כוכב הצפון, גיליון 2394, 12.7.19

חיים חליוה

נעמי שמר ז"ל, שכנתנו המיתולוגית והאגדית מקיבוץ כנרת, השאירה לנו במורשת שיריה את השיר הידוע "החגיגה נגמרת". באופן לא מפתיע, אך מצער, המילים מתחברות כחוט שזור לבגד בכל הקשור לקורה בעירנו טבריה בימים אלו.  
רק 257 ימים ימלאו לחברי מועצת העיר שנבחרו "חדש" ונראה כי יסיימו את כהונתם כחברי מועצת העיר. את שאר 1,568 הימים, הם יאלצו לראות מחוץ למגרש הפוליטי. אני מניח, בהכירי אותם, כי הם לא ינוח וימשיכו לשרת את הציבור שלהם עד לבחירות הבאות. 
ואילו ראש העירייה שנבחר בקול תרועה גדול, נראה לעת הזו, כי יאלץ לעזוב את תפקידו אחרי 271 ימים בלבד, עם הזנב בין הרגליים ורגליים נגררות במסדרונות בתי המשפט. 
זו תירשם בהיסטוריה של מדינת ישראל כקדנציה הקצרה ביותר, שאליה נבחר ראש עירייה בישראל. היה בידיו של ראש העירייה לחולל מהפכה של ממש בעיר טבריה, הציבור נתן לו את הכוח, אך הוא לא ידע להביא את הבשורה בשל אישיותו המשתלחת והאלוהיזציה, שיצר לדמותו בקרב אוהדיו. כמה קשה לאוהדיו להבין שהאל שסגדו לו התברר כלא אחרת מבשר ודם, כזה שרחוקה ממנו הצניעות ומלאה בו היהירות. לטעמי הוא נכשל כישלון חרוץ בניהול העיר ובמיוחד בניהול האנושי, בדרך הוא הכשיל את העיר כולה ותושביה. יותר מכל לרבים מתושבי העיר יש תחושת בגידה ותקיעת סכין בגבם. גם הם ציפו והאמינו בחלום שמכר להם ראש העירייה, על כך כבר נאמר, כגודל הציפיות כך גודל האכזבות והציבור המאוכזב והנבגד נשמע ונראה בכל העיר.
מערכת העיתון "כוכב הצפון" מצאה לנכון להקדיש לך אדוני ראש העירייה את השיר ובמיוחד את מילותיו. 
ואני מודה בגלוי, בניגוד למה שחלקכם חושבים, באמת כואב לי מה שקרה עם ראש העירייה ועל מה שיקרה לעיר, רבים שכחו שאני זה שכתבתי באותיות קידוש לבנה "עוד קצת ש"ס ואבדנו", אך מאז החכמתי, התבגרתי והבנתי אחרי 40 שנה כאן שתהליכים פוליטיים דורשים ראייה מלמעלה על הדרך הנכונה להשיג את התוצאה והדרך עוברת קודם כל בהבנה, שלא "כל הנוצץ זהב הוא" ולא "כל הרועש יודע לעשות". הפסדנו, החמצנו, התאכזבנו, פספסנו ואנחנו נשלם מחיר יקר. ואתה ראש העיר, אל תזרוק את האשמה על חברי המועצה. אתה ורק אתה נבחרת להנהיג את העיר ולא להיות הנהג של העיר. אתה בהבל פיך יכולת לחבר ולפרק הכל ובהבל פיך הרסת כל חלקה טובה וכל יד מושטת לעברך. בחרת בלפרק ולקלס ולגדף! עכשיו הגיע רגע התשלום. רגע עצוב גם לי.   

"החגיגה נגמרת"

מילים ולחן, נעמי שמר
ולפעמים החגיגה נגמרת 
כיבוי אורות החצוצרה אומרת 
שלום לכינורות 
אשמורת תיכונה נושקת לשלישית - 
לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית. 

לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב 
לשיר אותו בכח, לשיר אותו בכאב 
לשמוע חלילים ברוח החופשית 
ולהתחיל מבראשית....
גם אצלך החגיגה נגמרת 
ובחצות הביתה את הדרך 
קשה לך למצוא 
מתוך החשכה אנחנו מבקשים - 
לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית.

ולכם תושבי טבריה, עברנו רבות, מאז הפרעות ב-48 ועד היום. אם תכפה עלינו וועדה קרואה, אנחנו נעבור גם את זה. אולי עדיף כך?! הכל בחיים מסתבר לטובה. לכן, בוא נקום כולנו כל בוקר מחדש עם שיר חדש בלב ונתחיל מבראשית ונחפש לא אחר הקוסם, אלא אחר האדם. נקים לנו בטבריה חברה טובה יותר מהקיימת, נדרוש שיח ענייני ומכובד, נלמד ונשכיל מהטעויות, נקדם שיח תרבותי, שיח מכובד ומכבד, חברה המקדשת את אמרתו המבריקה של רבי עקיבא "ואהבת לרעך כמוך". בואו נהפוך את הכישלון להצלחה, בואו ביחד, נקום מחר בבוקר ובכל בוקר, נתחיל מבראשית עם שיר חדש בלב.

לעניות דעתי, זה גמור וזה נגמר! הסאגה הזו מאחורינו, התקופה המביישת הזו גם היא מאחורינו, אולי יישארו המשקעים, בואו נשתדל למחול ולסלוח ולמחוק גם אותם. לא ניתן למחוק את 257 הימים האחרונים מבין דפי ההיסטוריה, אך ניתן לשאוף לטובים מהם! קדנציה זו אכן תיזכר כתקלה בהיסטוריה של העיר טבריה. כמה חבל! זה יכול היה להיות אחרת.