תוצאות חיפוש

כידוע, הצבוע הוא בעל חיים שמייחסים לו תכונות מאוד שליליות והוא נתפס בתרבות כחיה ערמומית שבדרך כלל אוכלת פגרים ונבלות ובנוסף, הוא נחשב לחיה שמרבה להציק ללביאה אך מאוד מפחד מהאריות. אתם לבטח שואלים מדוע פתחתי בתיאור של אחת החיות הכי מאוסות בטבע, התשובה בהמשך. אין מערכות ממוחשבות מתקדמות, שלא לדבר על מחשב או טאבלט לכל ילד בחודשים האחרונים אני משקיע את כל כולי בניסיון לבחון את שורשי הבעיות בעיר, בכל התחומים, בכל המקומות ומשתדל להבין את כאבם של כול תושב ותושבת שחווים את שקיעתה של מה שהייתה בירת הגליל, עיר הנופש והחופש של ישראל. בשבועיים שחלפו התמקדתי בבתי הספר. את המסע לבירור תחלואי החינוך התחלתי בבית הספר אורט, התרשמתי עמוקות מההשקעה מהניקיון ומהארגון בבית הספר שניכר כי מושקעת שם חשיבה. אבל, חיפשתי יותר מזה, חיפשתי מגמות מיוחדות וייחודיות, חיפשתי מגמות מצוינות לבגרויות עם אופק למקצועות העתיד כמו פיזיקה ומתמטיקה מוגברות ופחות מצאתי. משם המשכתי לסייר בבית הספר ברנקו וייס,שם הדברים כבר נעשים אחרת עם חשיבה ותפיסה חינוכית ולימודית שונים בתכלית לעומת בתי ספר ממלכתיים רגילים, נדגיש כי מדובר בבית ספר שאוכלוסיית התלמידים שונה מייתר מסגרות החינוך. פגשתי שם מורים, מחנכות, מנהל וצוות חינוכי מהמעלה הראשונה, כאלה שהייתי רוצה להיות תלמיד שלהם. פגשתי צוות שמתמסר כל כולו לתלמיד ולתלמידות, עם מערכת ערכים מדהימה, עם תפיסה תרבותית שונה אך מיוחדת. הכיתות מאכלסות סדר גודל של 12 תלמידים בכיתה עם מגמות מאוד ייחודיות ומותאמות גם לבגרות בצירוף מקצוע, מה שלטעמי עושה את בית הספר לכמעט מושלם וזה המקום לציין את מנהל בית הספר שעושה עבודת קודש, מר דודו מואטי, אשר רואה כל ילד כאילו היה ילדו שלו. מכיוון שאני מאמין גדול בשוויון לכל תלמיד באשר הוא, לחילוני ולחרדי, לממלכתי דתי ולחינוך הבלתי פורמאלי, החלטתי לבקר גם במוסדות החינוך של עמותת רפאל של הרב קוק. כאן המקום להדגיש עוד בטרם יקפצו כל המצקצקים אומר כי לא הגעתי לבקש את תמיכת הרב להתמודדותי והם לא ביקשו להצהיר על תמיכה במועמד כזה או אחר. המטרה כאמור הייתה להכיר מקרוב את המצוקות של כולם. הוזמנתי אחר כבוד לסיור בגני הילדים, בבית הספר ארליך שרובו מאכלס את תלמידיו של הזרם של הרב קוק וכעשרים אחוז ממנו הם אינם תושבי האזור. סיירתי במבנים ונכנסתי לכל כיתה שבאותה שעה לימדו שם חומש דיני נזיקין ומתמטיקה, כן כן, אתם קוראים נכון הם לומדים גם לימודי ליבה, מופתעים? אני לא כל כך. המסקנות שלי לאחר הסיור עם יו"ר ועד ההורים ועם מי שמרכז את מערכת החינוך שם, הרב רפאל קוק, היו מסקנות קשות מאוד. הצפיפות בכיתות בלתי נסבלת לילדים אין מקום לעבור ממקום מושבם אל המחנך, אין מערכות ממוחשבות מתקדמות, שלא לדבר על מחשב או טאבלט לכל ילד. אין חצר משחקים וילדים מכיתה ג' ועד כיתה ו' נאלצים לשהות כלואים בגרמי המדרגות משך כל ההפסקות. הזדעזעתי עד עמקי נשמתי, לפני 40 שנה למדנו בכיתות יותר סבירות עם ריצוף ומערכות תאורה וחשמל נורמאליים. לא הייתי מוכן שילדיי ילמדו בהזנחה כזאת פושעת ואפילו מסכנת חיים. אני מציע לכל אלה שאומרים עכשיו, "הוא בטח מחזר אחריהם ולכן הוא כותב את הטור, אני מציע לכולם לגשת ולראות במו עיניהם את המצב והאם הם היו שולחים את ילדיהם לבית ספר. אין שם ולו תמריץ אחד לילד להגיע לשם מלבד לימוד תורה. ברשותכם אחזור לצבוע שעליו כתבתי בתחילת הטור. שמעתי את אחד המתמודדים מדבר על מוסדות החינוך של