הפינה המשפטית
מאת: עו"ד נועם פנחס
 
תאונות דרכים -פגע וברח לכתבה
 עשרת הדיברות לנפגע עבודה - לכתבה
 
 
 





בקרו באתר האינטרנט
החדש של הישוב
פוריה עילית. לאתר. 

כוכב הצפון, גיליון 2423, 14.2.20

חיים חליוה

 

בגין אמר שיששופטים בירושלים. אז אמר! בזמן אחר, בתקופה אחרת, בנורמות אחרות, עם אנשים בעלי ערכים אחרים. זה היה נכון בימיו של שמגר.

כיום, לצערי, למשפטנים רבים קשה האמירה "יש שופטים בירושלים". מאז הגיע השופט אהרון ברק לכס השיפוט, סגנו של אלוהים עלי אדמות, טען "הכל שפיט", וביקש להרחיב את "שיקול הדעת השיפוטי" עד אין קץ, התחושה היא שאין כללים ברורים, נעלמה הודאות המשפטית ודיין הישר בעיניו יעשה. כך עם הזמן התגבשה לה תחושה של ריחוק בית המשפט העליון מרצון העם. כללים חדים וברורים לא כובלים עוד את השופט שבא לכס השיפוט עם השקפת עולם ונסיבות חיים שעיצבו את אישיותו ועל כך תוסיפו את העובדה שהוא נדרש ליישר קו עם המערכת המשפטית שמחפשת את דומיה, אלו שיישרו עמה קו. התוצאה היא שהשופטים משחקים תפקיד אלוהים חיים על כס השיפוט כי בהעדר קבילה על שיקול דעתם אין בלתם והתחושה בציבור הולכת ונעשית קשה, כי גם אם הציבור לא יודע לשים את האצבע ולהורות במדויק מה לא בסדר, האמת שנחשפת מעת לעת המציגה את השופטים כאנשים בשר ודם בעלי אינטרסים, אג'נדה ואמונות שמשפיעות על התוצאה, מקלקלת את אווירת האלוהות שהתגבשה בעשרים שנה האחרונות ביתר שאת ומשאירה את הציבור עם חוסר אמון משווע במערכת המשפט.


מאז שהחל התהליך הזה, אותו השריש השופט בדימוס, אהרון ברק, סגנו של אלוהים כאמור, היו שאמרו שיהא זה רק שאלה של זמן עד שזה יתפוצץ לשופטים בירושלים בפרצוף. אני מאמין שזה כבר קורה. תהליך של אבסורד מתמשך בהחלטות הזויות, שאינן משקפות כללי דין חדים וצמצום שיקול הדעת השיפוטי במתווה החוק אותו חוקקו המחוקקים, אותם בחרנו, מוביל לתוצאה עגומה לפיה היבא יזבק מאושרת כחברת כנסת בעוד יהודים בעלי אג'נדה קיצונית נדחקים מחוץ למשחק הפוליטי. 


שופטי העליון מנותקים מהעם ומשקפים את דעותיהם הפוליטיות ולא את החוק ככתבו וכלשונו, הם מקבלים החלטות ופסקי דין הפוגעים בציבור ובמדינה ומחייבים את העם לחיות על פי רצונם ואמונתם ולא לפי המשחק הדמוקרטי שהכלל בו הוא "הרוב קובע". התוצאה האבסורדית מובילה אותנו לחיות עם מחוקקים שונאי יהודים המוכנים להלל רוצחי יהודים ולפגוע בחיילי צה"ל. מישהו או משהו חייב לעצור את האיוולת ולהחזיר שפיות וודאות לעולמנו המשפטי. אחרי הכל, אנחנו לא בוחרים את השופטים, כי אם את המחוקקים.


מעציב לא פחות ששיקולים של אגו אישי נכנסים לתמונה, כי נדמה שהשופטים בעליון מחפשים את ההכרה הבינלאומית בפסקי הדין שלהם, משל "ראו אנו הנאורים מכל אומות העולם", אך בדרך לצערנו הם רומסים ברגל גסה את רצון הרוב של בני עמם, מאבדים כל תחושה של פטריוטיות למדינה ששמה אותם על כס השיפוט, הכל תמורת תעודה וירטואלית לשוויון זכויות אזרח בעיני הגויים.


