מה נשתנה החג הזה?

טור דעה מאת עו"ד שני אילוז מועמדת לראשות העיר

מה נשתנה החג הזה? עוברים לחשוב בגדול! חג הפסח - חג האביב מביא איתו בכל שנה רוח של התחדשות, אופטימיות ושמחה, שהלוואי ויבואו על עירנו ובמלוא עוצמתם.

על השינויים הנראים בשטח בהחלט ראוי וצריך לברך, העיר מתחדשת אחרי שנים של הזנחה -

אבל, וגם את זה צריך לומר, מדובר בפלסטר ותו לא.

תושבי טבריה הורגלו לצערי לעיר שחווה הזנחה. הורגלו לכך שהתושבים שקופים והם אינם נראים. חזות העיר הייתה ועודנה בתחתית סדר העדיפויות ואיכות חיים לתושב הם צמד מילים רחוקות שנות אור מהמציאות הקיימת.

יש שיגידו - מדוע היא לא מפרגנת? הרי שנים שלא עשו כאן כלום! ולמה לראות רק את חצי הכוס הריקה? והרי לא עבר דיי זמן! אז אענה:

אני מפרגנת ובהחלט יש על מה - אך אסור לנו להסתפק במועט! לצד הפרגון וההתחדשות אומר - זה מאוחר מדי ומעט מדי. אני מרבה לסייר בשכונות העיר הסובלות מהזנחה פושעת, ויחד אתכם נחשפת להזנחה לכניסות הבניינים המלאות בעשב רב וצמחייה שלא טופלה, השבילים הרעועים והמדרכות השבורות זועקות לשמיים ביחד עם ההזנחה והסכנה.

ספסלים שנבנו לפני עשורים והיו חלק בלתי נפרד מנוף ילדותינו ומלאים בזיכרונות, עומדים להם שבורים ומוזנחים, בדיוק כמו הספסל המפורסם שקיבל זום אין בכתבה של דנה וייס, בערוץ 12 מלפני שנתיים.

לפני זמן לא רב פגשתי את דנה, היא שאלה מה עלה בגורל הספסל השבור? בצער רב סיפרתי לה - הוא עדיין שם! כמה כבר תקציב צריך בכדי לתקן ספסל שבור?

מזה כמה שנים שאנחנו שומעים ״אין תקציב״ ״אין מספיק כוח אדם״ ואני אומרת - ״אל תבלבלו את המוח!״ תקציבים יש כמו חול ולתושבי טבריה לא נשאר מה לאכול... ניהול תקציב עירוני היא אחריות גדולה. ערים רבים שהיו במצב אנוש מזה של טבריה צלחו מהפך, ומהפך אמיתי! כיום רבים נוהרים אליהם ומזהים את ההזדמנות הנדל"נית של היישוב / העיר.

התירוץ שיכול להצדיק הזנחה של שנים מרובות כ"כ - הוא חוסר יכולת ניהולית, מקצועית ואכפתיות. כן אכפתיות!

לא ניתן להתעלם מהכניסות לעסקים באזורי התעשיה שנראות כאילו מדובר בסרט משנות ה-80, ממפגעי הבטיחות הרבים, הכבישים הרעועים, העשבייה שצמחה מכל עבר שגורמים לבעלי העסקים להתמודד לבדם, בצר להם ובייאושם לפנות אין סוף פעמים למוקד 106 שלא ממש נראה באופק ובטח לא נותן מענה אופטימלי כיאה לעיר מתפתחת ושלא נדבר לתושב הנרמס.

בחג הזה אני שואלת, וברצינות - אנחנו משלמים מיסים, האם לא ראוי שינקו לנו במובן הפשוט של המילה את הסביבה שלנו?

לא נתעלם מההחלטות השגויות שפוגעות לכל אחד ואחת מבעלי העסקים בפרנסה, ההחלטה האומללה, לבטל אפשרויות חניה ללא מתן פתרון לתושבים, הקנסות הניתנים ללא היגיון לבעלי העסקים - אלו הן החלטות אומללות שגורמות לפגיעה בהכנסות בעלי העסקים ובצמיחה הכלכלית של טבריה, אך כן מעשירות את קופת העירייה. ואני שואלת, האם זה בכוונת מכוון?

