top of page

הנכד שמנגד

רק בישראל מי שמגיע לגור בארץ נקרא "עולה לארץ". מנגד, מי שעוזב את הארץ נקרא "יורד מהארץ".

לפי דעתי בסוגיה "מיהו יהודי"? התשובה הכי נכונה קשורה דווקא לעתיד ולא לעבר. כלומר מיהו יהודי? - מי שהנכד שלו יהיה יהודי גם בתרבות שלו

הסיבה לנאמר לעיל היא שיש ערך סגולי לארץ ישראל. זאת הארץ שהובטחה לאבותינו ע"י הקב"ה וזאת הארץ ש- 2000 שנה הסבים והסבתות שלנו רק חלמו להגיע אליה. לכן להגיע לגור בארץ זה סוג של "מעלה" כי זאת לא סתם פיסת אדמה אלא אדמה עם "שורשים מעולים".

כעת כ- 75 שנה אחרי ייסוד המדינה מחדש, נראה שיש איום חדש.

נחזור אחורה לשנות הקמת המדינה. בשנת 1950 נחקק חוק השבות. עיקרו הוא שכל יהודי באשר הוא בעולם זכאי לעלות לארץ ישראל. כעבור 20 שנה בג"צ דן בשאלה "מיהו יהודי"? בקביעתו קבע שגם בן או נכד של יהודי (שהוא כבר לא יהודי בעצמו), ייחשב כיהודי על פי המדינה. זאת בניגוד להלכה היהודית שהוא לא נחשב כיהודי.


יוצא אם כן שמכוח אותה פסיקה עלו יותר "יהודים" כאלה לארץ. לימים אותה פסיקה כונתה "סעיף הנכד". בזמנו אותו תיקון לחוק היה הכרחי כדי למנוע רוב ערבי בארץ עם הגברת הילודה הערבית.


האבסורד הוא שדווקא בשנים האחרונות כאשר יש נתון מעודד שמאז שנת 2015 הילודה היהודית עוקפת את הילודה הערבית. מגיע נתון אחר מזעזע שב35 השנים האחרונות ירד שיעור היהודים בישראל מ84% ל73%. איך זה קרה ?

רשות האוכלוסין וההגירה פרסמה כמענה ל'גלובס' נתוני עלייה משנת 2016 ועד דצמבר 2022 אודות מספר עולים מכלל המדינות למדינת ישראל. לפי הנתונים, בתקופה זאת עלו לישראל כ-216 אלף איש מכוח חוק השבות, שמתוכם 113 אלף איש היו יהודים לפי ההלכה. כלומר, כ-52% מהעולים הם יהודים, ו-48% אינם כאלה.


לכן כעת כ-50 שנה אחרי אותה פסיקה שציינתי לעיל, הסוגיה חוזרת שוב. דווקא אולי ביטול אותו "סעיף הנכד" כעת, יבטיח המשכיות למדינה היהודית. אם כן, מן הראוי לקיים אכן דיון רחב ולבצע שינוי או ביטול אותו סעיף כדי להבטיח את עתיד היהודים והיהדות בארץ ישראל.


בינתיים התרבות היהודית מתחילה פתאום להשתנות לרעה. אפילו חג החנוכה הזה שאנחנו חוגגים כעת, מנסים בשנים האחרונות להחדיר לתוכו סממנים נוצריים. לפתע מתנוססות מודעות של אירועי חנוכרסימס". בעצם שילוב של חנוכה עם כריסמס, חנוכייה לצד עץ אשוח. ה' ישמור! "הגדילו" לעשות באוניברסיטה העברית בירושלים שהציבו עץ אשוח בשערי האוניברסיטה. בין לבין הספיקו לאחר מחאה ברשת להציב חנוכייה מהצד השני. בסופו של דבר, בבוקר הדלקת נר ראשון, הוסר האשוח ונשארה רק החנוכייה. שאפו!


אם בנכד עסקינן אז מתברר שגם נכדים למשפחות יותר שורשיות במדינה מתחילים כבר להתבלבל.


ככה צייץ ינון מגל במוצאי שבת האחרון: "חבר סיפר לי בבית הכנסת בשבת שהנכד שלו חזר מהגן (בצפון תל אביב) ושאל למה אין בבית עץ אשוח, ושהוא רוצה מתנות לחג…" לפחות היו "מגלים" לו שבחנוכה נוהגים לחלק "דמי חנוכה", אולי היה עוזר.


לעניינו, חג החנוכה הנוכחי מציב לפתחנו לא רק את החנוכייה, אלא גם סוגיות יהודיות קריטיות לעתיד המדינה. ישראל 2022 יכולה להיות לצד היותה מעצמת הייטק, טכנולוגיה, פטנטים וגז. גם יהודית ודמוקרטית במרחב הציבורי. כמה שננסה להתחקות אחר שאר העולם, אנחנו צריכים לדעת לשמר ולהעריך את הזהות הלאומית והיהודית שלנו.

לפי דעתי בסוגיה "מיהו יהודי"? התשובה הכי נכונה קשורה דווקא לעתיד ולא לעבר. כלומר מיהו יהודי? - מי שהנכד שלו יהיה יהודי גם בתרבות שלו.


לסיכום: כולנו צריכים לזכור בהווה את העבר המפואר שלנו כדי שנשמור עליו בעתיד לדורות הבאים. זאת זכות וחובה של כולנו בשביל הסבא וגם בשביל הנכד.


פוסטים קשורים

הצג הכול

רק בגלל הרוח

מאת: מאיר אוחנה מלחמת "חרבות ברזל" שעדיין נושאת את השם הזה, עוטפת את האומה הישראלית באין ספור היבטים. מהנרצחים במעשי הטבח והזוועה מאותה שבת, דרך חטופים שעדיין שם בשבי חמאס וממשיך דרך חללי צה"ל שנופלים

אולי יעניין אתכם...