תוצאות חיפוש

האומנם משרד הפנים מעניק לטבריה המראה או נחיתת אונס? ימים יגידו! אנסה להסביר למה אני חושב שלא נמריא. השרה איילת שקד, העניקה לטבריה רבות. לאלו שזוכרים, אני הייתי אחד ממליצי היושר לאישה המדהימה הזו. אישה בעלת יכולות אדירות, שמובטח היה לה עתיד גדול בפוליטיקה ויש שראו בה ראשת הממשלה בעתיד. אני הייתי אחד מאלו. אך מסיבה שאינה ברורה כוכב הצפון שלה דעך עד כי נראה שחמקה מבין אצבעותיה הקרמה שהייתה כצל ונר לרגליה. איילת שקד היא החליטה על בנית בית משפט חדש בטבריה, איילת העניקה סיוע לא מבוטל נוסף במהלך כהונתה כשרת משפטים לטבריה, פעלה להשבת הטברייני מהכלא בתאילנד אל חיק אימו ובכלל הייתה אוזן קשבת ואישה פעילה. אך הפעם כשרת הפנים, איילת שקד, לטעמי לא עושה מעשה נכון לטובת טבריה ותושביה כעיר תיירות? היא עושה דווקא מעשה טוב לחרדים ובמילים אחרות לאריה דרעי דרך נציגו בטבריה. אני סבור שהיא טועה אבל חשוב יותר מוטעת ע"י גורמים אינטרסנטיים. לימים נדע אם טעיתי. ברור לכל שיו"ר הוועדה הממונה, בועז יוסף, הוא נציגו של אריה דרעי. לבועז יוסף ברור שאריה דרעי בדרך אל משרד הפנים, אחרי הכל הוא צופה פני עתיד. אז אריה דרעי ביחד עם בועז יוסף שפעלו ביחד בכדי להדיח את המודח כמו גם אריה דרעי מינה את היו"ר הנוכחי בועז יוסף וסילק את מוני מעתוק המצויין. סיור שערכתי בשכונות החרדיות מעל הביג נתן לי להבין שטבריה בדרך לאבדון טוטלי. הציבור החרדי בטבריה הוא כבר מעל ל-40% ומשכך צר לי, אך טבריה כבר בנחיתת אונס ולא בהמראה. נחכה עד אחרי הבחירות הבאות ואז יתבררו המספרים האמתיים בספרי הנה"ח של העירייה שהשרה שקד מתפעלת מהם כאילו הם משקפים את כל האמת. בועז מכיר את הדרך והשיטות ואיך ניתן לשחק במספרים ולהציגם לשרה איך שרוצים. אחרי הכל, הזיכרון של הציבור קצר. גם במשרד הפנים שכחו שגנבו מהקופה הציבורית במועצה אזורית עמק הירדן שעליה היה מופקד בועז יוסף כגזבר כ-8 מיליון שקלים!!! למה בועז לא הרגיש בגניבה, למה בועז יוסף לא חויב בחיוב אישי? בועז גם היה זה ששילם שכר עודף לבכירי המועצה בעמק הירדן. בוועדה לחיוב אישי כתבו עליו דו"ח חמור ביותר. נו ו... אך בסוף פטרו את בועז יוסף מהחיוב האישי ע"ס 200 אלף שקלים. אחרי הכל הוא מהברנז'ה הוא כבר ממונה על המחוז וכמו שאמר הפרקליט סעדה לעמית סגל "זה צורך של המדינה" ובמשרד הפנים שומרים על בועז יוסף ומכשירים את מעלליו בשתיקה. כך גם משרד הפנים עם כל רואי החשבון שלו וכל המבקרים למיניהם כלל לא עלו על המעילה במהלך שנים, זה 8 מיליון שקלים מהקופה שהלכו לטייל בשדות הבננות שבעמק הירדן ואצל דוכני הפיס והלוטו. בועז יוסף, היה אז הגזבר שאישר את הגניבה ע"י העברת הכרטיס החכם שלו ללא בדיקה מעמיקה, רואי החשבונות מטעם משרד הפנים התרשלו לחלוטין כולל מערך הביקורת במועצה. אבל הכלבים נובחים והשיירה עוברת עד ש... היה איזה עיתון קטן בן חמישים שנה ועיתונאי שהיה הטריגר לחקירה כולה שהביאה לחשיפה לבדיקה לחקירה ולהרשעתו של אחד העובדים במחלקת הגזברות. על עניין השיקים שנפדו בצ'נג'ים בועז יוסף לא התלונן והעובד לא נחקר עליהם כי... וכן משרד הפנים היקר גם ראש עיריית טבריה זוהר עובד פיטר את בועז יוסף מתפקידו כגזבר העירייה בשל נסיבות מבישות וזה פורסם בהרחבה בעיתון קטן עם עיתונאי חושפני ונושך. היו כמובן לעיתון הקטן עוד חשיפות על הנעשה במועצה האזורית עמק הירדן על התנהלות כספית כזו או אחרת תשלומי שכר עודפים לעובדים בכירים ועוד... אך קצרה היריעה. כל אלו ועוד לא הפריעו למשרד הפנים והם אפילו קידמו את בועז יוסף למנהל מחוז. עכשיו מגיעה הידיעה ממשרד הפנים על כי טבריה, נהריה, נוף הגליל, קרית מוצקין, קרית שמונה. והמועצה המקומית חצור הגלילית וקריית מוצקין - יצאו לדרך ב-25.7.2022 בתכנית המראה שמוביל משרד הפנים ברשויות המקומיות שרת הפנים, איילת שקד, פתחה את כנס ההשקה של המחזור השני בתוכנית ההמראה של משרד הפנים ל-25 רשויות חדשות שמצטרפות להצלחה בחיזוק הרשויות ופיתוח ארגוני כלכלי שהחל בשנת 2018 ועדיין ממשיך ב-22 רשויות מקומיות במסגרת המחזור הראשון. טבריה, נהריה, נוף הגליל, קרית מוצקין, קרית שמונה. והמועצה המקומית חצור הגלילית וקריית מוצקין שעמדו בתנאי הסף על התחייבותם בכניסה לתכנית ההמראה אשר במסגרתה יוענקו להם סך של כ-255 מלש"ח להקמת פרויקטים כלכליים ותקציביים של הרשויות ויובילו לשיפורים משמעותיים בארגון הרשות המקומית, בהכנסותיה ובאופן התנהלותה. שרת הפנים, איילת שקד, ברכה את הרשויות וציינה כי "תוכנית ההמראה היא אחת התכניות החשובות במשרד הפנים עבור הרשויות המקומיות שמטרתה העיקרית היא להוביל לחיזוק הרשויות לעצמאות כלכלית, זו הדרך שלכם להוביל את הרשות באמצעות התקציבים לפרויקטים מקצועיים ומניבים תוך שיתוף פעולה וליווי הדרגים המקצועיים במשרד". משרד הפנים מוביל את תכנית ההמראה בשיתוף עם משרד האוצר ומטרתה העיקרית היא לפתח תשתיות ניהוליות וארגוניות בנות קיימא ברשות המקומית, אשר יהוו מנוף לתפקוד יעיל ואפקטיבי שלה, ויביאו לשיפור באיכות השירות לתושבים ובאיכות החיים ברשויות. לתכנית הנוכחית היו שינויים, זאת במסגרת הפקת הלקחים, הוחלט על הוספת מרכיבים רבים ושונים ביניהם המודל התחרותי. במסגרת זו יתמודדו הרשויות ויתחרו ביניהם על תקציבים נוספים אותם יעניק משרד הפנים. הרשויות יתחרו ביניהם על סך תקציב של 64 מיליון ₪ מלבד תקציב הבסיס אותו תקבל כל רשות במסגרת תוכנית ההמראה. במסגרת התחרות, כל רשות תוכל להגיש הצעות לפרויקטים בסך כולל של עד 15 מיליון ₪. הפרויקטים יבחנו בוועדת ההשקעות שיקים משרד הפנים, והיא תדרג את הפרויקטים על פי קריטריונים שיקבעו מראש. אליהו כהן, בכיר בעיריית עכו ומנהל אגף הנכסים בעירייה, סיפר על ההצלחה של העירייה שלקחה חלק במחזור הראשון בתוכנית ההמראה של משרד הפנים. מה ששרת הפנים לא לקחה בחשבון זה שהפקיד הממשלתי יו"ר הוועדה בכדי להראות לה מספרים טובים בספרים