החרדים שהם לכאורה רוצים להשתלט על כל חלקה טובה שלנו ובאמת שלא הבנתי את הצביעות והשקרים. אותו מתמודד הוקלט בשיחה שבה הוא נשמע שיש לתת לתלמידי עמותת רפאל את בית ספר ארליך במלואו ואת יתרת התלמידים שיש בבית הספר להעביר לבית ספר חדש שייבנה בצמידות לביה"ס רעות, אני שואל מדוע מול המצלמות והמיקרופונים הוא מגדף ומחרף וביד השנייה הוא אומר בשקט וחותם על העברה של קרוואנים למוסדות קרלין. לאור מה שראיתי ולמראה ההזנחה והתנאים בהם שוהים תלמידיו של זרם הרב קוק, אני יכול להגיד שאני תומך במהלך כפי שהצהיר עליו אותו מתמודד, אבל בשינויים מחויבים לגבי יתר התלמידים. יש להקים אגף נוסף בבית ספר רעות, להעביר לשם את יתרת התלמידים ואלה ילמדו תחת חסותו של בית ספר רעות בהנהלתו של המנהל המופלא מר נפתלי תורג'מן. אז לכל הצבועים אני חייב להגיד, ראשית תעשו שיעורי בית כמוני ובמקום להדליק תבערה ביד אחת וביד השנייה לתת להחזיק מטף, פשוט תלמדו את המצוקות דרך הרגליים ולא דרך המקלדת. אני מבטיח, להיות ראש עיר של כולם באופן שווה ולשרת את כל תושבי העיר ללא הפליות או העדפות כאלו או אחרות. שלכם, מאיר אלמקייס. אשמח לקבל כל הערה, הארה או הפניה לדברים שחשובים בעינכם ושצריך לתקן ולשפר כי רק ביחד נצליח. שבת שלום. #חינוךבטבריה #בחירותלרשויותהמקומיות2023 #עירייתטבריה #משרדהחינוך

הגיע אלי לקליניקה נער כבן 12 מלווה באמו. האמא אמרה לי הילד לא מסוגל לחשוב בכלל לגשת למבחן. הנער יושב כפות הידיים בין הרגליים ואומר: "תגידי לה שאני לא עושה את עצמי. היא לא מבינה שכשאני יודע שיש מבחן כל הגוף שלי רועד". כן. גוף ונפש אחד הם. כשאנו מרגישים, הגוף מגיב. אין ספק שכשאנחנו בחרדה הגוף מגיב. אנחנו מזיעים, לעיתים מרגישים כאב חד בבטן, רעד בחזה. כל אחד יכול לחוש את הרגש בגופו אחרת מחברו. עלינו להבין שהחרדה שאנו חשים מגיעה מהמחשבה על... איך אמר הילד? "מלחשוב על". אנחנו מפחדים מהחרדה. אנחנו לא מפחדים מהדף מבחן. מהישיבה ליד השולחן עליו מונח הדף. גם לא מהכניסה לכיתה בה אני לומד.. כי את כל זה אני חווה גם בשיעור שפה, כשמגישים דף לעבודה עצמית ובמקרים הללו אין חרדה. אנחנו מפחדים מלחוות את החרדה. הפסיכולוגיה ההתנהגותית מבקשת מאתנו להכיר בעצם קיומה של החרדה ולנסות למצוא דרכים למגר את דפוס ההתנהגות הבא לביטוי בזמן שהמבחן מוגש לשולחן. בדרך כלל מדובר בהימנעות, בריחה, דפוסים שניתנים לשינויי בשיטות שונות. הפסיכולוגיה הקוגניטיבית תעסוק בחרדה ברמה של להבין מאיפה היא נובעת. היכן קיימים בהיסטוריה של אותו חרד תמונות מהעבר שמביאות אותו לעסוק בחרדה ולראות אותה מקרוב, לחיות לצידה. אני מדברת על לעלות מדרגה. ובואו נפרק את הסיטואציה ונכיר בתסריט כולו, מרגע השמע הגונג בו מודיעים שיש מבחן ועד לקבלת הציון. חייבים להבין שהחרדה קולעת אותנו למצב של קיפאון, דריכה במקום ולא מאפשרת לנו להצליח. הרי ההתקדמות שלנו תלויה במבחן המציאות יום יום, שעה שעה. החרדה לוקחת מאתנו את היכולת להצליח. להיות חופשיים במסלול חיינו. חשוב שנכיר בתחושת החרדה, מכיוון שזו במקרים רבים מגנה עלינו מפני אסון. מאידך, חשוב שנבין שהחרדה מונעת מאתנו להצליח. כשאנחנו חולמים שאיבדנו פלאפון. תשאל אותנו פותרת החלומות, מהו פלאפון בשבילך? מה תרגיש שתאבד תקשורת עם הסביבה? מה יקרה כשלא תוכל לשתף או לדווח על משהו שקרה לך? בדיוק אותו דבר נעשה עם החרדה. במקרה שלנו נתייחס למבחן. מהו המבחן הזה בשבילך? מה אתה לומד במקצוע הזה? מה חשוב לך במקצוע הזה? למה