שַׁחַר שֶׁל הא/ערות לְסוֹף הַשָּׁבוּעַ:
נוֹרָא כייף לִחְיוֹת
בְּמָקוֹם בּוֹ כָּל כָּךְ בּוֹעֵר לַעֲלוֹת לָהָר וְלֹא לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן
שֶׁאוּלַי זֶה יַבְעִיר אֶת הַבַּיִת.
נוֹרָא כייף לִחְיוֹת
בְּמָקוֹם בּוֹ כָּל כָּךְ בּוֹעֵר לְהַמְתִּיק (לֹא חַד פַּעֲמִי) אֶת הַמִּסִּים וְלֹא לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן שֶׁאוּלַי הוּא יַהֲרֹס אֶת הַבְּרִיאוּת.
נוֹרָא כייף לִחְיוֹת
בְּמָקוֹם בּוֹ שְׂכַר הַנִּבְחָרִים וְהַבְּכִירִים מְזַנֵּק וּמִתְחָרֶה עִם הָרִבִּית, מְחִירֵי הַחַשְׁמַל, הַדֶּלֶק וְהַמַּיִם
וְלֹא לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן מִי יַעֲלֶה יוֹתֵר.
נוֹרָא כייף לִחְיוֹת
בְּמָקוֹם בּוֹ כָּל כָּךְ בּוֹעֵר לִדְרֹס אֶת מִתּוּג צִבְעֵי מִשְׂרַד הַתַּחְבּוּרָה וְלֹא לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן לְאֵין סְפֹר הַבְּעָיוֹת שֶׁבֶּאֱמֶת תְּקוּעוֹת שָׁם בִּפְקָקִים.
נוֹרָא כייף לִחְיוֹת
בְּמָקוֹם בּוֹ כָּל כָּל בּוֹעֵר לְבַטֵּל אֶת רֵפוֹרְמוֹת בְּחִינוֹת הַבַּגְרוּת וְלֹא לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן לְחֶרְדַּת הֵעָדֵר שִׁעוּרֵי הַלִּבָּה.
נוֹרָא. מַמָּשׁ לֹא כייף.
סוֹף שָׁבוּעַ נָעִים וְשַׁבָּת שָׁלוֹם.
