כוכב  הצפון | גיליון 2353 |  7.9.18

מאת: מיכאל לרר

חודש פורה ועשיר באירועים עבר על טבריה. פרישות, חיבורים, חשיפות והכרזות למיניהן יצרו תמונה שמעטים חשבו עליה. המפה הפוליטית בעיר לא ברורה יותר מאי פעם. אבל שעת השין קרבה ומתקתקת.

לפני 9 חודשים בדיוק, בטורי הראשון, ביקשתי לעשות חשבון נפש ולהבין כיצד טבריה הגיע למצבה העגום. מאז היו כאלה שניסו לשכנע אותי אחרת, אפילו הוציא שלטים שמתארים טבריה מקסימה עם עתיד נוצץ. מאז חברתי לאנשים שגרמו לי להבין שזה אפשרי, אבל גם הצליחו לנפץ לי את האשליה.

היו אלה 9 חודשים נורא עמוסים ובעיקר מלמדים. למדתי על העיר שבה גדלתי דברים שלא חלמתי. למדתי מה צריך לעשות ואיך לעשות. מה אפשר לעשות ואי אפשר. מאיפה צריך להתחיל ומי מונע מדברים לקרות. היום יותר מתמיד אני מרשה לעצמי לומר - טבריה יכולה להשתנות אבל זה לא יהיה קל.

זה תלוי בכל כך הרבה גורמים אבל בראש ובראשונה בהנהגה נכונה. טבריה צריכה הנהגה שלא מפחדת מהצל של עצמה. הנהגה שיודעת לרתום אנשים לדרך. הנהגה שיודעת לפרגן ולתמוך אך גם לדרוש. הנהגה נטולת אגו ומלא אמביציה.

טבריה חייבת לשנות כיוון ולחשב מסלול מחדש. אסור לנו, הטבריינים, ליפול שוב לשקרים ולהנפצות. חייבים לבחור אנשים ראויים באמת. צר לי לומר שיש מעטים כאלה בעיר. אך אולי אלה יהיו צדיקים בסדום.

בחודש האחרון מצאתי את עצמי נאבק על שביב התקווה האחרון שיש לי על החיים בעיר. מרגיש לי לפעמים שאני אחרון הדור שלי בעיר. הלוואי שהעיר תדע למשוך צעירים. הלוואי וההנהגה שתגיע פחות תדבר על עצמה ועל יריביה הפוליטיים ויותר על דור ההמשך, על דרכים להחזיר את הצעירים לעיר. הרי בנו תלוי עתיד העיר – אנחנו אלה שנקים עסקים, אלה שנצא לבלות, אלה שנביא ילדים ונגדל אותם – השאלה היא האם זה יהיה בעיר טבריה, בה אנחנו גדלנו או שמה נבחר מקום נעים יותר וראוי יותר.

הפעם, לא נוכל להאשים אף אחד אלא את עצמנו, התושבים, הבחירות האלה יכריעו את גורל העיר אז הגיע הזמן להתייחס לכל העניין ברצינות ולא לשכוח – ב-30 באוקטובר, טבריה תעלה על נתיב חדש - האם זה יהיה נתיב ללא מוצא או נתיב להצלחה, את זה לא בטוח שנדע בשנה הקרובה.

שלכם, מיכאל לרר