חשוב לך להיות תלמיד? מהי ההצלחה בשבילך? מה אתה יכול לעשות למען ההצלחה שלך? מה אתה עושה בשיעורים? כשנפרק את ההוויה של החרדה. כשנכיר עמוק יותר את עצמנו מול אותה הוויה, נצליח לאהוב את החרדה. להבין שלבנו שם. שהמקום הזה שבו מופיעה החרדה, חשוב לנו להצלחה במיקום של הדימוי העצמי שלנו. אותו תחום מהווה אתגר לחוסן הנפשי שלנו. אפשר לעשות כמה מבחנים בבית. במחשב. אחר כך בעלפה. אחר כך להדפיס ולמלא את המשימות בדף. לעצמנו בבית. לתת לעצמנו ציון. אחרי אימון לקחת את הדף ולתת לאמא לבדוק. ושהיא תיתן ציון. אולי לשבת עם חבר. כל אחד ממלא דף אחר ואחד בודק לשני ונותנים ציונים. החשיפה אל מול החרדה, תוריד את מפלס החרדה ותביא אותנו לעשייה. לראות בתחושת הפחד, מקום לחשיבה יתרה, לעשייה יתרה. דר' רבקה מרום ph.d מנתחת התנהגות, יועצת חינוכית ומאמנת אישית. למען הסר ספק, דר' מרום אינה עוסקת ברפואה. #רבקהמרום #הכוונתהורים #חרדהילדים #העצמתילדים

בקניוןBIG FASHION DANILOF טבריה חוגגים את חג החנוכה עם פעילות חגיגית לילדים ולכל המשפחה. במסגרת זו, הוקם לונה פארק בקניון עם מגוון מתקנים שהעניקו חוויה והמון כיף לכל המשפחה. הכניסה חופשית והפעילויות ללא תשלום. את הדלקת נר ראשון החגיגית בקניון ביג פאשן דנילוף טבריה לא שכח מנכ"ל הקניון מר דויד שילן איך אפשר בלי אנשי חב"ד והרב קרמר היקר. בקיצור חג חנוכה שמח בקניון עם שלל פעילויות לכלל המשפחה - בואו ליהנות! #קניוןביגפאשןדנילוףטבריה #הדלקתנרחנוכה #חבדטבריההרבקרמר #ביתחבד

צוות המרכז הרפואי פדה - פוריה מציין שנת פעילות עשירית לשיתוף הפעולה עם בי"ס "רעות" בטבריה. הפרויקט המוצלח הוא פרי יוזמתה של סגנית מנהל ביה"ס, כוכבה אחיטוב . זו שנה עשירית שבה במסגרת שיתוף הפעולה ההדוק של המרכז הרפואי עם ביה"ס מגיעים מרצים מצוות המרכז הרפואי להרצות בפני תלמידי כיתות המצוינות (ה', ו'). ביום שני 12.12.22 הגיע ד"ר מוחמד בדארנה , מומחה באנדוקרינולוגיה וסוכרת, להרצות לתלמידים. ד"ר בדארנה הסביר על מחלת הסוכרת וציין כי "באזור שלנו יש אחוז גבוה של חולים בסוכרת. חשוב לדעת שהמחקרים מצביעים על קשר בין השמנת יתר ההולכת וגוברת בילדים ומתבגרים לתחלואה בסוכרת. חשוב להיות מודעים לכך ולשנות את אורח החיים, הרגלי התזונה ולהקפיד על פעילות גופנית בכדי להטיב עם איזון הסוכר בדם". כוכבה אחיטוב, סגנית מנהל ביה"ס הודתה לד"ר בדארנה, "תודה על ההרצאה המרתקת, חשוב להעלות את המודעות של התלמידים והוריהם לנושא של השמנת יתר, ותזונה בריאה ונכונה". #סכרת #ביתספררעותטבריה #בריאותהילד #תזונהנכונהלילדים #דרמוחמדבדארנה

'צמח תערובות' מעמק הירדן וחברת הבת 'הרמן-פרוג'קט' השתתפו בכנס השנתי ה-33 למדעי הבקר והצאן צוות צמח תערובות והרמן-פרוג'ט בכנס ה-33 למדעי הבקר והצאן - צילום: הרמן-פרוג'קט מפעל 'צמח תערובות' בעמק הירדן, מקבוצת 'צמח שאן', וחברת הבת 'הרמן-פרוג'קט', נתנו חסות והשתתפו בכנס השנתי ה-33 למדעי הבקר והצאן אליו הגיעו כ-1,500 איש מתחום הרפתות לחלב. בין המרצים הרבים בכנס, הציג איל פרנק, תזונאי ראשי מעלי גירה ב'צמח תערובות', את ממצאי מחקר, שבחן את השפעת הרכב ואחוז החלבון בתערובת יונקים, על גדילה וצריכת מזון של עגלים ועגלות מהמלטה ועד גמילה. תמיר אלון, ממחלקת תזונה ופיתוח ב'הרמן-פרוג'קט' (חברת בת של 'צמח תערובות') הציג ממצאי מחקר להפחתת ההשפעה של עקות חום על ידי שימוש בתמציות צמחים ואלקטרוליטים. במקביל להרצאות המקצועית, התקיימה בכנס תערוכה