האומנם להוציא כספים מהארץ?!

הכותרת של המאמר, משקפת את הלך הרוחות / רגשות / מחשבות של לא מעט משקיעים מהארץ, מהעולם, ובעלי חברות הייטק.

מי שמתכוון לעבור למדינה אחרת אפשר להבין אותו, לעומת זאת, מי שנשאר ושוקל או פועל להעביר את הכסף אבל בוחר להישאר בארץ זה לא מובן

בשנות ה-80 כשישראל הייתה עדיין כלכלה לא מפותחת והחלה את תהליכי ההפרטה (מכירת החברות הממשלתיות) במשק, מעורבות המשקיעים הזרים הייתה שולית אם בכלל.

ככול שהתקדמנו והתפתחנו והאצנו את מכירת החברות הממשלתיות ובעיקר את הבנקים, גברו ההשקעות של המשקיעים הזרים וכסף זר נכנס לארץ במספרים גבוהים ביותר.

בהמשך הפכה הכלכלה הישראלית למפותחת, תחרותית והיצוא הישראלי בעיקר בזכות קטר ההייטק הלך וגבר ביחד עם רכישות בלתי פוסקות של חברות הייטק על ידי תאגידים רב לאומיים.

כיום עומדות לרשות בנק ישראל יתרות מטבע חוץ בסכום חסר תקדים של כ-200 מיליארד דולר. יתרות אלה נצברו לאורך שנים ארוכות בהן סבל המשק הישראלי מחוזקו של השקל לעומת מטבע ה-$. בנק ישראל התערב בלי הפסקה לעיתים ברמה יומית ופעל לרכישת דולרים כדי לתמוך ולעודד את היצואנים בארץ כתוצאה מזרם השקעות זרות בלתי פוסק ומבורך לכלכלה.

בימים אלה, אכן המשקיעים הזרים וחלקם המקומיים די מתוחים וחוששים מהעתיד לבוא במיוחד לאור "המהפכה המשפטית" שקורמת עור וגידים ובעיקר לאחר ההצבעה אתמול 20.2.23 בכנסת. אבל להרחיק לכת ולהוציא את הכספים מהבנקים בארץ לחו"ל?!.

מי שמתכוון לעבור למדינה אחרת אפשר להבין אותו, לעומת זאת, מי שנשאר ושוקל או פועל להעביר את הכסף אבל בוחר להישאר בארץ זה לא מובן. הרי אם יש סיכון לכסף, אז למה להישאר במדינה? מעבר לכך, מעבר כסף למדינות אחרות חושף אותנו לשינויי מטבע שיכולים לקרות ויגרמו לנו להפסיד כסף, וזאת מעבר לעלויות הנדרשות בניהול חשבון בבנק זר.

לא סתם ציינתי את עתודות המטבע חסרות התקדים שבידי בנק ישראל, מעבר לכך, הבנקים בארץ מתנהלים בצורה זהירה ומפוקחים מאוד לגבי לקיחת סיכונים.

ומה אם בכל זאת כל החששות יתאמתו אפילו בחלקם?!, ובכן ראו את התקדים שהיה בבריטניה לאחרונה, הממשלה החדשה בראשות לי טראס, העבירה תקציב כושל בזמן התרחשות משבר כלכלי, והורידה מיסים למרות ירידה בהכנסות המדינה ועלייה חדה במחירי האנרגיה, זאת במטרה לעודד את הכלכלה, השווקים פירשו את הצעדים כחסרי אחריות ונמהרים, והביאו לירידה חדה בשער המטבע המקומי, ולירידות תלולות בשערי איגרות החוב הממשלתיות, הירידות היו כה גדולות עד כי הבנק המרכזי נאלץ להתערב ולרכוש איגרות חוב כדי למנוע מפולת של קרנות פנסיה. המשבר הביא לנפילת הממשלה והקמת ממשלה חדשה שהגישה תקציב אחראי והחלה בהליך שיקום שנמשך עד היום.

אינני חושב נכון לעכשיו שאנחנו עומדים בפני תרחיש כה קיצוני, אבל והיה אם כן יתרחש תסריט בלהות כזה, בנק ישראל יכול להתערב עם העתודות הגבוהות שעומדות לרשותו ולמנוע משבר הרסני למדינה, והפוליטיקאים? הם יאלצו להתאים את עצמם למדיניות נכונה בעידן של משקים פתוחים בעולם.

לטובת מי שעדיין לא השתכנע, אציין מקרה שאירע לי עם זוג לקוחות פנסיונרים במפולת הגדולה של 2008. לזוג הלקוחות היה תיק השקעות בהיקף של כ-2 מיליון ₪, במפולת שקרתה וללא ספק הייתה מפחידה ביותר, ירד להם תיק הנכסים בקרוב ל15%, זה הרבה לזוג פנסיונרים, אבל מעט מאוד יחסית למה שקרה במפולת הגדולה. בת הזוג ביתה מפוחדת והכותרות באותם ימים היו שמשבר 1929 חוזר, אני אמרתי לה דבר פשוט, אם באמת נחזור למפולת 1929 לא יהיה ערך כלל לכסף שיישאר בפיקדונות בבנקים, אבל אם התחזיות המפחידות לא יקרו, מהר מאוד השווקים יחזרו לעצמם. למזלם הם שמעו בעצתי, בשנת 2009 עם ההתאוששות הגדולה שהחלה החשבון שלהם עלה בלא פחות מ50%.

שבת שלום. שלומי ויזל נייד 0507295785 מייל. vizel58@zahav.net.il אתר. https://vizel-invest.co.il

#שלומיויזל #משרדהכלכלה #הרפורמההמשפטית #חברותהייטק #בנקישראל #שוקההון #כנסתישראל