השר יועז הנדל עם תפילה קטנה בלב
בכל שבת בבוקר אני נעמד בבית הכנסת (כשאני מגיע בזמן), משתתק לרגע משיחות הספסל האחורי שלי ואומר: "אבינו שבשמים, צור ישראל וגואלו, ברך את מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתינו, הגן עליה באברת חסדך ופרוש עליה סוכת שלומך, ושלח אורך לראשיה, שריה ויועציה, ותקנם בעצה טובה מלפניך".
את המילים כתב הרב הרצוג סבו של נשיא המדינה. ואני אמרתי אותם הרבה לפני שהפכתי לאחד משריה ויועציה של המדינה, וכך אומר עד יום מותי.
המדינה הזאת שלי, נלחמתי עליה, איבדתי חברים עליה, אני מגדל בה את ילדיי ויש בי גאווה גדולה שאני משרת אותה כל השנים כלוחם ומפקד, בצבא, במערכת הביטחון וגם כדרג מקבל החלטות.
יש בי גאווה גדולה על הרפורמות שעשיתי במשרד התקשורת ובמיוחד על התוצאות. שום דבר לא השתנה השבוע. הדמוקרטיה הישראלית פעלה במיטבה. ממשלה שאני הייתי בה הוחלפה וכך יהיה גם בעתיד. ייאוש זו לא תוכנית עבודה.
כך גם הטענות שהמונים ירדו מהארץ. לא הרשים אותי כשתומכי ביבי איימו שירדו אם לא יהיה ראש ממשלה וגם לא כשאנשי שמאל. מי שיורד מהארץ מוותר על הזהות היהודית שלו.
אתן לממשלה הזאת להתחיל לעבוד, אעזור בתחום שלי בחפיפה מסודרת למחליפי, איפה שיבקשו עזרה אתן.
אך זה לא ישנה את העובדה שממשלה כזאת היא בעיניי תמצית הבעיה. ימין זה לא בן גביר והחרדים. ציונות זה לא ויתור על כך שצעירים יגנו על המולדת. חירות זה לא מונופול של חרדים על היהדות. כלכלה חופשית זה לא מפלגה של ועדי עובדים.
הקול שלי הוא קול ציוני פשוט שחושב שכולם צריכים להגן על המולדת, להתיישב, לחזק את ההתיישבות בכל הארץ. להשתלט על הנגב והגליל ולוודא שאנחנו מדינה שבה יש חופש פרט ולאומיות בריאה.
אני איש ימין אבל קודם כל ציוני שמתנגד להקמת קואליציה עם הרשימה המשותפת או הפלת חוקים ציונים איתם (כן הליכוד וסמוטריץ).
אני כזה שמבקש שמדינת ישראל תהיה מדינת היהודים ולא רק יהודים עם תפיסת עולם חרדית. שרוצה זכויות וחובות לכולם. שרוצה ממשלת אחדות ציונית שבה רוב החברים שירתו בצבא ומסתכלים על ישראל בעשור הקרוב ולא רק איך ישרדו פוליטית.
בעיניי זו שפיות. בעיניי אחרים זה טירוף להתעסק בנושאים שלא מבטיחים לך לשרוד את מערכת הבחירות הבאה.
כעסו עלי כשדחפתי לממשלת אחדות אחרי הבחירות השלישיות ולא הסכמתי לקואליציה עם המשותפת, והנה כולם יישרו קו והבינו שאי אפשר להקים קואליציה עם תומא סלימן.
כעסו כשיצאתי למערכת הבחירות הזאת עם קריאה לממשלת אחדות עם הליכוד. אפילו איש תקשורת אחד לא תמך בקריאה הזאת, והיום אני מגלה שאותם פרשנים כועסים והם הגיעו למסקנה שכדאי אחדות.
כל כעס מתפוגג מול המציאות, כל פרשנות או הבטחה. אפשר ליילל מרה, אבל אלה תוצאות הבחירות ואני מקבל אותן. לא יהיה פה שום דבר שונה. להיפך, המסך יורם מעל הפיקציה "ימין מלא", פיקציה שמכרו אלה שנשאו שלטים מוות למחבלים.
באמת של החיים, מי שרוצה להרוג מחבלים שיתגייס לגולני ויעשה מילואים. אני אהיה שם כדי להזכיר את זה.
השמאל מלקה את עצמו שנים על מר גורלו. יהיה לו זמן לחשבון נפש על התהליך שקרה לו מאז ימי הקמת המדינה. מה שנקרא היום ימין, הוא לא ימין בעיני אלא גיבוש של זהות דתית שמוכתבת על ידי זרם חרדי וחרדלי.
צריך להחזיר את היסודות של הציונות, בלי להתבלבל. מי שרוצה לבכות שיבכה. אני רגיל להילחם ולעבוד קשה.
המשימה היא לייצר ימין שרוצה באחדות עם המרכז והשמאל, כדי לרכז את הכוחות הציונים.
כדי להילחם בהתפוררות של המדינה לקנטונים של חרדים או אזורי קרבות נטולי חוק וסדר כמו המגזר הערבי.
לקראת שבת, תרימו את הראש, תסתכלו איזו מדינה יפה יש לנו. איזה אנשים נפלאים. כן, גם כאלה שלא מצביעים כמוכם. ואם אתם רוצים לשנות צריך לעבוד בשביל זה.
אני פה. נחוש מתמיד. ח"כ יועז הנדל
פוסטים קשורים
הצג הכולמאת: מאיר אוחנה מלחמת "חרבות ברזל" שעדיין נושאת את השם הזה, עוטפת את האומה הישראלית באין ספור היבטים. מהנרצחים במעשי הטבח והזוועה מאותה...