פעל כנגד תושבי טבריה ואורחיה. הוא שילש את כמות דוחות החניה הנרשמים בטבריה אפילו בימי שישי שבת ואפילו בשעות לילה ועוד בשכונות העיר מה שמעולם לא היה. אלו מספרים שמתבטאים בספרי העירייה שמראה היו"ר למשרד הפנים. תוסיפו לכך את הגדלת אגרות השילוט בכמעט פי שלוש והנה עוד מספרים וכספים שנשדדים מציבור בעלי העסקים הטברייני אבל בספרים מובילים להמראה, אם לא די בכך אז המדידות המפורסמות בעיר שמוני מעתוק עשה סדר וחוק בעניין ואז בועז שינה הכל והמדידות קפצו בטירוף ויש הוכחות לכך שבתים קפצו במאה מטרים בכפול בכלל בלי בדיקה מעמיקה והכל בכדי שבספרים יראו במשרד הפנים כספים שאמורים להגיע מחיובי ארנונה למרות שבפועל כמעט כל המדידות שגויות וזה נתון היום באופן בדוק לבחינה מחודשת דרת ואופן המדידות. כן שאני מבין הנה עוד מספרים לכספים שכאילו הכנסות המורידות מהגירעון... בשים לב כל המעשים האלו של יו"ר הוועדה הממונה בועז יוסף הם מעשים של גזל ושוד כספים מכיסו של הציבור שממילא קורס. ובמשרד הפנים שמחים שהציבור הטיפש בטבריה משלם יותר דוחות חניה כך גם האורחים שכלל אין להם אפשרות אפילו לרכוש כרטיס חניה וניתן לחנות רק באמצעות פנגו, אבל אנשי משרד הפנים מרבית האורחים חרדים עם טלפון טיפש אז איך בדיוק יחנו בעיר התיירות? איך יחנו תיירים מחו"ל. אם 6 מנדטים בחרו במודח אז אין ספק שהציבור טיפש הציבור משלם וישלם. אבל אתם במשרד הפנים אמורים לשמור על הציבור, על יוקר המחיה, וזה לטעמי לא נראה כך. אין בליבי ספק שבטבריה, אריה דרעי, שר הפנים הבא, יהיה ביחד עם אנשי ש"ס המרוויח הגדול. אבל, יו"ר הוועדה הממונה, בועז יוסף, הנחשב נציגו של אריה דרעי בטבריה אחרי שמינה אותו ופיטר את מוני מעתוק בכדי לסייע לאנשי ש"ס. גם אריה דרעי וגם בועז יוסף וחבריו עושים הכל מבלי לשים לב בכדי שראש העיר המודח ינצח גם בבחירות הבאות, גם אם לא יעשה כלום וממש ישתוק. ומשרד הפנים כהרגלו מזה סיים יגאל ביבי את כהונתו כראש עיר פגע ופוגע בעיר טבריה ומותיר אותה כמאכל לזאבים. עשו טיול בשכונה החרדית מעל ביג. מומלץ ללכת לראות איך העירייה מתרפסת אל מול האלימות הפיזית של החרדים במקום. הם שרפו מגרשי כדורסל באופן מוחלט. לאחר מכן הציבו המקום מכולות כך שאין יותר מגרש כדורסל. הם מציבים מבנים ארעיים על ימין ועל שמאל מוסיפים שטחי בניה ללא היתר והכל אחרי שהושקעו סכומי עתק מכספי משלם המיסים בבניית המגרשים והמתקנים. הלכלוך ההרס של החדש בכל פינה. את כוחו של המגזר החרדי נראה היטב היטב בבחירות הבאות. לצערי שרת הפנים איילת שקד טבריה עם בועז יוסף לא תמריא כי אם תנחת נחיתת אונס ותתרסק. מי ייתן ואתבדה. #משרדהפנים #עירייתטבריה #חדשותהצפון #בועזיוסף #מונימעתוק #איילתשקד #אריהדרעי #שס

בעידן של היום בו הטכנולוגיה התפתחה בקצב מסחרר, הרבה רעיונות שהיו בגדר מדע בדיוני הופכים למציאות של ימינו. בעולם הטכנולוגיה מדברים הרבה על "מטאוורס". המושג מטאוורס נולד מחיבור של המילים "מטא" (מעבר או מעל ביוונית עתיקה) ו"יוניברס" (יקום), ככה שאנחנו מדברים על "יקום-על" חדש החורג מכל מה שהכרנו עד עכשיו. בטח אתם חושבים שזה משהו חדש שהומצא רק לאחרונה, אבל בעצם הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש במושג מטאוורס היה אי שם ב1992 בספר סנוקראש של ניל סטיבנסטון. בספר הוא מתאר מציאות, שבה אנשים פשוטים בורחים למחשב למציאות המדומה, כדי לברוח מחיי השגרה העלובים. אמנם המושג עצמו והרעיון קיימים די הרבה זמן ומי שהביא את הרעיון לקדמת התודעה הוא מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק ששינתה את שמה למטא. בכך הוא הכריז על הכוונה של החברה לפתח עולם של מציאות מדומה, שבה נוכל לעשות כל מה שאנחנו עושים בחיי היום יום במחשב. דבר זה גרם לכל חברות הטכנולוגיה להתחרות על המקום הראשון בפיתוח. מה גרם להאצה של פיתוח המציאות המדומה? למעשה הקורנה והסגרים הביאו לצורך לפתח במהירות את המציאות המדומה. אם תחשבו על כך, במהלך הסגרים ישבנו בבית ולא יצרנו קשרים חברתיים הדבר היחידי שהחזיק אותנו היו הרשתות החברתיות, שפיתחנו בהם תלות, כי רק שמה היינו יכולים לבדוק מה קורה עם החברים שלנו. בנוסף לכך נהיה לנו מאוד אכפת לגבי איך אנחנו נראים בכל תמונה שאנחנו מעלים לרשת. הפכנו לאובססיביים, ישר בודקים כמה לייקים קיבלנו ואילו תגובות. לכן נוצר הצורך בקשרים חברתיים מעבר לרשת החברתית ובעקבות זאת נולד הצורך למציאות המדומה. איך זה יתאפשר? התשובה לכך היא פיתוחים טכנולוגים של חברות שונות ליצור את המציאות הווירטואלית שלהם ולמשוך אליה כמה שיותר משתמשים. היום יש לנו משקפי מציאות מדומה, שאנחנו שמים ויכולים להיות פיזית בעולם האמיתי, אבל בו זמנית להיות במציאות אחרת, בעולם אחר. חברות הטכנולוגיה משקיעות כסף רב בפיתוח המציאות המדומה. מה נוכל לעשות במציאות המדומה? נוכל להיפגש עם חברים, לפגוש אנשים חדשים. הכל יתבצע מרחוק, אנחנו נוכל לשבת בסלון בבית ולפגוש אנשים מכל העולם, ניצור אווטאר משלנו שהוא ייצג אותנו במציאות המדומה ונשלוט עליו, נוכל ללכת לעשות קניות, לסחור במטבעות דיגיטליים. מעבר לכך חברות הלבשה יוצרות נעליים, בגדים וכו'.. הכל בתוך המציאות המדומה, נוכל לקנות ביגוד לאווטאר שלנו. אנחנו עוד רחוקים מלעבור לגמרי לתוך המציאות המדומה, כרגע משקפי המציאות המדומה מסורבלים ולא ממש נוחים לשימוש, לכן צריך לעשות התאמות כדי לשפר את חווית המשתמש. צריך לגרום לאנשים להאמין שזה העתיד, לא נוכל לברוח מכך! יש גם לא מעט חסרונות במציאות המדומה, כגון טשטוש הגבולות בין המציאות הממשית לבין המציאות הווירטואלית שלנו, התמכרות למציאות המדומה ועוד. כל מה שנותר לנו זה לחכות ולראות לאן זה מתפתח, עדיין קשה לדמיין מיליוני אנשים יושבים בבתי קפה, בסלון, בבתי הספר, כאשר כולם לובשים משקפיים ונמצאים במציאות ווירטואלית, אבל בלי שנשים לב זה יקרה בסופו של דבר. השאלה היחידה היא מתי? #

