משפטים>משרד עו"ד לילך שייך - התמחות בדיני משפחה ונזיקין>סירוב למתן צו אימוץ ללא הסכמת אב שזהותו אינה ידועה>

 

הבעיות המשפטיות והמוסריות העולות מהליך של אימוץ תפסו להם כבר מספר לא מבוטל של פעמים כותרות נרחבות. תינוקות המריבה צדים את עינינו מדי פעם בפעם בתקשורת ומותירים אותנו בדילמה מוסרית קשה כמשפט שלמה. סוגיה מעניינת בנושא זה נידונה בסוף שנת 2004 בפני בית המשפט לענייני משפחה בירושלים. במקרה זה נולד תינוק לאישה לא נשואה והיא ביקשה למוסרו לאימוץ. מחלקת הרווחה עתרה למתן צו אימוץ על פי החוק. בעתירתה הוברר כי זהותו של האב אינה ידועה אם כי יש בידי מחלקת הרווחה פרטים העשויים לעזור באיתורו. מחלקת הרווחה טענה באמצעות בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה כי גם כאשר ידועים פרטים העשויים לאפשר איתורו של האב אין היא מחויבת לאתרו. הנימוק שניתן היה חובת הסודיות המוטלת על פקידת הסעד לחוק האימוץ לשמור בסוד דברים שאמרה לה האם וזכותה של האם שלא לחשוף את זהותו של אבי הקטין. בסופו של דבר התברר שהשאלה האמיתית העומדת לדיון היא האם רשאי בית המשפט להכריז על הקטין כבר אימוץ, תוך התעלמות מפרטים שהובאו לידיעתו והמאפשרים, באופן סביר, לאתר את האב. במקרה זה היה לאם קשר עם האב לאחר שנכנסה להריון ולטענתה היא ניסתה לשתף את האב אך הוא לא האמין לה, שכן דבר ההריון לא היה ודאי עדיין. בהמשך, כשדבר ההריון הפך ודאי לא שיתפה האם את האב בעניין משום שחששה שהוא יטען שההריון מגבר אחר וישמיצה בפני חבריו. האם סירבה למסור פרטים מזהים לגבי האב כגון היותו רווק/נשוי ממוצא פלוני, גיל וכיוצא באלה. בית המשפט מתייחס בהחלטתו למספר שאלות: זכות האב לדעת על ילדו ולהביע דעתו בקשר לאימוץ, זכותו של אדם לדעת מי אביו, סירוב האם לגלות את זהות האב, חשיבות זיהוי האב לצרכים רפואיים ובראש ובראשונה מותח ביקורת קשה על טענות מחלקת הרווחה לאחר שהיא דוחה את הצעתו לפרסם מודעה בעיתון הקוראת לאב להזדהות בפני מחלקת הרווחה. לדבריו המדינה ניסתה "לעגל פינות" ולשכנע אותו להתעלם מעובדות חשובות היכולות לסייע באיתור האב. מדובר בתינוק בן חמשה חודשים שזכות אביו לדעת בודאות על קיומו וזכותו במקביל לדעת מיהו אביו. השופט אלבז מציין כי אילו רצה האב להתעניין בגורל האישה והתינוק לא יכול היה לעשות כן משום שלא ידע כי נולד לו בן. אף אם נכונה טענת האם בדבר חששה מפני האב, קובע בית המשפט, אין זו סיבה מספקת לבקש מבית המשפט להתעלם מעובדות המצויות בפניו. "חומרה רבה יש לניסיון זה כאשר הוא בא מטעם מי שמייצג את היועץ המשפטי לממשלה". השופט מתייחס לכך שחלפו 30 שנים מאז ניתנה פסיקה קודמת המאפשרת מתן צו אימוץ ללא קבלת אישור האב הביולוגי ומאז השתנו המוסכמות החברתיות ואין התייחסות חברתית דומה להריון מחוץ לנישואין. פסיקתו של השופט הושפעה במיוחד מפרשת "תינוק המריבה" שהתפרסמה כחצי שנה קודם לכן, בה אישה מסרה לאימוץ תינוק, אבל כשנודע לאב על קיומו הוא סירב לוותר עליו ועתר לבית המשפט לקחת את הפעוט מהמשפחה שאימצה אותו. פסיקתו של בית המשפט מהווה בעניין זה תקדים חדשני המאיר את המושג המשפטי "טובת הילד". בית המשפט ציין בעניין זה כי "הלקוח" של פקידת הסעד הוא הילד ולא האם. כמו כן קבע כי אין לשלול אפשרות היפותטית שהאב אינו בחיים משום שנפל במלחמה או בפעולת טרור וזכותם של הוריו לדעת על קיומו של נכד ממנו, בייחוד אם האב לא יוכל להביא עוד ילדים לעולם מסיבה כלשהי. הפסיקה התקדימית של בית המשפט מעוררת אפשרות לתביעות כספיות נזיקיות כנגד המדינה במקרים בהם ילדים נמסרו לאימוץ ללא יידוע אביהם הביולוגי ולחילופין קבלת הסכמתו. כמובן, כל מקרה לגופו.

מדור זה מהווה שירות לציבור ונועד להעשרת הציבור ולהרחבת אופקיו בתחום דיני המשפחה. אין האמור במדור זה מהווה תחליף לייעוץ או ייצוג משפטי הולם ואין לראות באמור בו ייעוץ או ייצוג משפטי אישי מכל סוג שהוא אשר עליכם לקבל מעו"ד לפי עובדותיו ונסיבותיו של כל מקרה. כל העושה שימוש במידע עושה זאת על אחריותו בלבד. 

לקבלת תשובות לשאלות עקרוניות פנו לאימל: haimstar@spotnik.co.il או למשרדינו ברחוב אלחדיף 11 בטבריה טל: 6717301 - 04

 
בניית אתריםבניית אתרים 

© כל הזכויות שמורות ל"עיתון כוכב הצפון" טבריה, רח' הגליל 1, ת.ד 196 טבריה.