למידה מקרוב

"בעידן של תקשורת המונים, הילדות הולכת ונעלמת, וכתוצאה מכך קורים תהליכים נוספים כמו: אובדן סמכות ההורים, חוסר נימוס וחוסר בושה".

אירוע שחשף כשל חינוכי רוחבי של ילדים, הורים, מורים ואולי גם מערכת חינוך שלימה

הקטע לעיל הוא מהספר "אובדן הילדות" של ניל פוסטמן. הספר יצא לפני כ40 שנה בארה"ב ובעצם חשף את איבוד הזהות והתמימות של הילדים עוד בעידן של הטלוויזיה וטרם העידן שלנו. עידן בו יש חשיפה תקשורתית נרחבת של בני הנוער וילדים לרשתות חברתיות ועוד עולם וירטואלי רחב ומנוכר.

נזכרתי בספר הזה בעקבות האירוע החמור שהתפרסם לאחרונה כאן בטבריה. אירוע שחשף כשל חינוכי רוחבי של ילדים, הורים, מורים ואולי גם מערכת חינוך שלימה. בקצרה: נער בר מצווה שכבר הספיק הוא ומשפחתו לעזוב את העיר. ערכו סעודה לאחר "עלייה לתורה" של בנם, באחד מהאולמות בעיר. לאירוע הוזמנו תלמידי חתן הבר מצווה, אבל עשו לו "הפתעה" מאוד לא נעימה. שמו לו כולם שטרות מזויפים ב25 מעטפות .

יותר מזה, אף עודדו את "חברם" לפתוח את המעטפות לקראת סיום האירוע ואז ראה את "ההפתעה " המזויפת. אני בטוח שמלבד הנזק הכספי שנגרם כאן. הפן הנפשי של המשפחה בכלל והנער בפרט, זה המפח נפש הגדול ועוד ביום שמחתם. לידיעה הזאת ראיתי שגם אחד ההורים הגיב בצורה זוועתית בסגנון ש"צריכים להגיד תודה שהבן שלו הגיע כי אותו נער לא הגיע לאירוע שלו" . בנוסף, הבנתי גם שהמורה ידע איכשהו על המזימה לשים לנער הבר מצווה שטרות מזויפים.

יש פה בעיה מוסרית מצד בני הנוער איך הם מתנהגים בצורה כזאת מרושעת לחבר כיתתם לשעבר ? בנוסף, איך לא קם ולו תלמיד אחד מתוך ה25 ומחה על ההתנהגות הרעה הזאת? אולי היה מונע את המזימה.

יש פה בעיה מצד ההורים, גם לאותם הורים שלא היו בסוד המזימה. כי אני הבנתי שנהוג לתת 100 ש"ח באירועים כאלה. אותם הורים לא מסרו לבנם כסף עבור האירוע? לא התעניינו מה הוא מביא כמתנה? איפה המעורבות של ההורים? אולי בגלל חוסר המעורבות הזאת נותרה פרצה שיכלו כלל התלמידים לבצע את זממם כפי שתכננו.

בנוסף, המורה שידע על משהו כללי שהולכים לעשות התלמידים ולא מנע או בירר לעומק . בתור סמכות חינוכית הוא היה יכול לעשות יותר. הכול מתחיל בחינוך, מערכת החינוך מעצבת את הדורות הבאים, את המנהיגים הבאים, את המפקדים, את האזרחים.

מערכת החינוך היא החוט המקשר בין העבר לעתיד. מערכת החינוך היא הבסיס להמשך היהדות והציונות, היא המעצבת את התרבות, את דמותה של המדינה, את עוצמתה ואת חולשתה.

לכן , אני קורא למערכת החינוך כאן בטבריה, בקריאה לפעולה. לקיים צוותי חינוך והדרכה עם מערכי שיעור מסודרים על המקרה הקשה שהיה בטבריה. יש להציג את המקרה לתלמידים והם שיצביעו על האשמים ומה למדים מהסיפור הזה. אם לא יתקיימו מערכי הסברה בנושא, חוששני שמקרה זה יכול להביא לחיקוי של בני נוער אחרים. כי לצערנו בני נוער אוהבים לחקות אחרים ולא תמיד לטובה.

כחברה בריאה, אנחנו כאן בעירנו גם כהורים, צריכים לקחת את המקרה כלמידה והפקת לקחים עצמית.

לענ"ד שורש הבעיה מתחילה בשיח ברשתות החברתיות ובמדיות השונות. הרצון לעשות דברים "מגניבים" שבעצם הם יותר מרושעים ונבזים מאשר "מגניבים", אולי כאן נמצא הגבול הדק בין הדברים. גבול שלא תמיד נערים יכולים לדעת שעוברים אותו ובצורה רעה מאוד.

לסיכום אחזור שוב למשפט הפתיחה ונגלה שהבעיה היא שיש פה "אובדן סמכות ההורים, חוסר נימוס וחוסר בושה". הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש אצל כולם ו"יפה שעה אחת קודם.

#סמכותהורית #משרדהחינוך #השפעותהמדיהחברתית #בנינוער