וילות ודירות אירוח הוא עסק שהתפתח רבות בשנים האחרונות והפך למטרד ציבורי רציני. לבעלים יש רווחים נאים. יהודים, היכן שיש רווח, העסק משגשג ומתפתח. לראשי המועצות והעיריות יש בעיה רצינית מבחינה חוקית ומשפטית. נתי אלפסי היה החלוץ במאבק באזורנו והוא ביצע ניתוק חשמל לווילת אירוח במגדל. משם נסללה הדרך לאחרים לפעול בדרך המשפטית והחוקית. מאת: חיים חליוה נושא וילות או דירות האירוח התפתח בשנים האחרונות באופן כזה שהוא הפך להיות למטרד ציבורי לשכנים במיוחד כאשר מאחורי העסק הזה יש רווחים גדולים לבעלי הנכסים. וליהודים היכן שיש רווח העסק משגשג ואילו ראשי המועצות / העיריות / היישובים נתקלים בבעיה רצינית מבחינה חוקית משפטית. גם חלק מראשי העירם והמועצות הסמוכים לאזור הכנרת החלו לפעול בדרך המשפטית והחוקית למיגור התופעה, אבל לא כולם. הבסיס ליכולת של הרשות המקומית לפעול כנגד כל וילה מבוסס על חוקי התכנון והבניה. לכל יחידת דיור / בית ניתן היתר בניה לבית מגורים ולא לוילת אירוח המצריכה היתרים אחרים ובמרבית המקרים כלל אינה נינת לאישור היות והיא לא מאושרת בתב"ע של היישוב המדובר. מכאן הכוח והסמכות לפעול היות וההיתר ניתן לדירת מגורים לא לדירת אירוח. מי שניתן האות ע"י נתי אלפסי הלך ראש המועצה בעמק הירדן בעקבותיו ופעל במסגרת אכיפת החוק גם בפוריה עלית. ראש המועצה בעמק הירדן הצליח בוילה הראשונה ומשם הוא המשיך לעוד מספר וילות אירוח המבוססות על אר.בי.אנד.בי והמועצה הגישה כנגדם כתבי אישום, צווי סגירה ועוד... בטבריה, כמובן כמו בטבריה, אין הרשות והממונה מטעם המדינה בועז יוסף פועלים כלל נגד התופעה למרות ציבור רב של מתלוננים על רעש, על התופעה, על ערמות הזבל שזה מייצר, על מוזיקה מחרישת אוזניים העדר מקומות חניה בהתאם ומכאן הדרך לתלונות הציבור הרבות פתוחה. אבל זה לא מפריע לאיש בעיריית טבריה שנהנית מהארנונה אותה היא מחייבת את בעלי וילות האירוח כתיירות ולא כמגורים. בטבריה הרשות המקומית לא פועלת כלל לעצם הפרת החוק והדין מבחינת תכנון ובניה ועולם כמנהגו נוהג. צא ולמד מקור לפריצות בחוק על חשבון איכות החיים שלנו התושבים ביישובים ובערים היא בעייתו הגדולה של הציבור, עשיית הכסף הקל לבעלי וילות האירוח משגשג על חשבון הציבור הקבוע של הרשות / המועצה. #טבריה #עמקהירדן #וילותאירוח #ארביאנדבי #מגדל #גלילתחתון #משרדהפנים #משטרה וילות ודירות אירוח עסק שהתפתח בשנים האחרונות והפך למטרד ציבורי רציני. לבעלים יש רווחים נאים. יהודים, היכן שיש רווח, העסק משגשג ומתפתח. לראשי המועצות והעיריות יש בעיה רצינית מבחינה חוקית ומשפטית. נתי אלפסי היה החלוץ מאבק וביצע ניתוק חשמל לווילת אירוח במגדל. שם נסללה הדרך לאחרים לפעול בדרך המשפטית והחוקית.

מי שנתפס פעם אחר פעם בשקרים, לא יכול לעמוד בראש ועדה שבודקת את טוהר המידות של בכירי שירות המדינה. ובכלל, הגיע הזמן להפסיק למנות שופטים לראשות ועדות ציבוריות. שימו רגע בצד את השאלה אם באמת היה דחוף למנות את מני מזוז ליו"ר הוועדה למינוי בכירים, רגע לפני בחירות, לקדנציה של שמונה שנים, במקום להמתין שהממשלה הבאה תמנה את מי שהיא רוצה. לפני השאלה הזו יש שאלה חשובה עוד יותר: למה החליט מי שהחליט למנות דווקא שופט לתפקיד הזה? ובכן, אפשר לחשוב על כמה תשובות לשאלה הזו. האחת, שמי שכיהן בבית המשפט העליון, חזקה עליו שהוא איש חכם ומשכיל, ואלו לבטח מאפיינים שחשוב לנו שיהיו למי שעומד בראש ועדה שבודקת את טוהר המידות של בכירינו. בנוסף, יש להניח שמי שמעדיף למנות שופטים בדימוס לוועדות שכאלה יוצא מנקודת הנחה שמדובר באנשים עם מקדם הגינות גבוה. האם כל השופטים הם בהכרח אנשים הגונים? כנראה שלא. האם הם בהכרח יותר הגונים ממנכ"ל בנק לאומי או מיושבת ראש ארגון הגננות? גם לא. אז מה יש בהם, בשופטים, שגרם למישהו לחשוב שהם מתאימים לעמוד בראש הוועדות החשובות הללו יותר מבני תמותה אחרים? ובכן, כאן הגענו לנקודה המרכזית. מי שמכהנים במערכת המשפט שומרים בדרך כלל על מראית עין אובייקטיבית ומאוזנת. נכון שלגבי חלק מהם לא מאוד מסובך לדעת איפה הם נמצאים על הקשת הפוליטית, ועדיין, מכיוון שהם מתאמצים שלא להיכנס לתוך הקלחת ולא להתבטא מחוץ לפסקי הדין שלהם בנושאים שבמחלוקת, קל לנו יותר להתייחס אליהם כאל מי שבאו למשימה בלי דעות מוקדמות. כן, ברור שיש להם דעות כאלה, כמו לכולנו, אבל ככל שהם הקפידו ביושבם על כס המשפט לשמור אותן לעצמם, קל לנו יותר להסתכל עליהם כשופטים גם כשהם כבר מחוץ למערכת, וגם כשהם לא עוסקים בשיפוט, אלא במינויי בכירים. ולמה הייתה חשובה כל ההקדמה הזו? כדי להגיד שככל שמדובר במני מזוז , כל זה לא מתקיים. לאו דווקא מפני שאת מני מזוז קל היה לנו למקם בקצה השמאלי של הסקאלה הפוליטית כבר כשהיה שופט, אלא בעיקר בגלל מה שבחר לעשות אחרי הפרישה שלו. לפני שמונה חודשים העניק מזוז ראיון ארוך לגידי וייץ ב"הארץ", כשהוא שופך באוזניו את כל מה שהוא חושב על כל מה שבלב המחלוקת הפוליטית שלנו בשנים האחרונות. מזוז דיבר על השנים האחרונות תחת שלטון נתניהו, אשר לגביהן חשב ש"אנחנו בסכנה ממשית לכל מערכות שלטון החוק במדינה", והסביר שבראייתו, מה שהתרחש כאן "נועד כולו לרסק את המוסדות המשפטיים מסיבות ידועות". על אחד מנאומיו של השר לשעבר דודי אמסלם אמר שזה "רק עוד ביטוי קיצוני להלך רוח של 'להרוס את הכל'", ש"ברור שכאשר מרסקים את מוסדות שמירת החוק, זה יוצר סכנה מוחשית לקריסה של כל הדמוקרטיה הישראלית", וש"היה כאן ניסיון מתמשך לרסק את המשטרה, את הפרקליטות, את היועץ המשפטי לממשלה ואת בתי המשפט". הייתה לו, למזוז, תשובה ברורה לשאלה מי אחראי לכל הרע הזה: ראש הממשלה לשעבר נתניהו. על התמונה של נתניהו בבית המשפט, כשסביבו חבריו מהליכוד, אמר מזוז ש"זאת הייתה סצנה מפחידה מסרט בדיוני" . על חלק מטענותיו של נתניהו נגד המערכת, אמר מזוז שהן ציניות, מסוכנות וחסרות אחריות. עכשיו, שימו בצד את השאלה אם מזוז צודק או טועה. השאלה