כוכב הצפון | גיליון 2349 | 10.8.18

השבוע נתמקד בפסיקה די חדשה שנשתרשה בעת האחרונה, השאלה שנשאלת האם אופניים חשמליים מהווים כלי רכב מנועי לצורך החלת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים? יש לציין כי הדעות חלוקות, ואביא בקצרה מס' פסקי דין הקובעים כי אופניים חשמליים הינם כלי רכב מנועי, ואחרים שאומרים לאו.

בת.א. 23489-01-13 ש.צ. נ' ביטוח ישיר ואח' נשאלה השאלה לעיל ונקבע, כי השאלה בדבר סיווגם של האופניים חשמליים בתיק ספציפי זה איננה "שאלת מיקרו" [EX-POST] בלבד אלא מושפעת גם מ"שאלות מקרו" ומההשלכות אשר תהיינה לכלל הציבור בעניין ההכבדה שתיווצר בסיווג שכזה [EX-ANTE] מבחינת  רישוי, מבחן כשירות, רכישת ביטוח חובה, הטלת נטל כבד על קופת קרנית וכלל הציבור ומתן תמריץ שלילי לתופעה שבעיקרה חיובית שכן היא גורמת לדילול עומסי התנועה והפחתת זיהום אוויר במקומותינו.

המשמעות של סיווג אופניים חשמליים כרכב מנועי כהגדרתו בחוק הפלת"ד תכביד על הציבור הכבדת יתר שאינה רצויה מבחינת מדיניות שיפוטית ראויה ותביא לנזק מצרפי מבחינת זיהום אויר ועומסי תנועה לכלל הציבור.

ראשית נגדיר את הרכיבים להחלת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

"רכב" – כבר נקבע בפסיקה כי בהגדרתו הבסיסית של "רכב" יצטרך בית המשפט למלא תוכן על מנת להגשים את תכליתו של חוק הפיצויים תוך הגמשה לפי שינויים טכנולוגיים (ראו ע"א 5847/96 חברה ישראלית לקירור נ' סובחי) פ"ד נ(3) 819 , להלן: "עניין סובחי".

"הנע בכוח מכני" – המחוקק דרש כוח מכני כזה המניע את הרכב. החוק מבחין בין רכב הנע בכוח פיזי ובין רכב הנע בכוח מכני. בעניין סובחי נקבע כי אין זה משנה אם בשעת המקרה נעשה שימוש בפועל, אלא אפשרות השימוש בכוח מיכני, שניתן היה לעשות ברכב בשעת האירוע.

"על פני הקרקע" – נראה כי מטרת המחוקק הייתה להבדיל את כלי הרכב הנעים על פני הקרקע לאלו הנעים באוויר או במים (או מתחת לקרקע).

"עיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית" – דרישת המחוקק באה לשקף את הסיכון התעבורתי אשר כרוך בתאונת דרכים.

יצוין אפוא, כי עצם הפעלת מנוע האופניים על ידי כוח פיזי (הזזת הדוושות) מראה לנו שהמדובר בכלי תחבורה המונע על ידי כוח פיזי ולא מכני.

ב.ת.א. 43305-07-16 פלוני נ' איי.די איי חברה לביטוח בע"מ, נשאלה אותה השאלה, אך התקבלה תשובה כי אופניים חשמליים מהווים כלי רכב מנועי לכל דבר ועניין, עוד נקבע כי כיום אופניים הנעים בכבישי הארץ בהחלט עונים על ההגדרה (מפיו של כב' השופט אלדד נבו).

מה עוד ציין, כבודו, כי הנעת הפדלים הם פעולה נדירה ונסיעה באמצעות הכוח של האופניים הם הם אלו שמכניסים את האופניים לקטגוריה המדוברת. מה גם נקבע כי ייעודם של האופניים הינם לכשעצמם תחבורה יבשתית ותו לא. (ולא משמשים לכלי משחק של ילדים).

השופט בחן מס' סיטואציות בהן התובע יהא זכאי לפיצוי או לחילופין לאו: א. תאונה עצמית של רוכב אופניים - רוכב האופניים יישאר ללא פיצוי. ב. תאונה בה מעורב אופניים חשמליים וכלי רכב מנועי - תביעה לפי פקודת הנזיקין. ג. אם כלי הרכב הנוסף אינו ידוע - רוכב האופניים יוותר ללא פיצוי. ד. הולך רגל שנפגע מאופניים חשמליים - תביעה של הרוכב כנגד קרנית. ה. רוכב אופניים חשמלי לא ידוע - אין זכות השבה של קרנית.

מכאן יוצא כי הנפגע העיקרי הוא הרוכב והנפגע המשני היא קרנית שתצטרך לשוב לפוגע בתביעת שיבוב מתאימה בהתאם.

יצא כי התביעה בסופו של דבר כנגד חברת הביטוח נדחתה מפאת מורכבותה והיעדר סיווג מתאים של אופניים חשמליים. כל האמור לעיל איננו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ואינו מחייב.

שבת שלום ומבורך. עו"ד ומגשר נועם פרץ.