת היא מדריכת הורים וצוותי חינוך מוסמכת, מומחית בתהליכי שינה, גמילה מחיתולים, הרטבות לילה, תקשורת וגבולות, יחסי אחים ועוד. #שובהואמשתטחעלהרצפה#מציביםגבולות#רוציםלעזורלילד#חסריאונים#חוסרשליטה#חוסרעצמאות#התקףזעם#תסכול#מדריכתהורים#חוויהמאתגרת

  • משאלות קטנות לשנת 2021

    אחרי ששנת 2020 ניפצה לחלוטין כל תחזית אפשרית, קטונתי מלחשוב על מה שמכינה לנו שנת 2021 המתחילה ממש היום. אי לכך, אביע רק עשר משאלות קטנות ואשא תפילה שיתגשמו. - שהעיר טבריה תחזור להיות עיר תיירות אמיתית, כזו שהבאים בשעריה ולבתי המלון שלה לא יחפשו מקומות בילוי במחוזות המקיפים אותה. וכן, אפשר להחיות אותה מחדש מבלי לקיים פסטיבלים בצורה פרובוקטיבית שתחורר את מרקם החיים העדין למדי שיש בעיר. - שתדע הנהגת העיר הנוכחית-החיצונית להניח עבור צעיריה, אלו שמשתחררים משירות לאומי וצבאי ואלו שמסיימים לימודים אקדמאיים, את התשתית הראויה שתשאיר אותם בעיר ולתמיד, תשתית שתעצור את הנטישה הבלתי פוסקת של אנשים כמוני ואחרים לכל פזורות מדינת ישראל. "שיפסיקו כל יושבי שיחות הסלון ועכברי המקלדת והסלולרי להתבכיין, לשסות ולהזרים ביוב של מילים על ההנהגה הנוכחית" - שיהיו הבחירות הבאות עלינו לטובה (?) במרץ הקרוב הבחירות האחרונות לארבע השנים הקרובות (אם כי אתפשר תחילה על מערכת בחירות אחת בלבד בשנה הקרובה). - שישכילו אלו המתיימרים להנהיג את המדינה, בין אלו הנוכחיים ובין אלו שאולי יחליפו אותם, להתחיל להתכונן ליום שאחרי השלמת מבצע החיסונים. נייחל כולנו שכל קשר בין אלו שהתיימרו להוביל את העם מאז פרוץ המשבר לבין אלו שאמורים לחשוב על היום שאחרי, יהיה מקרי לחלוטין. - שיפסיקו כל יושבי שיחות הסלון ועכברי המקלדת והסלולרי להתבכיין, לשסות ולהזרים ביוב של מילים על ההנהגה הנוכחית. רוצים לשנות? לכו בהמוניכם לקלפי, תצביעו ותשנו. זו כבר ההזדמנות הרביעית שקיבלתם כדי לשנות. - שיהיה הסגר הנוכחי הסגר האחרון, ואם כבר מחליטים על סגר, שיידעו אלו שמחליטים עליו מהו באמת סגר. זו באמת לא חכמה ללחוץ על ההדק מול העסקים ולאפשר לכל השאר לעשות ככל העולה על רוחם. - מי יתן ויהיו 120 חברי הכנסת הבאה, לפחות רובם, דוגמא ומופת לאזרחי ישראל ולא כאלו שרצים לקבל החלטות על הטלת מגבלות כשהם עצמם לא עומדים בהן ומסתפקים בהתנצלות. - שיתעוררו מנהיגי החברה הערבית ויפנימו שהם ורק הם חייבים להתחיל לעצור את האלימות שהפכה להיות חלק בלתי נפרד מחיי השגרה של המגזר הערבי. ולא, שאף אחד לא ישלה עצמו בחברה היהודית שזו בעייתה הבלעדית של החברה הערבית. - שתזכה אורנה שמעוני לקבלת פרס ישראל. אורנה היא סמל ומופת לכל מה שאנחנו רוצים לבקש מהחברה הישראל - איכפתיות, מסירות, יושרה, אומץ ודאגה אמיתית לזולת. אני מצפה מראשי הרשויות בגליל יטלו על עצמם את משימת שכנוע ועדת הפרס להוקיר לה את התודה שכל כך מגיעה לה. - והכי חשוב, שנזכה להשבת הבנים אורון שאול והדר גולדין. שבת שלום. #טבריה#2021#תפילה#עירתיירות#אורוןשאול#הדרגולדין#אלימות#אורנהשמעוני#מבצעחיסונים#עכבריהמקדלת#סגר#לימודיםאקדמאיים