הזו לא רלוונטית כאן. מה שרלוונטי זה שמהרגע שמזוז פשט את גלימת השופט, ובחר לפתוח בביקורת נוקבת כל כך על שחקן מרכזי כל כך במערכת הפוליטית, כזה שלפי הסקרים יש סיכוי סביר שישוב לתפקיד ראש הממשלה בתוך זמן קצר – הוא לא יכול ליהנות עוד מהפריבילגיה של מי שיש להתייחס אליו כאל "שופט". בלי קשר לשאלה אם הוא צודק בביקורת שלו או לא, צריך להיות ברור שמהרגע שהוא החליט לקפוץ לשלולית הפוליטית, להתבטא בעניינים שנויים כל כך במחלוקת ולשלוח את חציו בראיון עיתונאי לעבר מי שעומד בראש מחנה פוליטי גדול ורחב, מראית העין של השופט האובייקטיבי, המאוזן, חסר הפניות – בעצם, היתרון היחיד שיש לשופט על כל אחד אחר – אינה קיימת עוד אצלו. ומהמקום הזה, אם אפשר לבחור במני מזוז, אפשר לבחור גם במזכ"ל שלום עכשיו או במנכ"ל מועצת יש"ע. שניהם יכולים להיות אנשים נבונים כמו מזוז. שניהם יכולים להיות אנשים הגונים כמו מזוז. שניהם מחצינים את עמדותיהם הפוליטיות כמו מזוז. בשם הבת וכאן אנחנו מגיעים אל הנקודה המקוממת ביותר. מזוז מונה לתפקיד הזה, לא משום שהוא מתאים לו יותר מאחרים מבחינת יושרתו, ערכיו או מוסריותו. אלה כלל לא נבחנו. מזוז הפך השבוע ליו"ר הוועדה למינויים בכירים, רק משום שהוא שופט בדימוס. זהו. אם מישהו היה שוקל את טוהר המידות של מזוז, לפני שזה מתחיל לבדוק את טוהר מידותיהם של המפכ"ל המיועד, או הרמטכ"ל המיועד, או נגיד בנק ישראל המיועד, היה מגלה בנקל שיש כאן בעיה רצינית. מני מזוז לא מתאים לתפקיד הזה, משום שהוא נתפס יותר מפעם אחת משקר, ובכל מזג אוויר אדם שמשקר לא יכול לעמוד בראש ועדה שבודקת את טוהר המידות של מישהו. הנה דוגמה אחת שחשפנו כאן בעבר. זה קרה במהלך עיסוק של מזוז בעתירה של ארגון "קו לעובד", שדרש להסדיר את הטיפול במניעה ובאכיפה של תאונות עבודה. באופן פורמלי, העתירה הזו הוגשה נגד המשטרה, המשרד לביטחון הפנים, משרד האוצר ומשרד העבודה. באופן מהותי, חלקה הגדול נסוב סביב פעולת מינהל הבטיחות בזרוע העבודה של משרד העבודה, הגוף שמופקד על הפיקוח באתרי הבנייה, על חקירת ובירור תאונות העבודה ועל מיצוי הדין עם מעסיקים שעברו על דיני הבטיחות בעבודה. יעל מזוז־הרפז, בתו של מני מזוז, שימשה בעת הגשת העתירה וגם בעת הדיון בה, כראש המטה של הממונה על זרוע העבודה, זו שהעתירה תקפה את מינהל הבטיחות שתחת אחריותה. כדי להבין כמה דומיננטית היא הייתה בתחום שבו עסקה העתירה, די היה לראות את המאמר שפרסם הבוס שלה בימים שבהם נדונה העתירה, מאמר שעסק במאבק בתאונות בענף הבנייה, ושהסתיים בתודות "בנימה אישית" לכל מי שפועל לטובת ביטחונם של העובדים, כשהיחידה שמוזכרת בשמה היא "ראש המטה שלי, יעל מזוז־הרפז". אחד המסמכים שעליהם נשענו השופטים, כשהביאו למחיקת העתירה, היה מסמך הסכמות שנחתם בין הבוס של בת השופט לבין משרד האוצר. עזבו את זה שמני מזוז לא חשב שראוי לו לפסול את עצמו מלדון בעתירה הזו, ואפילו לא חשב שנכון לתת גילוי נאות לפני תחילת הדיון, כדי שהצדדים יידעו שבתו מועסקת בתפקיד בכיר בגוף שהעתירה עוסקת בו. נניח שהוא שכח, שהוא התבלבל, שהוא לא שם לב. אותי הטריד אז הרבה יותר שמזוז שיקר בתגובה לשאלות שהפניתי אליו. העתירה בכלל לא התמקדה במקום העבודה של הבת שלי, הסביר לי. "העתירה הוגשה נגד משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים, משרד העבודה, הרווחה ומשרד האוצר, והסעד העיקרי שנתבקש בה היה הקמת יחידת משטרה ארצית לחקירת תאונות עבודה בענף הבנייה... העתירה לא עסקה בנושא שטופל על ידי בתי, יעל מזוז־הרפז, והיא גם לא נזכרה בעתירה או בנספחיה...". ולמה אני קובע שמזוז שיקר בתשובתו? משום שהעותרים מ"קו לעובד" ביקשו בעתירה שלהם עשרה סעדים שונים. אחד עסק במשטרה, אחד עסק במשטרה ובמינהל הבטיחות, שבו מועסקת מזוז הבת, גם יחד. שמונת הסעדים הנוספים עסקו במינהל הבטיחות שבו היא עובדת, ורק בו. 121 פעמים מופיע מינהל הבטיחות ב־30 עמודי העתירה של "קו לעובד", יותר מכל גוף אחר. יתרה מזו, קריאת העתירה העלתה שבניגוד לטענתו של מזוז, העותרים מ"קו לעובד" ניסחו בה כתב אישום חריף, מפורט, ועמוס בדוגמאות נגד מינהל הבטיחות. אין שום אפשרות לקרוא את העתירה ולהבין אחרת. "דבר מחובותיו הנ"ל של מינהל הבטיחות אינו מתקיים במציאות", כתבו. בנסיבות האלה, הטענה של השופט מזוז שלפיה "הסעד העיקרי שנתבקש בעתירה היה הקמת יחידת משטרה ארצית לחקירת תאונות עבודה בענף הבנייה", כלומר משהו שלא קשור למינהל הבטיחות בזרוע העבודה - זה שבתו משמשת בו בתפקיד בכיר – לא הייתה לה ולו נגיעה קלה באמת. עכשיו תסבירו לי איך זה שכדי למנות מפכ"ל או רמטכ"ל צריך להעביר אותם ועדה שתבדוק ותקבע שהם טהורי מידות, וכדי לעמוד בראש הוועדה הזו - אין צורך לבדוק לגביך כלום? הסבר מגוחך טוב, תגידו, כולנו בני אדם. למי מאיתנו לא נפלט אי־פעם איזה שקר קטן? אבל זה העניין, שאצל מזוז זה לא היה האירוע היחיד. בנובמבר 2019 הופיע מזוז באירוע שהתקיים באוניברסיטת חיפה, והשיב לשאלות מהקהל. אמיר אוחנה כיהן אז כשר המשפטים, ואחת השאלות התייחסה לבעיית "האמון של הציבור במערכת המשפט, כאשר מערכת המשפט בתוכה איננה מאמינה לעצמה, עד כדי כך שיש אפילו שר שזורק בליסטראות במערכת המשפט". "איך אתם חושבים", שאל השואל, "להגיב על מצב אבסורדי כזה, שבו המערכת מתקיפה את עצמה כאילו שזו הייתה איזו מחלה אוטואימונית?". "המצב של שר משפטים לעומתי, ובכלל שר לעומתי הוא מצב בעייתי, מטריד, מציק", השיב השופט מזוז, ובהמשך גם הוסיף: "זה מצב שלא המערכת המשפטית בחרה בו, היא לא יכולה להשפיע על זהות השר, והיא לא אמורה להשפיע על זהות השר, אבל זה כמובן מקשה על התפקוד שלה". לכל מי ששמע את הדיאלוג הזה היה ברור לחלוטין שמזוז מדבר על אוחנה. לא הייתה שום אפשרות אחרת. כך בדיוק דיווחו הכתבים שהיו באולם. כך דיווח חן מענית, העיתונאי שראיין את מזוז על הבמה. אפשר היה להעיר שמזוז עבר כאן על כללי האתיקה לשופטים, הקובעים