שַׁחַר שֶׁל הָא/עֵרוֹת לְסוֹף הַשָּׁבוּעַ:
עוֹד מְעַט יָבוֹאוּ סְלִיחוֹת
וְלֹא נִשְׁכַּח שֶׁהֲיִיתֶם שָׁם
כְּדֵי לִקְרֹעַ אֶת הָעָם לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת,
כְּדֵי לְלַבּוֹת אֶת הַשִּׂנְאָה
שֶׁהוֹצִיאָה הֲמוֹנִים לָרְחוֹבוֹת, לַהַפְגָּנוֹת.

עוֹד מְעַט יָבוֹאוּ סְלִיחוֹת
וְלֹא נִשְׁכַּח שֶׁהֲיִיתֶם שָׁם
כְּדֵי לְאַבֵּד אֶת הַשְּׁפִיּוּת
בַּמֶּרְחָב הַצִּבּוּרִי
שֶׁדּוֹרֶסֶת זְכוּיוֹת נָשִׁים
בָּאוֹטוֹבּוּסִים
וְצוֹלֶלֶת לַמַּחְשַׁכִּים בַּמַּעֲיָנוֹת.
עוֹד מְעַט יָבוֹאוּ סְלִיחוֹת
וְלֹא נִשְׁכַּח
שֶׁהֲיִיתֶם שָׁם
כְּדֵי לְדַרְדֵּר אֶת תַּרְבּוּת הַשִּׂיחַ
לִתְהוֹמוֹת
נְמוּכִים יוֹתֵר מִיָּם הַמֶּלַח,
מֵעַל כָּל בָּמָה אֶפְשָׁרִית
בְּכָל מִיקְרוֹפוֹן פָּתוּחַ.
עוֹד מְעַט יָבוֹאוּ סְלִיחוֹת
וְלֹא נִשְׁכַּח שֶׁהֲיִיתֶם שָׁם
כְּדֵי לְקַרְקֵעַ אֶת רוּחַ הַהִתְנַדְּבוּת
כְּדֵי לְצַיֵּץ בְּשִׁפְלוּת נֶגֶד הָרַמַטְכַּ"ל.
מִשְׁתַּמְּטִים עֲלוּבִים,
מְחַרְחֲרֵי קְרָבוֹת נֶגֶד בְּכִירֵי צַהַ"ל.
עוֹד מְעַט יָבוֹאוּ סְלִיחוֹת
וְלֹא נִשְׁכַּח שֶׁהֲיִיתֶם שָׁם
כְּשֶׁהָפַכְנוּ לַחֲמָמַת גַּן עֵדֶן לַעֲבַרְיָנֵי פְּרוֹטֶקְשֶׁן
כְּשֶׁהִפְקַרְנוּ מִגְזָר שָׁלֵם לְדַמֵּם.
עוֹד מְעַט יָבוֹאוּ סְלִיחוֹת וְלֹא נִשְׁכַּח שֶׁהֲיִיתֶם שָׁם
כְּדֵי לְהַשְׂנִיא אֶת הַיַּהֲדוּת
בְּתִרְגּוּם הַיּוֹמְיוֹמִי הַמְּעֻוָּת שֶׁלָּכֶם לַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת.
חֹדֶשׁ טוֹב, סוֹף שָׁבוּעַ נָעִים וְשַׁבָּת שָׁלוֹם.