  • חוף צמח ישופץ ויפתח לציבור בעונת הקיץ

    אחרי שנים בהן היה חוף צמח סגור ומסוגר, הוא נפתח אבל רק לאורחים החדשים. זוג ' יאורית מצרית ' (Alopochen aegyptiacus), ממשפחת הברווזים שמקורו באפריקה ונחשב למין פולש בישראל, הגיע לשוח בחוף צמח. השיפוץ האמיתי ע"י אגוד ערים כנרת יחל בקרוב. בשנות ה- 20 הובאו פריטים של ה'יאורית המצרית' לפארק הלאומי ברמת גן ובמהלך המאה ה- 21 נפוצו והתפזרו בישראל וכמה קבוצות פולשות נדדו לאזורי ירק ומים מתוקים סמוכים בעיקר באזור המרכז, ולאחרונה הגיעו גם לכינרת. בית הגידול שלהם על גדות מים מתוקים. הם ניזונים בעיקר מזרעי השדה, תולעים, צפרדעים ודו חיים בקרבת המים המתוקים. אבל הכי חשוב, שהברווזונים הללו מונוגמים ונאמנים לבני ובנות זוגם. #חוףצמח#עונתהקיץ#יאוריתמצרית#כנרת

  • דוגמה אישית

    סיכום שבוע טברייני עם רפאל טרבלסי, חבר מועצה לשעבר רק לקראת חצות הגעתי להודעה שנשלחה לי קצת לפני צאת השבת ע"י צעיר טברייני וכך רשם "אתה חופר לנו כל היום לשמור על הכללים וההוראות אז אני מזמין אותך עכשיו ליער שוויץ לראות את ראש העיר רון קובי בפיקניק עם אשתו והילדים. רק מזכיר לך שהם גרים בתל אביב והמרחק בין רחוב השומר ליער מעל 1000 מטר. אז קודם שנבחרי הציבור יראו דוגמה ואז יטיפו לאחרים" אם הבחור לא היה מצרף תמונה - הייתי מתקשה להאמין, אך כמה עזות מצח יש לאדם שמחפש כל היום להטיף, לבקר, ללכלך ולטנף על אחרים ומסכים לעצמו להתנהל בניגוד להנחיות משרד הבריאות ואינו משמש דוגמא. אז לצעיר הטברייני, אתה אכן צודק. חייב להיות דין שווה לכולם ואני מוסיף ושואל, איפה משטרת ישראל? הנגשת בקשת הנחות לארנונה לשמחתי, גזברית העירייה הגב' לבנת דהאן יחד עם מחלקת הארנונה החליטו השבוע להנגיש לתושבי טבריה המבקשים להגיש בקשה למתן הנחה בארנונה, מהיום אפשר להיכנס דרך אתר האינטרנט של המחלקה, למלא ולשלוח את הטפסים למחלקה ללא צורך בהגעה פיזית. שינוי זה יעניק בקרה ושליטה למעקב אחרי מתן מענה כך שלא יהיו יותר תקלות לא צפויות כמו איבוד מסמכים או אי הגשת כל החומר הנדרש למחלקה לצורך קבלת ההנחה בצורה מקצועית. אישור תושב מזכיר לכם שגם השנה תוכלו להוציא דרך האתר של מחלקת המיסים את האישור לתושב בכדי לקבל את הטבת המס שעומדת היום על 12%. לשאלת רבים: מה עושים אם אין מספר משלם כמו ילד/ה שגרים עם ההורים והיום לא ניתן להגיע למשרדי הארנונה כי אין קבלת קהל בגלל הסגר? פניתי למשרדי מס הכנסה וביקשתי פתרון, הבנתי שלאחר פנייתי נוצר שיח עם המחלקה והם עובדים יחד לתת מענה בנושא. כמובן שאעדכן ברגע שתהיה תשובה. "בואו כולנו יחד וכל אחד לחוד נשמור על הכללים הפשוטים והכל כך ברורים: איסור התקהלות, מרחק, שטיפת ידיים ומסכות". מצטיינים בחינוך! השבוע בהתרגשות גדולה מאוד, קיבל הרב גלעד מסינג, ראש הישיבה התיכונית 'אורט' טבריה מצוות הפיקוח בראשות המפקח הארצי של העל יסודי בחמ"ד מר בועז קולומבוס את תעודת ביה"ס המצטיין במחוז ובע"ה נזכה לחגוג עם צוות האלופים של הישיבה התיכונית גם את הזכייה בפרס הארצי, מחזיקים לכם אצבעות. כל הכבוד! סגר מועיל ושוב חוזר הניגון: איני רוצה להתחיל להאשים או להטיף מוסר או אפילו לקיים של שיח מי אשם במצב אליו הגענו היום, בפתחו של סגר שלישי, אבל בבקשה, בואו נחזור להיות מאוחדים, לערבות ההדדית ולדאגה לשלום העם שלנו. בואו כולנו יחד וכל אחד לחוד נשמור על הכללים הפשוטים והכל כך ברורים: איסור התקהלות, מרחק, שטיפת ידיים ומסכות. רק אם כל אחד ייקח אחריות על מעשיו, נוכל יחד לצאת מהסגר ולחזור לשגרה בריאה יותר. לכל שאלה ובקשה אני זמין בשבילכם. שבת שלום ובריאות טובה רפאל טרבלסי 0506961466 #סיכוםשבועטברייני#הנחות לארנונה#נבחרי הציבור