מדיניות אפס סיוע לבעלי העסקים, במיוחד אחרי שנות הקורונה, שנים שרבים מהעסקים לא שרדו – ולכן הם קטלניות יותר מכל דבר אחר. במקום להעצים ולעבוד בשיתוף פעולה עם בעלי העסקים, לשמוע את המצוקות ולגבש יחד פתרונות תוך הבנה שהם מנוע הצמיחה המרכזי של העיר, העירייה בראשות הועדה מקשה עליהם, בלב אטום המדבר רק מספרים אך מחסלת וגומרת את העסקים הלא חזקים.

כרגע אנחנו רחוקים שנות אור מעיר אוטופית, ורחוקים מאוד אפילו מעיר נורמלית. בעידן שבו ראשי עיר נבחרים, עם לב ונשמה, חזון ומנהיגות, חולמים לספק איכות חיים ופרנסה – אך לנו בטבריה יש ועדה ממונה ללא לב וללא נשמה.

לצד השינויים והתוכניות אי אפשר לשכוח שהעיר זקוקה לנבחר ציבור שיסתכל לתושבים בעיניים, יבין את מצוקתם ובעיקר את כאבם, אבל גם יפעל עם ראיה גדולה ורחבה הצופה פני עתיד להפוך את העיר ללא פחות ממצוינת, לחשוב בגדול. זה לא נחלתם של ערים אחרות, העיר זקוקה נואשות למקורות פרנסה, העיר שמתיימרת להיות עיר תיירות זקוקה למשקיעים שיאמינו בה, ומשקיעים יאמינו כשיהיה נבחר ציבור שניתן לתת בו אמון.

אבל לפני החלומות הגדולים כיצד יאמינו המשקיעים שעה שהם מגיעים ורואים את העיר הכי מבוזבזת ומוזנחת בארץ? עיר שנשארת רק עם פוטנציאל. לטבריה אין יותר זמן, הגענו לנקודת הקצה, לנקודת האל חזור, הפעם אין לנו פריווילגיה להמר.

השאיפה למצוינות היא ערך עליון, כל אחד ואחת מאתנו שואפים למצוינות, כך גם אנו צריכים לשאוף לעיר שלנו, טבריה, למצוינות כן!! לבינוניות לא!

תמו הימים של מחיאות הכפיים לכל גן שעשועים שנבנה, לכל כביש שנסלל בטח שהם מעט מידי ומאוחר מידי! אנחנו נדרוש יותר ולא פחות, ממצוין ולא רק טוב - זה מגיע לנו, אנחנו מתיימרים להיות עיר תיירות, עיר של חופש, עיר תוססת, שמציעה שפע של תרבות, קולינריה, בילויים ואת הכנרת היפה שלנו, אנחנו חייבים חשיבה איך לבזר סיכונים ולא להישען רק על ענף התיירות זה קורח המציאות. אך איך נגיע לזה כשהעיר כל כך מוזנחת?!

תשובות ותושבים, אני שומעת אתכם ויודעת עד כמה זה מפריע לכם. אז, לפני הכל אנחנו צריכים לדרוש את זה, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לארח אנשים מבחוץ, בעיר מוזנחת. עיר שהיא תמונת מראה של המדינה בתיירות. אנחנו צריכים להיות מושלמים בכל דבר - טבריה היא חופש, היא יופי, היא חייבת להיות המאחדת במדינה!

אנחנו גרים וחיים פה אנחנו, נארח, נתפרנס בראש ובראשונה מעיר שצריכה להיות נקייה ולארח בכבוד. לצד מחיאות הכפיים ומסע היח״צ האינטנסיבי שמבקשת הוועדה והעומד בראשה לייחס לעצמה, כך נראית בינוניות - ואנחנו אנשים של מצוינות!

אבל אני מבקשת גם להישאר אופטימית, ברוח החג - שנצא מעבדות לחירות, ושיבואו ימים טובים ויפים יותר. שיהיה לנו חג של אביב, פריחה ושגשוג - חג פסח שמח וכשר, לכם ולבני ביתכם.

שלכם, עו"ד שני אילוז. מועמדת ומתמודדת לראשות העיר טבריה.

#שניאילוז#ראשותהעירטבריה#ראשהעירטבריה#טבריה#עירתיירות