בתחום הבקר והצאן בהשתתפות 37 חברות מובילות בתחום הבקר והצאן, ביניהן חברת 'הרמן-פרוג'קט' המתמחה בניהול והקמה של פרויקטים חקלאיים בארץ ובעולם, בפיתוח תוספי מזון ייחודיים לשיפור איכות החלב לרבות אחוז השומן והחלבון, התקנת מערכות אוורור וצינון מתקדמות ברפתות ועוד. הכנס למדעי הבקר והצאן התקיים במלון רמדה בירושלים, ביוזמת יחידות משרד החקלאות בתחומי הבקר והצאן בשה"מ ומינהל המחקר החקלאי, ובשיתוף מועצת החלב ואיגוד יצרני החלב. #צמחתערובות #מפעליעמקהירדן #פיתוחחקלאי #צמחשאן #תזונהלבקרולצאן

בשבוע האחרון רצו ברשתות החברתיות שמועות לכאורה על תקיפת מנהלת בית ספר "נופרים", אף הנהגת ההורים בחרה לעשות על העניין פוליטיקה בגרוש וחצי והשביתה את הלימודים בבית הספר למשך שעה מבלי שכלל שמעה את עמדת ההורים אותם היא אמורה לייצג המקרה שהיה כך היה: ביום שלישי היה מקרה אלימות קשה באחת מכיתות החינוך המיוחד בבית הספר בו הותקף תלמיד בידי שני תלמידים אחרים וספג חבלות עד כדי שמכנסיו נקרעו. יצויין כי אחד התלמידים המכים הוא תלמיד חדש שנפלט ממערכת חינוך אחרת, הוא משליט טרור בכיתה ואף יומיים קודם התרברב בפני אחד מתלמידי הכיתה שיש לו אולר בתיק, הודעה על כך קיבלה מנהלת בית הספר ביום ראשון האחרון מהאימא שבנה הוכה. - מצ"ב ההודעה. הוריו של הקורבן הגיעו לבית הספר כדי לשוחח עם המנהלת ובתוך שטח בית הספר הם פגשו אימא נוספת שהגיעה להסדיר תשלום לבית הספר, ויחד הם ניגשו למנהלת בית הספר אשר הזמינה אותם להיכנס ולהתיישב במשרדה. במהלך השיחה ניסתה מנהלת בית הספר ליפות את הדברים, לא לפני שתדרכה את הצוות לספר כי בסה"כ היה דין ודברים בין התלמידים, הילד נפל מעצמו וכך נקרעו מכנסיו, האומנם?? מטבע הדברים אחת האימהות אשר חרדה לשלום בנה, התרעמה נוכח העובדה כי מנהלת בית הספר מנסה לטאטא את הדברים מתחת לשטיח וניהלה ויכוח מילולי עם המנהלת. ההורים הבינו כי אין עם מי לדבר וכי הנהלת בית הספר מנסה לייפות אירוע אלימות קשה בכדי לא להכתים את בית הספר ועל כן קמו ופנו לצאת ממשרדה של המנהלת. הנוכחים במקום הרגיעו את האימא הנסערת ויחד עם ההורים האחרים הם יצאו משטח בית הספר. מנהלת בית הספר אשר הבינה כי בכוונת ההורים לערב את המשטרה, מיהרה להזמין למקום ניידת משטרה ולהגיש תלונה. חבל מאוד שכאשר מובאת ידיעה לאותה מנהלת כי אחד מתלמידיה מחזיק באולר, היא לא ממהרת להזמין משטרה, וחבל שכאשר תלמיד בבית הספר מאויים ומוכה באכזריות על ידי שני תלמידים אחרים, הנהלת בית הספר מכנה את מעשה האלימות "דין ודברים". האומנם תקיפת תלמיד באכזריות הנה דין ודברים או ויכוח מילולי בטונים גבוהים מנהלת בית הספר הוא דין ודברים?? בתום מתן עדות בתחנת המשטרה שוחררה האם, לא לפני שהגישה אף היא תלונה כנגד המנהלת והתלמיד האלים. מספר שעות לאחר מכן התבשרנו באמצעי התקשורת על מקרה אלימות קשה יותר שהתרחש בבית ספר בעיר רחובות, בעקבותיו תלמיד נדקר באורח קשה, האומנם לזה מייחלת מנהלת חטיבת הביניים "נופרים"? בשולי הדברים אציין כי הנהלת בית הספר "נופרים" מתייחסת לתלמידי החינוך המיוחד כתלמידים סוג ב', היא מכנסת 20 תלמידים בכיתה אחת במקום בשתי כיתות, זאת בניגוד מוחלט לאמור בהוראות משרד החינוך, היא לא מספקת תמיכה רגשית לתלמידי החינוך המיוחד ולא מספקת להם את סל השירותים לו הם זכאים, אך נהנית מתקציבי עתק בזכות תלמידי החינוך המיוחד בעת שלבית הספר אין אפילו כיתה נוספת עבור התלמידים. אין לי אלא לתאר את "תקיפת מנהלת בית הספר" כזעקת