  • אז מה אם הבת שלי לא הביאה חוברת, על מה הכעס?

    בכל מסגרת חינוכית, חברתית או עבודה, מתבקש ציוד לתפקוד ולתפוקה נאותה. כשאנחנו עוסקים בספורט, האם יחשוב מאמן הכדורסל שניתן לנהל אימון ללא כדור סל? שהשחקנים יגיעו למגרש ללא נעלי ספורט, תלבושת שמתאימה לאימון הכדורסל? גם המורה שמתפקידה ללמד את התלמידים את חומר הלימוד, מגיעה לשיעור עם כל הציוד הנדרש ללמד ומצפה שהתלמידים יגיעו עם הציוד הנדרש כדי ללמוד. בכל בית ספר כתוב בתקנון בית הספר ובתקנון הכיתה שבאחריות התלמיד, בראש וראשונה עם קבלת המורה בתחילת השיעור – "התלמידים ישבו במקומם כאשר הציוד הנדרש לשיעור מונח בפינת השולחן". וסעיף נוסף: יש להקפיד על תפקוד לימודי – "הבאת ציוד, הקשבה ולמידה, השתתפות בשיעור ברשות המורה ובאופן מכבד, מילוי מטלות בכיתה ובבית". אם הילד חסר בציוד, בשיעור אחד (קורה), ניתן לתת דף עבודה בתחום הלמידה (חזרה על החומר שהילד כבר שולט), אפשר לתת משימות במחברת על חומר עבר. קשה לקדם תלמיד ללא ציוד, במיוחד כשמדובר בשיעור הנדסה שהילד מגיע ללא ערכת הסרגלים וללא החוברת. התסכול של המורה, שלמעשה בא מאחריות, אכפתיות ומקצועיות, גרם לה לכעוס. הכעס הוא על הסיטואציה. המורה חסרת אונים ובטח אם מדובר בילד שלא הביא ציוד כבר שלושה חודשים. הכאב הוא לראות את הילד שחווה את התסכול, שכל חבריו בלמידה משמעותית, מדידה ושרטוט ולו אין ציוד. במקום לכעוס על המורה שכעסה, קחו אחריות כהורים. תהיו במעקב אחר מערכת הלימודים של הילדים שלכם, קראו את המסרונים של המורים בקבוצות הוואטצאפ, היו קשובים לילדים שחוזרים מבית ספר, איך עבר היום? האם הכל יתנהל כמו שחשבת? (חברתית ולימודית). אחרי רוטינת הערב, הילדים במיטות, בדקו את הילקוטים של הילד, האם כל המערכת בתיק? מה מצב הקלמר, האם פסולת החידודים עדיין בקלמר? האם ישנם שלושה עפרונות מחודדים? גם אתם דואגים לקחת איתכם לעבודה את כל הציוד הנדרש לתפוקה מלאה במסגרת העבודה שלכם, היו מודל חיקוי. אתם לא נכנסים להכין חביתה בלי מחבת ובטח שאתם דואגים לקנות את הביצים בזמן, כדי שיהיה לכם אותם לארוחת הערב. ההכרה בחשיבות הציוד הנדרש מלווה אותנו בכל תחומי החיים. בית הספר היסודי, כשמו כן הוא, יסודות החינוך להתנהלות נכונה בהמשך החיים. עזרו לילדכם ולמורים לקיים את תהליך הלמידה ולהביא את תוצר באהבה וברוגע, ללא כעסים מיותרים. דר' רבקה מרום ph.d מנתחת התנהגות, יועצת חינוכית ומאמנת אישית *למען הסר ספק דר' מרום אינה עוסקת ברפואה. #תקשורתעםילדים#התנהגותילדים#הוריםוילדים#כעס#מילוימטלותבכיתהובבית

