מי מפחד מסוגיית החרדים?

דמוקרטיה משמעה במובן הפשוט של המילה הינה "שלטון העם" הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט תוך שאיפה להגשמת האידיאל "השלטון לרוב, הזכויות לכול". דמוקרטיה משמעה שמירה על זכויות אדם, הזכות לחירות, לחופש הביטוי, לחופש הדת והפולחן, הזכות לקניין וחופש התנועה.

המיעוט אינו יכול לכפות אורחות חייו ומנהגיו על האחר וכך להיפך. במיוחד לא בעיר ששואפת להיות עיר תיירותית שפרנסת כולנו תלויה באחדות שבנינו

דמוקרטיה חייבת לשמור באופן שווה על כלל אזרחיה ללא הבדל דת גזע ומין, מוצא ומעמד חברתי.

תוצאות הבחירות לכנסת היו ברורות וחד משמעיות, גוש הימין ניצח ובגדול. כך היא הדמוקרטיה ואותה צריך לכבד.

לא ניתן להתעלם מההישג הבלתי יאמן של החרדים בבחירות לכנסת, והם ללא ספק "הפתעת הבחירות" בארצי כמו גם בטבריה. מניתוח תוצאות הבחירות בטבריה עולה כי:

9105 קולות הצביעו לליכוד, 6529 קולות הצביעו לש"ס יהדות התורה ודגל התורה, 2893 קולות הצביעו לציונות הדתית ובן גביר. למי שלא זוכר הרשימה של הליכוד בטבריה בקדנציה הקודמת כלל לא עבר את אחוז החסימה אז לכל בר דעת ברור שכ-8,000 קולות יתפזרו איך שהוא בין המפלגות המסורתיות והחרדיות.

ואכן, התוצאות מדברות בעד עצמן, עת האחדות הגיעה! בעיר שבא כמעט 33% חרדים, ועוד כ-14% מהציונות הדתית מסורתיים לא ניתן להתעלם מאחוז זה. אין יותר "הם" ו"אנחנו" אי אפשר לחזור על טעויות העבר יש אך ורק כולנו ביחד באותה הסירה, איש באמונתו יחיה ואיש יכבד את רעהו ויישם את אמירתו של רבי עקיבא "ואהבת לרעך כמוך". אני לא מאמינה בכפיית אורחות חיים אחד על השני, אני מאמינה גדולה בשמירה על הכבוד ההדדי של אחד את השני, בעיקר בהתמקדות בעיקר ולא בטפל, איך מייצרים לכולם מנגנון של גורל חיים משותפים לשביעות רצון מרבית התושבים.

המיעוט אינו יכול לכפות אורחות חייו ומנהגיו על האחר וכך להיפך. במיוחד לא בעיר ששואפת להיות עיר תיירותית שפרנסת כולנו תלויה באחדות שבנינו.

סוגיית "חרדים - חילוניים" היא בלב ליבו של השיח הטברייני, יחד עם ליבוי האש מצד מועמדים ועסקנים הדרך יכולה להיות הרת אסון וכבר נכחנו שהביאה אסון על העיר.

כראשת עיר אני יודעת שאדרש להחלטות קשות, שחייבות להתקבל אך ורק משיקולי מקצועיים שהם לטובת תושבי העיר, העיר טבריה, עתידה ולאן פניה מועדות. אין בליבי ספק שתמיד יהיו קיצוניים כאלו ואחרים שינסו להניא אותי כראשת עיר מהחלטות שאדרש להם. ראשת עיר חכמה חייב להכיל גם את האחר והשונה, אך לדעת להסתכל בעיניים ולהסביר את האמת הפנימית, את הרציונל שבכל החלטה, בין אם יאהבו את זה ובין אם לא. אני בטוחה שלא ניתן לספק את רצון כולם אבל תמיד ניתן לשמוע את רחשי ליבם של כולם להבין מה טוב ולקבל את ההחלטה הטובה כמה שאפשר לכולם. והיכן שהאחד לא מקבל הכל יש להעניק לו בעתיד במקום ובכך למצוא את האזונים המכבדים והמכובדים לכלל המגזרים. ואפשר לעשות כן רק בשיח. מעשים קיצוניים לא פותרים בעיות הם רק מעצימים אותם. אני לא אהיה שם לעולם. אני אהיה עבור כולם חילונים ודתיים כאחד הם.

כאשר הדרך נכונה, האידיאולוגיה ברורה והרצון לעשות לטובת העיר וכלל תושביה, צריך רק להסביר להעביר מסר ברור שיש לשמור על סטטוס קוו, על כבוד כולם אבל לא בדרך של כפיה.