הקוזאק הנקזל. תגובת הסתדרות המורים בעקבות מקרה אלימות של זוג הורים ואם נוספת נגד מנהלת בית ספר 'נופרים' בטבריה, הלימודים מחר יחלו בביה"ס בשעה 09:00. בין השעות 08:00-09:00 תתקיים אסיפת מחאה ובשעות 09:00-10:00 תתקיים פעילות הסברה בכתות. הבוקר התפרצו למשרד מנהלת בית ספר 'נופרים' בטבריה זוג הורים ואם נוספת. לא היה ניתן לנהל שיח עם ההורים מפני שאחת האמהות צעקה וצרחה ללא הרף על המנהלת. למקום הוזמן קב"ט שהוציא את השלושה החוצה, אך אחת האמהות בחרה לחזור למשרד המנהלת ולאיים עליה במילים כגון "מי את חושבת שאת?", "אני אגמור אותך!" והעיפה את הציוד של המנהלת מהשולחן לרצפה. לבסוף הקב"ט הצליח להוציא את ההורים מהמשרד. למקום הוזמנה ניידת משטרה והוגשה תלונה כנגד האם. מיכאל פינטו, סגן המזכ"לית ויו"ר האגף לאגוד מקצועי מתייחס לאירוע החמור ואומר "האווירה האלימה כלפי עובדי הוראה נהפכו לבלתי נסבלים. הפעם נחצו המון קווים אדומים, לא נעבור עליהם בשתיקה." עומרי נחום נקט בצעדים נוספים ובעקבות אירוע האלימות הוחלט לחזק ולשוחח עם הצוות. כמו כן, הוחלט כי הסתדרות המורים תמשיך לפעול כנגד כל אירוע אלימות כלפי עובדי הוראה. "אנו רואים זאת בחומרה רבה! אפס סובלנות. ומבקש לעדכן אותנו בכל אירוע אלימות כלפי צוותי ההוראה. אין מקום להסתרה, הכחשה או בושה בעניין הזה, אנו לצידכם בכל מהלך והתמודדות" כך אמר עומרי נחום. #עירייתטבריה #אגףהחינוך #אלימותבביתהספר #הסתדרותהמורים #ביתספרנופריםטבריה #עומרינחום

מִי יְגָרֵשׁ אֶת הַחֹשֶׁךְ מִמִּגְזַר שֶׁבּוֹ אֲפִלּוּ יְלָדִים מְשַׁלְּמִים בְּחַיֵּיהֶם אֶת מְחִיר סִכְסוּךְ נִקְמַת הַדָּם הַבִּלְתִּי נִגְמָר? מִי יְגָרֵשׁ אֶת הַחֹשֶׁךְ מִשִּׁעוּרֵי לִבַּת הָאַלִּימוּת הַבּוֹעֶרֶת שֶׁחֲרֵדִים חַסְרֵי גְּבוּלוֹת מְעִזִּים לְלַמֵּד בָּרְחוֹבוֹת בִּגְלַל חֹסֶר המשילות? מִי יְגָרֵשׁ אֶת הַחֹשֶׁךְ מִבָּתֵּי הַסֵּפֶר שֶׁבָּהֶם תַּלְמִידִים כִּמְעַט מֵתִים מִשִּׁעוּרֵי הָאַלִּימוּת שֶׁהָפְכוּ לְחֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מֵהַמַּעֲרֶכֶת? מִי יְגָרֵשׁ אֶת הַחֹשֶׁךְ מִתְּמוּנוֹת הַזְּוָעָה שֶׁכָּל יוֹם צָצוֹת מִגַּנֵּי יְלָדִים שֶׁבָּהֶן נִרְאוֹת גַּנָּנוּת וְסַיָּעוֹת בִּלְבוּשׁ מִפְלָצוֹת? מִי יְגָרֵשׁ אֶת הַחֹשֶׁךְ מִמְּדִינָה שֶׁזְּקוּקָה לְנֵס כְּדֵי לְהַגִּיעַ הַבַּיְתָה בְּשָׁלוֹם מֵהַסּוּפֶּר, מֵחֲדַר הַכֹּשֶׁר וּמֵהַכְּבִישׁ, בִּזְמַן שֶׁקַּבַּרְנִיטֶיהָ הוֹפְכִים אֶת הַכְּנֶסֶת לְקִרְקָס וּלְעֵסֶק בִּישׁ? וּמִי אִם לֹא מִסֵּי גֵּרֵשׁ אֶת הַחֹשֶׁךְ וְהִדְלִיק אֶת הָאֱמוּנָה שֶׁחֲלוֹם נִתָּן לְהַגְשִׁים גַּם אַחֲרֵי 36 שָׁנָה. חַג שָׂמֵחַ וְשַׁבָּת שָׁלוֹם #שחרשחר #אלימותבביתהספר #מחסורבגננות #אלימותבגניילדים #פיקוחבגניהילדים

נראה שלא משנה מה כתבתי בעבר או כמה אכתוב עכשיו ובעתיד על פקחי עיריית טבריה, על אלו שאינם מייצגים את טבריה כעיר תיירות ולא את תושביה, אלא מייצגים את המדיניות הכוללת של אנשי עיריית טבריה. אתם זוכרים מי מבכירי העירייה אמר: "שילשנו את כמות הכסף הנכנסת מדוחות חניה". הפקח יניב פנה אליי תוך התקרבות עם כל גופו באופן שבו חשתי מאוים ואלוהים עדי הרגשתי כמו אותם אנשים שאנו רואים בטלוויזיה כאשר המקרים נגמרים רע כוחניות מיותרת המביישת ולא המייצגת מהווה פגיעה בכולנו. בעירייה, בעיר, בעסקים, בתושבים. נכון, אחרי הכל הפקח הוא האיש האוכף את החוק בעיר ובלי זה נחיה באנדרלמוסיה. אך