שַׁחַר שֶׁל שְׁאֵלוֹת-מִשְׁאֲלוֹת לְחַג הָאָבִיב:

וְאוּלַי נֵצֵא מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת

כְּדֵי לִנְשֹׁם בָּרְחוֹבוֹת אֶת הָרֵיחוֹת וְהַצְּבָעִים

,(וְלֹא אֶת הַפְּחָדִים וְהַפִּגּוּעִים)

לִחְיוֹת אֶת הַחֲלוֹמוֹת וּלְהַגְשִׁימָם

?(וְלֹא לֶאֱסֹף אֶת הָרְסִיסִים אַחֲרֵי הִתְנַפְּצוּתָם)

וְאוּלַי נֵצֵא מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת

כְּדֵי לְהַכִּיר

אֶת הַיִּשְׂרְאֵלִי הַיָּפֶה בְּמֵיטָבוֹ

(וְלֹא רַק בְּדִבְרֵי הַהֶסְפֵּד לְזִכְרוֹ

אַחֲרֵי שֶׁנִּגְדַּע בְּאִבּוֹ)?

וְאוּלַי נֵצֵא מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת

כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הַמְּחַבֵּר וְהַמַּשְׁלִים

(וְלֹא לְהִגָּרֵר אַחַר הַקִּיצוֹנִיִּים שֶׁמְּאַחֲדִים אוֹתָנוּ רַק בִּרְגָעִים טְרָגִיִּים)

כְּדֵי לְהַקְשִׁיב

לְדֵעָה שׁוֹנָה, אַחֶרֶת

וְלֹא לְצַיֵּץ וּלְהִשְׁתַּלֵּחַ

בְּשָׂפָה מְכֹעֶרֶת)?

וְאוּלַי נֵצֵא מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת

כְּדֵי לְקַבֵּל וּלְהָכִיל

אֶת הָאַחֵר, אֶת הַשּׁוֹנֶה

?((וְלֹא לְהִתְבַּצֵּר בַּאֲטִימוּת מֵאֲחוֹרֵי דֵּעוֹת קְדוּמוֹת

וְאוּלַי נֵצֵא מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת

כְּדֵי לְהַעֲצִים

אֶת יכולתנו לְהַעֲנִיק לַסּוֹבְבִים אוֹתָנוּ

?(וְלֹא לִהְיוֹת שְׁבוּיִים בְּבוּעַת ה-מָה מַגִּיעַ לָנוּ)

וְאוּלַי נֵצֵא מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת

כְּדֵי לִחְיוֹת, פָּשׁוּט!

חַג שָׂמֵחַ וְשַׁבָּת שָׁלוֹם.