הפינה המשפטית
מאת: עו"ד נועם פנחס
 
תאונות דרכים -פגע וברח לכתבה
 עשרת הדיברות לנפגע עבודה - לכתבה
 
 
 





בקרו באתר האינטרנט
החדש של הישוב
פוריה עילית. לאתר. 
חדשות טבריה>
"אל עבר האור"

כוכב הצפון, גיליון 2364, 7.12.18

 

סיפרה וסיפורה של אתי רוח על רשל אימנו. בפתח דבריה כתבה אתי רוח כך: "סיפור משפחתי ובמרכזו סיפור חייה של אימי החושף את המציאות ואת החיים בקהילה היהודית של טבריה מראשית המאה הקודמת.

ברקע הסיפור - דמויות ססגוניות שאפיינו את התקופה, אהבות, שמחות ועצב, יחסי יהודים וערבים בעיר ואירועים היסטוריים שהתרחשו באותן שנים. כל הדמויות, המקומות והאירועים המצויינים בספר - אמת!

סיפור חייה של רשל אימי, שהאור שליווה את גישתה האופטימית לחיים, המשיך ללוותה עד לרגעי הסתלקותה מן העולם. לאור הייתה משמעות נוספת לקראת סוף ימיה. התחלתי לשמוע את סיפור חייה ולכתוב אותו כשהייתה קרובה לגיל תשעים, צלולה לחלוטין ושופעת בסיפורי זיכרונות. אימי רשל, בת לדור שלישי בארץ, בטבריה. המסורת והערכים אותם ינקה ממשפחתה, היו לה לגאווה. בזכות זיכרונה החד יכלה לספר בפרטי פרטים על ילדותה, על בית אביה, על חיי היום יום, על הלימודים, על החגים, על המנהגים, על השירים, על היחסים בין בני המשפחה ועל אירועים היסטוריים שהתרחשו בישראל ובטבריה באותם הימים. סיפוריהם של אנשי טבריה, מנהגיהם ותנאי חייהם שזורים לאורך סיפוריה. אימי ניחנה בכישרון סיפורי נדיר. הייתה אוצר בלום של חוכמת חיים וידעה לשלב בסיפוריה פתגמים, משלים, ברכות ועצות לחיים. הפתגמים והמשלים מובאים בספר בערבית, כפי שהיא שמעה אותם בילדותה.

חייה של אימי לא היו קלים, אך היא תמיד מצאה את הדרך אל האור שבקצה המנהרה. תמיד הרוותה את צימאונה בחצי הכוס המלאה. תמיד חזרה ואמרה:

"עוד לא אבדה תקוותנו, צריך לקוות לטוב, אללה בּיבּעַתו (אלוהים ישלח אותו), איך שלא יהיה לַאזֶם דַלנָה נידחַק (תמיד אנו צריכים להמשיך לצחוק)" .

אימי הייתה מלאת כוח ועוצמה. גם ברגעיה הקשים, כשהיא ישובה בכיסא גלגלים, נהגה לזקוף קומתה ולהודות לאל על כי שָפַר חלקה. היא נהגה לחזור ולצטט משפט שלמדה מאימה: "קַטֶר כֵיר אללה, עלי עַתַאק ווּרַאדַאק" (תודה לאל על מה שנתן לך וסיפק לך).

התחלתי להעלות על הכתב את רוב הסיפורים ששמעתי מאימי רק לאחר פרישתי מהעבודה בשנת 2002. עד אז לא הכרתי אותה לעומק ולא הכרתי את סיפורי חייהם של בני משפחתה. כשהיינו צעירים לא היו בינינו יחסי קרבה ופתיחות שאפשרו לנו לדבר עם הורינו על נושאים אישיים. שאלות רבות ששאלתי את אימי על הוריה ועל חייהם נותרו אז ללא מענה.

הקורס הראשון בו השתתפתי לאחר פרישתי מהעבודה, היה בנושא 'כתיבת סיפורי חיים'. הקורס סלל בפניי את תחילת הדרך לכתיבת הספר. באחד הימים במסגרת תרגיל של כתיבת ריאיון, קיבלתי משימה לבחור אדם כלשהו ולראיין אותו.