ש"שופט יימנע מהביע בפומבי עמדה בעניין שאינו משפטי בעיקרו, והשנוי במחלוקת ציבורית", אבל זה הדבר הפחות חשוב. מה שיותר חשוב זו מסכת השקרים שהגיעה מאוחר יותר, כדי לכסות על זה. חמישה חודשים אחר כך, כשעתירה נגד החלטתו של השר אוחנה להאריך את כהונתו של ממלא מקום פרקליט המדינה נותבה אל מזוז, פנה אליו אוחנה וביקש ממנו לפסול את עצמו, בין השאר נוכח התבטאותו האישית נגדו, שלפיה הוא "שר לעומתי". מזוז מיהר לדחות את בקשת הפסילה, וצירף לה הסבר מוזר. כשדיברתי בכנס בחיפה על "שר לעומתי", טען – בכלל לא התכוונתי לאוחנה. דיברתי "באופן כללי". הוא חזר על ההסבר המגוחך הזה גם בהמשך, בעקבות תלונה שהוגשה נגדו. "בתשובתי נמנעתי מהתייחסות ספציפית לדברים של השר ולטענותיו, אלא השבתי באופן כללי לתופעה של 'שר לעומתי', שאינה חדשה, תוך דוגמה היפותטית בהתייחס לשר לאיכות הסביבה, ותוך אמירה כללית כי מצב של 'שר לעומתי' הוא מצב בעייתי המקשה על תפקוד המשרד... הדברים לא ביטאו ביקורת או עמדה על פעולה או החלטה קונקרטית של שר המשפטים...". זו הייתה תשובה מביכה בכלל, ומביכה שבעתיים כשהיא באה מפיו של שופט בבית המשפט העליון. מזוז נשאל על אוחנה, והשיב על אוחנה. לכו לצפות בקטע הזה, ואין בכם אחד שיבין אחרת. להישאל על השר ש"זורק בליסטראות" במערכת, להשיב ש"המצב של שר משפטים לעומתי, ובכלל שר לעומתי, הוא מצב בעייתי, מטריד, מציק", וש"זה מצב שלא המערכת המשפטית בחרה בו, היא לא יכולה להשפיע על זהות השר, והיא לא אמורה להשפיע על זהות השר, אבל זה כמובן מקשה על התפקוד שלה", ואז להסביר שדיברת "באופן כללי בנוגע לתופעה של שר לעומתי" ושהדברים לא ביטאו שום ביקורת על פעולה או החלטה קונקרטית של אוחנה – זו באמת כבר התחתית של התחתית. מהי השורה התחתונה של כל זה? שלא יכול להיות ששופט ייתפס פעם אחר פעם בשקרים, ימשיך ליהנות מחזקת הניקיון השמורה לשופטים בלבד, וימונה לאיש שאחראי על בדיקת טוהר המידות של המועמדים לתפקיד בכיר, כשהוא עצמו לא היה צולח את המבחן הזה מול אף ועדה סבירה. בעיה מערכתית ויש כאן עוד נקודה אחת שצריך לתת עליה את הדעת. גלי בהרב־מיארה, שאישרה למנות את מזוז לתפקיד אף על פי שאנחנו רגע לפני בחירות, הגישה אך לפני חודשים לא רבים לוועדת האיתור את שמו של מזוז כמי שיכול להמליץ עליה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה. על רקע הדברים האלה, יכלה בהרב־מיארה להעביר את הטיפול הנוכחי בעניינו של מזוז למי מהמשנים שלה, אפילו אם לא סברה שהיא בניגוד עניינים, ולו כדי לשדר שנושא הניקיון ומראית העין חשובים לה. היא לא עשתה את זה. וזה כשלעצמו מדאיג ומדהים. משום שפעם אחר פעם מתברר שיש כאן קבוצה של בכירים במערכת המשפט, שסבורה שכל הסוגיות הללו - של מינהל תקין, של ניגוד עניינים, של ניקיון ציבורי - הם עניין שיש לדקדק בו בעיקר אצל אחרים. הנה רשימה קצרה של דוגמאות כאלה, כולן של שופטי בית המשפט העליון, כולן טופלו כאן בטור הזה, כדי להבין כמה עמוק הבור. מני מזוז, כמו שהזכרנו למעלה, לא חשב שיש לו בעיה לטפל בעניינים שקשורים לגוף שהבת שלו משמשת בו בתפקיד בכיר. אסתר חיות לא חשבה שיש לה בעיה לדון בענייניה של חברה שמפרנסת את בעלה. ענת ברון לא חשבה שיש לה בעיה לדון בעניינם של מי שתורמים למוסד שמנהל בעלה, ושעוסק בהנצחת בנה. אורי שהם, בכובעו כנציב התלונות על השופטים, לא חשב שיש לו בעיה לנקות את אסתר חיות מהתלונות שהוגשו נגדה, אחרי שהיא סידרה לו את המינוי לתפקיד, ואחרי שבטקס פרישתו מהעליון נשאה דברים נרגשים, כינתה אותו "יקירנו", הגדירה אותו "אחד השופטים המשובחים", והפליגה בשבחיו על היותו "אישיות מלבבת" ו"דוגמה ומופת למשרת ציבור משובח ומסור". נציב התלונות על השופטים הקודם, אליעזר ריבלין, לא חשב שיש לו בעיה לבדוק תלונה נגד השופטת ענת ברון, בעקבות החלטתה לדחות תביעות נגד מפעל הפיס, בעודו מכהן בעצמו כממלא מקום יו"ר הוועדה אשר מייעצת למפעל הפיס. יעקב טירקל לא ראה בעיה לשבת בראש ועדת המינויים ולדון במועמדותה של נגידת בנק ישראל המיועדת, כשהוא עצמו משמש יו"ר הוועדה לשטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון בבנק ישראל, וכשמי שאחראית למנות או להאריך את המינוי לתפקיד הזה היא הנגידה שבעניינה הוא דן. עוזי פוגלמן, כשהיה במינוי זמני בעליון, לא ראה בעיה לדחות עתירה שדרשה לפתוח בחקירה פלילית נגד בעלה של הנשיאה דורית ביניש, שישה ימים לפני שביניש הייתה אמורה לקדם אותו למינוי של קבע בוועדה לבחירת שופטים. כפי שקל לראות, לא מדובר בבעיה נקודתית של שופט כזה או אחר, או בסיפור נקודתי כזה או אחר. יש כאן בעיה רחבה, עמוקה, של קבוצה גדולה מאוד של אנשים שנמצאת במקום הגבוה ביותר במערכת המשפט, ולא רואה את הדבשת של עצמה. ואתם יודעים מה הכי עצוב כאן? שכל אחד מבני החבורה הזו יכול להתמנות ליושב ראש הוועדה שאחראית לבדיקת טוהר מידותיהם של אחרים, בלי שום מבחן כניסה, אך ורק מכוח חברותו במועדון הזה. הכתבה פורסמה בעיתון מעריב ע"י העיתונאי קלמן ליבסקינד. אל הכתבה המקורית לחצו כאן ולאלה שלא יודעים את ההיסטוריה של, מני מזוז, שופט העליון. מני מזוז, בא ממשפחה שעלתה מתוניס והקימה את ביתה בשיכון א' בטבריה, שם גדל והתחנך ומשם התפתח. אביו היה צדיק גדול בתורה לאלו שהכירו אותו. למרות זאת אמר לי חכם גדול בתורה "בוא לא נשכח שגם ליצחק אבינו היה בן שקראו לו עשו, צא ולמד". ועוד באותו עניין פורסם גם בערוץ 7 כי: נדחתה תביעת ארגון לביא נגד מינויו של שי ניצן לרקטור הספרייה הלאומית. התובעים טענו כי שי ניצן "נעדר כל ניסיון בתחום התרבות, האקדמיה והחינוך". בית הדין לעבודה קיבל את עמדת הספרייה ולפיה המינויים בה אינם כפופים לדיני החברות הממשלתיות. בית הדין חייב את ארגון לביא לשלם הוצאות משפט. בית הדין האזורי לעבודה דחה אתמול (חמישי) את התביעה שהגיש ארגון לביא נגד מינויו של פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן לרקטור הספרייה הלאומית. כך דיווחה כתבת "הארץ" יעל פרידסון. בית הדין קיבל את עמדת הספרייה הלאומית כי היא אינה רשות ציבורית ולכן המינויים בו אינם כפופים לדיני החברות הממשלתיות. התובעים טענו ניצן הוא "איש עתיר זכויות ומשפטן מוכשר, אך נעדר כל ניסיון בתחום התרבות, האקדמיה והחינוך" ומינויו מדיף ריח של מחטף ואי סבירות. התביעה הזכירה דיווח של אילה חסון בחדשות 13 על כך שלתפקיד לא פורסם מכרז, אלא מודעת דרושים לתפקיד "מנהל תוכן". בית הדין קיבל את עמדת הספרייה הלאומית ולפיה הספרייה פטורה מכל החובות המוטלות על חברות ממשלתיות ויש לה חופש פעולה מוחלט בניהול הספרייה. בית הדין חייב את ארגון לביא לשלם את הוצאות המשפט בסך 2,000 שקלים. מהספרייה הלאומית נמסר בתגובה: "הספרייה הלאומית מברכת על פסק הדין של בית הדין לעבודה שדחה על הסף את התביעה שהוגשה נגדה בעניין מינויו של שי ניצן לרקטור הספרייה". עו"ד יצחק בם המייצג את ארגון לביא מסר כי: ספק אם יש אדם שחושב שנעליו של גרשום שלום מתאימות למידה האינטלקטואלית של שי ניצן. לדעתנו, ספרייה לאומית שהחוק הורה על הקמתה, הכפיף אותה לביקורת מבקר המדינה. בהיותה מתוקצבת ברובה מתקציב ציבורי, היא גוף ציבורי שהמינויים בו חייבים להיות כפופים לביקורת. מצער שבית הדין לא ראה את העניין כך ואיפשר למעשה את הפרקטיקה הפסולה של חבר מביא חבר. עניין הערעור יישקל ובכל מקרה נקווה שלאחר הבחירות עניין המינוי של שי ניצן לא יישאר בלי בדיקה". צא ולמד מדוע מפלגות הימין והליכוד זה שמוביל את מחנה הימין לא מושלים! המשילות חייבת לבוא ליידי ביטוי במיוחד במקרים מעין אלו שהם הברז המנווט את זרם המים ולאן ילך, השיטה של מפא"י חייבת להיפסק, וזה יכול להגיע אך ורק ממחוקק אמיץ ובעל ראייה לטווח רחוק השולט ומושל בעם ובמערכות שחלקם כבר ברור לכל רקובות. איילת שקד התחילה מאבק בראייתה רחוקת הטווח, המשיכו בדרכה והעצימו אותה. שיטת מפא"י חייבת להיעלם מהעולם, כך גם שיטת הסניוריטי בבית המשפט העליון שכלל אינה חוקית! כך כתוב בחוקיות המינהל. #מנימזוז #טבריה #מינויבכיריםבשלטוןהמרכזי #קלמןליבסקינד #

עירוני טבריה עלתה לליגה הלאומית בעונה אשתקד אחרי הפעם האחרונה שהייתה בעונת 2015\2014 עונה שהסתימה בירידת ליגה כואבת. עירוני טבריה בעונת 2021/2022 מארחת הקבוצה את משחקיה בבית שאן. בעונת 2022/2023 מארחת הקבוצה את משחקיה באצטדיון העירוני עפולה עד לסיום בנייתו של האצטדיון בטבריה. אם ויבנה במהרה בימנו אמן. לכשיקום האיצטדיון הקבוצה תזכה לבית חדש וראוי לארח בו משחקי ליגה כמו שצריך אחרי שנים רבות בהם הקבוצה שיחקה באצטדיון שהכיל רק 1,500 מקומות כאשר האצטדיון החדש לאחר השלמת בנייתו באופן סופי יוכל להכיל 7,554 איש. הקהל הוא פקטור חשוב בהצלחת הקבוצה הוא זה שדוחף קדימה את השחקנים ובעצם הוא סוג של השחקן ה-12, אני מקווה שנראה את הטבריינים באים בהמוניהם לעודד את הקבוצה, הלוואי ונזכה לראות אצטדיון מלא בקהל שייתן רוח גבית לשחקני הקבוצה כאמור במהרה בימנו. השאלה איפה עירוני טבריה תסיים את העונה? כשאני מסתכל על שאר הקבוצות בליגה יש לא מעט תחרות בצמרת וגם בתחתית יהיו מאבקים לא פשוטים. מכבי פתח תקווה על הנייר היא הקבוצה שאני חושב שיש לה את הסיכוי הכי גבוהה לעלות ליגה ולזכות באליפות. כמובן שכסף הוא ללא ספק גורם מכריע בכדורגל הישראלי ובעולם כולו. אני אופטימי לאחר העונה האחרונה בליגה א' ראינו למה הקבוצה מסוגלת וזה היה נראה טוב על הדשא וגם ניהול הקבוצה השתפר כאשר חובות המועדון נסגרו. אם מחפשים השראה צריך להסתכל על העולה הטרייה לליגת העל בני ריינה קבוצה שמייצגת כפר קטן של 19 אלף תושבים בלבד, ותוך חמש שנים הקבוצה עלתה מליגה ג' ועד לליגת העל ללא ספק סיפור סינדרלה בשלוש שנים, שלוש פעמים עליית ליגה הישג מרשים ביותר. מכבי בני ריינה קיבלה חיזוק כאשר איש עסקים מקומי השקיע בקבוצה לא מעט כסף מה שעזר לה לקנות שחקנים טובים שעזרו לקבוצה לעלות עד לליגת העל תוך עונה אחת בלבד בליגה הלאומית. החלוץ ז'וליו סזאר שעבר לעירוני טבריה ממכבי בני ריינה כאשר היה בורג משמעותי בקבוצה כאשר כבש 13 שערים ללא ספק רכש מרשים לעירוני טבריה שאולי יעשה את ההבדל כי הוא שחקן מנוסה בליגה הלאומית שהספיק לעבור בכמה קבוצות ולכבוש סה"כ 49 שערים מאז שהגיע לליגה ב2017. אני חושב שמה שיעזור לעירוני טבריה זו השקעה כספית של אנשי עסקים מקומיים שיכולים לשים כסף ולעזור לקבוצה להגיע לליגת העל אולי זה לא יקרה תוך עונה אחת אבל כדי שזה כן יקרה בעתיד הקרוב צריך כסף והתנהלות בריאה של הקבוצה. אנחנו עדים לאחרונה למה שקורה לקבוצה גדולה כמו בית"ר ירושלים שקורסת בגלל חובות של מיליונים והתנהלות לא נכונה וגם הפועל תל אביב שבקושי עברה בבקרה ויש עוד אין ספור דוגמאות. מה שעובד בסוף זה שקט במועדון התנהלות כלכלית נכונה שתגרום לשחקנים איכותיים להישאר בקבוצה וגם להחתים שחקנים שידחפו קדימה את המועדון. אני מאחל המון הצלחה לקבוצה בעונה הקרובה, העיר טבריה לא זוכה לרוב לסיקור חיובי בחדשות ואולי דרך הכדורגל יבוא השינוי ותהיה לנו קבוצה איכותית שנוכל להתגאות בה ושהילדים והנוער הטברייני ירצו לבוא לשחק במועדון. שחקנים יקרים תביאו לנו כבוד לעיר ושסוף סוף יהיה לנו אצטדיון ראוי. אז המון בהצלחה ובעזרת השם נעלה לליגת העל! #עירונידורותטבריה #טבריה #כדורגל #ספורטבטבריה #אוהדיעירוניטבריה