מעציב אותי מאוד הניתוק שקיים בין שופטי ישראל לבין עם ישראל. כמה חבל!



אהוד אולמרט מתבוסס בזבל של עצמו
אהוד אולמרט, שהורשע בעבירות חמורות, מנסה לייצר שיח אחר ולהשכיח מהציבור את העבר, בו חטא לציבור מתוקף תפקידו כראש עיר וכראש ממשלה בישראל. אהוד אולמרט הגיע לראשות העיר ירושלים אחרי כהונתו של אחד מגדולי ראשי הערים לדורותיהם בירושלים, טדי קולק, בן קיבוץ עין-גב במקור, אגב.


כיום הוא יושב עם אבו מאזן, אחד משונאי ישראל וחבריו ברשות הפלשתינאית ומדבר כאילו הוא שכח שמעמדו מזמן אינו מעמדו או שכח שאין לו בכלל יכולת להשפיע על מישהו חוץ מחברו בני גנץ, שמהר מאוד החל מתנער ממנו לאחר שחיבק אותו, כי הוא מבין את פוטנציאל הפגיעה עקב חיבוקו אחרי שמנגד כל מה שהיה לו לומר לציבור הוא "רק לא ביבי המושחת עם כתבי האישום". לא שכחנו, אולמרט אינו אדם שנפל בתפקידו בעבירת צווארון לבן קלה. גזר הדין שלו שיקף את החומרה: האיש שהיה ראש ממשלה בישראל ישב שנתיים בכלא על פרשת שוחד שכרוכה בקבלת מעטפות של כסף.  


מה שמרגיז לא פחות זה שהתקשורת הישראלית הארצית מצד אחד מחבקת את אולמרט ומעניקה לו שטחי פרסום נרחבים ומצד שני לא מפסיקה לשפוך קיתונות של רותחין על בנימין נתניהו שאין בכלל מה להשוות בין הטענות כלפיו לטענות שנטענו כלפי אולמרט, לא סיגרים ושמפניה ודיבור עם עיתונאי לסיקור חיובי, שמקובל בכל העולם כדבר לגיטימי ומעורר מחלוקת בין משפטנים אם הדבר בכלל יכול להגיע לרף פלילי, לבין האשמות בדבר קבלת מעטפות של כסף. ומצד שני, אם תאמרו שדין פרוטה כדין מאה, מקומם הדבר כפל כפליים, כי אז היה מקום לכך שברור וחד יהיה הדבר, שהתקשורת הארצית תוקיע כל דיווח לגבי אדם שהורשע בעבירות חמורות כמו אולמרט והוגש נגדו כתב אישום בזמן שכיהן ראש ממשלה ואף תבקר חריפות כל קשר בינו לבין בני גנץ. הצביעות היא החטא הנורא מכל. לפחות תהיו עקביים.



הייתי שם היה רגוע ושקט
ביקרתי בבניין עיריית טבריה השבוע. פחות רעש, יותר מעשים. היה שקט, אבל אנשים עבדו. נמסר לי שראש העיר הממונה, מוני מעתוק, מנהל ישיבות עבודה באופן מקצועי וענייני, מאוד ממוקד והוא אט אט מפעיל את המערכות ומקדם עניינים, מגיע ללשכת ראש העיר, עובד מהבוקר עד שעות הערב המאוחרות ולעיתים אף ישן בלילה בעיר: "זה נראה מאוד מבטיח ומקצועי בהשוואה למה שהיה", מסר לכתבנו עובד עירייה בכיר המשתתף בישיבות מנהלי האגפים והבכירים. אז שיישאר שקט ורגוע ועם מלא עשייה. טבריה זקוקה וראויה לכך. שבת שלום.

סה"כ 0 תגובות לכתבה זו
מייל אדום לשליחת חדשות
 
לוח נדל"ן בבנייה
 
שבת, 08 אוגוסט2020
Wאבגדהוש
3126272829303101
3202030405060708
3309101112131415
3416171819202122
3523242526272829
3630310102030405
הבא
הקודם
בניית אתריםבניית אתרים 

© כל הזכויות שמורות ל"עיתון כוכב הצפון" טבריה, רח' הגליל 1, ת.ד 196 טבריה.