טור / דעה אישית>דודיק אזולאי: ראש השנה ואומנות המחזור>

כוכב הצפון | גיליון רו"ה 2203 | 11.9.15

כבר למעלה משני עשורים, שהמילה "מיחזור" אינה עוד חידוש לשוני שנמצא במילון בלבד. הרעיון של מיחזור פסולת למטרת חיסול מצבורי האשפה, מה שהיה נשמע כגימיק פרסומי של ה"ירוקים" חדר לתודעת הציבור וצבר אוהדים ברחבי העולם. רוב המדינות המתקדמות כבר שוחות היטב עם הזרם החדש, ונראה שהן אפילו מתחרות ביניהן, מי תצליח ליזום פרויקטים מקוריים יותר לטובת המיחזור.

אין ספק, שלא גל הנוסטלגיה או שמרנות יתרה הן שעוררו את התנועה. התופעה החדשה יחסית היא תוצאה של הכרח: החיים המודרניים המהירים, מולידים ייצור הרסני של פסולת בממדי ענק. מול מצבורי האשפה הענקיים וזיהום הסביבה שבא בעקבותיהם, הגיעו מדינות רבות למסקנה שמיחזור הוא התגובה המתבקשת. על ידי המיחזור מקוות הרשויות לפתור שתי בעיות כאחת: לצמצם את הפסולת במקורה, וגם ליצור ממנה אנרגיה. חלומם של אנשי איכות הסביבה הוא, להגיע לעידן שבו האשפה, לא רק שלא תהווה מטרד, אלא תהפוך לאוצר זמין של חומרי גלם.

מה חלקנו שלנו כצרכנים הקטנים, ביוזמה הבינלאומית? לא הרבה בשלב זה, פרט להשתדלות הסמלית להניח את הבקבוקים הריקים במכלי האיסוף, ואולי גם לחשוב פעמיים לפני השימוש הגורף במוצרים חד פעמיים בזבזניים.

מדוע נדרשנו לנושא המיחזור? משום שיש בו גורם מחכים, מעבר למשמעותו כפתרון לבעיות אקולוגיות. התשובה – מיחזור המעשים.

בימים אלו, ימי הרחמים והסליחות, יש קשר רעיוני בין החזרה בתשובה לבין המיחזור הפופולארי, מלבד הדימוי הלשוני? אכן, מיחזור וחזרה בתשובה – בני אותה משפחה הם. התשובה גם היא תהליך של חזרה לאחור. בתרגום מילולי - חופשי ניתן לקרוא לה מיחזור.

בעת עשיית החזרה אנו מבקשים לחזור, לאן? לנקודת המוצא. מצוות התשובה דורשת מאתנו לשוב בעקבי הזמן, לבדוק ולתקן את הדרך אשר הלכנו בה. כדי להתקדם – יש לחזור אחורנית, אי אפשר לשאוף לשיפור בלי תיקון הישן.

התיקון הוא הכרחי. שאיפה קסומה לשיפור גורף – אין לה אחיזה במציאות. הבטחה תמה לשינוי "ממחר" – עתידה להתפוגג ללא כל רושם. מצווה אינה מכבה עבירה, ריבוי זכויות על ידי מעשים טובים אינו יכול להוות תחליף לתיקון החטאים.

נושא המיחזור מבהיר לנו בציוריות : פסולת אינה מתכלה בעצמה, תוצרת לוואי של צריכה אינה מתנדפת לחלל. גם מעשים שליליים אינם נמחקים מן המציאות, הם אינם נמוגים בעשן הזמן, כפי שאולי קל לחשוב. הם קיימים בהחלט במציאות הרוחנית, רשומים במרומים, ויש להם השפעה רבת-היקף על כל הסביבה.

חייבים לטפל במצבורים של השנה החולפת, לבדוק אותם ולמיינם. עת לשמור ועת להשליך. לאחסן בסדר נאות ולערוך בדק בית במחסנים.

לצורך זה ניתנו לנו ימי הרחמים והסליחות, כדי שנוכל להתכונן בהם למשפט ולהכין מענה לשאלה שנישאל ביום הדין: מה נאגר במחסנים שלנו בשנה החולפת?

פתרון הפסולת מה אכן נמצא שם? המחשבה על כך קשה. ברור לנו כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. אפילו אל המעשים הטובים סביר להניח שהשתרבבו חומרי לוואי נפסדים, שאריות בלתי רצויות שמעכירות את המטענים.

ה"פסולת" שהצטברה אינה נושאת ריחות נעימים במיוחד, בנוסף, בשעה שהיא עוברת את סף הקיבולת שלה, היא עלולה להפיץ זיהום לא רק בקרבנו, אלא גם בסביבה כולה.

למרות זאת, אנו מוצאים את עצמנו עומדים חסרי אונים בשערי יום הדין ושואלים את עצמנו: מה עושים? כיצד מתמודדים עם משא העבר? והנה הפלא ופלא. בדיוק עכשיו לפני שאנו עומדים להרים ידיים ולהתקף בחלחלה, באה הבשורה הטובה.

כך לימדונו רבותינו, האדם שגומר בדעתו לשוב, פותח פתח כפתחו של מחט, כבר נחלץ מן הבוץ. רוח הטהרה שנכנסכת בו תסייע לו להוציא את שאיפותיו לפועל ולטהר את כל מעשיו עד האחרון שבהם.

בכל זאת נמשיך להשתמש בהקבלה של המיחזור, אולי הדבר יועיל לנו כדי להבין את גודל החסד שקיבלנו. במה כוחו של המיחזור גדול? הוא מפיק מהרע עצמו את הטוב. מסכנת הזיהום את האנרגיה לסביבה.

אף התשובה כך היא. אותו מעשה עצמו, שהיה אסור ומסוכן, שהכתים את נשמתו של היהודי והעכיר את מעמדו – מאותו מעשה מסוגל האדם להפיק טובה וברכה.

כיצד? ההסבר פשוט: תהליך התשובה שבוצע לימד את היהודי לזהות את הכוחות הדומיננטיים בנפשו ולעמוד על טיבם. משהכיר בהם יוכל לרתום אותם לעשיית הטוב, לנצל את נטיותיו הטבעיות וזוהי ההשפעה המידית.

אבל ההשפעות הסגוליות גדולות ממנה ומרחיקות לכת: התשובה ממשיכה ללוות את האדם למעלה, עד כיסא הכבוד. היא מתגמלת אותו בשכר רב ומעלה אותו לדרגות שלא הגיע עדיהן קודם החטא. אלו הם דבריו המפורסמים של הרמב"ם: "גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה..." הלכה פסוקה היא העושה תשובה מאהבה – זדונות נהפכות לו לזכויות, עוונות וחטאים עוברים מטור החובה לטור ההטבה. בכוח התשובה הם נזקפים לזכותנו. מעפר נוצר זהב, ממצבורי הרפש – יהלומים. האין זה פלא של ממש?

כה פירש אחד מגאוני המוסר את נוסח תפילת נעילה: אין קץ לניחוח אשמותינו" – מי יודע מהו ריח הניחוח שעולה לפני ה' מאשמותינו ומחטאותינו, המתמרקים באהבה מידי שנה בשנה...

ונאחל לעם היושב בציון שנה טובה ומבורכת ופרנסה טובה.

חג שמח, דודיק אזולאי, סגן ראש העיר.

 
בניית אתריםבניית אתרים 

© כל הזכויות שמורות ל"עיתון כוכב הצפון" טבריה, רח' הגליל 1, ת.ד 196 טבריה.