טבריה שייכת לכולנו, ראשת עיר לדעתי חייבת להיות של כולם, כל אחד לפי צרכיו, לאפיין את הצרכים ולקבל באהבה שיש שונות ברצונות.

הפוליטיקה מטבעה היא פלגנית ויצרית, לציבור יש טראומה מהשנים האחרונות של אלימות ופילוג, הציבור הפך פסימי וחסר אמונה ביכולת ליצור חיים הרמוניים בעיר. אבל תזכרו יש גם דרך אחרת, אני מכירה מהי?

חייבים לעבור ממלחמות ומאבקים חשיבה על פתרונות יצירתיים תוך הענקת כבוד והתחשבות באחר.

תפקידה של ראשת עיר, הוא תפקיד שאליו יש לגשת ביראת כבוד, זה לא תפקיד קל, נדרש ממנו על לחשוב על כל מכלול האתגרים שבדרך, תוך הבנה שכל מגזר ינסה למשוך לכיוון שלו, אני מאמינה שכאישה אדע לנווט את השיח לתרבותי, מכיל, מתחשב, הכל מתוך ראיה רחבה וגדולה.

חייבים לטעמי ואני אעשה הכל בכדי לחתור באופן בלתי מתפשר לדו קיום בין כל הציבורים בעיר תוך מציאת פתרונות שידרשו אומץ לב והתחשבות הדדית והכל בשיח תרבותי, אנושי, מתחשב, ואני סבורה שכאישה הרגישויות שלי למלא את תפקידי כראשת עיר רק יעניקו המון לשיח בין כולם.

אני מאמינה שישיבות מועצה יראו וישמעו אחרת כי אני יוצאת מתוך נקודת מוצא, אין לי טבריה אחרת ולנו אין הרבה ברירות, אני גם מחפשת, חייבים לחיות יחד!! נקודה. אסור לחשוב על לגרש צריך לחשוב איך מחזירים את הבנים והבנות, ואיך בונים כאן עיר תיירות פועלת תוססת המגדילה ומאדירה את העסקים שבה.

אז איך עושים את זה? קודם כל הידברות, היכולת של ראשת עיר הוא ללמוד ולהכיר את כלל הציבורים, חרדי מזרם כזה או אחר, מסורתי, חילוני, בעלי עסקים, ענף התיירות שילוב שכל אחד וצרכיו, התנהלותם היום יומית וכיצד ניתן לסייע. בעיקר, כיצד מסייעים לצעירים למלא את הצרכים שלהם.

כבת למשפחה מסורתית, מי שמכיר אותי יודע שבמשפחתי יש גם חרדים, גם חילוניים, גם מסורתיים ואנחנו משפחה חמה אוהבת ומאוחדת. אני יהודייה המכירה את הדת ומכבדת אותה, אך מאידך מכבדת כל דרך אחרת.

כשאבחר לראשת עיר, אקים צוותים מקצועיים שימליצו על מה ואיך מקדמים חיים המשותפים מבלי לפגוע האחד בשני.

יש שוני במערכות הקיימות היום בין המגזרים, בחינוך, בגני הילדים, בהשקעה במבנים לציבורים השונים, לדעתי מערכות החינוך החרדית הפיזיות במצב בכי רע, מחסור בכיתות לימוד, מחסור במתנ"ס חרדי, מחסור בחוגים למגזר החרדי, לימודים בקראוונים ולא במבני קבע ועוד.

לכשאבחר לראשת העיר אם תהיה אוזן קשבת לכלל חבריי במועצת נפעל לחלוקת תקציב שוויונית בן כלל הציבורים. אבל, הכל מתוך הבנה וראית טובת העיר כעיר תיירותית שחייבת להתפתח ולהתקדם למען הפרנסה של כולנו.

במסע הזה אותו אני עוברת עבורכם יצא לי לשמוע אמירות "אבל את אישה האם הציבור החרדי יקבל אותך?" אז אני מקווה שכן! היום, יש ראשת עיר ולא אחת שהן מצליחות מאוד והן קיבלו את תמיכת החרדים, כיום החרדים חד משמעית יקבלו אישה לתפקיד. אחרי הכל בננו אנחנו הנשים אין לנו מאבקי אגו או כוח.

עצם היותי אישה הוא יתרון ולא חסרון, ולכן איני מקבלת תפיסות פטריארכליות שגורסות כי היותי אישה זה חיסרון ולא יתרון. לכל אישה יש את היתרון האנושי והנשי שבה ואת היכולת לשיח תרבותי ונעים.

שבת שלום חמה ונעימה לכולנו. שני אילוז, ראשת העיר הבאה של טבריה

#בחירותלרשויות #עודשניאילוז #ראשתעירייתטבריה