top of page

זה לא אני - זה אנחנו

תמונת הסופר/ת: שני אילוזשני אילוז

את מערכת הבחירות הסוערת ב-2018 כולנו זוכרים ואיש מאתנו לא ישכח. אחרי שנים של שיח אלים ומכוער, מונתה וועדה ממונה שתסיים את תפקידה ב-10/23 או אז נלך לבחירות ונבחר ראש/ת עיר, נבחר הנהגה חדשה לעיר שתיבחר באופן דמוקרטי.


קל להיות פסימי בכלל לא פשוט להיות אופטימי!

אני פוגשת אתכם, אני מדברת אתכם, אני נוגעת במצוקות שלכם, אני חשה את הכאב של חלק מכם, אני למדה מכל אחד ואחת מכם המון. אצל רבים הייאוש ניכר ללא כל ספק! קל להיות פסימי בכלל לא פשוט להיות אופטימי!


המנהיגים הגדולים בעולם, האנשים המצליחנים בעולם ניחנו בתכונה יוצאת דופן הם אופטימיסטים חסרי תקנה. חברים אותם מנהיגים האמינו בחזון וברעיון והם הצליחו כי הם לא ויתרו. הרבה שואלים אותי, למה לך את כל זה? מה את צריכה את זה? הפוליטיקה רווית יצרים ומאבקים לא נעימים, ולא פעם שפת רחוב בוטה, חוסר אמינות שקרים ומה לא.

אבל אני, אופטימיסטית חסרת תקנה, מאמינה בכם, מאמינה בחזון שלי לחבר, לשנות, לעשות בדרך המלך את מה שטוב, אני מאמינה בעיר היפה ובמימוש מה שהיא יכולה להעניק לרבים וטובים. כן, אפשר לעשות פוליטיקה אחרת, פוליטיקה מכבדת הבטחתי את זה לעצמי הבטחתי את זה לכם וזה מה שאני אעשה אך ורק בכבוד הדדי האחד/ת לשני/ה.


אנשים שרוצים להגיע למשרה ציבורית כדי לקבל או לזכות בכבוד ומעמד דינם להיכשל ובענק, היה לנו דיי והותר מכאלו ואני מאמינה שלכולנו זה מספיק ודיי לא עוד.


אני תמיד אומרת אני טבריינית גאה, נולדתי וגדלתי בשיכון ד', מהשכונה בה גדלתי קיבלתי ערכים של כבוד, ערבות הדדית ואהבת חינם, ערכים אלה הגיעו איתי לעולם המשפט הקר הקשוח והמנוכר, עם הרבה לב ונשמה פילסתי את דרכי והגעתי להישגים, עשיתי לביתי וצפיתי מהצד, בלב כואב איך העיר מתדרדרת, איך הכל הולך לאבדון איך האלימות ושנאת האחים כמעט גרמה לאובדן חיי אדם. ואמרתי לעצמי – דיי! מספיק להתלונן תצאי מאזור הנוחות ותפעלי בכדי לשנות, מתוך אידיאולוגיה וציונות. ואני קורא לכל אישה ואיש הצטרפו אליי, הצטרפו אל החזון שלי כי רק יחד נוכל להשיג את המטרות שנציב. תומס אלווה אדיסון אמר: "קיימת דרך טובה יותר, מצאנו אותה"! ואני מצאתי.


עם הזמן הצטרפו אלי אלפי תושבים אנשים מדהימים, צעירים שעזבו את העיר אבל הלב נשאר בטבריה, תושבים אהובים שנותרה בהם קצת תקווה עם טבריינים אי אפשר לעבוד הם מיד מזהים כנות ופשטות.


ובכנות, עם כל הכבוד, אותי מעניין היום שאחרי, אינני עילוי שלא ראיתם, אינני הכל יכול, אבל כן אני יודעת איך לעבוד בצוות, בחיבור, עם יועצים, עם כבוד הדדי לחרדי, למסורתי ולדתי כמו גם לחילוני ולתייר, יש דרך לחבר את כולם, ויש שפה תרבותית וחכמה. מישהו חכם כתב לי השבוע "סלב היא לא מילה גסה, היא בדרך כלל מעצבנת את אלו שלא התקבלו למועדון, את סלבית ואת נשמה טהורה, והכי חשוב את משלנו". כולנו שווים, כולנו אחים ואהבת חינם היא בחינם! השנאה הוכח שהיא עולה ממון ובריאות.


ביום שאחרי כולנו נצטרך לשבת יחד, לחשוב ולהחליט החלטות ביחד למען כולנו, אני מצפה מכולם לנהוג באחריות לעתידה של העיר, הטבריינים אנשים חכמים ההפחדות, סיפורים והשמצות הם לא מקור לניצחון ולהצלחה, נהפוך הוא הדבר, צא ולמד ניצחון ביבי על כל שונאיו.


כל ראש עיר שיבחר, מוכשר ככל שיהיה לא יכול לנהל את העיר לבד, אבל בהחלט יש לנו הזדמנות ומחויבות לשנות את עתידה של עיר, להציב חזון ומטרות בכדי להגיע לעתיד טוב יותר, מגיע גם לנו יותר ממה שיש בערים אחרות ובכל התחומים.


ביחד אתכם ועם צוות מקצועי מנצח, רשימת אנשים שיגיעו בכדי לעבוד למען הציבור, אצל הציבור אני מאמינה שאפשר לעשות את זה. אני מאמינה ותומכת בשילובם של נשים במשרות ציבוריות, בכדי להרגיע את רמת השיח הציבורי, בכדי לחבר במקום להפריד אני אקדם נשים מוכשרות מכל המגזרים.


כואב לי שאימהות פונות אלי ומספרות לי שהילדים עזבו את הבית עברו לגור במרכז כי אין לעיר מה להציע, אין תעסוקה, אין תרבות, אין ניקיון אין תשתיות אין עתיד.


כואב לי על מי שכן בוחר להישאר כאן והעיר לא מספקת לו תשתיות ראויות, אימהות שרוצות לבלות את אחר הצהריים בגני שעשועים, פארקים, מתקני ספורט חוגים ראויים מה שיש מקבל ציון בינוני לכל היותר, ומה שכבר יש זה מעט מידיי ומגיע לנו יותר.


כואב לי לראות את ההזנחה ברחובות, הבורות בכבישים השבורים, כואב לי שתושבים מספרים לי שהם לא מצליחים לקבל מענה זמין במחלקות העירייה. במקום שהעירייה תרדוף אחרי השרות לאזרח הגלגל התהפך והאזרח רודף אחרי הרשות לקבל שרות.


כואב לי שאין מקומות בילוי, תרבות ופנאי לצעירים, למבוגרים, לבני הגיל השלישי, כואב לי מצבה של העיר בכללותה, אין נושא שלא ניגע בו ולא מצריך חשיבה מחודשת, יצירתית ושינוי.


ומהכאב הזה ניתן רק לצמוח! לכן אסור לנו להתייאש. יש לי תוכניות סדורות ומגובשות למרבית הנושאים הכואבים, אלו יוצגו לכם בקרוב. רק יחד אנחנו נשנה!


שלכם, שני אילוז מתמודדת לתפקיד ראשת העיר טבריה.



פוסטים קשורים

הצג הכול

רק בגלל הרוח

מאת: מאיר אוחנה מלחמת "חרבות ברזל" שעדיין נושאת את השם הזה, עוטפת את האומה הישראלית באין ספור היבטים. מהנרצחים במעשי הטבח והזוועה מאותה...

אולי יעניין אתכם...

מה מעניין אתכם לקרוא? 

בחרו קטגוריה

בחרו תגית

bottom of page