top of page
תמונת הסופר/תעורך דין מאיר אלמקייס

על עקרבים קרפדות ופוליטיקה ישנה

אמנם אנחנו בעיצומו של החורף אבל הם כבר מתחילים להגיח, מי אם לא העקרבים, מי אם לא אותם פוליטיקאים מיושנים אשר מריחים את ריח הבחירות. אותם אלה שאינם מסוגלים לשחרר את העיר מעקיצתם, אך לא לפני שיפזרו את הבטחותיהם, את אותן סיסמאות חלולות וריקות מתוכן שמבחן המציאות הוכיח שזמן קצר יפריד בין ההבטחה לעקיצה ואז שוב יגררו את העיר לתחתיות השאול.

מדוע עקצת אותי, עכשיו אני מתה ואתה מת הטבעת את שנינו

איני יכול שלא להיזכר במשל הקרפדה והעקרב: - מספרים על עקרב שפונה בתחנונים לקרפדה שתעביר אותו את הנהר על גבה וזאת מסרבת. שוב מתחנן העקרב ומבטיח לה, מרגע שנחצה את הנהר אתן לך כל דבר שרק תבקשי, כל דבר שחסר לך בביצה אעניק לך. השיבה לו הקרפדה, אני בטוחה שברגע שתעלה על גבי מיד תחדיר בי את עוקץ הרעל שלך.


העקרב בשלו, מתחנן, מבטיח את כל הטוב שבעולם לו רק תעבירי אותי את הנהר. לבסוף, הקרפדה משתכנעת והעקרב עולה על גבה עד אשר הם מגיעים לאמצע הנהר ולפתע העקרב מרים את זנבו ונועץ בקרפדה את מלוא עוקצו. הקרפדה כמובן מבעבעת וטובעת כאשר יחד עמה טובע העקרב.


בקרקעית הנהר שואלת הקרפדה את העקרב, מדוע עקצת אותי, עכשיו אני מתה ואתה מת הטבעת את שנינו. השיב לה העקרב, מה אני יכול לעשות, זה הטבע שלי, כמו כל עקרב ואיני יכול לשנות אותו.


לצערי אלו אותם עקרבים, פוליטיקאים ישנים אשר גררו את טבריה למעמקי הכינרת עם אותה עסקנות מאוסה, קומבינות פלגנות וסכינאות, ודבר עשייה כמעט ואין.


לטעמי, הכי גרוע שברוב חוצפתם הם מביעים כעס על כך שמוכיחים אותם בחוצות העיר על כל העוול אשר גרמו לטבריה. ואני אומר, "מי שגר בבית של זכוכית שלא יזרוק אבנים על השכנים". אני פונה לכל תושבי העיר ומבקש, תנו לנו, להביא רוח חדשה וצעירה, רוח העשייה והחזון החדש שחדור לכל פינה בעיר ושאף אחד לא יגיד לכם שיש עוד זמן ליום הבוחר, כי זה טבעם של הפוליטיקאים הישנים, זה טבעם של עקרבים. מרגרט מיד, אמרה פעם "כשאנשים קטנים מטילים צל גדול זה סימן שהשמש שוקעת".


רוח השינוי מגיעה כבר עכשיו והיא סוחפת וחזקה כמו סופה שאין ממנה מנוס.

לסיום, השבוע, קראתי שמספר רשויות קיבלו חצי מיליארד ש"ח לחיזוק מבנים וטבריה כרגיל לא נכללת בין אותן ערים ברות מזל ואני מבקש להזכיר את שכתבתי כאן לפני מספר שבועות, קיבלנו שוב קריאת השקמה מצלצלת בדמות שלוש רעידות אדמה אשר העניקו לנו טעימה קטנה ממה שעלול להתרחש עלינו כאשר חס וחלילה תגיע הרעידה הגדולה.


ראינו כיצד בניינים נסדקים, ונזקים גדולים שנגרמו למבנים רבים בעיר. אולם עד מהרה הרעידה חלפה והזיכרון החלש של כולנו החליף את הדיסקט בסופת שלגים חיננית שאך הסתיימה וצבעה את ההרים בלבן.

את סרטוני האימים החליפו סרטוני בובות השלג והחרמון והארץ לא תשקוט ארבעים שנה.


אז אל תוותרו לקברניטי העיר, זה הזמן להשמיע את קולכם ולדרוש את חיזוק המבנים ומיגון הבתים.


שבת שלום ותודה רבה לכל המפרגנים.


אשמח לקבל את תגובתכם: ELMAKIYAS.LAWYER@GMAIL.COM

טל. 052-8660157





#עקרב#קרפדה#פוליטיקה#מאיראלמקייס#בחירות#פוליטיקאים#טבריה#העירטבריה#כנרת

פוסטים קשורים

הצג הכול

רק בגלל הרוח

מאת: מאיר אוחנה מלחמת "חרבות ברזל" שעדיין נושאת את השם הזה, עוטפת את האומה הישראלית באין ספור היבטים. מהנרצחים במעשי הטבח והזוועה מאותה...

אולי יעניין אתכם...

מה מעניין אתכם לקרוא? 

בחרו קטגוריה

בחרו תגית

bottom of page