האם זהו רישיון לעשות זאת שלא בדרך ארץ, שלא בנועם שיח, שלא בטונים של שיח מכבד ומכובד, שלא מתוך רצון לסייע, לעזור, להסביר? לא ולא! אפשר גם אפשר גם לאכוף את החוק בדרכי נועם. אבל אם זו ההתנהגות אזי אותו פקח חוטא לתפקידו ולשליחות אותה מבצע. המקרה שהיה כך היה, גם הפעם. זה היה אותו פקח, יניב, זה שלא רצה להזיז מפגע בכיכר רבין (רסקו) אם אתם זוכרים, הוא דיבר אליי בבריונות ללא חולצה מייצגת של רשות החניה והעירייה וללא שמו, אלא עם חולצת טריקו מהודקת, מפגין את האקדח ואת כוחו בגופו. במקרה אחר הסתובב אותו פקח בחניון גן העיר שוב עם חולצת טריקו, מפגין את שרירי גופו את האקדח ואת הכוחניות המאיימת הנשקפת משפת גופו, ללא חולצה מייצגת של הרשות המקומית וללא שמו, אבל בשום פנים הוא לא היה פקח המייצגת את העיר טבריה. העדר חולצת הזיהוי וההתנהלות במין סוג של בריונות שאינה הולמת איש המייצג רשות ציבורית, זה לא הפקח האידיאלי. דיווחתי בכל המקרים לממונה עליו, מר שמעון פיניאן, כיום משמש כמנכ"ל העירייה, אבל... האמת, אני לא יודע מה קרה מהמקרים האלו נראה שכלום איש לא למד דבר כי איש לא באמת עשה משהו בעניין. וכי למה? כי השבוע נקלעתי בלית ברירה לאירוע מזעזע נוסף עם אותו פקח. אותו פקח, יניב, פגשתי אותו הפעם לבוש בחולצה מייצגת של רשות החניה, ברחוב הגליל צועק על נהגת שחונה חניה כפולה ברחוב הגליל כאשר היא ישובה מאחוריה ההגה במכונית. למשמע הצעקות הגעתי למקום בכדי להבין למה פקח הרשות צועק בצורה שכזו ומפגין סוג של בריונות בשפת גופו כלפי נהגת מבוהלת. יהיה אשר יהיה המעשה אשר עשתה אותה נהגת, לפקח אין לו כל סמכות מוסרית, ציבורית, אנושית לצעוק על הנהגת ולא על אף אזרח, על אחת כמה וכמה לנהוג בבריונות מאיימת כלפי אישה מבוהלת ממילא. כאשר פניתי אליו בשאלה למה אתה צועק עליה בצורה כזו ולמה אתה מתנהג אליה בצורה שאתה נוהג דבר יותר בשקט בנימוס... הפקח יניב פנה אליי תוך התקרבות עם כל גופו באופן שבו חשתי מאוים ואלוהים עדי הרגשתי כמו אותם אנשים שאנו רואים בטלוויזיה כאשר המקרים נגמרים רע, הרגשתי ממש מאוים. הבנתי מיד שאני חייב ללכת מהמקום לפני שיקרה משהו מסוכן, האיש הפנה מספר אמירות כלפיי ובהסתלקותי מהמקום התקשרתי שוב לשמעון פיניאן כמו גם לדובר העירייה, אלי סבטי ודיווחתי שוב על המקרה כאשר אני מזועזע. למצער לומר שאם מי מכם חושב שאני מאמין או חושב שמשהו השתנה או ישתנה, אז אתם טועים. אני בטוח שדבר לא ישתנה כי זו היא עיריית טבריה בעידן הוועדה הקרואה, זה הפשע של משרד הפנים ושל זה שמינה את הוועדה הקרואה הזו על שלל חבריה שכלל לא יודעים מה באמת קורא בעיר. ראש עיר נבחר בבחירות לא היה מרשה לעולם שמקרים שכאלו יקרו שנית, פקח שכזה היה נקרא לסדר ואם היה עושה שוב את אותה שגיאה הוא היה מוצא עצמו מחוץ למערכת. עיר מתוקנת לא מחזיקה אנשים הפוגעים בה, בתושביה ובאורחיה. אבל בעיר כמו טבריה אפשר גם אפשר למצוא כאלו הפוגעים בה, פוגעים בשמה הטוב ובמערכת מירקם היחסים שבין הרשות לתושב. לצערי, הם לא מעטים. זה קורה רק בהשפעת הנהגת העיר הנוהגת כמוהו ובכך מתירה זאת. קוראים יקרים, באם תתקלו בהתנהגות לא מכובדת או מכבדת של הפקח יניב אנא דווחו למערכת העיתון "כוכב הצפון" או אליי, 053-7704445 ואולי אתה מר יניב, פקח הרשות אנא שנה את התנהגותך, גלה סובלנות וסבלנות כלפי הציבור, דבר בדרך ארץ, כבד את תושבי העיר ואורחיה מעט יותר. אתה יכול אם רק תנסה, אני בטוח שתצליח. זה מקום עבודתך ופרנסתך, עשה אותו בנאמנות ושמור עליו רק בדרך ארץ מייצגת ומכבדת. רחובות העיר טבריה אינם מכון כושר, אין צורך להסתכל במראה בכדי לראות במראה את מה שרואים ממילא האזרחים. #עירייתטבריה #דוחותחניהבטבריה #אלימותמילולית #עובדירשותמקומית #יניבחמאד