אנחנו חיים במציאות שבה הדלק הולך ומתייקר ואין ספק שלהחזיק רכב שפועל על דלק לא תמיד משתלם. היום יש כמה אלטרנטיבות: יש מכוניות שהן היברידיות, רכב שיש בו גם מיכל דלק וגם סוללה והרכב עושה שימוש בו זמנית גם בדלק וגם בחשמל באופן אוטומטי. לא צריך להטעין את הסוללה, היא מטעינה את עצמה, תוך כדי נסיעה ואין צורך לדאוג לגבי הבלאי שלה, כי יש אחריות יצרן. עוד אופציה היא: רכב הפלאג אין שפועל עם סוללה נפרדת, שצריך להטעין אותה וניתן לנסוע בה בכוח החשמל בלבד, יש גם מנוע בנזין למקרה צורך. בתחילת שנות ה-80 כבר עבדו על רכבים חשמליים, אבל הטכנולוגיה לא הייתה מפותחת מספיק בשביל שהמכוניות יהיו שימושיות. היום כמובן שהטכנולוגיה מאפשרת לנו הרבה יותר הזדמנויות ואחת מהן היא לעשות שימוש ברכב חשמלי מלא ללא צורך בבנזין, שיוכל לנסוע כמות קילומטרים כמעט זהה למנוע הבנזין. אומנם עדיין בטווח קילומטרים מוגבל, אך היום עובדים על פיתוח סוללות עם טווח ארוך יותר. יש מדינות שמתכננות כבר בעשור הקרוב לאסור לגמרי על מכירת רכבי בנזין ולמכור רק רכבים חשמליים. בואו נסתכל על ישראל כרגע: טסלה מובילה את השוק בכמות המסירות, ללא ספק טסלה זו המרצדס של מכוניות החשמל. גם יצרניות רכב וותיקות החלו לפתח מכוניות חשמליות מוצלחות ביותר, אפילו עם טווח ארוך יותר מזו של הטסלה. גם הסינים חזק בתמונה ואנו רואים המון רכבים חשמלים מסין, שהיא גם המדינה המובילה בעולם בכמות המכוניות החשמליות. לרוב גם המחיר אטרקטיבי יותר מאשר טסלה. ללא ספק רכבים חשמליים זה העתיד, גם בעולם וגם אצלנו, אבל בארץ שלנו יש המון בעיות שמקשות על שימוש ורכישה של רכב חשמלי. חסרות תחנות טעינה ולא בכל תחנת דלק ניתן למצוא גם תחנת טעינה של חשמל. זאת בעיה רצינית, כי אם אין לי אופציה להתקין תחנת טעינה בבית ולהטעין את הרכב לפני היציאה מהבית, יכול להיות שאתקע בדרך ותגמר לי הסוללה. לא רק שחסרות עמדות טעינה, הרבה מהן איטיות ולוקח כמעט שעה לפעמים או יותר, כדי להטעין את הרכב במלואו. לכן, צריך לתכנן כל נסיעה מראש, כמה קילומטרים ייקח לי להגיע ליעד הלוך חזור וזאת בעיה. ברכב בנזין אתה יכול לנסוע ללא חשש, כי יש אין ספור תחנות דלק ולוקח כמה דקות בודדות לתדלק, למעשה אפשר לנסוע בלי לדאוג. בעיה נוספת שמעכבת כיום מסירה של רכבים חשמליים וגם רכבי בנזין היא השבבים שיש כמעט בכל רכב. משבר הקורנה השבית הרבה מפעלים, בעיקר בסין. בנוסף, ישנו עודף ביקוש, כמעט בכל מכשיר טכנולוגי צריך שבב לכן הרבה מפעלים פשוט לא עומדים בקצב של ייצור השבבים ומסירות של רכבים מתעכבות בגלל שחסר שבב אחד, שעושה את כל ההבדל. אני בעד רכבים חשמליים, זה יכול לחסוך לנו המון כסף לעומת שימוש ברכב בנזין. הרכבים החשמליים יותר ידידותיים לסביבה, אלא שהמדינה צריכה להיערך לכך הרבה יותר מכפי שקיים היום: לדאוג לפיתוח של תחנות טעינה רבות, כך שבכל תחנת דלק ואף בחניונים תהיה גם עמדת טעינה לרכב חשמלי, המדינה צריכה לעשות הכל, כדי לבנות תשתית איכותית לרכבים חשמליים וגם להתחשב במי שקונה רכב חשמלי, לתת הקלות מס משמעותיות, כדי שאנשים יבינו שיותר משתלם להם לקנות רכב חשמלי. לסיכום, העסק עדיין "לא אפוי" מספיק, לכן קחו בחשבון את כל השיקולים ותחליטו האם אתם מתכוונים ללכת על רכב חשמלי או לחכות עוד קצת. #רכביםחשמליים #רכבחשמלי #צרכנות #רכבים #טסלה

טבריה היא עיר שידועה בעיקר בזכות הכנרת, אבל יש שיאמרו שהיא הדבר היחידי שטוב בעיר הזאת. טבריה היא העיר עם הפוטנציאל התיירותי הכי מבוזבזת שיש, באים לעיר המון תיירים בעיקר בקיץ, בתי המלון מלאים, אבל רוב האנשים נשארים במלון, שהרי מי ירצה ללכת לטיילת שבה אין אפילו תאורה? ניתן לעשות הרבה מאוד כדי למשוך יותר תיירים ולגרום להם לבזבז כסף בעיר, שיעזור לעסקים לשגשג. לדעתי טבריה יכולה להיות כמו אילת, במידה מסוימת יותר יפה מאילת, לדעתי הכנרת היא הקלף המנצח שלה. אני חושב שצריך להוריד את המע"מ כמו באילת, צריך לפתוח פה עסקים בשבת, אני מבין שיש פה אוכלוסייה שהיא 20% מהעיר וצריך להתחשב גם בה, אבל בכל זאת פתיחת העסקים בעיר לא תיפגע בהם, כי זה לא מפריע להם לשמור את השבת. אזורי התיירות רחוקים מהם ולכן אני לא רואה שום בעיה בכך. הרי התיירים שבאים לפה רוצים ללכת לאכול בשבת, לצאת מחוץ למלון, אלא שהכל סגור והם נאלצים להישאר במלון וחבל, היות והעסקים יכולים להרוויח המון כסף מאותם תיירים. בטבריה יש המון כנסיות ומקומות קדושים לצליינים, שהם פוטנציאל רווח אדיר ויש לי תחושה שפחות לוקחים אותם בחשבון, הם מתארחים בעיקר במלון הסקוטי בעיר, לרוב מגיעים לשני לילות, בלי לבזבז פה כמעט כסף הם ממשיכים לנצרת ולערים אחרות. שם, לצערי, יודעים הרבה יותר טוב "לנצל" את התיירות הצליינית. נושא הארנונה בעיר והמיסים הגבוהים מקשים מאוד על בעלי העסקים, רק לאחרונה עלו מחירי השילוט, דבר שמאלץ עסקים לכסות את השלט וזה מכער את העיר. גם נושא החנייה דורש פתרון, המון דוחות ניתנים, אפילו בשבת נותנים דוחות, עיר ששואפת להיות עיר תיירות צריכה לעשות צעדים, כדי שיקלו עם התיירים ולא להבריח אותם עם דוחות, מי שקיבל דוח, כנראה כבר לא יחזור בשנית לבלות בעיר. בטיילת הראשית בעיר, אשר ניזוקה בסופה האחרונה ועד עכשיו לא תיקנו את הנזק שנגרם. תייר שבא לעיר יוצא לטיילת, רואה שהכל סגור והרוס ואין מה לעשות, חוץ מלהסתכל על הכנרת ולחזור למלון. אני חושב שצריך להחליט לאן פניה של העיר. אם פניה של העיר לכיוון עיר שמאפשרת לאוכלוסייה חרדית שהיא מיעוט לכפות את אורך חייה על הרוב החילוני, אז העיר תהפוך במהרה לעיר כמו בית שמש או בני ברק. העיר תהפוך לעיר בעלת אופי חרדי ושאר התושבים יאלצו לעזוב את העיר, דבר שאני מקווה מאוד שלא יקרה וצריך לעשות פעולות כדי למנוע. מנגד, אם הכיוון הוא לפתח עיר תיירות, אז צריך להוריד את המע"מ, לפתוח עסקים בשבת ולתת להם הקלות במיסים ובארנונה, הרי נסגרים בעיר הרבה מאוד עסקים שלא מחזיקים אפילו שנה אחת. צריך לשפץ את הטיילת במיידי, לאפשר גישה למים ולנצל את הכנרת שתניב רווח לעיר. צריך לפתח מקומות חנייה רבים ולא לתת דו"חות בסופי שבוע. לי אישית זה כואב, אני תושב העיר מאז שנולדתי, כבר 23 שנים שאני חי פה. עצוב לי מאוד שאני רואה את העיר שאני אוהב הולכת ומתדרדרת ומשנה לשנה המצב רק מחמיר. העיר גוססת וצריכה לעבור החייאה. אני מקווה שבבחירות הקרובות תהיה הנהגה שתיקח ברצינות את הנושא ותרים את העיר הזאת, שתחזור להיות כמו בשנות ה-80 עיר תוססת ומלאת חיים.

