• חיים חליוה

הוא היה הכל והכל היה בו – מילים לזכרו של ויקטור מזרחי

במלאת 30 למותו של בן העיר טבריה, ויקטור מזרחי ז"ל, דור שני לטבריינים מוותיקי טבריה ובמילים פשוטות טברייני-אסלי. מעט היסטוריה על האיש המקום העשייה הפעילות התרומה הגדולה מהיכן זה התחיל ולהיכן זה הגיע.


וויקטור היה האיש הכל יכול ולמעשה הוא עשה הכל

בעבר הרחוק, בימים בהם טבריה רק החלה להיות עיר יהודית מתפתחת אחרי מלחמת השחרור במספר שנים, היה זה ניסים מזרחי, מוותיקי העיר טבריה (הסבא לשושלת הטבריינית לבית מזרחי), שפנה לראש העיר דאז, מר משה צחר, בבקשה לקבל פיסת חוף ים על שפת הכנרת בכדי להשקיע ולפתח את המקום למשהו תיירותי, לטובת העיר ובכדי לעודד את תיירות הפנים אל העיר טבריה.


וותיקי טבריה יספרו כי: ראש העיר דאז אמר לניסים מזרחי, תגיד לי איפה אתה רוצה את רצועת החוף ומה אורך רצועת חוף אותה אתה רוצה, ואני אאשר לך. כן כן, זה הסיפור ומסתבר שאכן כך היה!

יש שיגידו שזו אגדה ואיזה סיפור מצוץ מהאצבע, אבל לא ולא כפי הנראה שזו האגדה שהייתה ואף היא אגדה אמיתית ונכונה.


יצא ניסים מאושר עד לגג מהבטחתו של ראש העיר ועל האישור שקיבל, אבל... עכשיו עולה השאלה מה יהיה אורך רצועת החוף והיכן בדיוק כדאי ואיפה? על שאלת האיפה, התשובה הייתה יחסית מהירה, בסמוך לטחנת הקמח שפעלה במקטע הצפוני וקרוב למזח הדייגים.


על אורכה של רצועת החוף לא ידע ניסים מה להשיב לעצמו ולכן ישב וחשב ומצא פתרון יצירתי מאין כמוהו. מה אורכה של רשת דייגים שהייתה דאז? זה יהיה אורכה של רצועת החוף שלימים יקרא "חוף התכלת". כן כמו ששמעתם. ניסים מדד את אורך רשת הדייגים וזה היה אורכו של החוף אותו בחר וביקש מראש העיר שנענה לבקשתו להעיב רלידיו. זה לימים יהיה בטבריה "חוף הכלת".


אהב להרגיע את סביבת העבודה עם האחים והמשפחה

ואכן ניסים ביחד עם רעייתו שושנה לבית מזרחי פיתחו את רצועת החוף והם עשו זאת ביחד עם הילדים שנולדו להם, אלברט, אריה, רחל וויקטור מזרחי. בשלב מסוים ההורים ניסים ושושנה הלכו לעולמם, וארבעת הילדים המשיכו את דרכו של הסבא ניסים, השקיעו, בנו ופיתחו כל העת את "חוף התכלת" כמידת יכולתם וקישוריהם והביאו את החוף והמקום למה שהוא היום.


תרומתם של ניסים האב וויקטור מזרחי הבן הייתה תרומה משמעותית לתיירות בעיר טבריה

הילדים של ניסים ושושנה מזרחי התחתנו ולהם נולדו ילדים ונכדים ושושלת ארוכה של צאצאים החלו את דרכם על בסיס אורכה של רשת הדייגים של סבא ניסים.

חוף התכלת לימים, מעבר להיותו חוף רחצה, החל להפעיל דיסקוטק ענק וגדול, ראשון מסוגו בארץ ובמיוחד בצפון שפעל כל יום שישי כיאה לעיר תיירות. כך גם נערכו ערבי ריקודי עם, שהופעלו כל יום שני רביעי ומוצ"ש. זו הייתה רחבת ריקודים ענקית עם מוזיקה מחרישת אוזניים היחידי בצפון. אלפי בני נוער ומתבגרים נהרו אל החוף ואל הדיסקוטק והמקום היה מפוצץ לחלוטין באנשים, בבני נוער, ובליינים שהגיעו מכל האזור. זו הייתה טבריה של פעם ולוויקטור מזרחי היה את החלק הגדול בפיתוח של "חוף התכלת".


לי ולוויקטור היו המון שעות ימים ואירועים של ביחד. למעשה ערכתי את הבת מצווה של הבת שלי הבכורה עמליה בחוף התכלת וזה היה האירוע הראשון שעשו ב"חוף התכלת" בסדרת האירועים שהפכה למסורת של הצלחה.

