כוכב הצפון, גיליון 2377, 8.3.19

יוסי בן חמו

"עירוני טבריה" היא קבוצת הכדורגל העירונית. בהערכה גסה, לדעתי, יש כעשרת אלפים איש המתעניינים בקבוצת הכדורגל באופן כזה או אחר, תושבי טבריה או טבריינים לשעבר ואפילו "חוצניקים", כאלה שלא שוכחים את דור הזהב של הכדורגל הטברייני, אי שם בשנות ה-80.

בשנת 2006 חזרה להתקיים הקבוצה הטבריינית, במתכונת עירונית. רוב תקציבה של הקבוצה מגיע דרך סעיף התמיכות בתקציב העירוני, כלומר הקבוצה מתוקצבת דרך עיריית טבריה, לצער כולם. אם הייתה אופציה תקציבית אחרת, כל בר דעת היה בוחר בה לתקצוב קבוצת הכדורגל, אך הקבוצה מתוקצבת מהעירייה הגרעונית שלנו, מה שגורם שנה בשנה לעיכוב משכורות השחקנים במהלך השנה.

הספירה הנוכחית של חוב המשכורות עומדת על 2 ו30%. זה מה שחייבים, נכון לכתיבת שורות אלו, לשחקני הקבוצה ומאמני מחלקות הנוער, שמאיימים לשבות החל מראשון הקרוב, אם לא ישולמו משכורותיהם.

בישיבת המועצה שהתקיימה בשלישי האחרון, העליתי הצעה להעביר מקדמה, המקסימלית שניתן, 50% במתכונת חודש בחודשו (1/12), על מנת שהקבוצה תקבל מעט אויר לנשימה, במובן הכלכלי. לצערי בחר ראש העיר שלא להעלות את הנושא להצבעה ומשך הצעה זו בטענה כי בעת הנוכחית – אין תקציב לכדורגל.

כשהגיע הדיון אודות מסגרות האשראי, קמו ונזדעקו אנשיו של רון אודות שכר עובדי העירייה, לא ראיתי איש מהם דואג לשחקני הקבוצה, שגם הם מקבלים שכר דרך העירייה. עצוב.

ההנאות הקטנות של החיים

אחת מתלמידותיי בעבר סיימה השבוע מכינה קדם-צבאית. כאשר חינכתי כיתה י''ב בשנה שעברה, אחת ממטרותיי הגלויות הייתה לדחוף כמה שיותר מתלמידיי למסגרות המשך ולשירות משמעותי בצה''ל. לא אשקר, נחלתי כישלון בתחום מסגרות ההמשך, כיוון שרק שני תלמידים מתוך 20 הלכו למסגרות המשך. לא קל להוציא תלמידים למסגרות המשך, לשכנע אותם "לבזבז" כמעט שנה מחייהם למען פיתוח האישיות, התנדבות לקהילה ושאר ערכים. השבוע כאמור, סיימה אחת מתלמידותיי מכינה קדם-צבאית, וכשהתעניינתי איך היה, השיבה בזו הלשון: "היה מטורף, חוויתי ומהנה. קשה, אבל למדנו וצמחנו. בקיצור, אחת התקופות, והבחירה הכי טובה שעשיתי בחיים".

שורה תחתונה: בני נוער, לכול למסגרות המשך. ואם יש לכם ספקות, תשמעו מבעלת הניסיון. זה שווה את זה. בשבילכם.

שבת שלום, יוסי בן חמו, חבר מועצת העיר