פעילות משטרת ישראל של מחוז צפון יחד עם לוחמי צה״ל הביאה הבוקר לסיכול הברחת נשקים נוספת ומעצר של-4 חשודים. היום בשעות הבוקר לוחמי יחידת היג"ל של מחוז צפון, שביצעו פעילות יחד עם לוחמי צה״ל מחטיבת הבקעה והעמקים (417) ויחידת מתילן של מג"ב סמוך לישוב קיבוץ אשדות יעקוב שבאזור עמק הירדן והבקעה סיכלו הברחת נשקים מגבול ירדן. שוטרי היחידה ביצעו מרדף אחר הרכבים החשודים, שהשליכו במהלך נסיעתם את השקית שהכילה את אמצעי הלחימה. 4 החשודים (21,22,36,50) תושבי מסעדין אל עזאזמה נעצרו ויבואו עפ"י בקשת המשטרה להאריך את מעצרם. מתחילת 2022 סיכלה היחידה 16 נסיונות הברחת נשקים בגבולות הצפוניים של המדינה, במהלכם נתפסו 191 נשקים ו-100 רימונים. יחידת גבולות של ימ״ר צפון נמצאת בחוד החנית של הלחימה העקשת של מחוז צפון בהברחת כלי נשק מגבולות ירדן, סוריה, לבנון ושטחי הרשות הפלסטינאית לתחומי מחוז צפון. היחידה, בה משרתים לוחמי עילית מבצעת פעילות מארבים ולכידת חשודים בהברחות וסחר בנשק וסמים. טרור #עמקהירדן #משטרת ישראל # נשק

תושב באר שבע הפעיל מעבדה לגידול סמים במושבה מגדל הסמוכה לכנרת. בסיום חקירתו הוגש כנגדו כתב אישום. במבצע יזום של שוטרי המחוז הצפוני כנגד מגדלי סמים, מפיצי וסוחרי הסמים, בדגש על הפצת סמים בקרב בני הנוער, חשפו כוחות המשטרה מעבדה לגידול והפקת סמים מסוג מריחואנה בתוך בית במושבה מגדל. במהלך הפעילות פשטו (22.08.22) כוחות המשטרה על בית במושבה מגדל בה גילו מעבדה לגידול סמים ובה 403 שתילים של מריחואנה בשווי מוערך של מאות אלפי שקלים שהיו בשלב הגידול. החשוד (22) תושב באר שבע נעצר, מעצרו הוארך מעת לעת בבית המשפט ולאחרונה הוגש כנגדו כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים. משטרת ישראל פועלת בכל המישורים ותוך שימוש בכלל האמצעים העומדים לרשותה במסגרת מאמציה לסיכול יצור והפצת סמים אשר לרוב מוצאים את דרכם לבני הנוער, אשר במקרים מסוימים הסמים הללו מהווים עבורם מדרון חלקלק שעלול להפוך לצריכה שוטפת של סמים, התמכרות ואף חבירה לגורמים עבריינים. צילום דוברות המשטרה משטרת ישראל #מריחאונה #סמים #מגדל

מאירה טורמן בתערוכתה החדשה 'צבע ורגש' תיירות עין גב וגלריית 'אנתתא' מזמינות את הקהל הרחב לתערוכת אמנות חדשה של האמנית הטבריינית מאירה טורמן - 'צבע ורגש', שתיפתח ביום רביעי ה-10.8.2022 בשעה 20:00 בערב, בגלריית 'אנתתא', נמל עין גב, על שפת הכינרת. בתערוכה יוצגו 25 עבודות אקריל עם שפכטל על קנבס. גודל העבודות נע בין 30/40 ס"מ לבין 70/90 ס"מ. הציירת והאמנית מאירה טורמן, תושבת טבריה, נשואה, אמא לשני בנים וסבתא לשתי נכדות, עוסקת בתחום האמנות והציור מעל 20 שנה. "מאז ילדותי אני אוהבת לצייר וליצור ואהבה זו רק צמחה. הרחבתי את ידיעותיי וכישוריי בתחום האומנות בסטודיו של הציירת אירנה אייזן והשתתפתי במספר תערוכות כולל תערוכת יחיד בגלריה המרכזית בעין הוד. אני אוהבת ונהנית לצייר במיוחד בטכניקה עם שפכטלים, בה אני עושה שימוש במגוון רחב של צבעים וטקסטורות, בשכבות על גבי שכבות. השימוש בטכניקת ציור זו מאפשרת לי להביע רגשות ומחשבות ואני נהנית מאוד מהמגע בצבע וערבובו כמו קונדיטור אשר מורח קרם על עוגה" אומרת טורמן. 'אנתתא'- גלריה, סטודיו וחנות ייחודית, בנמל עין גב, על שפת הכנרת, הוקמה בתקופת הקורונה, במטרה לתמוך בעשייה ישראלית ולעודד צרכנות מקומית. #קיבוץעיןגב #אנתתא #מאירהטרומן #אומנות #טיילתעיןגב

"חילקנו אלפי חוברות "חכם בשמש" שהופצו בגני הילדים בטבריה" הקיץ פה, וכמו מדי שנה, האגודה למלחמה בסרטן מפיצים ערכות הסברה של ”חכם בשמש” לגני הילדים בעיר טבריה. גב' דליה סלוצקי, יו"ר סניף האגודה בטבריה, קידמה את הפצת הערכות בעיר בעזרתה של גב' רוית מלה. הערכות חולקו ל-56 גנים. ערכת 'חכם בשמש' כוללת מידע עבור הצוות החינוכי, על כללי התנהגות חכמה בשמש, כרזה לתלייה בגן, מדבקות וחוברת צביעה בשם "מאי, גיא ונמש חכמים בשמש", המספרת על החייזר נמש, המגיע לכדור הארץ, כדי לעזור למאי וגיא להיות חכמים בשמש. בסיפור משולבים באופן ידידותי וברור מסרים של האגודה למלחמה בסרטן, כיצד להיות חכמים בשמש. האיורים הם של אמן הקומיקס אורי פינק. "תינוקות וילדים הם אוכלוסייה בסיכון במיוחד, ויש לנקוט באמצעי זהירות מוגברים כדי לשמור על בריאותם. הוכח כי 80% מנזקי השמש נגרמים לפני גיל 18, ועל כן האגודה למלחמה בסרטן רואה בחינוך הילדים מגיל צעיר מאוד חשיבות עליונה" אמרה דליה סלוצקי. בקיץ, כאשר הימים הופכים להיות חמים וקרינת השמש חזקה, חשוב לשמור על כללי התנהגות חכמה בשמש: חיפוש צל, כובע, משקפי שמש, ביגוד מתאים, שעות בטוחות, מסנן קרינה ושתייה מרובה, והכי חשוב, להימנע מחשיפה לשמש בשעות בהן הקרינה הכי מסוכנת, בין 10:00 - 16:00. #האגודהלמלחמהבסרטן #דליהסלוצקי #בריאות #חינוךילדים

הגיעה אלי לקליניקה נערה שהשתחררה מצה"ל. סיכמנו את תחושת חוסר האונים אל מול היציאה לאזרחות כעצמאית, בחוסר בכלים לתקשורת מעצימה ומקדמת. כל מטרתו של חייל משוחרר להשתלב בחיים באופן שיקדם אותו בפן האישי וכמובן יסייע להתברג בעבודה. החשיבה הראשונית צריכה להיות: מה המטרות שלי בחיים? מה החלום שלי? לבחון את היכולות באופן מציאותי. מה המסוגלות שלי ומה אני מאמין שאוכל לעשות. לפני היציאה לשטח חשוב מאוד לעשות שיעורי בית. האם אני מכיר ויודע את כל העובדות שאני צריך לדעת מראש כדי לתמוך בבקשה שלי? כשאני מבקש סיוע להגשים את החלום, כשאני רוצה להתברג במקום העבודה. לבחון היטב את הזמן הנכון, גם לי וגם לאדם או לגוף העומד מולי. האם האדם אליו את/ה פונה יהיה פנוי להקשבה, האם אני פנוי וממוקד מטרה, כדי שהאנרגיות תהיינה חיוביות ומלאות באור למען הצלחת השיח. בדיקה מלאה לתזמון הבקשה. הסמכות שאני מרגיש שיש לי לבקשת הבקשה הנוכחית. האם אני בעל תעודות של הצלחה שאוכל בעקבותיהן לדרוש? האם האדם ממול יכיר בערכי המוסר שלי כאדם שמגיע לו שיענה לבקשה שלו? האם אתה המבקש, מאמין שמערכת היחסים עם האדם ממנו אתה דורש את הבקשה, יכיר ויראה בך פוטנציאל גם להצלחה שלו? מה שחשוב הוא להבין שמערכות יחסים מצליחות כשיש הדדיות. חשוב להבין מה באופן ישיר או עקיף אותו אדם שביקשת ממנו את הבקשה, הצלחת לעשות בעבורו, אתה מסוגל בעתיד לעשות בעבורו, משהו שהוא יצליח להפיק ולהנות מכך כשיענה לבקשה שלך. פרסתי כאן כלים ליעילות בין אישית שיאפשרו הצלחה בתקשורת לבקשה. אסור לנו לוותר על חלום. תכנון מוקדם של הדרך, המסלול, תהליך לבקשה עתידית תלוי מאוד בסגנון התקשורת שנביא איתנו לפגישה. חשוב מאוד למצוא חבר/ה או הורה שיכול לסייע בסימולציה קודם הפגישה. כשאתם מגיעים מוכנים לפגישה האדם שמנגד מבין שהכנתם את עצמכם ומבין כמה חשוב לכם להצליח, ההשקעה הראשונית הזו מהווה בסיס מכבד לתקשורת לטווח ארוך וכמעט באופן מלא מביאה להצלחה. חשוב שתאמינו בעצמכם בזמן הפגישה, כך אתם משדרים אמון וביטחון לאדם שעומד מולכם. בצלחה בהמשך לכל החיילים המשוחררים. דר' רבקה מרום ph.d מנתחת התנהגות, יועצת חינוכית ומאמנת אישית *למען הסר ספק, דר' מרום אינה עוסקת ברפואה. #רבקהמרום #התנהגותילדים #אימוןאישי #ייעוץחינוכי