נחושים לאכוף את החוק הגיעו בבוקר יום רביעי השבוע נציגי יחידת האכיפה הארצית של משרד האוצר והחלו בפנוי אזרחים שהתיישבו באזור בו מיועד לקום היישוב רמת ארבל בגליל התחתון. ראש המועצה ניצן פלג הגיע לשטח במטרה לתווך בין הצדדים. מועצה אזורית הגליל התחתון תפעל בנחישות למימושה של החלטת הממשלה להקמת היישוב רמת ארבל וזאת תוך הקפדה ושמירה על צביון שלטון החוק במדינת ישראל. בתמונות: המשאיות שפינו ובתמונה השניה ראש המועצה ניצן פלג, אורית שפיץ ובלהה ארליך מתיישבות במקום #רמתארבל #ניצןפלג #מועצהאזוריתגלילתחתון #קליטהבגלילהתחתון

תמיד אנחנו תוהים מה עושים בשבת בבוקר? או איך פותחים את כל יום במהלך השבוע? אז... כן בלוקיישן הכי טוב שי על שפת הכנרת, במלון "נוף גנוסר" החליטו לפתוח את "קפה צלמון". בית קפה שיעשה לכם חם בחורף וירגיע לכם את היום אם תתחילו אותו באווירה רגועה ופסטורלית, "קפה צלמון". אז זה לא נגמר רק בקפה וקורסון, כי יש עוד המון מטעמים ותפריט ממש עשיר מדהים ומפנק. מבחר של מיני מאפים, סלטים טריים, פיצות מקוריות, ג'חנון בייתי, בורקס משקאות קלים ואפילו משקאות אלכוהול. והדובדבן מעל כל אלו הוא המיקום, הכל ממש על שפת הכנרת המדהימה, מרחק נגיעה מהמים, עם פינות זולה רומנטיות, אפילו מתקני כושר וגן שעשועים לילדים עם מרחבי דשא מפנקים אם במקרה החלטתם לבוא עם הילדים. בקיצור השש-בש עלינו החניה עלינו ההגעה עליכם. אז בשבת נפגשים ב"קפה צלמון" שבמלון נוף גנוסר. #קפהצלמון #מלוןנוףגנוסר #בילויבקיבוץגינוסר #קפהצלמון #בילויעלשפתהכנרת #בילוימשפחתיעלהכנרת

בטבריה אין טברייני שלא קיבל את מותו הפתאומי של בן העיר "יקיר העיר טבריה" משה מזרחי ז"ל בתדהמה ובכאב שאין שני לו. טבריינים רבים הגיעו לביתו ביישוב שוהם לנחם את המשפחה את האחים האחיות ואת כל בני משפחת מזרחי, יוסי חן, אורי מזר, חיים מזרחי, ושאר המשפחה. בכניסה לביתו בשוהם צדה את עיני הודעה שהכינה ותלתה הרשות המקומית בשוהם. עיני חיפשו איזו שהיא מודעת השתתפות באבל של עיריית טבריה בשם תושבי טבריה עיניי חיפשו וחיפשו ולא מצאו איזו שהיא מודעת השתתפות באבל המשפחה, אך זו לא הייתה באף מקום. גדול בניה של העיר משה מזרחי לא זכה להודעת השתתפות באבל עירייה טבריה בשם תושבי טבריה. לטעמי ולדעתי זו הרשות המקומית הבזויה והמבזה ביותר את העיר ובמיוחד את תושביה. אני בוש ונכלם בשם כולנו הטבריינים שחברי הוועדה הקרואה והפקיד הממשלתי חסרי רגישות אנושית מינימליסטית. תתביישו לכם! #ניצבמשהמזרחי #עירייתטבריה #משטרתישראל #שוהם #טבריה

ימי החנוכה באו עלינו לטובה, מספרים לנו כמה רע פה וכמה העיר חשוכה, תרתי משמע, אין מספיק פעילויות וככה לא נראית עיר תיירות, קשיים בלי סוף, אבל בואו נדבר על מה טוב, נשאיר במיוחד בימי החנוכה את החושך מאחור וניתן במה לטוב, ויש האמינו לי. בחג החנוכה הבא, כשאבחר בעזרת ה' ארצה לראות את העיר חוגגת את ימי החנוכה במלוא הדרם, שלל פעילויות לילדים ולנוער, סדנאות הצגות מסיבות חנוכה והופעות יש לנו עיר מיוחדת במינה, אין שניה לה, על כל הקשיים וחוסר המזל, יש פה תושבים מדהימים, אין לי מילה אחרת לתאר אותם. תושבים שחוו שנים לא פשוטות, של הבטחות ותקוות, וצפו בחלום יורד לטמיון, ובכל