כוכב הצפון | גיליון 2230 | 25.3.16

בשבוע שעבר דיברנו על המשבר בארה"ב (משבר הסאבפריים בשנת 2008) שהכניס את כל העולם לסחרור ולתקופה ממושכת של ריביות ומדדים נמוכים, ועל ההשלכות על המשכנתא שלנו. היום נמשיך ונדסקס האם משבר בסדר גודל שכזה עלול להתרחש בישראל.

התקשורת הישראלית מרבה לעסוק בהשוואות בין ישראל לארה"ב ובחששות מפני קריסה דומה ובנק ישראל הטיל ומטיל מגבלות על שוק הדיור והמשכנתאות כצעדי מנע, כדי למנוע תרחיש אימים שכזה. חשוב להדגיש ששוק הדיור בישראל שונה מהותית משוק הדיור האמריקאי, לכן קריסה בעוצמה דומה לזו שקרתה בארה"ב, לעניות דעתי, לא סביר שתתרחש גם כאן.

אנסה להסביר את עמדתי באמצעות ניתוח שני גורמים עיקריים לקריסה בארה"ב והשוואה לנעשה בישראל: הגורם הראשון הוא האג"ח מגובות משכנתאות. בגדול, האג"ח הללו נוצרו על מנת להקטין את הסיכונים על המערכת הבנקאית.

האג"ח המגובות איגדו לתוכן משכנתאות באיכות גבוהה (מדורגות AAA) כך שהסיכון להחזר החוב בהן היה נמוך מאד עד לא קיים. הבעיה היתה שבמהלך השנים ראו הבנקים כי טוב והחלו "לרמות" את המערכת – תחילה באמצעות איגוח משכנתאות בסיכון גבוה יותר ובהמשך גם בפיתוח כלים פיננסיים מסובכים יותר.

בעצם, המערכת שנוצרה העבירה את הסיכון מגוף אחד לשני תוך הענקת משכנתאות ללווים מסוכנים מאוד ללא בדיקה וסינון וברמה של 100% מימון ולעיתים אף יותר. הפיקוח על התהליכים היה מינימאלי, אם בכלל, ובדרך התפתח שוק זה לכדי בועה ענקית שהלכה והתנפחה עד הפיצוץ. דוגמא להמחשה: זוג רכש בית במחיר 100,000$ במשכנתא של 100%.

לאחר 5 שנים מחיר הבית עלה ל- 150,000$. על סמך מחירו החדש של הבית מקבל הזוג פנייה מאנשי המכירות של הבנק או של גוף פיננסי אחר לקבלת תוספת הלוואה של 50,000$ לרכישת רכב או לטיול מסביב העולם או כל פיתוי אחר. הלקוח אומר לעצמו - למה לא בעצם? התנאים טובים, החזר חודשי נמוך ומחיר הבית רק עולה ועולה. God bless America!!.. וכך כולם חוגגים. יום בהיר אחד, כאשר מסה קריטית של לווים מסוכנים לא מצליחים לשלם את המשכנתא לאורך זמן המגדל מתחיל ליפול ומחיר הבית מתחיל לצנוח.

לזוג יש התחייבויות על סמך בית ששווה 150,000$ ועכשיו הוא מתרסק ל - 40,000$!!! מה עושים?? וכאן אנו מגיעים לפרמטר הבעייתי השני: הלוואות המשכנתא בארה"ב ברובן הן מסוג "נון ריקורס" (Non Recourse). בהלוואה מסוג זה הבית הינו הבטוחה היחידה להלוואה והבנק לא יכול לרדת לחיי הלווה מעבר למימוש הנכס. אז אם החוב גבוה משמעותית מערך הנכס - מה עושים זוגות רבים במקרה שכזה? מפסיקים לשלם משכנתא. הרי אם מחיר הנכס נמוך משמעותית מגובה ההתחייבויות שלי אז שהבנק ייקח את הבית ויעזוב אותי לנפשי... וכך הבנקים צוברים הפסדים עד שהם נופלים. כדור השלג ממשיך להתנפח ומחירי הבתים ממשיכים לצנוח עד לחשש אמיתי למשבר קולוסאלי המאיים על כל העולם. למזלנו בישראל המצב שונה והרגולציה לא מאפשרת לתרחיש שכזה להתגלגל קדימה. לפני מספר חודשים החלו דיבורים על אישור איגוח משכנתאות בישראל על מנת להפחית הסיכון על המערכת הבנקאית, אך אני משער שהתהליך, אם יאושר, יהיה מבוקר ומוגבל ביותר על מנת להימנע מתסריט אימים דומה. שבת שלום. 

הכותב הוא מומחה למשכנתאות ולאסטרטגיות חיסכון בחברת °360 כלכלה משפחתית מושכלת. בעל תואר שני במנהל עסקים - MBA והסמכה בינלאומית כמתכנן פיננסי - CFP.  אתר הבית: www.360finance.co.il

אין לראות במאמר זה ו/או הניתוח הכלול בו הצעה או תחליף לייעוץ מקצועי.