כוכב הצפון | 27.4.18 | גיליון 2334
סיימנו את עונת הטקסים אז ראשית כל, מזל טוב למדינתנו היקרה היא מדינת ישראל על 70 שנות קיומה ועל עוד לפחות 70 שנה נוספות ויותר.
לא רחוק היום וישראל תהיה בת 100, איני יודע מה יהיה ואיך יהיה. אך אם צריך לשפוט לפי יום הולדת ה-70, אני מקווה שמישהו יפעיל כאן וייז ויעשה חישוב מסלול מחדש.
עונת הטקסטים השאירה לי טעם רע בפה, הפוליטיקה והאגו חגגו בכל מקום ובמיוחד במקום הנקי מכל – טקס הדלקת המשואות.
טקס ההדלקה הפך למופע התנגשות בין שני ענקים ובעידודה של ליצנית החצר התורנית, שרת התרבות. הטקס חידד יותר מכל, עד כמה אנחנו חייבים לעשות חישוב מסלול מחדש במדינה, אחרת נלך לאבדון.
אך לא הכול שחור ודווקא הנחמה הגיע ממקום לא צפוי, מדברי שר החינוך, מר נפתלי בנט, יו"ר הבית היהודי.
איני מזוהה עם המפלגה הזאת, על אף שיש כאלה שיגידו שכן.
איני תומך נלהב באידיאולוגיה שלה, אך דווקא דבריו בטקס פרסי ישראל, היו הדברים המעודדים ביותר ששמעתי במהלך יום העצמאות.
"אחדות" כך אמר בנט "פירושה שאנחנו חוגגים את ההבדלים וצומחים בזכותם". אמר ולי נותר לקוות שנדע גם להוציא את דבריו אל הפועל ולחגוג את האחדות. כי עונת החגיגות החולפת הייתה הרבה דברים, חוץ מחגיגה של אחדות.
גם טבריה לא חפה מאובדן של אחדות ובעיקר של ממלכתיות. שימוש ציני במשאבים ציבוריים לצורך קידום עצמי הוא דבר שבשגרה. היעדר פרגון הדדי ובעיקר תחושת רדיפה הם מצרכים יומיים בקרב נבחרי הציבור שלנו בעיר ובמדינה.
כל פריים הוא חשוב והעיקר שנדע לנצל אותה במלואו ובמיוחד נמנע אותו מכל מי שאיננו חפצים בעיקרו – זהו עקרון מנחה אצל העומדים בראשנו.
לדרוס כל איום כשהוא עוד קטן כי חלילה לי להתעמת עם מי שיכול להאפיל עליי – הוא הקו המנחה את אלה שמשחקים בחיינו ורוצים להיות נבחרנו.
פעם אמרתי שמה שחסר למנהגינו הוא חזון. חזון שיסמן את המטרה ועל פיו נלך.
צר לי לומר שכנראה שטעיתי ויש חזון – חזון לשלוט ולעמוד בראש עם כמה שפחות מאמץ והפרעה.
חזון לעוד פוסט מרשים בפייסבוק ותמונה עם הרבה לייקים.
החזון הזה מוביל את נבחרי הציבור של העיר שלנו ואלה מובילים אותנו לאבדון. זה חזון עצוב לעיר שלי! שלנו!
אין זה דבר מופרך או מפתיע, מתי בפעם האחרונה שמעתם על משהו חדש באמת בטבריה.
משהו שמקדם את דור העתיד של העיר. שדואג שירצו לחיות בטבריה. לחזור לפה לאחר שירותם הצבאי. להעתיק לכאן את מקום עבודתם ולקדם את הסביבה ואת העיר.
ניקח את תחום החינוך כדוגמא –
מהו החזון של העיר טבריה בחינוך? אחוזי הבגרות?
מהם העקרונות המנחים של אנשי החינוך בעיר ושל המערכת כולה?
מה מערכת החינוך וקברניטיה עושים על מנת שהחזון הזה ייושם?
אשמח לקבל תשובות לתחום החינוך ולכל תחום בעיר: תרבות, ספורט, פנאי, צעירים, נוער, קליטה ותיירות. כל אלה ורבים נוספים חייבים להיות אבני היסוד של החזון שלנו לעיר.
חייבים להגדיר חזון לעיר בכל תחום וחייבים לעשות זאת עכשיו.
טבריה נמצאת במקום רע ואני עד להרבה מאוד תושבים שאינם מאמינים עוד כי ישנה דרך לצאת מהמקום הזה.
אך יש בי עוד תקווה שאנשים כמוני – "סתם אחד" – נתעורר, נשתף פעולה ואולי נצליח לשנות.
כי אני עדיין מאמין בעיר אך לא במנהיגיה. אכזבתם!
---
אני רוצה לנצל את ההזדמנות לאחל המון מזל טוב והרבה מאוד הצלחה לתלמידי ולכל מחזור ע"ו של בית הספר עמל נופרים בגליל.
אני מברך אותם על חגיגות מסיבת הסיום שלכם ומאחל לכם דרך צלחה בכל אשר תפנו.
מאחל לטבריה שתדע לשמור אותכם ולהחזיר אתכם אליה אחרי שתתפתחו ותצליחו. שיהיה גיוס קל ושפשוף נעים.
מיכאל לרר – Michael Lerer - Лерер Михаил
Lerer@LMP.co.il 052-6696868