טור / דעה אישית>גבעתי בן יוסף: זר פרחים או זר של קוצים>גבעתי בן יוסף: זר של פרחים או זר של קוצים>

כוכב הצפון, גיליון 2368, 3.1.19

גבעתי בן יוסף

 

הפינה לשיפוטכם

אני פותח בפינה לשיפוטכם, כי אני באמת לא יודע למי להעניק את הזרים ואיזה מהם, ההחלטה בידכם. השבוע, קיבלתי מספר טלפונים שהתריעו על הכוונה לסגור את "מועדון יעקב" שנמצא באזור התעשייה בשכון ד'. "אתה מוכרח להגיע ולראות במו עיניך את המקום ואת הפעילות העניפה, שיש במועדון, תבוא בבקשה" ביקשה אחת הנשים, שהציגה את עצמה כחברה במועדון. "בוא תראה בעיניים שלך. הם רוצים להטיל עלינו גזר דין מוות, אני נשבעת לך, זה בדיוק כך, אתה חייב להגיע ולראות במו עיניך, ל"כוכב הצפון", יש כח תקשורתי והשפעה, ואותך כולם קוראים, רק שהצבור ידע ויבין במה מדובר, עבורנו זאת גזירה" ביקשה על סף התחנונים יעל, שסיפרה שאמא שלה מבקרת קבועה במועדון, מאז שהתאלמנה. היו עוד מספר טלפונים אלי, הבטחתי להגיע עוד בו ביום למועדון.

הגעתי. התגנבתי בשקט אל הפעילות, שכללה שעת קריוקי, עם נגן פסנתר, וזמר חובב. היו במקום כ-30 חברים, רובם קשישים, הם שרו בהתלהבות גדולה, היה כייף לשמוע אותם שרים ומוחאים כף. עמדתי מן הצד מספר דקות, קשה היה לי להתנתק, ואז הגיע יוסי ירושלמי, יו"ר העמותה למען הקשיש. הוא "ניתק" אותי. יחד נכנסנו לג'יין, מי שמנהלת את המועדון "אני זוכרת אותך, היית כאן לפני כמה שנים, גם אז רצו לסגור את המועדון, אני זוכרת עשית רעש גדול מזה, ואתה רואה המועדון ממשיך לפעול, אז אולי גם הפעם תעשה משהו. אסור לסגור את המקום הזה, אבל אני כבר לא יכולה לעבור שוב את כל ההשפלות, קשה לי" היא אמרה בקול ענות חלושה. הבטתי באישה המקסימה שישבה מולי, רחמי נכמרו עליה "אני מבטיח לעשות ככל יכולתי, למרות שאני תושב פשוט, כמו כולם, אבל אני מבטיח להפוך עולמות, כדי שהמקום ימשיך לפעול" אמרתי בהתרגשות.

המועדון מעניק פעילות חברתית בשעות הבוקר, לכ-40 קשישים מכל שכונות העיר, פעם היו 90 חברים. למה מספרם ירד פלאים, לא שאלתי, זה היה בעיני כמו לזרות מלח על הפצעים. החברים במועדון נהנים גם מארוחת צהריים, אותה מכינים טבחיות במקום. אבל מה והכי חשוב להם, זה הלהיות ביחד "להעביר את הזמן ביחד, אם לא נשתגע בבית, נמות" כמו שהסבירה אחת החברות במועדון.

יוסי, סיפר על התורם היהודי שהרים ידיים "הוא תרם מאות אלפי שקלים בכל שנה, אבל בעירייה ראו את זה כמובן מאליו, לא התייחסו אליו, כנראה שזה פגע בו, זאת דעתי, עובדה שהוא החליט להפסיק לתרום. העלויות כאן גבוהות מאוד ואין מי שיחזיק את המקום, לכן אם לא תבוא הישועה מהעירייה או מהרווחה, המקום ייסגר" הבהיר יוסי בנחרצות.

כשהדברים הגיעו לידיעתו של רון, ראש העיר הנבחר, הוא מיהר למקום "הוא הגיע צ"יק צ"אק לכאן, והבטיח לעשות ולפעול שהמועדון ימשיך לפעול, עובדה שאנחנו ממשיכים, ואני מאמינה שיהיה בסדר, אמרו לי שיש לו מילה", הרגיעה ג"יין.

למחרת שוב בקרתי במועדון, הפעם הייתה הרצאה מעניינת שריתקה את באי המועדון, שמעתי מעט, ופסעתי לכיוון הדלת, בעקבותיי באו מספר חברות במועדון "תשמע גבעתי אתה חייב לעזור לנו, זה הבית שלנו כאן, בלי המועדון, אנחנו גמורים, תגיד, איפה נלך?" שאלה, ביקשה על סף התחנונים שפיקה "אסור לסגור את המועדון, זה מה שיש להם" אמר בר כוכבא. "תשמע אם יסגרו לנו את המועדון נמות, אני לא מגזימה" "הזהירה" שרה.

הבטתי בהם בכאב, ואני כל כך רוצה לעזור להם. אז הינה לך רון משימה, אני סומך עליך, אני יודע שאתה רגיש מאוד לגיל השלישי. אני בטוח שתמנע את סגירתו של בית יעקב...אין לי ספק. רבים יודו לך על כך,  וממני תזכה לשדה של פרחים, מבטיח.

 

זר פרחים

כנס של סוכני ביטוח של כל אזור הצפון, התקיים לראשונה בטבריה. מי שאירגן ויזם היה, מיכה אדוני, חבר ההנהלה של סוכני הביטוח בישראל ויו"ר לשכת סוכני הביטוח בצפון. היה כנס מרשים, הייתי שם.

הכנסים קוימו פעם בחיפה פעם בטבריה, עכשיו בחרו בטבריה, הכל בזכות, מיכה אדוני. ראש העיר, רון קובי היה אורח בכנס. לטעמי, יש סימנים טובים, של תקווה, של התאוששות. הינה לנו אור נוסף בקצה המנהרה. זר פרחים לשניים, לרון ולמיכה אדוני. כל הכבוד!

 

שבת שלום, גבעתי בן יוסף

 
בניית אתריםבניית אתרים 

© כל הזכויות שמורות ל"עיתון כוכב הצפון" טבריה, רח' הגליל 1, ת.ד 196 טבריה.