זאת נותרה בהם אופטימיות, שיכול להיות פה טוב, ויהיה פה טוב. תושבי טבריה הם אנשים חמים ומכניסי אורחים, שנים גרתי מחוץ לעיר ותמיד הרגשתי זרה, זו לא אותה ההרגשה, בעיר שכולם מכירים את כולם, מדברים עם כולם, אחד עם השני אחד אצל השני, טבריה תמיד הייתה לי בית ותישאר לי בית. כמי שגדלה בשכון ד' כל חג מורגש ברמה הגבוה ביותר, מילדות ספגתי ערכים של אהבת חינם, אהבת אדם והכנסת אורחים, ערכים שעיצבו אותי להיות האדם שאני היום, לראות הכל בראיה אופטימית. אבל אם נקטר כל היום וכל הליל, ונצעק כמה רע כאן, לא נצליח לשנות שום דבר, אי אפשר לקטר כל היום ולריב עם כולם - זה לא עוזר בשום דבר ההפך הוא הנכון, זה רק מזיק לעיר, וגורם למשקיעים לברוח ולממשלה לא להעביר תקציבים. במקום לקטר ולברבר את הדעת ללא הפסקה החלטתי לקום לעזוב את אזור הנוחות ולשנות, להוות דוגמא אישית לילדים שלי, לבני נוער ולכל מי שמתיימר לשרת בשירות ציבורי, לא משנה כמה טוב ונוח לנו בחיים, אם אנחנו רוצים לשנות זה כרוך בוויתורים, כפי שהנכם מבינים ויתורים לא פשוטים אישיים וכלכליים. לא פשוט פה זה נכון, עיר תיירות אמורה להיראות אחרת לגמרי במיוחד בימי חנוכה, בחופשים, חייבים עיר שמחה ומוארת שמציעה לאורחיה ותושביה מגוון פעילויות, פסטיבלים ואטרקציות, אבל אל לנו לחטוא ולהוציא דיבתה של העיר, זה בסדר להעביר ביקורת בינינו לבין עצמנו, יש המון מה לשנות אבל חייבים להבין שכל יחסי ציבור המוציאים את דיבתה של העיר, מזיקים לטווח הקצר והארוך לעיר ועושים נזק אדיר. לדבר פחות לעשות יותר - זה המוטו שלי. בחג החנוכה הבא, כשאבחר בעזרת ה' ארצה לראות את העיר חוגגת את ימי החנוכה במלוא הדרם, שלל פעילויות לילדים ולנוער, סדנאות הצגות מסיבות חנוכה והופעות. גם ללא תקציב גדול אפשר לעשות הרבה, קחו למשל את גני השעשועים שלנו, בהשקעה קטנה אפשר להשיג המון, על ידי פעילויות בגני השעשועים מלווים בהדלקת נרות, שירים ריקודים ושמחה גדולה פעילויות, שעת סיפור ואין סוף לרעיונות. יש לנו בעיר לא מעט אנשי מקצוע מוכשרים העוסקים בתחום הבידור, אני מכירה באופן אישי ליצניות, ומפעילות, אומניות ואומני ילדים העושים עבודת קודש לשמח את ילדינו, ואין שום סיבה שבימי החנוכה לא נעשה זאת בשיתוף פעולה איתם, בכל יום מימי החנוכה כל השבוע, בקנה מידה תקציבי מדובר בסכום כל כך זעום, לעומת רווח כל כך גדול לתושבים ולילדים. הצגות במרכזים הקהילתיים, מסיבות חנוכה בשיתוף תנועות הנוער, סדנאות מגניבות, יוזמת פעילות התנדבותיות בשיתוף העיריה ובתי הספר למען הקהילה, למען הקשישים, הנכים, והחיות. המרכזים הקהילתיים לא ממצים את הפוטנציאל המצופה מהם למען הילדים ובני הנוער. ראיתי בערים אחרות פעילויות לחנוכה של תלמידי תיכון ולוחמים מיחידות מובחרות, זה חימם את ליבי גם פעילות לבני הנוער, וגם השראה בשבילם וחיזוק אהבת הארץ והמוטיבציה לשרת את המדינה. שלל אירועים במשך כל ימי החג, לילדים, לבני נוער, למבוגרים, למשפחות חגיגה ענקית של אור ושמחה. אירועים לגיל השלישי, לאזרחים ותיקים לניצולי שואה ולבני משפחתם, הרצאה ומסיבת חנוכה, אל לנו לשכוח במיוחד בימים אלה את מי שבזכותם אנחנו כאן, מחובתנו לדאוג להם ימי החנוכה הם ימים של אור, אהבה ואופטימיות לעתיד הטוב שיבוא על עירנו, וכל זאת אני רואה בחזוני, מי ייתן תושבים יקרים ונצא במהרה בימינו מהחושך אל האור. ובאופן אישי אאחל לכל אחד ואחת מכן שפע של אור שמחה ואהבת חינם. #עודשניאילוז #בחירותלרשויותמקומיות2023 #עירייתטבריה