top of page

על צניעות וערבות הדדית

מאת: עו"ד מאיר אלמקייס מועמד לראשות העיר טבריה

מתחילים להריח את ריח הבחירות באוויר ואתו מגיעה גם הרוח הרעה. ככל ששעת השין מתקרבת כך מחדדים כולם את חרבותיהם בדרך למדרגה האחרונה בסולם. ואף אחד לא עוצר, לא חשוב מה יהיה, האם זה מה שנכון לנו לעשות, האם זאת העת לצחצח חרבות, האם לא הגיע הזמן לקבל עלינו דווקא את חזון אחרית הימים "לכתת את חרבותינו לאתים וחניתותינו למזמרות"?

בכל שבוע אנחנו שומעים על עוד מועמד שמצטרף למרוץ לראשות העיר מה שנוגד כל היגיון של עיר חפצת שינוי וחפצת חיים. כל מועמד נוסף מגדיל את סיכויי האחר להתרסק ואת סיכוייו שלו להיעלם. האם עד כדי כך האגו שולט בנו, האם שכחנו שמדובר בערבות הדדית, האם טבריה שווה יותר מסך כל חלקיה ומתמודדיה.

קראתי מעל במה זו ומעל במות אחרות לכל המועמדים ופניתי כמעט לכל אחד ואחת מהם בבקשה לשבת יחד, להצטנע מעט ולעשות מאמץ עילאי לאחד את השורות כדי להביא את העיר לחוף מבטחים. הגיע הזמן שהעיר שלנו תרווה מעט נחת.


בשבוע האחרון ישבתי עם רוב המתמודדים הבולטים וכולם מבינים, כל עוד לא נקבל החלטות שלרובינו יהיו קשות מאוד אפשר "לסגור את הבאסטה" ולהחזיר את מפתחות העיר למי שהעיר נבנתה על ידו ("להורדוס אנטיפס"). גם כך העיר עשתה כברת דרך לאחור כמעט עד לימיו של מי שבנה אותה, כך היא נראית וכך מתנהגים בה מנהיגיה, ביהירות בחוסר מנהיגות ובחוסר התחשבות.


המדרש מספר משל על אנשים ששטים בספינה ומגלים לתדהמתם שאחד מהם החל לקדוח בה חור. האיש אינו מבין מדוע הם מתערבים במעשיו ומתריס: "מה אכפת לכם", הרי אני קודח רק תחת המקום שלי בספינה!

הקודח מציג תפיסה אגואיסטית שלפיה הערך העליון הוא טובתו האישית. כל מעשה שיעשה יישפט על ידו כטוב - אם הוא תורם לו, וכרע - אם הוא מזיק לו. תפיסה זו אינה לגיטימית בעיני המדרש, והוא מגחיך אותה.

הרי ברור לכול שאדם ששט בספינה אינו יכול להחליט לקדוח בה חור, מאחר שמעשה זה יגרום לו עצמו ולספינה כולה לטבוע, על כל האנשים שבה. כך גם בנמשל, בספינה של החיים, האדם היחיד אינו חי בבועה משל עצמו ומעשיו משפיעים על הסובבים אותו. הוא נדרש לחשוב על ההשלכות של מעשיו ולא לפעול רק על פי אינטרסים אישיים. החברה מצידה, צריכה לשים לב ולהתריע בפני האדם על הנזק שעלול להיגרם ממעשיו.


תרשו לי להקצין מעט בתיאור ובדוגמא מסיפורם המפורסם של קין והבל - שני אחים, בני אדם (כפשוטו: בניו של האיש ששמו אדם), נאבקים זה בזה באירוע שמסתיים ברצח הבל. האל פונה לקין ושואל אותו: "איי הבל אחיך"? וקין עונה בתמימות מתריסה: "לא ידעתי, השומר אחי אנוכי?"


שאלתו של קין מהדהדת לאורך הדורות ותובעת מענה חיובי. תחושת האחווה מחייבת את האדם לדאוג זה לשלומו ולרווחתו של זה, ואוסרת עליו להעלים עין ממצוקתו. היא שעומדת ביסוד ערך החברות, ההתגייסות לעזרה בעתות משבר ועוד והפעם מדובר בהתגייסות לא רק למען אדם בודד, קבוצה או הזולת כולה, מדובר בעיר, העיר האהובה של כולנו, אל תגידו עליה "השומר אחי אנוכי"? בידכם ובכוחכם לעשות מעשה מקדים ולמנוע את "קבורתה" של העיר.

לסיום, לא קראתי למועמדים להתאחד ולהתגבר על האגו לפני שקיבלתי קודם כל ולפני הכל על עצמי ליישם את מה שאני דורש מהאחר.

אני ממשיך ומשתדל לעשות חיבורים טובים למרות שלעיתים העשייה מתפרשת כחולשה. אני רואה קודם כל את טובת העיר ואמשיך לפעול כך.

שבת שלום. עו"ד מאיר אלמקייס


#עודמאיראלמקייס #בחירות2023לרשויות #טבריה #מועמדיםלראשות #עיתוןכוכבהצפון

אולי יעניין אתכם...

מה מעניין אתכם לקרוא? 

בחרו קטגוריה

בחרו תגית

bottom of page