אני זוכר את וויקטור שהיה לחוץ מקיום אירוע ראשון במקום ואיך זה יעבור ועוד למי? לי לחיים חליוה.


אני זוכר הזמנתי 250 מנות כי לא ידעתי מי יבוא ומי לא? לבסוף הגיעו מעל ל-500 איש כמעט 600 וויקטור כמעט והתעלף אך הוא עבר את זה בהצלחה מעל ומעבר. כי זה היה ויקטור. את השלט שכוסה בפרחי הציפורן בשלל צבעיו עם הכיתוב שאיש לא ישכח "עמליה בת 12" שמוליק שלטים עיצב, ואיריס פרחים עשתה.


וויקטור היה האיש הכל יכול ולמעשה הוא עשה הכל. אם הטלפון היה מצלצל במשרדו והיו שואלים על מנהל החוף היה עונה ויקטור מדבר, רוצים לדבר עם מנהל החשבונות מדבר, עם הקניין מדבר, עם איש האחזקה מדבר, וויקטור למעשה היה הכל עושה והוא היה הקברניט שהשיט את הספינה הגדולה. אחיו ואחותו סייעו כל אחד בתחומו, האחד על איכות הגינון והיה למציל בחוף, השני לעיצוב ולרעיונות, והאחות סייעה בפיקוח אבל הציר המרכזי והמנוע שפעל להפעלת החוף היה האחד והיחיד וויקטור מזרחי.


בין לבין "חוף התכלת" האכיל עשרות אלפי צליינים שהגיעו לעיר טבריה במסגרת המסע של הנוצרים לאזור והחוף היה מסעדה של דגים, צ'יפס, סלטים חומוס של יוסף, טחינה ותמרים לחים ואוכל לא של מסעדת גורמה אבל הכי טוב שהוצע לתיירים.


לפני כעשרים שנה חלה ויקטור בסרטן השד ממנו החלים ושב לעבודה סדירה ולמותר לציין כי גם כאשר עשה טיפולים למחלתו הדבר לא מנע ממנו מלהמשיך ולרדת לעבודה אל חוף התכלת ולנהל את העניינים השוטפים שמא חלילה משהו ייפגע.

חלפו הימים גם חלפו השנים וויקטור היה ונשאר אותו וויקטור האיש המיוחד, החייכן, היישר, הצנוע, השמח בחלקו, התמים מעט, חרוץ מאין כמותו, אהב להרגיע את סביבת העבודה עם האחים והמשפחה, דאג לכל פרט ופרט במקום, מגידול התרנגולות, הציפורים והברווזים ועד לכל פרט במטבח ואופן ההגשה ואיכות המוצרים. אי אפשר שלא לאהוב היה את ויקטור, הוא היה מיוחד משהו אחר מכל אחיו. ענייני, אחראי, איש ביצוע מדהים שידאג לכל פרט ופרט הן בחוף והן באולם האירועים. אירוע בחוף התכלת היה ונשאר האירוע ב-ה' הידיעה. רק הטוב שבטוב וויקטור לא היה מתפשר על כלום.


לימים אולם האירועים נסגר ונותר רק חוף הרחצה המדהים ביותר שקיים בכנרת אותו הוא שמר וטיפח והתוצאות מדברות בעד עצמן זה החוף הטוב ביותר בכל היקפה של הכנרת.


ויקטור מזרחי היה רק בן 77 במותו. אך הותיר מורשת לעוד עשרות שנים.

אין בליבי ספק שויקטור מזרחי היה ממשיך חלומו ודרכו של אביו ניסים מזרחי. תרומתם של ניסים האב וויקטור מזרחי הבן הייתה תרומה משמעותית לתיירות בעיר טבריה מאז ועד היום. אישיותו המיוחדת במינה משתקפת בכל אחד ואחת מילדיו.


ויקטור מזרחי ז"ל הלך לעולמו בפרק זמן קצר מאוד יחסית. תוך חודשיים מיום שמחלת הסרטן תקפה את גופו שוב ולא הותירה לו כל סיכוי להמשך חייו או לזמן נוסף עם רעייתו צופיה, 5 ילדיו, קרן ואורית התאומות, ניני (ניסים), נעמה, עינת -14 הנכדים והנכדות (בלחי עין הרע). ויקטור מזרחי היה רק בן 77 במותו. אך הותיר מורשת לעוד עשרות שנים. יהי זכרו ברוך ומנוחתו עדן.


לך הרעיה צופיה, ולילדים המדהימים לא נותר אלא לחבק בחום ולומר בגילוי לב ויקטור היה חבר יקר, איש צנוע, מדהים, חרוץ ומיוחד במינו. הסתכלו במראה כל אחד ואחת מכם וזה ויקטור מזרחי.






#חוףהתכלת#ויקטורמזרחי#חופיכנרת#כנרת

0 תגובות

אולי יעניין אתכם....
טרי משולחננו