top of page

גם אתם משמיעים מוזיקה בעסק שלכם? אתם חשופים לתביעת זכויות יוצרים

עודכן: 15 ביולי 2023

כידוע, עסקים רבים דוגמת מספרות, מסעדות, בתי-קפה או בתי-מלון נוהגים לנגן לקהל לקוחותיהם מוזיקה, וזאת במטרה להנעים זמנם של אלה האחרונים עת הם שוהים בין כתלי בית-העסק. בימינו, פעולת הניגון היא פשוטה ואינה דורשת מאמץ מיוחד כלשהו – כל שנדרש הוא להתחבר לפלטפורמת מוזיקה כמו "ספוטיפיי" (Spotify) או "יוטיוב" (YouTube) ולבחור את המוזיקה שרוצים לנגן.


אלא שבפשטות פעולת הניגון כאמור מסתתר סיכון משפטי לא מבוטל בדמות תביעת זכות יוצרים העלולה, במקרים מסוימים, להטיל על בעל העסק חובה לשלם פיצוי ללא הוכחת נזק בגובה של עד 100,000 ₪ לטובת בעל זכות היוצרים ביצירות המוזיקליות.


נשאלת השאלה, מדוע בעל העסק מסתכן בתביעת זכות יוצרים מקום שהוא משתמש בפלטפורמת מוזיקה חינמית כמו יוטיוב; או לחלופין, רוכש מנוי חודשי בפלטפורמה כמו ספוטיפיי? לכאורה, נדמה שבשני המקרים אין כל בעיה בהשמעת המוזיקה לקהל לקוחות בית-העסק. ובכן, לא כך הם פני הדברים.


חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלן: החוק) מקנה לבעל זכות היוצרים מספר פעולות שהוא רשאי לבצע באופן בלעדי ביחס ליצירות שבבעלותו – לדוגמה, זכות ההעתקה, זכות עשיית יצירה נגזרת, זכות השידור או זכות הפרסום. מעצם העובדה שכל אלו הן פעולות שנתונות לבעל זכות היוצרים באופן בלעדי, הרי שהוא רשאי למנוע מאחרים מלבצע אותן ביחס ליצירות שהוא בעל זכות היוצרים בהן.


אחת מהפעולות הבלעדיות הנוספות שנתונות לבעל זכות היוצרים ואשר לא צוינה מעלה, היא הזכות לעשות ביצוע פומבי של היצירה; ומהו "ביצוע פומבי"? סעיף 13 לחוק קובע כי "ביצוע פומבי של יצירה הוא השמעתה או הצגתה בציבור, במישרין או באמצעות מכשיר". כלומר, סעיף 13 מעגן שני יסודות מרכזיים לגיבוש פעולת "ביצוע פומבי": (א) השמעתה או הצגתה (גם באמצעות מכשיר כמו רמקול או טלוויזיה); (ב) בציבור.


בתי-המשפט בישראל דנו זה מכבר בשני היסודות כאמור וקבעו מספר תבחינים לשאלה אם מדובר ב"ביצוע פומבי", וביניהם: האם עסקינן בקהל מזדמן של אנשים, האם העסק הוא השולט המרכזי בניגון המוזיקה (ובכך, בעצם – הוא ה"מבצע"), האם ניגון המוזיקה נעשה לצרכים מסחריים (ביחס לכך, יצירת אווירה נעימה יותר ללקוחות היא דבר שעלול להיחשב כ"מסחרי"), אופיו הפומבי של המקום (האם ישנה גישה חופשית באופן יחסי של אנשים למקום).


כדי להמחיש את ההבחנה בין שימוש שייחשב כ"ביצוע פומבי" לבין שימוש שלא ייחשב כ"ביצוע פומבי", נביא שני מקרים שונים. המקרה הראשון עוסק במצב בו מלון מציב מכשיר טלוויזיה בחדריו כך שאורחיו – כל אחד בחדרו (כ"יחידה משפחתית אחת") ובאופן עצמאי, הם שבוחרים אם להשמיע מוזיקה בחדרם אם לאו. במקרה זה, הדבר לא ייחשב כ"ביצוע פומבי" אלא "ביצוע ביתי" שכן המלון פאסיבי ולא מבצע כל פעולה להשמעת המוזיקה [ר' להשוואה: פס"ד ה"ע 3574/00]. לעומת זאת, במקרה אחר, אם מלון משמיע בלובי מוזיקה לקהל אורחיו העוברים ושבים, ייתכן בסבירות גבוהה שהדבר ייחשב כ"ביצוע פומבי" המפר את זכויותיו של בעל זכות היוצרים [ר' להשוואה: פס"ד ת"א 6327-09-11].


ואחרי כל האמור – מה צריך לעשות כדי להימנע מסיכון של תביעת זכויות יוצרים בהקשר זה? בישראל קיימים גופים המרכזים את ניהול הזכויות ביצירות מוזיקליות. גופים מוכרים הם, למשל: אקו"ם והפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות. כדי שעסק יוכל להשמיע מוזיקה בין כתליו ללא סיכון משפטי, עליו יהיה לפנות לאחד מאותם גופים ולבקש לרכוש רישיון להשמיע מוזיקה. שתהיה האזנה נעימה.


*ד"ר ליאור ברוך הוא בעלים של משרד עו"ד בעיר טבריה המעניק ייצוג וייעוץ משפטיים בתחומי המשפט האזרחי - מסחרי, חוזים וליטיגציה; בעל תואר ד"ר מטעם הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה; וכן מרצה בתחומי דיני קניין רוחני בפקולטה למשפטים במכללה האקדמית נתניה וכן בפקולטה למשפטים במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן.


לתגובות והערות: lior@barukh.co.il טל': 077-2050836 ** הטור לא מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ כאמור.