  • הילד שלך צריך אותך יותר

    תקשורת עם ילדים – הבסיס לקשר איכותי יום שישי בבוקר. הטלפון צלצל. עניתי. על הקו הייתה בחורה מקסימה, אמא לילדה שנייה. היא נשמעה עייפה ונסערת.. היא אמרה לי כבר בתחילת השיחה: "אני לא יודעת מה קרה לה... ההתנהגות שלה השתנתה והיא מתעוררת כל לילה בבכי!.." אותה אמא מקסימה שיתפה אותי שזה כבר תקופה ארוכה, מאז הסגר הראשון, שהבת שלה מתנהגת ככה, שהיא כבר ניסתה הכל כדי לעזור לה.. זה הדבר הראשון שאמרתי לה: "את אמא מדהימה! אני מרגישה שאת מאוד רוצה לעזור לה... זה רק מראה כמה אהבה יש לך אליה!!!" הבכי לא איחר להגיע.... דיברנו עוד קצת וסיימנו את השיחה עם חיוך וכמה טיפים שיהיו לה כצידה לדרך. כשילד מרגיש את חוסר הודאות שלנו – הביטחון שלו יורד. הוא מרגיש חשוף. הוא מרגיש לא מוגן. התפקיד שלנו, כהורים וכאנשי חינוך, הוא לעטוף את הילד, להיות סבלניים כלפיו בתקופה מורכבת ומאתגרת זו רגרסיה יכולה להופיע במגוון תהליכים עם ילדים, בייחוד בתקופה רגישה כמו זו שאנו נמצאים בה. בשינה למשל, הרגרסיה באה לידי ביטוי בהתנגדות בכניסה למיטה או בהתעוררות מרובה במהלך הלילה, בסיוטים ועוד. החוויה של הילד בשינה, לרוב מלווה בחוויית פרידה – מאמא, מאבא, מאח/ות, מהיום שהיה... בגמילה מחיתולים הרגרסיה עשויה להתבטא בפספוסי פיפי, קקי בתחתונים, התאפקות במשך ימים שלמים, פיפי במהלך הלילה במיטה ועוד. גם כאן ישנה חוויה של פרידה – מהחיתול, מהצרכים, מהדבר המוכר... למעשה, עם הופעת רגרסיה – הילד שלכם מביע הצפה רגשית ו"אומר" לכם שמשהו התערער אצלו, שמשהו משתנה, שהוא צריך אתכם יותר. מגפת הקורונה הביאה איתה תחושה של חוסר ודאות. כבר בסגר הראשון הורגש החשש מפני המגפה ואותו חשש מיד עבר גם לילדים שלנו. פתאום, ביום אחד, 15/3/2020, אין מסגרות חינוכיות. היציבות התרופפה. חוסר הודאות יצר נסיגה אצל ילדים רבים – בלימודים, בהתנהגות, בפחדים שהתעצמו, בהרטבה בלילה וכו' וכו'. כשילד מרגיש את חוסר הודאות שלנו – הביטחון שלו יורד. הוא מרגיש חשוף. הוא מרגיש לא מוגן. התפקיד שלנו, כהורים וכאנשי חינוך, הוא לעטוף את הילד, להיות סבלניים כלפיו בתקופה מורכבת ומאתגרת כמו זו, להבין את המקום שלו ומתוך מה ההתנהגות שלו והשינוי שהוא חווה נובעים. עלינו להעניק לאותו ילד ביטחון במקום שאין בו ודאות וליצור עבורו קרקע יציבה ונעימה לגדול. ותזכרו תמיד – אתם הורים מדהימים! הכותבת היא מדריכת הורים וצוותי חינוך מוסמכת, מומחית בתהליכי שינה, גמילה מחיתולים, הרטבות לילה, תקשורת וגבולות, יחסי אחים ועוד. #רננהאורלב #חינוך #תקופהרגישהאצלילדים #פספסויפיפיילדים #הצפהרגשיתילדים #הרטבתלילהילדים

bottom of page