חשבתי שיהיה בעבורי אתגר גדול לראיין את אימי. הגעתי עם דף מוכן של שאלות אישיות שמעולם לא שאלתי אותה קודם. להפתעתי היא נענתה ושיתפה פעולה. רק אז היא נאותה לחשוף לראשונה פרטים אישיים מעברה. כך התחלתי להעלות על הכתב את סיפור חייה לפרטיו. מאותו יום והלאה התחיל שיתוף פעולה פורה בינינו. סקרנותי הלכה וגברה. הסיפורים ששמעתי ממנה היו לי כמזון לרעַב שהתעורר בי, הרעב לדעת עוד ועוד על העבר.

מין נַאקַאר אַסלוֺ, לַא אַסַאלַאן לַהו (מי שמתכחש לשורשיו, אין לו שורשים)           

עשר השנים האחרונות לחייה של אימי היו קשות במיוחד. בזמן ההוא היא כבר לא יכלה ללכת בכוחות עצמה. בהתחלה נעזרה בהליכון ולאחר מכן הייתה מרותקת לכיסא גלגלים ונזקקה למטפלת קבועה. במשך השנים הללו כמעט ולא יצאה מביתה.

לאימי התפנה זמן רב. היא ישבה שעות כשהיא עסוקה בנבירה בעומק זיכרונותיה. דווקא בשעות רבות אלה כשהיא יושבת על כיסא גלגלים, התחדדו תאים במוחה והפכו למעיין פורה של זיכרונות. אני והיא מילאנו את תפקיד הפרה והעגל. אימי שִחררה מעליה את משא הזיכרונות ואני גמעתי בצמא את סיפוריה. כך יצאנו שתינו נשכרות.

כבר בתחילת הדרך הייתי מודעת לעובדה שהחשיפה לעומק תביא את שתינו למקומות שהיו חבויים לאורך שנים במטרה להסתירם. הגעתי לתובנה שהגיע הזמן לשחרר את כובד המעמסה. חלק מהזיכרונות שעלו במוחה העבירה אימי גם למטפלות שלה והן העבירו את 'הסיפורים' אליי, אך היא תמיד חיכתה בציפייה לביקוריי. במוחה תמיד היה מוכן עוד זיכרון. "אתי, בואי אספר לך עוד סיפור שלא סיפרתי"! כך הייתה מקדמת את פניי. בדרך כלל, גם אני הגעתי עם רשימת שאלות נוספות וכך השלמנו ביחד עוד חלקים מהפאזל של התמונה המשפחתית. רציתי להספיק עוד ועוד משום שהרגשתי ששעון החול שלה הולך ואוזל

נרגשת ומהוססת התחלתי את צעדיי הראשונים. מצד אחד סקרנות ומצד שני הרגשת מחויבות. ידעתי שאם לא אעשה זאת, אוצר שלם של מידע יירד לטמיון ואיש לא יוכל לדעת מה היה! התמקדתי בעיקר במידע שסיפקה לי אימי, על בני משפחתה, על ילדותה ונעוריה בטבריה ועל נישואיה לאבי

הוספתי גם מידע על התקופה ועל אישים חשובים שפעלו באותה עת. החומרים בספר הינם שילוב של ראיונות, מידע היסטורי וגם סיפורים ושירים פרי דמיוני.

בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך של עלייה בתוחלת החיים המלווה לעיתים  בירידה תלולה באיכות החיים. פרקים אחדים הקדשתי לשנותיה האחרונות של אימי בשל התובנות הרבות שעלו ממנה לקראת סוף דרכה. הספר מחולק לשלושה  חלקים. במרכז החלק הראשון סיפורה של אימי בשילוב סיפוריהם של בני משפחתה מהמעגל הראשון, הוריה, אחיה וילדיה. בחלק השני סיפוריהם של בני המשפחה המורחבת, סבים וסבתות, דודים ודודות שגם להם היה חלק חשוב בסיפור חייה. בחלק השלישי, נספחים, שישלימו וישפכו אור על חלק מהאירועים שהתרחשו באותה תקופה ועל חלק מהדמויות שפעלו אז.

ביום ראשון 9.12.18 בשעה 18:00 תציג הסופרת, אתי רוח, את ספרה במרכז הורדוס מוזיאון ומרכז מבקרים למורשת העיר טבריה, שם תפרוש ותספר איך נעשתה עבודת הכתיבה איסוף החומר והעריכה.

בנימה אישית אומר כי התרגשתי מאוד עת נחשפתי לראשונה לתמונתו של האיש שעל שמו אני קרוי, חיים חליוה ז"ל חייל שנהרג בכיבוש חיפה והוא לי בן משפחה. מכאן אתם לבטח מבינים כי הסופרת היא בת משפחה קרובה שלי. בילדותי זכורות לי הדודה חנה והדודה ראשל שהיו מגיעות דרך קבע לביתנו פעמיים בשבוע. כל הכבוד על הספר המספר סיפור מדהים על משפחה טבריינית מהוותיקות שגרו כאן עוד בטרם קמה המדינה היגרו לסלוניקי וחזרו ארצה. ספר מעניין, ערוך לעילא ולעילא ומובא בפשטות מדהימה סיפורים אוטנטיים

 

סה"כ 0 תגובות לכתבה זו
כולה זוהרת
סיפורים רבים קורעי לב מגיעים אל שולחני, אך הסיפור הבא שייך לבחורה צעירה בת 18, חדורת מטרה ומלאת מוטיבציה ואנרגיות חיוביות, שהספיקה לעבור בתקופת חיים קצרה, מה שלפעמים עוברים אנשים בחיים שלמים. היא משאירה אותי עם המסר ששום דבר לא עומד בפני כוח הרצון וכי החצייה של אתגרים גדולים, בסופו של דבר, תלויה, כמו תמיד, בכוחות הנפש. קרא עוד...
מגן תל חי הוענק למשפחות הדר וגולדין מתי יגבר האומץ של מורשת טרומפלדור על ההססנות העכשווית וישובו בנים הביתה?
כמידי שנה בי"א אדר, מקיימת תנועת בית"ר טקס לזכרם של גיבורי תל חי. השנה העניקה התנועה את 'מגן תל חי' למשפחותיהם של סגן הדר גולדין ואורון שאול ז"ל, שנחטפו במהלך מבצע צוק איתן וגופתם מצויה עדיין בידי החמאס. תנועת בית"ר בחרה במשפחות גולדין ושאול בזכות מאבקם העיקש להפעלת לחץ על חמאס מבלי לוותר ולהתקפל בפני ארגון הטרור ומבלי להיענות לדרישת שחרור מחבלים תמורת בנם, שיביאו לפיגועים נוספים.
כבוד לטבריה - החייל סמ"ר יקיר אבוטבול נבחר כמצטיין זירת ים סוף
סמ"ר יקיר אבוטבול, תושב העיר טבריה, המשרת כמפקד מעבדת מערכות נשק, בבסיס זרוע הים, הנמצאת בעיר אילת ואשר תפקידה להגן על זירת ים סוף, נבחר להיות ממצטייני זירת ים סוף. קרא עוד...
כן, כן זהו שבוע הגאווה לטבריה - שיר כהן הטבריינית זכתה השבוע בקיקבוקס לבוגרים
שיר כהן מטבריה, תלמידתו של יורם בן שמעון, ממרכז הלחימה פירסט, זכתה השבוע באליפות ישראל בקיקבוקס לבוגרים, כשניצחה את האלופה המכהנת. קרא עוד..
משלוח מנות - בננות
קבוצת צמח מפעלים ומשקי עמק הירדן, אשר מאמצים את המחלקה לשיקום גריאטרי במרכז הרפואי פדה - פוריה, חגגו את חג פורים עם המטופלים. הקבוצה מאמצת מזה כשנה את המחלקה לשיקום גריאטרי במרכז הרפואי פדה - פוריה. קרא עוד..
פתיחת מרכז יום לקשיש
יום ג' הקרוב ה-26.3.19 בין השעות 9:00-12:00 פתיחה של מרכז יום לאוכלוסיית הגיל השלישי היא אירוע מיוחד, במציאות בה מסגרות לקשישים נסגרות וכמות המקומות אשר נותנים מענה לאוכלוסיית הקשישים הולכת ויורדת.
עיתון כוכב הצפון בפייסבוק
עיתון כוכב הצפון עלה לפייסבוק, רוצים לנהל דיאלוגים עם עוד מגיבים, כנסו לפייסבוק של כוכב הצפון.
מייל אדום לשליחת חדשות
 
לוח נדל"ן בבנייה
 
יום שלישי, 26 מרץ2019
Wאבגדהוש
924252627280102
1003040506070809
1110111213141516
1217181920212223
1324252627282930
1431010203040506
הבא
הקודם
בניית אתריםבניית אתרים 

© כל הזכויות שמורות ל"עיתון כוכב הצפון" טבריה, רח' הגליל 1, ת.ד 196 טבריה.